ח"ב כב
ליקוטי תפילות - Likutay Tefilos
ח"ב כב
ח אָב
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָזְרֵנִי לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת תָּמִיד. זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַלּוֹת רֹב הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה עַל עִנְיָן זֶה כָּל יְמֵי חַיַּי. וּתְרַחֵם עָלַי וְתִפְתַּח אֶת פִּי בְּכָל עֵת, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וּקְדוֹשִׁים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי בְּכָל־עֵת בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים. וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד לְהַרְבּוֹת בְּעֶתֶר, בְּדִבְרֵי רִצּוּי וּפִיּוּס וְטַעֲנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת נְכוֹנוֹת, בְּדִבְרֵי־חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ. וְאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר. עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי, כִּי יָדַעְתָּ, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב מִמְּצוּלוֹת יָם שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים. וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְתֹּר בְּכָל עֵת לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִיתִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי הַמְּרֻבִּים מְאֹד מְאֹד, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ, וְאַתָּה יְהֹוָה עַד מָתָי, מָתַי תַּתְחִיל לְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. כִּי אִם אָמְנָם רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהַי עִמִּי, נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, חֲסָדִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי כֹּחַ עַד הֵנָּה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתֶךָ, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת צַדִּיקֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים בֶּאֱמֶת. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִמְּךָ מְאֹד מְאֹד, וְגֹדֶל רִחוּקִי וְעִנְיָנִי וּמַהוּתִי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, יְהֹוָה אֱלֹהַי אַתָּה יָדָעְתָּ, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה וּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב כְּכֹל אֲשֶׁר צָפוּן וְגָנוּז בִּלְבָבִי, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, אִם אֶזְכֶּה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ מֵעַתָּה, שֶׁתִּפְתַּח לִי מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, שַׁעֲרֵי מְלִיצָה אֲמִתִּיִּית, שַׁעֲרֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שַׁעֲרֵי שִׂיחָה וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שַׁעֲרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפֹּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה בְּכָל עֵת. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִצְעֹק וְלִזְעֹק וּלְהִתְפַּלֵל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וְלִבְכּוֹת בְּמַר נֶפֶשׁ וְלִשְׁפֹּךְ לִבִּי כַמַּיִם לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנֶיךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי, עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁהִרְבֵּיתִי מְאֹד לִפְשֹׁעַ נֶגְדֶּךָ, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. מָה אֲדַבֵּר, אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי. מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה, עַל מַר נַפְשִׁי אֲשֶׁר גָּמַלְתִּי לְנַפְשִׁי בְּחִנָּם, בִּשְׁבִיל תַּאֲוָה קַלָּה הָעוֹבֶרֶת כְּצֵל עוֹבֵר, מָרַדְתִּי נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר מָרַדְתִּי, וּבָאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְאִבַּדְתִּי מַה שֶּׁאִבַּדְתִּי. אוֹיָה עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מַה אֶצְטַדָּק, לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי:
Gladden the soul of Your servant — for to You, Hashem, I lift my soul [Psalms 86:4].
עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים אֲמִתִּיִּים מִמְּקוֹר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁפֹּךְ כָּל שִׂיחִי לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים אֲמִתִּיִּים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה מֵעַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמֹר. שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְחַדֵּשׁ יָמַי שֶׁעָבְרוּ בְּחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה. עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת:
A prayer of the destitute when he is faint — and before Hashem he pours out his speech [Psalms 102:1]. Master of the Universe: help me to speak before You with new words always; with words of prayer and supplication; and to always find and to create new words of prayer — that are truly new; not as things I have already said and done many times without any renewal. For You know — G‑d of truth: that I do not have even a single new word to speak before You at all; for everything has been exhausted and worn out from repetition; and I have fallen and sunk so very far until I do not know from where to begin and how to start. And the evil inclination is great in confusing and preventing and blocking speech before You. But Your Torah has already strengthened us — and said: Pour out your heart like water before the countenance of Hashem [Lamentations 2:19]. And You Yourself also told us not to despair — no matter what. And You already said to us through Your true tzadikim: that even one who has fallen to the very bottom and cannot speak one true word before You — even such a one must not despair at all; but must simply not move away from before Your face; and must simply stand before You always; and must not cease calling and crying out to You — no matter what. G‑d forbid — were it not for Your Torah as my delight — I would have perished in my poverty [Psalms 119:92].
וְתִפְתַּח אֶת עֵינֵי שִׂכְלִי וְדַעְתִּי בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע הֵיטֵב הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת נָאוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר גִּלּוּ אֵלּוּ הַחִדּוּשֵׁי תוֹרָה בָּעוֹלָם. בְּאֹפֶן שֶׁיַּעֲלוּ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וּתְשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן כַּוָּנָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶלְמַד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְסַדֵּר תְּפִלּוֹת נָאוֹת וּקְדוֹשׁוֹת עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים וְהַמְרֻמָּזִים בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לָהֶם מְהֵרָה. וְאֶזְכֶּה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לְפָנֶיךָ עַל־יְדֵי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם. וְאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת עִם כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם, שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ אֵיזֶה זְמַן עַל פִּי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אַחַת, וּלְהַפְצִיר וּלְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלָשׂוּחַ לְפָנֶיךָ בְּכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ וּלְהַשִּׂיג הָעֲבוֹדָה הַנֶּאֱמָרָה בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת אֵת כָּל הַנֶּאֱמַר שָׁם, וְתִהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתִי בְּכָל אוֹתָהּ הָעֵת וְהַזְּמַן עַל פִּי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה. וְאַחַר כָּךְ אֶזְכֶּה לֵילֵךְ זְמַן מְסֻיָּם עִם חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲחֶרֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ עִם כָּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם שֶׁגִּלּוּ בָּעוֹלָם, וּלְכַוֵּן כַּוָּנָתָם בֶּאֱמֶת, וְלִזְכּוֹת לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת. וְאִם אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה מְאֹד מְאֹד עַתָּה, בְּעֵינֶיךָ אֵין שׁוּם דָּבָר רָחוֹק, כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, הֵן כֹּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה, וְאַתָּה עֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ מֵעוֹלָם:
Therefore I have come before You — full of mercy: that You cause to flow upon me true and genuine new words from You always; from the source of truth and purity; and may the words of my mouth and the meditation of my heart always be new and true before You — words of prayer and supplication and praise and thanksgiving; and may the evil inclination never be able to silence my mouth before You; and may no despair or frustration come upon my heart; and may I never cease and never relent — and never return to folly. Help me — O full of mercy; save me — O full of salvations.
ט אָב
עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם כֹּחַ כִּי אִם לִשְׁטֹחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, וְגַם זֶה אֵינִי זוֹכֶה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, רַק מֵרָחוֹק אֲקַוֶּה וַאֲצַפֶּה בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי, כִּי אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְדַבֵּר וּמַה לְּדַבֵּר, וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן אֶזְכֶּה לִמְצֹא הַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּלְסַדֵּר תְּפִלָּה אֲמִתִּיִּית וְשִׂיחָה נָאָה לְפָנֶיךָ, וּלְקַשֵּׁר עַצְמִי בֶּאֱמֶת לְהַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בָּעֵת הַזֹּאת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד:
And open the eyes of my intellect and my understanding in the way of true and authentic wholesomeness [temimut amiti]; that I merit to look at everything with simplicity and wholesomeness — and not to apply any foreign cleverness at all to any matter of holiness. And help me and save me that I not stumble in any aspect of the holiness at all. And may You send me help from the holy place; and may You strengthen me from Zion [Psalms 20:3]; and may You always renew and refresh me with new and wondrous loving kindnesses from You; such that You always perform wonders with me — things that have never been done before in the world.
כו לַחֹדֶשׁ
יָחִיד קַדְמוֹן, חָזָק וְאַמִּיץ, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה לְפָנֶיךָ תָמִיד. אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהֹוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי. אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן. אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁירָה עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בַּעֲדִי וּבְעַד מִפְעָלָיו. לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵיהֹוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן. הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר, הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל, הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לְרַצוֹתְךָ, לַמְּדֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה עִמְּךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, שֶׁתִּהְיֶה שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ תָמִיד כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. הוֹרֵנִי בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ אֶזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת. כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁזֶּה רְצוֹנְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ. יְּעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, אֲשֶׁר עַל־יָדָם חִבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סֵפֶר 'תְּהִלִּים' מִדִּבְרֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁפַךְ לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, רַק אָנוּ בְטוּחִים בְּכֹחַ וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבְכֹחַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁסִּדְּרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּכֹחָם לְבַד נִשְׁעַנְתִּי גַּם אָנֹכִי וְכָל הַחֲפֵצִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, שֶׁנִזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים כִּרְצוֹנְךָ הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ תָמִיד בְּכָל עֵת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יָדָם לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ בְּכָל עֵת, שֶׁתַּתְחִיל וְתִגְמֹר מְהֵרָה לְגָאֳלֵנוּ גְאוּלָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וְהַמָּמוֹן, בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁנִּזְכֶּה לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד, וְלִהְיוֹת קְבוּעִים בִּקְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָא לְדַרְגָא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
Help me — help me; save me — save me: for now I have no strength at all except to spread my hands before You; and to cast my eyes before Your face; like a poor man who knocks on the door — and does not move away from there. And have mercy upon me and be filled with compassion upon me; and open a crack of light for me; and from that crack help me to see all the light; and may I merit to truly return to You and to be as Your good will desires in truth — always. For You know — faithful Healer: that all manner of illnesses of the body come only through sadness and anguish; and when a person merits to great and true joy — then all the illnesses flee and depart. Singular One — Primordial One; strong and mighty: strengthen me and embolden me in prayer and in conversation before You always. For I know — that all the repairs of the world and all the salvations of the world come only through prayer; and the essence of the repair is through prayer; and therefore everything depends on it. And therefore please strengthen me always in prayer before You at every time and every moment — that I not cease from prayer and supplication before You; and that I merit to multiply prayers of repentance before You; and that I pour out my heart before You always — like water; with great and bitter crying and supplication; and that I not be ashamed before any person in the world from this; and that I not restrain myself from crying and from weeping before You because of any shame whatsoever; and that I not look to the left or to the right at all from my crying and my supplication before You at all times; but rather to pour out my heart before You as a man pours out his heart before his father or his master or his teacher; and that I merit to walk thus always — without any shame at all in the world; and that I not be ashamed and not be confused at all before any created being; only before You alone — G‑d. May the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before You — Hashem, my Rock and my Redeemer [Psalms 19:15].
Loading comments…