ק
ליקוטי תפילות - Likutay Tefilos
כ נִיסָן
נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהֹוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם. צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ עֹצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַכְשָׁיו מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי מִכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא מְבֻלְבָּל וּמְעֻרְבָּב מְאֹד מְאֹד, רָחוֹק מְאֹד מִשְּׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה, כִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, נִתְרַחַקְתִּי מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ, וַאֲנִי דוֹמֶה בְּעֵינַי עַתָּה כְּתוֹעֶה בַּמִּדְבָּר מַמָּשׁ, מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת לָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר הַזֶּה כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן, נָע וָנָד, מְבֻלְבָּל וּמְטֹרָף בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בִּלְבּוּלִים עַל בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת עַל מְנִיעוֹת, הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתִי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצָרְתִּי. וּמָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהַמָּרָה מְאֹד מְאֹד, הַפְּגוּמָה וְהַמְטֹרֶפֶת כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְרָצוֹן אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עֹצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה. עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב, וּתְזַכֵּנִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחְשֹׁק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בְּרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף מְאֹד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ, לִלְמֹד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי, וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרַח לְהִתְבַּטֵּל עַל פִּי רְצוֹנְךָ, אֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשַׁר לִלְמֹד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ שָׁם, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק לִלְמֹד תּוֹרָה וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּעֲלֶה הָרָצוֹן לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ עָשִׂיתִי מִצְוֹתֶיךָ וְלָמַדְתִּי תוֹרָתְךָ מַמָּשׁ. מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְהֶיֵה בְעֶזְרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאַתְחִיל לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחְשֹׁק תָּמִיד בְּרָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק וֶאֱמֶת לְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהַרָצוֹן הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, לִלְמֹד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן הַנִּכְתָּב עַל הַלֵּב הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר אַתָּה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם שֶׁמְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, וְאַתָּה מְחַבְּרָם יַחַד וְכוֹתֵב מֵהֶם סֵפֶר זִכָּרוֹן בִּשְׁבִיל הַחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם וְחוֹשְׁקִים בֶּאֱמֶת לִלְמֹד תּוֹרָתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהֹוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהֹוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהֹוָה וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. זַכֵּנִי גַם כֵּן לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרָה גְּדוֹלָה מֵהַלֵּב הַזֶּה וְלִלְמֹד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מֵהַכֹּל, רַק אֲנִי מְצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, שֶׁתְּזַכֵּנִי לְרָצוֹן וְחֵשֶׁק אֲמִתִּי אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. חוּס וַחֲמֹל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים. עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵינוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן:
The sacrifices of G‑d are a broken spirit; a broken and crushed heart — O G‑d You will not despise [Psalms 51:19]. Master of the Universe — full of mercy; Who heals the brokenhearted and binds up their wounds [Psalms 147:3]: You know my heart — broken, crushed and humbled. Look from Heaven and see at whom You have done this; see my affliction — full of mercy; have pity upon the breaking of my heart — broken into shards and splinters; like a hammer that shatters rock — so has my heart been shattered and broken; for the thoughts of my heart are scattered and banished to the ends of the earth. In truth — I am guilty from every side; but You know that I did not intend to anger You, G‑d forbid; for my desire is to do Your will; only the leaven in the dough [se'or sheba'isah] delays me. And You have already written about Yourself that all the powers of the evil inclination and its armies that cause the children of man to sin — are all from You; and You regret them every day for having created them and given them such power; as it is written: And that I have caused harm [Genesis 6:7] — as our sages of blessed memory interpreted; and it is written: Why O Hashem do You lead us astray from Your paths; do You harden our heart from fearing You [Isaiah 63:17]. May it be Your will, Hashem our G‑d and G‑d of our fathers — that You grant me merit through Your abundant mercies to draw close in truth to true tzadikim; and to bind myself to them in truth with a willing heart and soul; with very great and intense love from the point that is in the heart in truth. And may I merit to love them with such great love — until my love for them grows and is wondrous before me more than the love of women; until the love of women and the desire for intercourse is nullified from me through the strengthening of the love of the tzadikim. Have pity and compassion upon me; and grant me merit to the love of the tzadikim in truth; and through this may I merit to bind myself to them with great and strong attachment; and may my soul be bound to their soul with a strong and firm bond from now and forever — to everlasting eternities and for endless eternity.
Loading comments…