עדות ד

אות א ע"פ שנים עדים וכו' יקום דבר:

ע"פ הענין הנורא המבואר בסוף ס' סיפורי מעשיות מענין חילוק אלפי למאות ע"ש היטב. והכלל כי יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא אור אחד וא"א לקבלו מחמת גדלו אך ת"ח שהוא נוקם ונוטר כנחש הוא יכול לחלק אלפים למאות דהיינו לחלק האור הגדול לחלקים כדי שיוכללו הקטנים לקבלו וכו'. ומי שיודע זאת הוא יכול להחיות מתים וכו'. ומי שאינו יודע זאת וכו' וא"י היחוד של בשכמל"ו ומהו ציקי קדרה וכו' ומהו ח"ש מחש"מל ומהו נוגה ומהו מעשה מרכבה ומהו ברית וכו'. ומשיח יודע זה הענין בשלימות אבל שאר הצדיקים אינם יודעים אלא כשעושין מאלפים מאות וכו' ע"ש היטב והדברים עתיקים:

אות ב וזה בחי' שני עדים שעל ידם נתברר האמת ונדחה השקר והם נאמנים בכל דבר כי כל מי שמעיד עדות אמת הוא בבחי' התורהשהיא אמת כ"ש תורת אמת וכו' ונקראת עדות בכל מקום. כ"ש ונתת אל הארון את העדות וכו' וכן בכל מעשה המשכן ובכל התורה נקראת התורה בשם עדות וכתיב עדות ה' נאמנה וכו'. כי התורההיא עדות גדול עליו יתב' כי מי שיש לו מוח אמתי בקדקדו יוכל לראות בעיני שכלו היטב את מציאותו (ואחדותו) ויחודו ית' ע"י התורה הקד. כי כל בעלי דיעה ושכל אמת יעידו ויגידו שא"א בשום אופן בשום שכל לבדות תורה כזאת מלב ח"ו וכמבואר שיחה זאת בכמה ספרי קודש וכ"ש והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה וכו' כי מהיכן לוקחין תורה כזאת מן בראשית עד לעיני כל ישראל עם כל דקדוקיה ופרטיה וכו' וכל שאר הספרי נביאים וכתובים וכל הש"ס ומדרשים ומפרשיהם וכל הפילפולים והחידושים שבהם. וכל סתרי התורה שגילו הרשב"י ותלמידיו והאר"י ז"ל וכל הגבורות והנוראות והנפלאות שבהם אשר תסמר שערות ראש האדם המעיין בהם אפילו מי שאינו מבינם לתכליתן עכ"ז מעט דמעט שמתנוצץ לו מדבריהם הכל יודו ויאמרו שא"א לבדות ח"ו דברים כאלה מלב בשום אופן וכן כל ההתגלות והחידושים נפלאים ונוראים שגילו הצדיקים בדורות שאחריהם עד היום הזה. כי עדיין הש"י עמנו גם בדורות האלה שראינו עין בעין התגלות חידושים נפלאים ונוראים שא"א לגלותם בשכל אנושי בשום אופן אם לא בשפע אלקי הנמשך מהיחיד הנעלם ית' שמו לעד. ע"כ כל דברי התורה הקדושה יעידון ויגידון כי ה' אחד ושמו אחד ע"כ נקראת התורה עדות בכל מקום (וע' עוד מזה בהל' פסח הלכה ט') ועוד יש בלבי הרבה בזה להרחיב הדיבור אך אין כאן מקומו להאריך בזה והמשכילים יבינו מאליהם) וזה גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם שע"י נפלאות חידושי ודרושי התורה שהם דרושים לכל חפציהם בשכליות נפלאים ונוראים ונשגבים כאלה עי"ז הכל רואים כי גדולים מעשי ה'. כי כל בעלי אמת יודו ויעידו כי יד ה' עשתה זאת. כ"ש והלוחות מעשה אלקים המה וכו' וז"ש משה לא את בניכם כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה. וקאי על כל הדורות עד הסוף. היינו כי אינו מדבר עם הבנים קטנים שמוחן עדיין בקטנות ולא נפקחו עיניהם לראות האמת עין בעין. כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה. כי יודע ומבין האמת שא"א לבדות מלב ח"ו כל אלו הנפלאות והמעשיות והחידושים וכל הנוראות שעשה עמנו וגילה לנו מיום מתן תורה ע"י משה רבינו עד היום הזה כי אם מעשה ה' המה:

אות ג כלל הדבר שהתורה נקראת עדות שמעידת על מציאותו ואחדותו וממשלתו ית' וית'. וע"כ התורה ניתנה בשני לוחות העדות כי אין עדות פחות משנים. וזה בחי' שמע ובשכמל"ו שבזה אנו מעידין על אחדותו וממשלתו ית' וצריכין שניהם דייקא שמע וברוך שם שהם בחי' יחודא עילאה ויחודא תיתאה. כי אנשי יריחו היו כורכין את שמע שלא ברצון חכמים (פסחים נו) ופי' שם שלא אמרו בשכמל"ו וזה בחי' חלוקת אלפי למאות שהוא סוד בשכמל"ו כ"ש שם. היינו שצריכין לחלוק את האור דייקא לחלוק לחלקים בבחי' חלוק אלפים למאות כדי שיוכלו הכל לקבלו כדי להודיע לכל באי עולם יחדו ומלכותו אשר בכל משלה. שזהו בחי' בשכמל"ו ולא לכרוך את שמע. דהיינו לכרוך הואר יחד כי אז א"א לקבלו:

אות ד כי ענין חלוקת אלפים למאות אע"פ שעצם הד ברים שיצאו מפי רבינו הנשגב ז"ל א"א להשיגם אך מה שנוכל למצוא בהם איזה רמז אנו מחויבים לחתור בכל כחינו למצוא מה שנוכל. והנה ענין חלוקת אלפים למאות דהיינו לחלק האור הגדול שהוא בחי' אלפים לחלקו לחלקים שהוא בחי' מאות כדי שיכלו לקבלו זהו בחי' כלל כל קבלת התורה. כי כל התורהשהיא פרישות וסדרים ותיבות ואותיות הם כולם צמצומים נפלאים להאור הגדול כדי שנוכל לקבלו שזהו בחי' חלוקת אלפים למאות כי אורייתא מחכמה עילאה נפקת (זוה"ק בשלח ס"ב) ששם הכל בבחי' אלפי כמובא בכתבים שלמעלה האור בבחי' אלפים ולמטה נתחלקים האורות בבחי' מאות. כי חכמה עילאה בעצמה בחי' אלפי א"א לנו לקבל כי היא בחי' אורייתא דע"ס דעתידה לאיתגליא לע"ל. ואין אנו מקבלין כ"א ע"י צמצומים ע"י שנתלבשה התורה בלבושין אלו. שזהו בחי' נובלת חכמה שלמעלה תורה כמובא. וזהו בחי' צמצומים בחי' חלוקת אלפים למאות כנ"ל וע"כ קמדה התורה אלפים שנה. כי מתחילה היתה בבחי' אלפים והיתה בבחי'כתנות אור באל"ף בבחי' אלפים. ואם לא הי' חוטא אדה"ר בעץ הדעת הי' מקבל את התורה בבחי' כתנות אור באלף והי' חי לעולם כי שם למעלה בבחי' אלפים בחי' אורייתא דעתיקא לית מיתה תמן. כי שם חיים נצחיים. אך ע"י שאכל מעץ הדעת נפגם הכל ואז שלטה הקליפה בחי' ערלה דחפיא על ברית ונתעכר השכל. וע"כ א"א לקבל האור הגדול בחי' אלפים שמשם עיקר החיות. ועי"ז שלטה המיתה כי נסתלק האור שמשם החיים ונשאר הכל בלי חיות בבחי' מיתה ולולי חסדו ית' הי' העולם חוזר לתהו ובהו ח"ו. אך בחמלת ה' וחסדיו הנפלאים חמל עליו ועל עולמו והפליא לעשות והמשיך התיקון של בחי' חלוקת אלפים למאות והלביש האור שהוא התורה בבחי' כתנות עור כדי שיוכל להתקיים כי כתנות עור דא תפילין (תי"ז תי' ס"ט דף ק"ה) שהם צמצומים נפלאים להאורות הגדולים הנמשכין מבחי' עתיק ואריך אנפין ששם הכל בבחי' אלפים וע"י תפילין נמשכין משם המוחין בבחי' חלוקת אלפים למאות שזהו בחי' שני השיני"ן של תפילין שי"ן של ג' ראשין שי"ן של ד' ראשין שהם בחי' מאות. וזה בחי' דבר צוה לאלף דור שרצה הש"י להמתין ליתן את התורה לאלף דור כדי שיזדכך העולם באלף דור כדי שיקבלו את אור התורה בבחי' אלפים כמו שיזכה משיח שהוא ישיג את האור בשלימות בבחי' אלפים כ"ש שם. אך מחמת חטאי הדורות ראה שראין העולם מתקיים ע"כ נתנה לכ"ו דורות ע"י שבחכמתו הנפלאה צמצם וחלק הואר מאלפים למאות כדי שנוכל לקבלו וע"כ לא קבלו ישראל את הורה עד שעשו שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ועשרות. כדי שיצמצמו האור מאלפים למאות כדי שיוכלו לקבל את התורה שנמשכה מבחי' זאת מבחי' חלוקת אלפים למאות כנ"ל:

וע"כ הוכרח אדה"ר למות בתוך אלף שנה כי החיות כפי השגת החכמה הקדושה של התורה כי החכמה תחי' וכ"ש כי היא חיך וכו' ואם היה חי אלף שנה היה צריך לגב הואר מבחי' אלפים שזה א"א לקבל עכשיו אחר החטא וע"כ עשה הש"י מיומו אלף שנה דייקא. ובזה נתקיים כי ביום אכלך ממנו מות תמות כשרז"ל כי בודאי נתקיים כי מאחר שאינו חי אלף שנה ואינו יכול לעלות לאור האלפים ששם עיקר החיים הרי שלטה בו המיתה שאחיזתה למטה וזה היה עיקר הפגם שלו שאינו יכול לקבל אור האלפים בעצמו ששם עיקר החיים:

אות ה והנה הכלל שע"י חטא אדה"ר גרם ששלטה הקליפה החופה על המוח שהיא זוהמת הנחש ואזי א"א לקבל אור הלאפים ואין שום חיות להאדם ולכל העולם התלוי בו כי א ם ע"י שמצמצמין האור בבחי' חלוקת אלפים למאות כנ"ל. וגם לזה צריכין יגיעה גדולה שצריכין להתגבר בכל פעם לשבר הקליפה החופה על המוח שהיא בחי' ערלבה דחפיא על ברית ואז יכולין לעשות כלים וצמצומים לקבל האור בבחי' חלוקת אלפים למאות שהוא בחי' תחיית המתים כ"ש שם. כי ע"י חטא אדה"ר נפלו ניצוצות בעמקי הקליפות והם שם בבחי' מתים מחמת שנאחז בהם זוהמת הנחש שהוא סטרא דמותא ועיקר זוהמת הנחש הוא השקרים שהוא בחי' כפירות שמסבבין ומכסין על האמת והאמונה. והם מתגברין מחמת שנסתלק הואר למעלהכנ"ל. ע"כ צריכין יגיעה גדולה להמשיך האור בבחי' הנ"ל בבחי' חלוקת אלפים למאות כדי שיוכלו הכל לקבלו אפילו המונחים בדיוטא התחתונה מאד ואז מכניעים ומגרשין זוהמת הנחש שהוא השקר שהוא סטרא דמותא ומחיין הניצוצות בבחי' תחיית המתיפ ממש. וע"כ דייקא ת"ח שהוא נוקם ונוטר כנחש יכול לחלק אלפים למאות כמבואר שם כי זה הת"ח הנוקם ונוטר וכו' בודאי כונתו רק לשמים ולא בשביל כבוד עצמו כלל ח"ו כי בודאי אינו עובר על לא תקום ולא תטור ח"ו (וכמו שמפלפל שם בגמ' ביומא ע"ש) רק כל כונתו לשמים למען האמת לבד ע"כ צריך דייקא שיהיה נוקם ונטר כנחש ואז דייקא הואת"ח כשרז"ל כי אסור שיהיה עניו שוטה שיהיה לו ענוה פסולה כי אע"פ שצריכין להיות קטן בעיניו לפני כל אדם שבעולם אעפ"כ אסור לו לזוז מן האמת דהיינו כל דברי אמת שזכה להשיג ולידע כפי מה שקיבל מרבותיו אסור לו לבטל דעתו אפילו נגד הגדול שבגדולים כמו שראינו בכל בעלי הש"ס שאע"פ שבודאי כולם היו ענוים גדולים אעפ"כ כל א' היה חזק בדעתו מאד בכל דרכי התורה שהי' לומדים כ"ש לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. וע,כ זה הת"ח הנוקם ונוטר כנחש בודאי כונתו לשמים למען האמת לבד וע"כ צריך להיות נוקם ונוטר כנחש. היינו זה לעומת זה טוב לעומת רע. היינו כמו הנחש שהיה ערום מכל שממנו כל הרמאות והשקרים והכזבים שבעולם כמו כן ממש צריך הת"ח האמתי להתנהג בהאמת להיות נוקם ונוטר בשביל האמת כדי לגלות האמת בעולם. כי יש כמה וכמה רמאות וטעיות בעולם בלי שיעור וכולם נמשכין מזוהמת הנחש שהיה ערום מכל שמשם נמשכין כל מיני ערמימיות והטעאות ורמאות של הבע"ד שהכניס בעולם עד שקשה מאד מאד להבין האמת. כי הבעל דבר מתלבש עצמו בכמה דרכים ובמכה מיני אנשים אפילו בגדולים וכשרים ומטעה ומרמה אותן בכמה דרכים עד שחולקין על האמת ומעלימין ומסתירין אותו ומשם נמשכין כל מיני מחלוקת שבעולם בפרט המחלוקת שבין הת"ח וכל אחד אומר שחפץ בהאמת ואעפ"כ האמת הוא אחד. וע"כ צריך הת"ח להיות נוקם ונוטר כנחש היינו שיתנהג עם האמת ממש כמו הנחש שערום מכל ומכסה ומסבב האמת ע"י שקריו ורמאותיו בכמה דרכים. כמו כן יתנ הג הת"ח כנגדו עם האמת ויתנהג עמהם בחכמה וערמה למען האמת לבד כמו שמתנהג הנחש בשקריו וכנ"לף. גם כנחש מרמז שהת"ח שנוקם ונוטר לא יכוין בשביל הנאת עצמו וכבודו כלל כ"א למען האמת לבד וזהו כנחש כי ארז"ל שהנחש אין לו שום הנאה במה שנושך כשדרז"ל על פ' אם ישוך הנחש וכו' וכמו הנחש בקליפה שאין לו שום הנאה ואעפ"כ הוא נוקם ונוטר כמו כן הת"ח בקדושה צריך להיות נוקם ונוטר כנחש שלא יכוין בשביל הנאת עצמו וכבודו כלל כ"א למען האמת לבד כנ"ל ומגלה האמת מתוך השקר הוא דוחה ומעביר זוהמת הנחש שהוא השקר שהוא סטרא דמותא ומתקן הפגם של עץ הדעת טו"ר ואזי הש"י עוזר לו שיחלק האלפים למאות כדי שימשיך האור במדה כדי שיוכלו קטנים לקבלו כדי שיוכל להאיר ידיעת אמתתו ית' בכל הניצוצות הנפילין להחיותם ממיתתם בבחי' תחיית המתים וכנ"ל:

אות ו וע"כ אין עדות פחות משנים כי עיקר העדות צריכין במקום שיש כפירה והכחשה ואז צריכין שנים דוקא לגלות האמת מתוך השקר כי השקר הואזוהמת הנחש שהוא סטרא דמותא וכשרז"ל אתרא דהוי קרי קושטא וכו' שלא הי' מתים שם מחמת שלא היהשם שקר כי אמת סמא דחיי והשקר להיפך כי כל השקרים שבעולם הם בחי' כפירות כמ"ש רז"ל כל המחליף בדיבורור כאלו עע"ז וע"ז וכפירות שהם בחי' שקר שהם בחי' זוהמת הנחש שהי' ערום מכל שפיתה לאדם וחוה בשקריו ורמיותיו והביא מיתה לעולם וע"כ אלו עדים שבאין להעיד עדות אמת ולגלות האמת מתוך השקר וההכחשה שבין הבעלי דינים ע"כ צריכין שיהי' שנים לפחות כי א"א לגלות ולברר האמת מתוך השקר כ"א ע"י בחי' חלוקת אלפים למאות שזהו בחי' תחיית המתים דהיינו ע"י שממשיכין האור ע"י צמצומים וחלקים שעי"ז עושין כלים לגלות אמתת אלקותו יתב"ש שזה עיקר שורש האמת ועי"ז מחיין כל הנצוצות הקדושים שהם בחי' נקודת האמת שנפלו לתוך השקר ומבררין האמת מתוך השקר וכנ"ל ולזה צריכין שנים דיווקא. כי טובים השנים מן האחד וכו' כי כל מקום שיש שנים יש להם כח יותר חלק האור בבחי' חלוקת אלפים למאות כי זה כלל גדול ומבואר לעיל שלמעלה האור בבחי' אלפים ולמטה הוא בבחי' מאות וכ"ש חזה הוית וכו' ועתיק יומין יתיב וכו' אלף אלפין ישמשוני' ורבוא רבבן וכו' כי למעלה בבחי' עתיק הכל בבחי' אלפים וכמ"ש באד"ר תאנא בגילגלותא דרישא אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצא דשערא וכו'. ומבואר בהמפרשים שכל מה שהאור למעלה יותר עליון הואבבחי' רבבות ואלפים ולמטה נתמעט עד שבא לבחי' מאות ע"ש וזה בחי' האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו האלף לך שלמה מלך שהשלום שלו שם למעלה האור בבחי' אלפים ומאתים לנוטרים את פריו הם הצדיקים השומרים ומקיימים את התורה שהם זוכים לקבל את האור בבחי' מאתים שהם מאות היינו שהם זוכים לחלק האלפים למאות כדי שיוכלו הכל לקבלו שזהו עיקר המשכת התורה וידיעת אמתת אלקותו בעולם כנ"ל. וע"כ הוציא בלשון לנוטרים לרמז על הת"ח הנוקמים ונוטרים שהם מחלקין האלפים למאות כנ"ל:

אות ז וכל נשמות ישראל שרשם בהתורה כידוע וע"כ שורש כל הנשמות למעלה הוא בבחי' אלפים ושם כל הנשמות אחד. אך כשנמשכין למטה א"א להמשיכן כ"א ע"י שמחלקין אלפים למאות. ואז נמשכת כל נשמה ונשמה למטה למקומה לגוף השייך לה וכל עבודת האדם להמשיך על עצמו האור ממעלה למטה מבחי' אלפים למאות בבחי' א"ת מה אלא מאה. כי אור האלפים הוא אצלינו בבחי' מה כי א"א להשיגו. אבל ע"י עבודת האדם בפרט ע"י תפילות שהוא בחי' ברכות הואודאות בחי' מאה ברכות בכל יום עי"ז ממשיכין אור האלפים לבחי' מאות ומחברין האל"ף עם מ"ה ונעשה מאה. וכל זה כדי לגלות אמתתו ית'. עד שידעו אותו גם הרחוקים מאד שהם הנצוצות המונחים למטה מאד. כי ע"י הצמצומים והכלים שנעשין ע"י בחי' חלוקת אלפים למאות עי"ז ממשיכין אור האמת בהדרגה עד שיכולין להודיע גם לכל הרחוקים את אלקותו וממשלתו ועי"ז מכניעין ומבערין השקר ומגלין ומבררין האמת מתוך השקר כנ"ל. וכן כל מה שמבערין ומבטלין השקרומעלין האמת מתוך השקר עי"ז יכולין לעשות כלים להמשיך האור למטה בבחי' חלוקת אלפים למאות כי הא בהא תליא וכמובן בכתבים שא"א להוליד ולהמשיך המוחין שהם אור אמתת ידיעתו ית' כ"א ע"י שמבררין ומעלין הנוצות מעמקי הקליפות בבחי' העלאת מ"נ. וכן להיפך א"א להעלות הנצוצות כ"א ע"י שממשיכין עליהם האור מלמעלה וכו' וע"כ באמת יש בזה כמהיגיעות בכמה בחינות קודם שזוכין לזה:

אות ח נמצא שלמעלה כלל הנשמות הם בבחי' אלפים. ולמטה נחלקין כ"א למקומו בבחי' מאות וע"כ בכל מספר בני ישראל הי' בהם אלפים ומאות הן בכלל הן בפרט פוק עיין ותשכח בס' במדבר כי בכלל המנין הי' שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאו תוחמשים וכן במספר כל שבט ושבט הי' אלפים ומאות. ע"ש בכל שבו בוכל דגל ובכלל המנין וכן במספר הלוים בכלל ובפרט בכולם הי' אלפים ומאות לורות שנשמות ישראל נמשכין למטה ע"י שממשיכין האור מאלפים למאות וכנ"ל. וכל מה שמתחברים ישראל יותר יש להם כח יותר לכלול בבחי' האלפים שהוא שרשם העליון ולהמשיך משם האור למטה בבחי' חלוקת אלפים למאות כי מחמת שהם רבים ויש בהם שינוי דעות שנמשך מבחי' חלוקת הואר למ אות כי למעלה אין שום שינוי כי שם הכל אחד וע"כ מחמת שהם רבים שהם בחי' שינוי דעות שנמשכין מבחי' חלוקת הוארלמאות כנ"ל כשנאספין ונכללין יחד לדבר שבקדושה יש להם כח ביותר להכלל בשרשם בבחי' אלפים ולהמשיך הואר למטה בבחי' מאות כי יש להם כח לחלק האור מחמת שהם רבים וכנ"ל:

אות ט וע"כ כל דבר שבקדושה אין אומרים בפחות מעשרה. כי אלף הוא עשרה פעמים מאה. וכשיש עשרה יחד וכ"א הואבבחי' מאה כי חייב לברך מאה ברכות בכל יום בחי' א"ת מה אלא מאה וכשעשרה מישראל נתקבצין יחד נכלללין בבחי'אלף שהוא עשר פ' מאה וממשיכין האור מאלפים למאות כנ"ל שזה עיקר המשכת הקדושה. וע,כ אין עדות בפחות משנים כי כשהם שנים יש להם כח לחלק האלפים למאות מאחר שהם שנים שדעתם חלוקות זה מזה ונכללין יחד להעיד עדות אמת עי"ז יש להם כח להמשיך האור משרשם מבחי' אלפים לבחי' מאות וכנ"ל שעי"ז עיקר התגלות האמת מתוך השקר שזהו בחי' תחיית המתים וכנ"ל. אבל כשהוא אחד אין לו כח לזה כי אין לו כח לחלק האור למאות מחמת שהוא אחד לבד וזהו (קהלת ד) יש אחד ואין שני וכו' גם זה הבל טובים השנים מן האחד כ יאם יפולו האחד יקום וכו'. כי אחד לבד הואבבחי' אנשי יריחו שהיו כורכין את שמע שלא ברצון חכמים שלא אמרו בשכמל"ו שהוא בחי' העד הב' שע"י שניהם דייקא מחלקין אלפים למאות ומגלין האמת מתוך השקר ומעלין הקדושה ממקומות הנפולין בבחי' טובים השנים וכו' שאם יפולו האחד יקום וכו' וכנ"ל: וזהו תרי כמאה, כמאה דייקא כי הם ממשיכין ומחלקין האור מאלפים למאות שעי"ז יש להם נאמנות בכל דבר. כי הם מגלין האמת בכל מקום שהוא וכנ"ל. וע"כ צריכין תרין סהדין בכל יומא תפילין וברית, ובשבת שבת וברית כי אין עדות פחות משנים וזה בחי' שני לוחות העדות בחי' שמע ובשכמל"ו כי הכל אחד כי עדות אמת הוא בחי' עדות התורהשהוא בחי'העדות של ק"ש שמעידין על אמתת מציאותו ויחודו וממשלתו אשר בכל משלה וכנ"ל. וכל זה א"א כ"א ע"י בחי' חלוקת אלפים למאות וכנ"ל ע"כ צריכין שנים דווקא כנ"ל וזהו בחי' ברוך שם כמל"ו. כי בתחלה אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ומעידין על יחודו ית' אבל עדיין אין מעידין כי מלכותו בכל משלה ואפילו כל מדרגות התחתונות ששם נאחז הס"א והשקר גם שם מושלת מלכותו ויכולין לגלות האמת גם שם בבחי' אמת מארץ תצמח וזה עיקר העדות. כי עיקר העדות צריכין דייקא במקום שיש הכחשה וכפירה כי במקום שיודעין האמת אין צריכין עדות וע"כ אומרים בשכמל"ו דהיינו ששם כבוד מלכותו מבורך תמיד לעולם ועד אפילו בכל מקומות הרחקוים והנמוכים מאד. וזה מגלין ע"י בחי' חלוקת אלפים למאות שעי"ז ממשיכין האור למטה ע"י כלים וצמצומים נפלאים עד שידעו כל הרחוקים ממנו ית'. וע"כ אנשי יריחו שלא אמרו בשכמל"ו קוראום רז"ל שהי' כורכים את שמע היינו כאלו הי' רוצים לכרוך הכל ביחד ולא לחלקו כלל וזהו פגם גדול כי אז אין יכולין להודעי להרחוקים ממנו ית' וכנ"ל. כי הס"א שארי בחבורא וסיים בפרודא והקדושה להיפך היינו כי הס"א שהוא הנחש והשקר הם מתחילים בחיבור שאומרים שהאור שלמעלה הוא מחובר יחד וא"א לצמצמו ולחקו ולהמשיכו למטה ועי"ז מסיימין בפירוד גמור כי הוא כפירה גמורה כי אינם מאמינים שכל החיות שלמטה הכל קשור ומחובר למעלה וכאלו זה העולם נפרד ח"ו משרשו העליון. אבל הקדושה להיפך שארי בפרודא וכו' שמפרידין ומחלקין אלפים למאות ומצמצמין האור עד שממשיכין ידיעת האמונה הקדושה שכל העולם הזה הגשמי קשור ומחובר למעלה כי מלכותו בכל משלה וזה עיקר שלימות היחוד כשיודעין שכל החיות וההנהגה של כל פרטי הבריאה הכל קשור ומחובר בו ית' כי הוא מחי' את כולם וזהו וסיים בחבורא על כן צריכן שני עדים דייקא כדי שיהי' להם כח להפריד ולחקל האור שעי"ז דייקא יכולין להכניע ולבער השקר ולגלות האמת כנ"ל כי העדים הם בבחי' ת"ח הנוקם ונוטר וכו' כי הם נוקמין בהעושה רע כמ"ש יד העדים תהי' בו בראשונה וע"כ יש להם כח לחלק אלפים למאות אבל צריכין לזה שנים לפחות כנ"ל:

אות יא וזהו לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת וכו' היינו מאחר ששלט ונאחז זוהמת הנחש שמשם כל עון וכל חטאת וצריכין לברר האמת משם ע"כ א"א ע"י עד אחד כי אין בו כח לעמוד נגד הסט"א שמתגברת שלא לחלוק האור כדי שישאר האור למלעה והם ישלטו למטה ח"ו שזהו עיקר סטרא דמותא שמפרדת בין החיות ובין הגוף בחי' כי המות יפריד שזה נמשך מבחי' שארי בחבורא וסיים בפרודא וע"כ מאחר שכבר שלט כאן הס"א בחי' הנש שמשם השקר שהוא בחי' כל עון וכל חטאת ע"כ אין כח באחד לעמוד נגדה כי אין בו כח לעמוד כנגדה ולחלק הואר למאות מאחר שהוא אחד לבד רק ע,פ שנים עדים יקום דבר כי טובים השנים מן האחד וכו' כי שנים מחמת שנשמותם חלוקות למטה ע"כ יש להם כח יותר לחלק הואר מאלפים לאמות שעי"ז עיקר התגלות האמת בחי' עדות אמת וכנ"ל:

אות יב וזה בחי' מצות מילה בחי' חיתוך ופריעה כי בתחילה חותכין הערלה דחפיא על ברית שהיא זוהמת הנחש בחי' שקר וזה בחי' ת"ח הנוקם ונוטר בחי' חרב נוקמת נקם ברית אבל עדיין א"א לגלות העטרה שהוא חותם אמת עד שפורעין ומחלקין העור ומגלין העטרה ובזה מכניעין ומבררין קליפת נוגה ונכללין ניצוצי הקדושה הטוב שבנוגה בבחי' חש"מל כידוע וכ"ז ממשיכין מבחי' חלוקת אלפים למאות שמשם המשכת כל הנשמות שנמשכין מדור לדור. והם נמשכין דרך הצנור הקדוש הזה שהיא העטרה שעל הברית ושם נמשכין מבחי' נתיב לא ידעו עיט מבחי' פלא בחי' אלפים עד שנמשכים לבחי' מאות שאז יכולין להצטייר בזה העולם כ"ש נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך וכו' שנאמר על יצירת הולד במעי אמו כשדרז"ל. כי נשמתו נמשכת אז בבחי' פלאי פלאים מאלפים למאות ואז נותנין שם להתינוק שבו נגבל כל נשמתו וחיותו כ"ש נפש חיה הואשמו כ"ש רבינו ז"ל במ"א כי כל השמות ש ל ישראל נמשכין במספר בני ישראל שנמנו במספר שמות כמבואר בפ' במדבר וכולם נמשכו ע"י חלוקת אלפים למאות שזהו בחי' אלפים ומאות שהיו בכל מספר ומספר בכלל ובפרט כנ"ל. כי שמו ית' משותף בשמינו ועיקר הידיעה ממנו ית' הוא ע"י שמותיו יתב' שהם נמשכין ונתגלין בעולם ע"י חלוקת אלפים למאות שעי"ז נעשין צמצומים וכלים לידיעת אמתתו ואז יודעין לקרותו בשמותיו ית' ומשם ממשיכין השם להתינוק הנימול כי שמו משותף בשמינו כנ"ל:

אות יג וזה בחי' המצוה להוליד בנים כי כל מה שנתרבין ישראל לאלפים ולרבבות נכללין יותר בשרשם בבחי' אלפים וממשיכין האור משם מאלפים למאות מחמת שהם רבים וכנ"ל.ו בזה תלוי ביאת משיח כי משיח ישיג אור האלפים בשלימות והוא ידע בשלימות איך לצמצם האור ולחלקו למאות כדי להודיע לבני האדם גבורותיו וכו' למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים וכו' וע"כ אז תמלא הארץ דעה וכו' וכולם ידעו אותו למקטנם ועד גדולם והכל ע"י שידע לצמצם ולחקל האור באופן שיוכל כ"א לקבלו כפי ערכו כי בבחי' חלוקת אלפים למאות כלול כל בחי' הצמצומים וכל מיני מוחין דקטנות וגדלות ראשון ושני וכו' רק שעיקר הוא ההתחלה שהוא תחילת צמצום הואר הנפלא בחי' אלפים לחלקו למאות אבל שאר הצמצומים אח"כ בחי' שרי חמשים ושרי עשרות ענעשה בנקל ממילא וכולם נקראים ע"ש חלוקת אלפים למאות אבל באמת יש כמה וכמה מיני מוחין שנמשכין מכמה בחי' צמצומים וחלוקת האור בחי' בן חמש שנים למקרא בן עשר שנים למשנה וכו' שהם כלל כל המוחין דקטנות וגדלות ראשון ושני כמבואר בכונות של פסח. וזהו בן מאה כאלו מת וכו' כי למעלה ממאות הם אלפים שא"א לקבל עתה אחר חטא אדה"ר כנ"ל. וע"כ משיח שידע לחלק האור בתכלית השלימות כי הוא ישיג אור האלפים בתכלית השלימות ע"כ ידע לחלקו ולצמצמו היטב להודיע לכל אחד כפי ערכו ע"כ כולם ידעו אותו ית' למקטנם ועד גדולם וע"כ כל מה שנתרבין ישראל יותר לאלפים ולרבבות הם ממשיכין יותר אור של משיח כי ע"י שנתרבין ישראל יכולין לחלוק אלפים למאות כנ"ל שזהו בחי' אורו של משיח כנ"ל ועי"ז הוא התקרבות הגאולה וזהו הקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה כי ע"י ריבוי ישראל לאלפים ורבבות עי"ז ימהר ביאת משיח כנ"ל. וזהו הקטן יהי לאלף, לאלף דייקא בחי' יוסף ה' עליכם אלף פעמים וכו' אלף דייקא כי באמת ישראל צרייכן להתרבות בלי מספר כמ"ש אם יוכל איש למנות את עפר הארת וכו' וכשרז"ל שאמרו לו משה אתה נותן קצבה לברכותינו וכו'. אך תפס מספר אלף כי זהו עיקר מעלת הריבוי שיתרבו עד שיגיעו לבחי' אלפים שיוכלו להכלל בבחי' אור האלפים ולהמשיך משם ידיעת אלקותו מאלפים למאות שעי"ז עקיר המשכת הדעת לידע ממנו ית' שעי"ז יקרב ויחיש ביאת משיח בחי' בעתה אחישנה ב"ב אמן:

אות יד וע"כ יואב אמר ויוסף ה' אלקיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים וכו' (שמואל ב' כד) וארז"ל גדולה ברכתו של יואב יותר משל משה וכו'. היינו כי משה ויואב שניהם כוונתם אחד לברך את ישראל בשלימות אך ברכתו של יואב מבוארת יותר וע"כ היא גדולה ביותר כי משה הזכיר אלף פעמים כמ"ש יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים היינו שיתרבו כ"כ עד שיהי' להם כח לכלול בבחי' אור האלפים שמשם המשכת כל הנשמות וכל הברכות והשפעות בריבוי גדול אבל אל הזכיר בפי' המשכת הריבוי למטה בבחי' מאות שזהו העיקר. אבל יואב הזכיר בפירוש ההכמשכה למטה. ועל כן הזכיר המאות ואמר יוסף ה' כהם וכהם מאה פעמים היינו שיזכור להמשיך האור לבחי' מאות שזהו העיקר. וע"כ ברכתו גדולה משל משה מחמת שמשה לא הזכיר רק האלפים אעפ"י שכוונתו היה ג"כ שימשיכו משם הברכה למטה לבחי' מאות. אבל לא הזכיר המאות בפירוש אבל יואב הזכיר בחי' המאות בפירוש שזה עיקר הברכה כשנמשכת למטה השפע והברכה מאלפים למאות ע"כ ברכתו היתה גדולהמשל משה וכנ"ל:

אות טו ועיין בפע"ח בשער ר"ה פ' ד' מביא בשם התיקונים ששמע נגד בינה:

בשכמל"ו נגד מלכות מבואר כדברינו ששמע בבחי' אור האלפים ששם כולו אחד וזה בחי' בינה שהוא כלליות ג' ראשונות שנחשבין כאחד ששם בחי' אלפים בחי' החרש ואאלפן חכמה בחי' ב' אלפים שקדמה תורה לעולם ובשכמל"ו נגד מלכות ששם עיקר התגלות והמשכת האור למטה בחי' חלוקת אלפים למאות כי מלכות היא בחי' מאה בחי' מאה ברכות שהם בחי' מאה אדנים כמובא. ובזה מבוארים דברינו שכתבנו למעלה שאנשי יריחו שהי' כורכין את שמע שלא ברצון חכמים הפגם היה שלא המשיכו בחי' חלוקת אלפים למאות שזהו בחי' בשכמל"ו שעי"ז עיקר התגלות ידיעת אמתתו לכל באי עולם עד תכלית דיוטא התחתונה בחי' ומלכותו בכל משלה וכנ"ל:

אות טז וע"כ סוד בשכמל"ו הוא בבחי' ציקי קדירה כשרז"ל כי ציקי קדירה הוא מאכל מבושם אבל מונח במקומות נמוכים באנשים כפריים והוא סוד הקדושות הנפולות שמתבררים ועולים ע"י היחוד של בשכמל"ו שהוא בחי' חלוקת אלפים למאות כנ"ל: