אונאה ה

אות לז וזה בחי' איסור אונאה כ"ש ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך וכו' כי כל האונאות וההטעיות הם בבחי' המדמה ששם כל הטעיות כי עצם השכל האמתי הוא רחוק מכל הטעיות והאונאות רק המדמה כשאינו מבורר משם כל הטעותים והאונות וכנראה בחוש שהמדמה עלול לטעות וכמובא. ומשם נמשכין כל ההטעיות הן מה שאחד מטעה ומאנה את חבירו באיזה עסק או מו"מ או בעצה רעה שעל זה נאמר ויראת מאלהיך כמו שדרז"ל. או מה שאחד מטעה את עצמו שזה הנגע שכיח ברוב בנעי אדם כשאין חושבין על אחריתם ואינם משתדלים בתקנת עצמן ויודעים קלקולם ועונותיהם לנגד עיניהם ואינם משתדלים לחפש ולבקש רופא נפשות האמתי שהוא הצדיק האמת והם מטעים את עצמן ובאמת גם כשאחד מאנה ומטעה את חבירו באונאת ממון או באונת דברים הוא מטעה את עצמו כי גולל אבן אליו תשוב כי ה' יריב ריב של המתאנה בממון או בדברים שמביישו בחנם. וכל אלו האונאות והטעיות הם כולם ע"י כח המדמה כשאינו מבורר כראוי, היינו כשאין משתדלין לחפש ולבקש את הצדיק האמת שיש לו בחי' רוה"ק שעל ידו עיקר בירור המדמה וכנ"ל. וזה בחי' איסור אונאה במו"מ כי עיקר קיום הקנין של מקח וממכר הכל ע"י שממשיכין הארת הצדיק יסוד עולם שזהו בחי' כל הקנינים שתקנו חז"ל. וע"כ עיקר הקנין ע"י קנין סודר שהוא בלבושים שעי"ז ממשיכין בירור המדמה שהוא בחי' לבושים שנשמך מהצדיק וכמבואר לעיל וע"כ עיקר הקנין סודר שהוא בלבושים שעי"ז ממשיכין בירור המדמה שהוא בחי' לבושים שנמשך מהצדיק וכמבואר לעיל וע"כ עיקר הקנין נלמד מפסוק וזאת לפנים בישראל שלף איש נעלו וכו' שנאמר לענין בועז ורות כשקנה בועז את רות עם כל אשר נשאר למחלון וכליון וכו' שזה הקנין הי' בתכלית השלימות. כי עיקר תכלית הקנין של המו"מ הוא שיהי' נעשה המזה יחוד קוב"ה ושכינתיה ע"י ניצוצי האמונה המתבררים ע"י המו"מ וכמובא מזה במ"א ובפרט בהתורה ויהי מקץ זכרון (סי' נ"ד אות ג'). וזה בחי' הקנין של בועז ורות שעל ידם היחוד בשלימות כי בועז הוא בחי' צדיק יסוד עולם וכו', וע"כ משם נמשך תיקון לכל הקנינים שבכל המו"מ שבעולם כי ע"י בחי' בועז בחי' הצדיק האמת על ידו כל בירור המדמה שעי"ז עיקר קיום המו"מ וכנ"ל. וע"כ הזהירה התורה מאד שלא להונות את חבירו כי האונאה הוא מבחי' בלבול המדמה שמשם כל האונאות וההטעיות שעל ידי זה עיקר פגם וביטול המו"מ וכנ"ל:

אות לח וע"כ שיעור האונאה שתות, להורות שפגם האונאה שהוא בלבול המדמה כל זה הפגם נמשך מחמת שפגמו בכבוד הצדיק האמת שעל ידו כל בירור המדמה ע"י בחי' הורה"ק שלו שהוא בחי' יום הששי שכל העולם הי' תלוי בששי בסיון שבו קיבלו ישראל את התורה ע"י משה רבנו שהוא בחי' הצדיק האמת שבכל דור. כי גם הצדיק בעצמו הוא בבחי' יום הששי שזהו בחי' צדיק יסוד עולם כידוע ועל ידו עיקר בירור המדמה. כי בלבול המדמה נמשך מבחי' קליפת נוגה שמעורב טו"ר שהוא בחי' כשר ופסול טמא וטהור אסור ומותר שהם בחי' ששת ימי החול שמתבררים ע"י התורה שהוא בחי' ששה סדרי משנה כמובא. ועיקר בירורם ע"י בחי' יום הששי שבו נברא אדה"ר שהי' צריך לתקן ולברר הכל אם לא הי' אוכל מעץ הדעת טו"ר שהוא בבחי' נוגה כידוע כי ביוים הששי מתחיל להמשך תוספת קדושת שבת שהוא בחי' הצדיק שהוא בחי' שבת דכולהי יומי שעי"ז נעשה הבירור והתיקון של כל ששת ימי החול לבררם מבלבול המדמה כי הצדיק הוא בחי' ששי ושביעי וכמובא מזה וע"כ שיעור האונאה שתות כי עיקר פגם האונאה שהוא בחי' בלבול המדמה כנ"ל, עיקרו ע"י פגם בכבוד הצדיק שהועא בחי' יום הששי הנ"ל שהוא בחי' ששי בסיון שבו תלוי כל העולם, כי כל בירור המדמה שהוא בירור האמונה הוא על ידו כמבואר בהתו' הנ"ל:

אות לט וזהו בחי' פחות משתות מחילה, שתות קונה ומחזיר אונאה, יתר משתות בטל מקח. כי יש ג' בחינות בענין זה הפגם שאין משתדלין לחפש ולבקש את הצדיק כראוי ומשם נמשכין ג' הדינים הנ"ל האמרים לענין אונאה שהם שתות ופחות משתות ויותר משתות. כי יש שמתשתדלין קצת לבקש את הצדיק עד שמוצאין אבל עדיין אין מבקשין אותו כראוי עד שיברר את בלבול המדמה שלהם בשלימות וכמבואר לעיל מזה שאפי' המתחיל להתקרב צריכין לבקש עוד יותר עד שימצאו היטב את בחי' רוה"ק של הצדיק כדי שיברר להם המדמה בשלימות. ואלו המתרשלין בזה אבל אעפ"כ הם מקורבים קצת להצדיק האמת ע"כ המדמה שלהם מבורר קצת אבל לא בשלימות ומשם נמשך בחי' האונאה פחות משתות שניתן למחול, כי מחמת שאין המדמה שלהם מבורר בשלימות באין לידי איזה אונאה וטעות אבל הוא פחות משתות כי עדיין לא נפלו לבחי' קליפת נוגה לגמרי כי הם ממשיכין עצמן בכל פעם להצדיק האמת וע"כ אע"פ שנמצא בהם טעיות קצת מחמת שאינם מחפשים אותו כראוי אבל האונאה והטעיות הם בבחי' פחות משתות, כי הצדיק אינו מניח אותם ליפול לבחי' נוגה וע"כ זאת האונאה ניתן למחילה כי אין הקב"ה סר סטרוניא עם בריותיו והוא יודע יצרינו שקשה מאד לברר המדמה בשלימות להנצל מכל הטעיות ע"כ ניתן למחילה. אבל כשהאונאה שתות זה בחי' אותם שעומדים על המשקל שמלאים ספיקות בהצדיק ומחמת התרשלותם לבקש ולחקו היטב אחר האמת לאמתו אינם מתקרבים אליו אבל אינם חולקים עליו ואינם פוגמים בכבודו ח"ו ואלו הם בבחי' נוגה שהוא מעורב טו"ר כשר ופסול וכו' שזהו בחי' אונאה שתות ושם קנה ומחזיר אונאה כי הקנין מתקיים כי עדיין יכול להמשיך הארת הצדיק שמשם כל הקנינים כנ"ל מאחר שעכ"פ אינו חולק עליו רק שצריך להחזיר אונאה כי טעות כזה לרא ניתן למחול עד שיחזירנו. אבל יותר משתות הוא ביטול מקח, שהם אותם שעונותיהם הטעו אותם עד שנפלו למטה מנוגה שזהו בחי' אותן האנשים שנפלו לרע גמור בעונותיהם עד שמבזין את הצדיק ושם הוא בחי' ביטול מקח כי אין יכולים להמשיך הארת קדושת הצדיק כלל ע"כ המקח בטל לגמרי כי אין קיום להמקח כ"א ע"י שממשיכין הארת הצדיק שזה בחי' כל הקנינים שעל ידם מתקיים המקח כנ"ל:

אות מ וזה רמז שגם כל התורה והמצות של האדם שהם עקיר הקנין של האדם לנצחל בבחי' אמת קנה יש בהם ג' בחי' אלו, שיש שמאנין ומטעין את עצמן אבל האונאה הוא פחות משתות, ויש שאונאה וטעות שלהם בבחי' שתות, ויש מאנין ומטעין א"ע לגמרי שזהו בחי' יתר משתות ביטול מקח. והכל ע"פ הנ"ל כי זה כלל ויסוד כל התורה כולה שצריכין ליזהר מאד לבלי להטעות את עצמו בזה העולם וכמו שצעק הוא ז"ל קודם הסתלקותו ואמר את זה תקבלו מאתי שלא תניחו עצמיכם להטעות בזה העולם. כי העולם מטעה אותנו לגמרי וכו' כנדפס בשיחות הר"נ. אבל להנצל מטעיות שלת זה העולם שהם הרבה מאד מאד כמעט בלי שיעור א"א להנצל מהם כ"א ע"י התקרבות להצדיק אמתי שלא הטעה א"ע בזה העולם אפי' כל שהוא (וכמבואר משיחה זאת מעט בסי' חיי' מו"ה). ע"כ צריכין לבקש ולחפש מאד מאד את הצדיק האמת ולשפוך לבו כמים נוכח פני ה' שיזכה למוצאו כדי שיזכה ע"י הצדיק לברר המדמה שלו כדי שינצל מכל הטעיות והאונאות הבאים ע"י המדמה כנ"ל. וזה שמאמין בהצדיק האמת ומתחיל להתקרב אבל אין התקרבותו בשלימות זה בחי' אונאה פחות משתות כי אונאה שתות זה בחי' נוגה שכלול מששת ימי המעשה מבחי' כשר ופסול אסור ומותר טמא וטהור ששם כל הבלבולים והטעיות, שכל התיקון והבירור ע"י הצדיק שהוא בחי' יום הששי הנ"ל בחי' ששי בסיון וכו' וכנ"ל. אבל מי שאינו מתקרב אליו רק עומד על המשקל שאינו חולק ואינו מתקרב, זהו בחי' אונאה שתות והוא בסכנה גדולה אם לא ישתדל להתקרב באמת שלא יפול ח,ו לרע גמור. כי ידוע שנוגה פעמים נכלל בקדושה ופעמים להיפך אבל כל זמן שהוא בבחי' זאת בבחי' אונאה שתות שאינו מכריע לכאן ולכאן הוא בבחי' קנה ומחזיר אונאה. שכל התורה והמצות ומע"ט שלו שהם עיקר קנין האדם באמת בבחי' אמת קנה וכו' וכתיב קנה חכמה קנה בינה. וכל אלו הקנינים יתקיימו רק שיצטרך להחזיר האונאה, כי יצטרך תיקון ובירור גדול לברר התורה ומצוות שלו מהאונאה והטעיות שלו. אבל מי שאונאה שלו בבחי' פחות משתות שזהו מי שיצא קצת מבחי' נוגה שהוא בחי' שתות ע"י שהתחיל להתקרב להצדיק האמת שעי"ז הצדיק מכריע אותו בכל פעם אל הטוב ואל הקדושה וע"כ האונאה שלו בבחי' פחות משתות, ע"כ ניתן למחילה. כי זה הצדיק שנתקרב אליו הוא בבחי' איש חכם יכפרנה כ"ש במ"א. אבל זה שטעותו בבחי' יתר משתות שנפל כ,כ עד שחולק על הצדיק שזה בחי' יתר משתות בחי' נוגה שנכלל בקליפה ר"ל, שם הוא בחי' ביטול מקח, שכל התורה ומצות שלו כולם בטלים ואין בקנין שלו כלום. וצריכין לחזור ולתקנם מחדש לגמרי וכ"ש ע"פ אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו, שזה שחולק על הצדיק האמת כל המצות שלו הם רק כקוף בפני אדם וכו' כי אין ממש בהטוב שלו כ"א ע"י הצדיק כי ידוע לכ"א בעצמו כמה וכמה פגמים ופניות יש בהמצות והתורה בעצמו של רוב העולם כי מחמת מעשיהם הרעים גם הטוב שלהם מקולקל הרבה. אך כשאינו חולק עכ"פ על הצדיק האמת ישאר לו מהם איזה בחי' קנין לעוה"ב בבחי' קנה ומחזיר אונאה הנ"ל, מכ"ש וכ"ש כשזוכה להתקרב אליו שאז הטעות ניתן למחילה כנ"ל. אבל כשחולק עליו שזהו בחי' טעות יותר משתות שנפל לרע גמור בחי' נוגה שנכלל בקליפה ר"ל, אזי קנינו בטל לגמרי ועליו נאמר כאשר בא כן ילך ומאומה לא ישא בעמלו. ויצטרך לסבול מה שיסבול בכמה גלגולים עד שהצדיק יחזור ויתקנו מחדש לגמרי. אבל קנינו בעצמו שקנה בעוה"ז בטל לגמרי מאחר שנכשל ע"י מעשיו הרעים וגסותו עד שחלק על הצדיק האמת שכל בירור המאמדה שמשם כל הטעיות הם על ידו וכנ"ל:

אות מא וזה שאמר משה לבני גד וב"ר ולמה תניאון לשון אונאה וכמו שת"א ולמה תונון כי עבר הירדן בבחי' נוגה. כי א"י בחי' כלליות הקדושה וח"ל בהיפך ועבר הירדן הוא בבחי' ממוצע ביניהם בחי' נוגה שמעורב טו"ר שמשם כל האונאות והטעיות. וע"כ אמר להם משה ולמה תניאון את לב בני ישראל שתטעו ותונו את בני ישראל ח"ו מעבור אל הארץ כי כל הטעותים נמשכים מבחי' נוגה כנ"ל. ע"כ השיבו לו שיעברו חלוצים לכבוש א"י היינו שימסרו נפשם בשביל קדושת א"י וע"י קדושת א"י בוודאי יהיו ניצולים מטעיות ואונאות הנ"ל כי קדושת א"י וקדושת הצדיק האמת הם בבחי' אחת כ"ש במ"א. ואז נתרצה משה להם והתנה עמהם תנאי זה שאם יעברו חלוצים לא"י יתן להם עבר הירדן. כי אז אין פחד כי ע"י מסירת נפשם לכבוש א"י עי"ז גם עבר הירדן בחי' נוגה נכל בקדושה בא"י כי הצדיק בחי' א"י מכריע הכל לטוב כשזוכין למסור נפשו להתקרב אליו אשרי לו וכנ"ל:

ראשי פרקים מה' שלוחין וה' מכירה:

קנין סודר. הלבושים בחי' הדמיונות שמתלבש בהם השכל כדי להסביר אמתת השכל בחי' הרוה"ק של הנביאים שהלבישו בדמיונות בחי' ביד הנביאים אדמה ע"כ על ידם כל הקנינים שלא ישנו עוד כי עסק המו"מ נוגע בבגדים וכו'. ומתוכה כעין החשמל שמשם הלבושים. קדושין פרק א' אריב"ל כל המלמד בן בנו תורה כאלו קיבלה מהר סיני שנאמר והודעת וכו' וסמיך לי' יום וכו' ר' חייא ב"א אשכחי' לר' יב"ל דשדי ריסנא ארישא וקא ממטי לי' לינוקא לבי כנישתא וכו' מכאן ואילך רב בר הונא לא טעים אומצא עד וכו' ר' חייא ב"א לא טעים וכו' עד דמקרי לינוקא ומוספי'. ריסנא דייקא בחי' במתג ורסן עדיו לבלום וזה הי' במקום הסודר שעל ראשו, להורות שעיקר לבוש הכבוד ע"י בחי' רסן כשקושרין המחשבה ברסן כמו סוס וכו' להטותו לדרכו שרוצה שזהו בחי' תיקון המוחין שיהי' מחיצות פרוסות וכו' שזהו כל תיקון של בירור המדמה. כי בלבול המדמה מחמת שנתקלקלו מחיצות המוחין והתגבר המדמה על השכל כמו הסוס על הרוכב ח"ו. ונמשל הענין בסוסים מחמת ששם עיקר ההתגברות ר"ל כסוסים מזוינים וע,כ ראה זכרי' ה' רוכב על סוסים, שהד' מלכיות כלליות צרות הנפש. ורמז לו שהש"י רוכב עליהם ויכניעם. ולחבר לזה על מצילות הסוס קודש לה' וכו'. הלבושים נעשו אחר חטא אדה"ר להגין בפני התאוה אבל יש בהם אחיזתם לפעמים בחי' הני מאני דרבנן דבלו וכ'ו והם אורבים להתאחז בהם דיקא ח"ו בכמה בחי' וזהבחי' ותתפשהו בבגדו ויעזוב בגדו וכו' כי לבוש כזה אין צריכין וצריכין לברוח ממנו וכן המניעות רובם מחמת הבגדים כי עיקר מניעות המוח היינו חסרון אמונה שבא מבלבול המדמה שהוא פגם האמונה. וכבסו שמלותם קודם מתן תורה והטהרו והחליפו שמלותיכם בגדי כהונה בגדי כה"ג בפרט החליפות בגדים ביהו"כ ציצית ופרשת כנפיך וכו' והחזיקו עשרה אנשים בכנף איש יהודי וכו' נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם כי הצמדיק בחי' גומל נפשו איש חסיד בחי' תורת חסד ללמד לאחרים שממשיך בכל עת שזה עיקר תיקוננו שעי"ז נמשך החוט של חסד הנ"ל בחי' עולם חסד יבנה וכו' אחים בהספדאי דהתם קאימנא רבי אתי לביתי' אחר מיתתו וכו' בני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן והלא בהר ההר מת אלא שם חזרו והספידוהו וכו'. מחמת שנכשלו בהנ"ל שחזרו לאחוריהם ע"י מיתתו וגם הרהרו על משה ואלעזר ואמרו אפשר אדם שעצר המגפה ועמד נגד מה"מ וכו' עד שהראה אותו להם מוטל במטתו שעדיין הוא חי וקים אך אעפ"כ הוא מת מצדכם ואתם צריכים לחפש אחריו כראוי והם פגמו בזה. ואז וישמע הכנעני זה עמלק שאורב על זה להכניס כפירות הנ"ל כי הוא עיקר זוהמת הנחש ואז חזרו והספידוהו ושם נדמה להם שמת ועי"ז בעצמו תקנו קצת ענין הנ"ל. ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וארז"ל ג' חלאים חלה אלישע א' שדחה את גחזי' וא' גירה הדובים בתינוקת שלא הוריד א"ע כ"כ לקרב גם את גחזי ולהחזיר בתשובה הנערים הנ"ל, אבל לא מת כ"א מצד גחזי וכו' אבל הוא בעצמו חי וקיים עד שאפי' האיש המת שנקבר אצלו נחי' מכ"ש האדם החי כשיבא על קברו וכו' וזהו אני אמית ואחיה מכאן לתח"ה מן התורה. ויכה את המים ויאמר איה אלקי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו וכו' נחה רוח אליהו על אלישע וכו' ילכו נא ויבקש ואת אדוניך וכו'. מכאן שהתחיל הורה"ק להסתלק מהם כי לא כך מחפשים את הצדיק רק כמו שעשה אלישע שלא רצה לפטור מלפניו אע"פ שאליהו דחה אותו קצת וא"ל שב נא פה וכו' ואלישע אמר חי ה' וחי' נפשך אם אעזבך, ע"כ באמת זכה שנחה עליו רוח אליהו וכו' וכנ"ל. אבי אבי רכב ישראל ופרשיו רכב ישראל דייקא בחי' רוכב שמים בעזרך כי העיקר הוא בחי' תיקון המרכבה שיהי' בחי' ארון נושא את נושאיו עד שהמרכבות דס"א כולם עד הסוס שהוא תוקף זוהמת יהי' נכנע לרוכב וכו'. וזה בחי' ציצית תיקון המלבושים ותפילין תיקון המרכבה בחי' רוכב שמים וכו' ומרומזים בפ' מרכבות פרעה וכו' תפילין דרש"י ודר"ת כי אין יודעין מהיכן ההתחלה כי פ' קדש והי' כי יביאך להכניע זוהמת מצרים בחי' פגם המדמה שמע אמונה והי' אם שמוע קבלת המצוות היינו התורה:

וענין משארז,ל על ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה והחזירן עתניאל בן קנז בפלפולו בחי' חדי' קוב"ה בפלפולא בחי' השמחה שבא אחר ההספד שצריכין להתאבל ולהספיד על הצדיק האמת בכל עת וענין הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספרים באין מבין כי מנפי הרעה העצומה הזאת שאין מחפשין אחריו שהוא עיקר הרעה בחי' פגם העגל שנאמר בו למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם וכתיב וינחם ה' על הרעה בחי' ראו כי רעה נגד פניכם שנאמר על זה וכו' מפני זה בעצמו נאסף הצדיק כי רק אז הוא נאסף אבל בכל עת שמחפשין אחריו הוא חי וקים תמיד. נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד תעיתי כשה אובד וכו' בקש עבדך האבידה נקראת ע"ש האובדה כי להצדיק אין הפסד כי הוא נסתלק לעילא ולעילא וכו' אך הוא נקרא מיתה לגבינו כשאין מחפשין אחריו וכמ"ש במ"ר על משה עומד ומשמש במרום וזהו כי ידעתי אחרי מותי בכל עת שיהי' נקרא אחרי מותי שהוא כשלא תחפשו אחרי אזי כי השחת תשחיתון וכו' אבל תיכף כשתחפשו אחרי אני חי וקיים תמיד כי הצדיקים חיים לעולם כנ"ל, ויזכור ימי עולםך משה עמו איה המעלם מים וכו' וזה בחי' שירת האזינו ואעידה בם השמים ואת הארץ וכו' ואמר אי אלהימו וכו' ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה וכו' ולחבר לזה והן לא יאמיננו לי וכו' ומופת המטה וצרעת היד והדם שכולם מרמזים שצריכין לברר המדמה וענין שלח נא ביד תשלח מחמת שידע שעתידין לחטוא ואעפ"כ זרזו הש"י לילך מחמת זה מחמת שאתה יודע הכל אבל אני יודע כל זאת יותר ואתה מוכרח לילך בשליחותך ותצליח עי"ז בעצמו שגם אתה תבקש תמיד את עצמך ואת תקנות ישראל עד שסוף כל סוף תגמור גאולתם בשלימות כי מה שהי' הוא שיהי' כידוע. ענין ההספד על הצדיק וגם על אנשים כשרים שהיו מאמינים בהצדיק כ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו שהם נקראים אנשי חסד. שלח נא ביד תשלח העיקר לבקש ולחפש מאד מאד אחרי הצדיק האמת שיש לו רוה"ק וכו' וכל אדם בכל זמן צריך לחפש מאד אחריו כדי לזכות לאמונת חידוש העולם בשלימות ולהכניס האמונה בכל באי עולם. וזה בחי' מו"מ שהכל לברר ניצוצי האמונה ובכל העסקים שעוסקין ונוסעים לדרכים רבים הכל בשביל זה לחפש ולבקש למצוא הצדיק האמת וע"כ עיקר תיקון המו"מ הוא האמונה בחי' נשאת ונתת באמונה כל המקיים דבריו רוח חכמים נוחה הימנו וא"ל הוא ממחוסרי אמנה. הנסיעות לברר המדמה בחי' בהמיות שזהו בחי' מה שנוסעין עם בהמות ועיקר תיקון הדרך והנסיעה שיזכור בלכתו בדרך בהש"י ותורתו הק' עד שיעלה המדמה אל השכל כי אין הרוכב טפל להסוס רק הסוס טפל לרוכב כמובא בתיקונים ע"ש ואפי' כשהולך ברגליו צריך להרים הרגלין שהם בחי' עשי' בחי' מדמה אל השכל בבחי' וישא יעקב את רגליו לבו נשא את רגליו בחי' רגלי עמדה במישור וזהו במקהלים אברק ה' כי ע"י בירור המדמה יכולין לברך ולהודות לה'. אבל הס"א בחי' פרעה ומצרים שהם בחי' הרע שבמדמה אצלם הרוכב טפל לסוס כי רצו להגביר ח"ו המדמה על השכל והש"י בעצמו לחם עמהם והפילם ואז סוס ורוכבו רמה בים והקדים הסוס לרוכב כי אצלם הרוכב טפל לסוס והש"י הפילם ורמה סוס ורוכבו דייקא בים וכן כי בא סוס פרעה ברכבו וכו' וזה לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי דמיתיך בחי' כח המדמה שלך הוא רעיתי בחי' אמונה בחי' ורעה אמונה וע' במ"ר ש"ה על פ' זה לסוסתי שהקב"ה רכב על סוס כנגד פרעה היינו כנ"ל שעיקר המלחמה הי' שהש"י הגביר הרוכב על הסוס היפך פרעה וכו' וכנ"ל ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס קודש לה' וכו' ולא יהי' עוד כנעני וכו' שיתבטל טרדת המו"מ והיו הסירות קודש וכו' כי יתגבר מזונא דנפשא על מזונא דגופא שקר הסוס לתשועה לא בגבורת הסוס יחפץ וכו' אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' וכו' דרכת בים סוסיך. הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה וכו' צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים ורעה אמונה ונסמך לזה לסוסתי וכו' כנ"ל. וזה בחי' ספירת העומר עומר שעורים מאכל בהמה בחי' מדמה שמניפין אותו בביהמ"ק זה בחי' בירור המדמה כי זה בחי' כל הקרבנות לברר המדמה כ"ש בהתו' אחוי לן מנא סי' כ"ה ע"ש וע"כ סופרין הימים לעומר כי כל העולם תלוי עד ששי בסיון וכו' וזאת הבחי' הוא בכל שנה ושנה ע"כ סופרין שבע שבתות בחי' שבעת ימי בראשית כל כל התהוות השבעת ימי בראשית שבהם נברא הכל תלוי בבירור המדמה שהוא בחי' העומר שעורים שעי"ז נתברר המאמונה להאמין בשלימות בחידוש העולם וכו' ועי"ז מקבלין התורה בשבועות שהוא בחי' רוה"ק שזוכה כ"א בחי' פנים בפנים דבר ה' וכו' כי יש בזה נפלאות תמים דעים כי מהיכן ההתחלה כי גם לחפש ולבקש את הצדיק צריכין לזה אמונה גדולה וכו' (וע' במ"א מזה) ותיקון העומר ממחרת השבת שהוא פסח שאז נמשך בחי' רוה"ק ע"י משה רבינו בחי' עוצם ההארה של ליל א' של פסח וכו' ועי"ז יש כח להניף העומר ולספור ספירה וכו' שהוא בקשה וחיפוש אחר הצדיק בחי' יאר פניו אתנו סלה כי הצדיקים הם אנפי שכינתא וכו' ואז זוכין לקבלת התורה בחי' רוה"ק וכו' שכל העולם תלוי עד יום זה שהוא ו' בסיון וכו' אבל גם אח"כ צריכין לחפש ולבקש מאד מאד את הרוה"ק של הצדיק והכל צריכין לחפש בכל עת וזמן מקטן שבקטנים עד גדול שבגדולים ואפי' הצדיק בעצמו צריך לחפש ולבקש מאד כי צריך ג"כ בירור האמונה להאמין בשלימות בקדושת ישראל שהם מאמינים בני מאמינים ולהאמין בכחו שיש לו כח לתקנם ולהכניס בהם האמונה בשלימות יותר ויותר בכל פעם ע"י שמברר המדמה שלהם בכל פעם ע"י הרוה"ק שלו וכו' וזה בחי' מראה הסנה שמיאן ללכת והש"י הקפיד על זה ואמר מה זה בידך וכו' ונהפך המטה לנחש להורות שדיבר לה"ר על ישראל על שאמר והן לא יאמינו לי וכו' וכן מה שנצטרעה ידו כמו שפרש"י שם כי ע"י לה"ר הוא התגברות המדמה כ"ש בהתו' ויהי מקץ וזהו ג"כ בחי' מה שנהפך המים לדם במצרים. כי מצרים בחי' התגברות הרע שבמדמה שהואבחי' תגבורת הדמים שזהו בחי' כל גלות מצרים וכו' כ"ש בכונות פסח כי עש"ז נקרא מדמה לשון דמים כמובא וזה בחי' פגם העגל וכו' כי עדיין צריכין לחפש והם פגמו בזה ע"י הער"ר ע"כ כשאמרו כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו וכו' נתעו אחר ע"ז של העגל לא לומד, התגברות כסילות המדמה מה שהי' ראוי בהיפך שיחפשו ויבקשו מאד מאד את משה אם אינם יודעים מה הי' לו וכו' וזה כשאמר משה שלח נא ביד תשלח כי יודע אני שאיני גואלם לעתיד אז דייקא אמר הש"י לך ואנכי אהיה עאמך כי אדרבא מאחר שאתה יודע האמת שאין תכלית הגמר על ידך ע"כ עדיין גם אתה צריך לבקש ע"כ לך בשליחותי ותצליח עי"ז דייקא כי אתה מוכרח לעשות את שלך וסוף כל סוף הגמר יהי' ג"כ על ידך כי מה שהי' הוא שיהי' אך עדיין אין אתה בעצמך יודע איך תגמור עסק נורא כזה שמתפשטים כנגדו כ"כ ע"כ עדיין גם אתה צריך לבקש ולחפש כנ"ל עד שתגמור וכו'. וזה בחי' ה' מכירה כל המו"מ לברר ניצוצות האמונה בחי' נשאת ונתת באמונה היינו בחי' בירור המדמה כנ"ל וע"כ רוב המו"מ ע"י נסיעות שיהי' הסוס טפל לרוכב וכו' כנ"ל כי נסיעות בחי' תיקון על פגם אמונה כ"ש במ"א וע"כ רוב הקנינים ע"י הבגדים שהם בבחי' החשמ"ל ששומר את האדם מבלבול המדמה שהוא בחי' רוח סערה וענן גדול וכו' שהם הקליפה הקודמת לפרי ושם מלובש נוגה שהוא מעורב טו"ר ומתוכה כעין החשמ"ל שמשם ראה כל המרכבה שהוא בחי' הרוח הקודש שהמשיך גם בתוקף הגלות לברר המדמה שע"כ נקרא בשם מרכבה כי עיקר הוא תיקון המרכבה שיהי' הסוס טפל לרוכב וכו' כנ"ל וע"כ מפטירין זאת בשבועות כי כל השינויים שבמו"מ הם ע"י בלבול המדמה וזה בחי' וזאת לפנים בישראל וכו' שלף איש נעלו וכו'. ואלה תולדות פרץ שפורץ גדר לעשות לו דרך כשרז"ל על פ' בן מי זה העלם כי הוא סתום ונעלם מאד מאד והוא עיקר תיקון הנפלא הנעשה ע"י תולדות פרץ כי הוא פורץ גדרים לעשות לו דרכים נפלאים חדשים שלא נתגלו מעולם כדי לתקן הכל כמובן בהשיחה וכו'. פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה שהיא מתמעטת ומתמלאת. שעיקר עבודת ישראל למלאות פגימת הלבנה ולא יהי' בה שום מיעוט וזה ע"י גודל החיפוש והבקשה שצריכין לבקש הצדיק השלם בחי' משה אחר הסתלקותו ביותר כי גם בחייו א"א להתקרב אליו ולקבל ממנו בכל פעם מה שצריך לתיקונו הנצחי בכל עת כ"א ע"י בקשה וחיפוש הרבה כי לפעמים ע"י מעשיו נחשך ח"ו אור השמש ע"י עננים וכו'. מכ"ש אחר הסתלקותו שאז הוא בחי' פני לבנה ששם שכיח המיעוט וכו' ואז איתכסיא סיהרא וכו' וזה מעלת ר"ה תקעו בחדש שופר בכסא וכו' חודש שהלבנה מתכסה בו וע"י תקיעת שופר בחי' קיבוץ הקדוש של ר"ה נתמלאית ונתתקנית וכו':