ח"ב לב
ליקוטי תפילות - Likutay Tefilos
ח"ב לב
כא אָב
אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכָל הַזְּמַן כֻּלּוֹ מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן. רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵן לִי דַעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי וְשָׁלֵם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג שֶׁכָּל הַזְּמַן אֵינוֹ כְלוּם, כִּי הַכֹּל הֶבֶל, וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת אֲמִתִּי, רַק כָּל הַזְּמַן הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, אֲשֶׁר בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, אַתָּה מַעֲלִים הַדַּעַת מִבְּנֵי אָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַזְּמַן, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת בַּדַּעַת הָאֲמִתִּי אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל. זַכֵּנוּ לְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ וּלְהִכָּלֵל בֶּאֱמֶת בְּהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְהִכָּלֵל בְּדַעְתָּם הַשָּׁלֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְיָצְאוּ מֵהַזְּמַן לְגַמְרֵי, וְנִצְּלוּ בִּשְׁלֵמוּת מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן. זַכֵּנוּ לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְלִדְרֹךְ בִּנְתִיבוֹתֵיהֶם וּלְקַיֵּם עֵצוֹתֵיהֶם, לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְאַל יְבַהֲלוּנוּ פִּגְעֵי הַזְּמַן כְּלָל, רַק נִזְכֶּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּבִטּוּל הַזְּמַן, שֶׁבֶּאֱמֶת הַזְּמַן בָּטֵל וּמְבֻטָּל, וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְבַּטְּלִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים כֻּלָּם מִפִּגְעֵי הַזְּמַן:
My soul longs — yea and pines — for the courtyards of Hashem; my heart and my flesh sing out to the living G‑d [Psalms 84:3].
כז לַחֹדֶשׁ
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹן לָאַחֲרוֹנִים, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ מֵרָחוֹק דְּבָרִים גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה, רְמָזִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, וְרָמַזְתָּ לָנוּ מֵרָחוֹק דַּרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת לְחַיּוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, לְהָשִׁיב נַפְשֵׁנוּ בְּעֹמֶק מְרִירוּת הַגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה, לְהַזְכִּירֵנוּ גְדֻלַּת נוֹרְאוֹתֶיךָ לְחַזְּקֵנוּ וּלְאַמְּצֵנוּ וּלְנַחֲמֵנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר כְּבָר סָבַלְנוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת בְּלִי מִסְפָּר מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה, אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאֹד מְאֹד, וּכְבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, וְרַבִּים מִבְּנֵי עַמֶּךָ נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה כָּל־כָּךְ. אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה חוֹשֵׁב מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ בְּטוֹבוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ. עַל־כֵּן רָמַזְתָּ לָנוּ מֵרָחוֹק וְהוֹדַעְתָּנוּ גַם עַתָּה הִתְנוֹצְצוּת נִפְלָא מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעַן נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁכָּל אֲרִיכַת הַזְּמַן שֶׁל כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת, מַה שֶּׁעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם הַגָּלֻיּוֹת בִּכְלָלִיּוּת, וּבִפְרָטִיּוּת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכֹּל אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְּלוּם. וְהַכֹּל יִשְׁתַּכַּח וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי בְּעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת הַשָּׁלֵם, עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. עַל־כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה, וְהָאֵר עָלֵינוּ הֶאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֹּר תָּמִיד בְּבִטּוּל הַזְּמַן, כִּי הַזְּמַן רָץ וְשָׁט וּפּוֹרֵחַ מְאֹד, וְאֵינוֹ מִתְמַהְמֵהַּ וּמִתְעַכֵּב אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, וְאֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה כְּלָל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, חֲמֹל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַצִּילֵנוּ מִפִּגְעֵי הַזְּמַן, וְאַל נַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד לָנֶצַח בְּעוֹלָם עוֹבֵר חַס וְשָׁלוֹם. חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין וְלִרְאוֹת בִּטּוּל הַזְּמַן, וְאַל יַטְעֶה אוֹתָנוּ הַזְּמַן כְּלָל. וְנִזְכֶּה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ כְּלָל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה. וְנִזְכֶּה בְּכָל עֵת לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בֶּאֶמֶת, וּלְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל כָּל הַזְּמַן בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת. הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהִגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
I adjure you O daughters of Jerusalem — why should you arouse and why should you stir up the love until it please [Song of Songs 2:7]. He devises thoughts so that no outcast be expelled from Him [II Samuel 14:14]. Have mercy upon me for the sake of Your Name; and be with me in my help always; and help me and save me that I merit to always direct everything toward the holy [l'tzad ha'kedushah]; and to receive with true knowledge [da'as amiti] every impression that comes upon me from outside — and to immediately turn it from evil to good and from the profane to the holy. Master of the Universe — Master of the Universe — Master of the Universe: remember and have mercy and save speedily — save speedily: for we have already fallen very greatly; and the exile is very long and very bitter; and there is almost no hope — G‑d forbid. And now I have no opening to speak before You — for I have already spoken many times and have not been answered; and still I have fallen again and again. But even so — I have not despaired of Your mercy; and I still come to pour out my heart before You; and to cry and to pray before You; and to hold fast to You alone; and to not cease and not weaken and not despair — G‑d forbid; and to not be ashamed at all from anything — but only to look to You alone; and to trust in You and in Your true tzadikim from now and forever. Amen Selah.
Loading comments…