הלכה ב' מהלכות ברכת השחר

על פי התורה ויהי מקץ סימן נ"ד

[בליקוטי א'] עין שם היטב כל המאמר

מראשו לסופו ותמצא מרגוע לנפשך

והכלל לענינינו שצריכין לשמור את הזכרון דקדשה ולזכור תמיד בעלמא דאתי ולאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי כי בשביל זה לבד נברא האדם להיטב מעשיו בזה העולם כדי לבוא לעולם הבא כמו שאמרו רבותינו ז"ל התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין וכן אמרו רבותינו ז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת וזה בחינת זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחד בשבת הינו שצריכין לזכור את עלמא דאתי בזה העולם שהיא בחינת ששת ימי המעשה

וזה בחינת מילה בשמיני שתיכף כשנולד איש הישראלי צריכין לדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי מצות מילה בחינת וביום השמיני ימול בשר ערלתו שמרמז הכתוב על כלליות ישראל שעיקר התיקון יהיה ביום השמיני שהוא בחינת עלמא דאתי וכדי לשמור את הזכרון צריכין לשמור את עצמו שלא יפול לבחינת רע עין שהוא בחינת מיתת הלב וצריכין להכניע את כח המדמה כי עיקר היצר הרע הוא בכח המדמה בחינת טוב המדומה שמרה באחרונה וצריכין להכניעו ולשברו ולצאת מטוב המדומה והוא על ידי מצות מילה בחינת ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד הינו על ידי מצות מילה נימול גם כן ערלת לבבו בחינת המול ימול בחינת ערלת לב וערלת בשר ומתחלה צריכין למול ערלת בשר על ידי שמוציאין ממנו על ידי זה הדמים הרעים שנמצאים בכל אחד מעת הולדו שעל ידי דמים הרעים מתגבר המדמה בחינת ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך הינו במצרים היה עדיין התגברות הדמים הרעים ועל כן לא נגאלו עד שמלו את עצמן ועל ידי זה זכו להכניע את המדמה ולזכך ולסנן כל הדמים ולהכניסם לתוך הקדושה בחינת ואומר לך בדמיך חיי ועל ידי זה זוכין למול ערלת לבו כי על ידי המדמה נופל לבחינת מיתת הלב בחינת לב אטום בחינת שברי לוחות ועל כן שיבר משה את הלוחות ולמד קל וחומר מפסח מה פסח שהוא מצוה אחת אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו כל התורה וישראל עובדים עבודה זרה בחינת ערלי לב בחינת כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב על אחת כמה וכמה ועל כן שבר את הלוחות שעל ידי זה בא השכחה ועל כן על ידי מצות מילה זוכין למול את ערלת לבבו וזה וערפכם לא תקשו עוד כי על ידי זה זוכין להכניע את המדמה שהוא בחינת פרעה בחינת העורף וזוכין לזכרון דקדשה ועל כן כתב רבינו ז"ל בספר המדות שעל ידי מוהל טוב הוא נותן להתינוק הנימול כח המדמה טוב הינו כנ"ל

וזה ענין הקרבנות כי עיקר הקרבנות הוא להכניע את המדמה ולצאת על ידי זה מאהבת הבהמיות ולהתקרב להשם יתברך ולאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי ולזכות לאהבה דקדשה ועל כן כל הקרבנות (היא) [הם] על ידי הכהנים בחינת וקמץ הכהן בחינת אהבה דקדשה כי על ידי הקרבנות זוכין לדעת דקדשה ומכניעין הבהמיות ומקרבין הכל להשם יתברך ומעלין מבהמה לאדם ועל כן כל הקרבנות כתיב בהם לרצונכם בחינת עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי על ידי שמעלין ומבררין הרוח טובה רוח נדיבה מן העצבות רוח וזוכין לשמחה בחינת והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי ועל כן צריכין סמיכה בידים על הקרבן כי עיקר בירור המדמה על ידי הידים בחינת מי אסף רוח בחפניו כנ"ל בהתורה הקדושה וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל בהתורה אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא שעל ידי הקרבנות מכניעין את המדמה שעל ידי [הסמיכה על] הקרבן נמשכין כל החטאים וכל כח המדמה [על הבהמה] ואחר כך מעלין ומכניעין את המדמה ומעלין הבהמה לקרבן כי כל החטאים הוא על ידי המדמה כי לכל אחד מטעה היצר הרע ומראה לכל אחד בתחלה שאין זה איסור גדול לעשות מה שמפתהו ומסיתו כי לכתחילה אינו אומר לו לעשות תיכף עבירה גדולה אבל ימצא לו התירים ואלו ההתירים הם גרועים מאד יותר מעבירה גדולה כי עליהם אינו חוזר בתשובה ואחר כך מהיתר מסיתו לאיסור עד שנופל ברשתו כמו שאמרו רבותינו ז"ל כך דרכו של יצר הרע היום אומר לו כך ולמחר אומר לו כך עד שאומר וכו' כמו שכתוב הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה וצריך כל אחד לפשפש במעשיו מאד ולפלס דרכיו בכל שעה ורגע אם כך ראוי לו לעשות ואם יש בו רצון השם יתברך באמת ולא יטעה את עצמו וצריך לבקש ולהתחנן לפגי השם יתברך בכל עת שיעזרהו להנצל מזה שלא יפול למדמה כי על ידי המדמה נופל לבחינת שכחה שהוא מיתת הלב שהוא התרחקות מהשם יתברך שמת לבו בקרבו ובעל דבר מטעה אותו שאי אפשר לו לשוב להשם יתברך עוד מאחר שכבר עברו הרבה משנותיו ולא עבד בהם את השם יתברך וממציא לו חטאיו ואומר לו איך אפשר לך לשוב הלא כבר באת בימים וכבר הרגלת בדרכיך אשר לא טובים ויש לך הרבה מניעות וגם אם תכבסי בנתר ותרבה לך בורית נכתם עוונך ומה יועיל לך מעתה

אבל באמת אינו כן כי חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו כי האדם איך שהוא משם יכול לדבק את עצמו בהשם יתברך בחינת אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי וצריכין לחזק ולמצוא בעצמו נקודות טובות שעל ידם יזכה לצאת מחשכת אפילת חטאיו בחינת הלעולם יזנח אדני ולא יוסיף לרצות בחינת הלא מעתה קראתי לי אבי אלוף נעורי אתה כי השם יתברך מצפה ומחכה בכל יום שישוב האדם אליו כי זה עיקר שעשועיו ותענוגיו כי יש להשם יתברך שרפים ואופנים וחיות הקודש ועולמות אין מספר אבל עיקר התענוגים שלו כשאיש ישראל מזכיר את עצמו בו יתברך ומדביק מחשבתו בעלמא דאתי ומבקש ומתחנן להשם יתברך בדברי ריצוי ותחנונים שיזכהו לשוב (ולבחר) [ולברר] הרוח טובה מן הרוח נכאה ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבין קרבנות כדי לברר המדמה ועל כן היו אומרים שיר על הקרבן כי עיקר בירור המדמה הוא על ידי שמחה ונגון וכלי שיר וזה בחינת שובה ישראל עד ה'אלקיך כי כשלת בעוונך שהנביא מזהיר לישראל שאף על פי שנכשל בעוונות אף על פי כן לא יפול מזה מלשוב להשם יתברך כי חפץ חסד הוא ורוצה בתשובת רשעים אמרו כל תשא עון וקח טוב הינו לברר הרוח טובה מן הרוח רעה שהם העוונות וקח טוב בחינת רוח טובה רוח נדיבה וזה ונשלמה פרים שפתינו כי על ידי ששופכין את הלב לפני השם יתברך וחוזרין בתשובה ומוצאין בעצמן עדיין איזה נקודה טובה על ידי זה מכניעין את המדמה שכל זה הוא בחינת קרבנות כנ"ל ונשלמה פרים שפתינו כנ"ל

וזה ענין סדר התפלה בכל יום הכל כדי להכניע את המדמה ולזכות לזכרון דקדשה ולאהבה דקדשה ולדעת שלם דקדשה כי עיקר ברכות השחר הוא לברך ולהודות להשם יתברך על הדעת דקדשה וזה להבחין בין יום ובין לילה וגם שלא עשני גוי ולא עבד ולא אשה שמוצאין בעצמם נקודות טובות ומבררין ומעלין את הטוב שעל ידי זה מכניעין את המדמה וזה בחינת פוקח עוורים שנותן שבח והודאה להשם יתברך שהציל אותו מרע עין בחינת מדמה שהוא בחינת עוור כי השוחד יעוור שנדמה לו שהדין כך וכן כל עיקר הברכות הוא על אופן זה וזה רוקע הארץ על המים בחינת מי הקים כל אפסי ארץ מי צרר מים בשמלה הכל כנ"ל בהתורה הקדושה וזה הנותן ליעף כח שמברר ומוציא בעצמו עוד חיות וכח איך לעבוד את השם יתברך אף על פי שהוא עיף ויגע אף על פי כן בגודל חסדו השם יתברך נותן ליעף כח וזה המעביר שינה מעיני שמעביר ומבטל כח המדמה שהיא בחינת שינה וחלום כנ"ל וזה שמבקשין אחר כך שתצילנו מעין הרע ומלשון הרע על ידי זה מכניעין את המדמה וזוכין לזכרון דקדשה ואחר כך מתפללין ומבקשין זכרנו בזכרון טוב לפניך הינו שיזכה לזכרון דקדשה וזה בחינת עקידת יצחק שביטל המדמה כח הבהמיות בחינת אלקים יראה לו השה לעולה בני הינו שתעלה בחינת השה שהיא בחינת בהמיות לעולה לה' בחינת קרבנות כי כל ענין קרבנות הוא לזכר עקידת יצחק בחינת צפונה לפני ה' שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא זוכר לישראל עקידת יצחק (פירוש כי צפון הוא בחינת שמאל בחינת גבורות שזהו בחינת יצחק, המלביה"ד) וזה בחינת עקידה לשון קישור כי על ידי שביטל המדמה זכה לזכרון דקדשה וקישר כל העולמות לשרשן והבין כל הרמזים שמרמז השם יתברך לכל אחד בכל יום ויום וזכה לאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי וזה עקידת יצחק יד ורגל כי העולם הבא נקרא יד על שם שעיקר בירור המדמה שעל ידי זה זוכין לאדבקא בעלמא דאתי הוא על ידי יד בחינת וביד הנביאים אדמה והעולם הזה נקרא רגל בחינת הוד והדר לבשת כנ"ל וצריכין לקשר שני העולמות יחד בחינת מן העולם ועד העולם ואחר כך אומרים פרשת הקרבנות כדי לברר כל הניצוצות הקדושים ולברר ולהעלות המדמה בחינת ונשלמה פרים שפתינו כנ"ל והעקר על ידי פסוקי דזמרה בחינת ניגון ושמחה ועל ידי שמחה זוכין לקריאת שמע שהוא בחינת אדבקא מחשבתו בעלמא דאתי בחינת יחוד ה' אלקי בחינת שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד בחינת שזוכין לאהבה וקדושה בחינת וליחדך באהבה ולאהבה את שמך וזה בחינת תפלה לשון חיבור וקישור בחינת נפתולי אלקים נפתלתי ודיבוק לעלמא דאתי בחינת ח"י ברכאין דצלותא בחינת צדיק בחינת איש אשר רוח אלקים בו שזוכין על ידי ששוברין ומבטלין ומכניעין את המדמה כנ"ל וזה שמובא בכתבי האריז"ל שצריך לכוון בסוף שמונה עשרה שם החקוק במצחו של משיח הינו שלהכניע את הרע עין והמדמה העיקר הכנעתו על ידי בחינת משיח בחינת שלוש פסיעות שאחר שמונה עשרה בחינת וכשחזרתי לאחורי הכל כנ"ל

והעיקר הוא לשמור עצמו מלשון הרע שעל ידי לשון הרע הוא נופל לכסילות ולאהבות הבהמיות בחינת מוציא דבה הוא כסיל ועל כן בסוף שמונה עשרה מתפללין אלקי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה כי העיקר לשמור את עצמו מלשון הרע ומדברים פגומים כי עיקר היתרון שיש לאדם מן הבהמה העיקר הוא הדיבור וצריך להעלות הדיבור אל הקדושה ולדבר דברי תורה ולהודות להשם יתברך בכל עת וזהו שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו הינו כששומר עצמו מלשון הרע על ידי זה זוכה לנפש טובה ולהנצל מנפש רעבה בחינת שבע שני הרעב שמתגבר על ידי לשון הרע בחינת המדמה שמעורב טוב ורע והרע מתגבר על הטוב בחינת ולא נודע כי באו אל קרבנה וזהו ולמקללי נפשי תדום בחינת שינצל מרע [עין] כמו דוד המלך עליו השלום בעת שקלל אותו שמעי בן גרא בחינת אולי יראה ה' בעיני כנ"ל ונפשי כעפר לכל תהיה בחינת טוב עין באמת בחינת טוב עין הוא יבורך בחינת עפר וארץ שהוא בחינת אמת כמובא בהתורה הנ"ל וזה פתח לבי בתורתיך כי על ידי הדעת יזכה לחדושי תורה אמיתים ולהנצל מחדושים שבאים על ידי המדמה שהרע הוא יותר מהטוב וזה שמתפללין יהי רצון שלא תעלה קנאתי על אחרים ולא קנאת אחרים עלי הינו שינצל מרע עין בכל הבחינות ואפילו מרע [עין] של התנשאות שעינו צרה בהתנשאות חבירו ועל ידי התפלה שהוא בחינת זכרון דקדשה יזכה על ידי זה להנצל מרע עין בכל הבחינות ואפילו אם חס ושלום נפל לבחינת רע עין של התנשאות על ידי התפלה שהוא בחינת מלכות דוד בחינת ואני תפלה על ידי זה מכניעין את הרע עין כנ"ל וזה שפוסעין שלוש פסיעות לאחוריו אחר שמונה עשרה בחינת שורש משיח בחינת מלך אסור ברהטים כנ"ל

וזה ענין חמץ ומצה לענין פסח מצה ומרור כי חמץ הוא בחינת מיתת הלב בחינת כי יתחמץ לבבי שבא על ידי כח המדמה שמחמץ ומעקם הלב מהשם יתברך שנדמה לו להיפך מן האמת בחינת העדר הדעת שהוא כסילות ובהמיות בחינת כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך וצריכין לבער את החמץ מלבו על ידי שישמור את עצמו מהמדמה ולא יטעה את עצמו ולהסתכל על האמת באמת ולבקש מהשם יתברך שלא יטעה את עצמו בהטוב המדומה שמרה באחרונה ולדבק את עצמו בהשם יתברך כדי להנצל ממיתת הלב שהוא בחינת מחמצת תמן מת תמן חמץ כמובא שהוא עיקר היצר הרע שמחמץ וממית לב איש הישראלי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך ולזכור על תכליתו הנצחי ולאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי וזה שאמר ברוח קדשו אך טוב לישראל הינו שכל אחד מישראל צריך לברר הטוב מן הרע שעל ידי זה זוכה להחיות את לבו שיברר ויתלהב להשם יתברך בחינת אלקים לברי לבב ואני כמעט נטיו רגלי כאין שפכו אשורי כמו שפירש רש"י שקודם ששם אל לבו שעיקר הוא הטוב הנמצא בישראל שעל ידי הטוב יזכה לזכור את עצמו בהשם יתברך ולצאת מחשכת לבו ולזכות לבר לבב כמעט נטיו רגלי שלא זכה להבין הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל עת שמזמין לו בכל יום שזהו בחינת רגלי בחינת הוד והדר לבשת בחינת עסקי העולם הזה שצריכין להבין את הרמזים מרגלי הקדושה

וזה כי קנאתי בהוללים שלום רשעים וכו' הינו שראיתי אותם שהם מעורבים טוב ורע והרע יותר מן הטוב והם יושבים בשלוה כי אין חרצובות למותם שאין להם יסורים שנפלו לבחינת מיתה יצא מחלב עינימו עברו משכיות לבב שיש להם רע עין גדול בחינת עין של אבשלום ימיקו וידברו ברע עושק ממרום ידברו שמדברין לשון הרע ועל ידי זה נופלין למדמה והרע מתגבר על הטוב וממשיכין את רע עינם עלינו חס ושלום והתיקון לזה לכן ישוב עמו הלום אין הלום אלא לשון מלכות בחינת מלכות משיח שעיקר הכנעת הרע עין הגדול הזה של הרשעים האלו הוא על ידי שורש המלכות בחינת עד חוטמו כנ"ל

וזה ומי מלא ימצו למו שזוכין על ידי הכנעת הרע והמדמה לחידושי תורה אמיתים שהם בחינת מי מלא כי החדושי תורה שנמשכין מהמדמה הם בחינת מים לא נאמנו שעל ידם נתמעט הפרנסה אבל כשמכניעין את הרע עין זוכין לבחינת מי מלא לבחינת תענוג העליון בחינת למען תמוצו והתענגתם מזיו כבודה כי על ידי לשון הרע נגעים באים כמו שאמרו רבותינו ז"ל ומהפכין מענג לנגע חס ושלום בחינת וינגע ה' את פרעה ואת ביתו פרעה זה בחינת המדמה וזה בחינת יציאת מצרים שהפכו מנגע לענג ופרעה ועבדיו לקו בנגעים וישראל זכו לענג וזכו לטהר ולקדש את עצמם ולברר המדמה ולשמור את עצמם מלשון הרע בחינת לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך וכו' שאז היה ההתחלה מן הגאולה שעיקר גלות מצרים היה על ידי לשון הרע בחינת אכן נודע הדבר כמו שפירש רש"י ז"ל

גם עיקר גלות מצרים היה כדי לברר נצוצי אדם הראשון מחטא עץ הדעת והעקר היה על ידי לשון הרע שהנחש דברה לשון הרע על השם יתברך בחינת כי יודע אלקים וכו' ועל ידי זה המשיכה כח המדמה בעולם מטוב ורע מעת ההוא ועיקר התיקון היה על ידי יציאת מצרים שאז נתקרבו ישראל להשם יתברך וזככו את דמיהם על ידי מצות מילה ודם פסח עד שזכו להפוך מנגע לענג וזה בחינת מצה בחינת תענוג העליון כי כל התענוגים שבעולם הם בחינת אהבה בחינת אהבה בתענוגים אבל תענוגי עולם הזה הם נמשכין מבחינת אהבה נפולה בחינת פרעה כח בטל בחינת חלום פרעה אחד הוא אבל כשזוכין לשבר את המדמה זוכין לאהבה דקדשה בחינת כהן כנ"ל ועל ידי זה זוכין לתענוג העליון בחינת מצה ועל כן בשעת יציאת מצרים היו כל ישראל כהנים שזרקו את דם הפסח על המשקוף ועל שתי המזוזות ואכלו אותו כל עדת ישראל בחינת כל עדת ישראל יעשו אותו ובחינת ואתם תהיו לי ממלכת כהנים בחינת אהבה דקדשה אהבה בתענוגים כנ"ל

וזהו אין בין חמץ למצה אלא משהו בחינת שמהפכין מנגע לענג הוא משהו כי אתון דדין כאתון דדין רק החילוק הוא בהנקודות שהוא משהו ועל כן זכו לעשירות גדול כי על ידי שזכו לעונג דקדשה זכו לעשירות כמו שאמר רבינו ז"ל שראשי תיבות של עושר הוא והתענגו על רוב שלום הינו כנ"ל כי על ידי ששומרין את עצמם מלשון הרע על ידי זה זוכין לעונג ועשירות בחינת והתענגו על רוב שלום כנ"ל כי זוכין לשלום כי על ידי לשון הרע בא עניות על ידי המדמה שבאים על ידי החידושי תורה שנמשכין מהמדמה בחינת שבע שני הרעב אבל על ידי שזוכין לשברו ולבטל את המדמה זוכין לעונג ולשלום ולעשירות דקדשה וזה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול הינו כנ"ל

וזהו ענין בדיקת חמץ ובעור חמץ כי עיקר בירור המדמה הוא על ידי הצדיק האמת שהוא זכה לאהבה הקדושה באמת בחינת וקמץ הכהן בחינת תיקון הקמץ שבירר הרוח טובה מן הרוח רעה בחינת (ונגף) [יוסף] איש אשר רוח אלקים בו ועל כן אי אפשר לברר המדמה כי אם על ידי שמקרבין את עצמם להצדיק האמת והוא יודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ולהנהיגו בדרך האמת לאמיתו ושלא יטעה את עצמו ולחזק את כל אחד לפי מקומו ומדרגתו שיחזק את עצמו בהשם יתברך ושלא יפול לשכחה בחינת המזכירים את ה' שמזכירים את ישראל שידביקו את עצמם בהשם יתברך ובעלמא דאתי וזהו ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום הינו שעל ידי שמדביקין את עצמם בה' על ידי זה זוכין לחיים אמיתים היפך משכחה שהוא מיתת הלב ועל כן צריכין לבדוק את החמץ לאור הנר בחינת אור הצדיק האמת ועל כן צריכין דייקא נר יחידי בחינת הצדיק הגדול שבדור שהוא יחיד בדורו ועל ידי אורו של הצדיק האמת יבדוק את החמץ לבערו מביתו ומרשותו ויבדוק אחריו בחורין ובסדקין הינו שאפילו שזכה לטוב עין אף על פי כן יוכל לטעות על ידי כח המדמה אבל על ידי אורו של הצדיק האמת יוכל להנצל מהמדמה ולזכות לברר הרוח טובה מן הרוח רעה ולזכות לאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי ולהבין כל הרמזים מכל הדברים שבעולם שזהו בחינת צדיק וכנסת ישראל כמבואר בהתורה [הנ"ל] וזה אין בעור חמץ אלא שריפה הוא בחינת חיזוק הלב כמובא בהתורה הנ"ל בסימן נ"ה ששריפה מרמז על חיזוק הלב שיוכל הלב להכיל את דברי החכמה שבלב בחינת חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש הינו שעיקר הבעור השכחה שהוא בחינת מיתת הלב הוא על ידי שריפה בחינת שידבר דיבורי אש לפני השם יתברך ויברר את הרוח טובה מן העצבות רוח ועל ידי זה יחזק את לבו בהשם יתברך ויזכה לזכרון דקדשה וזה לא תשחט על חמץ דם זבחי כי על ידי הקרבנות זוכין לבער ולבטל את החמץ

וזה בחינת ביטול חמץ שצריכין לבטל את הכח המדמה מכל וכל וצריך לבקש מהשם יתברך שישמור ויציל אותו מכח המדמה ומחידושי תורה שבאים על ידי המדמה ועיקר על ידי שמדבק את עצמו באמת להשם יתברך ולהצדיק האמת שהוא בחינת משה שהוא הדעת האמת שעל ידו יכולין לצאת ישראל מחמץ למצה מגלות מצרים שהוא עיקר המדמה שהיה הדעת בגלות בחינת כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וזה וידעתם כי ה' הוציא אתכם ממצרים שזכו לדעת דקדשה

וזה בחינת פסח בחינת דיבורים קדושים שצריכין לשפוך לפני השם יתברך דיבורים חמים כגחלי אש בחינת כי אם צלי אש כדי לברר הרוח טובה מן הרוח רעה ועל כן נקרא פסח לשון דילוג שמדלג ומברר הרוח טובה מן העצבות בחינת ניגון בחינת מי עלה שמים וירד בחינת מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות בחינת ניגון שהוא על ידי דילוג וקפיצה על הנימין כמובא בהתורה תקעו תוכחה ועל כן צריכין לבטל בלב שלם את המדמה ולבלי לטעות את עצמו בחינת ליבטל ולהווי כעפרא דארעא בחינת וממדבר מתנה במי אתה מוצא סתרי תורה במי שמשים עצמו כהפקר וזה מדאורייתא בביטול בעלמא סגי על ידי שמבטל את המדמה ומקבל על עצמו שידביק את עצמו בהשם יתברך ולבלי לדבר עוד לשון הרע ועל ידי זה יצא מאהבת הבהמיות ויזכה לאהבה דקדשה אבל חכמים גזרו דלמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה הינו שאף על פי שביטל את המדמה והוא טוב עין אף על פי כן חששו חכמים אפשר טעה בעצמו ונדמה לו שיצא כבר מהמדמה והאמת אינו כן וכל החידושי תורה שמחדש הם באים מהמדמה שזה בחינת גלוסקא יפה שהם מתחדשין דבר נאה ומתקבל ועל כן גזרו חכמים שיבדוק את החמץ לאור הנר בחינת אור הצדיק האמת בחינת עץ חיים שהוא מברר ומבטל המדמה מכל וכל וזוכה ומזכה לכל המתקרבים לחידושים אמיתים שנמשכין מהקדושה באמת וזהו ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים כי על ידי הצדיק האמת זוכין לשפוך לבנו כמים בחינת מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה שהוא מחיה ומחזק את לב איש הישראלי שיבקש מהשם יתברך איך שהוא ואל יפול משום דבר כי חסדי ה' כי לא תמנו ועדיין יש תקוה לצאת מתוך חשכת גופינו ולזכות לכל הטוב ולאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי ולהבין מכל הדברים שבעולם את הרמזים שמרמז לנו השם יתברך להתקרב להשם יתברך על ידי זה ועל ידי זה זוכין לבירור המדמה ולחידושי תורה מתוקים בחינת וימתקו המים שם שם לו חוק ומשפט בחינת חידושי תורה שמתוקים מדבש ונופת צופים כי קודם שנתקרבו להצדיק שהוא בחינת עץ חיים מזון דכולא ביה אף על פי שחידש חידושי תורה אף על פי כן לא היה יכול לשתות מהם שיוכל לקבל מהם הנהגות ודרך ישרה לעבוד בהם את השם יתברך בחינת ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם אבל על ידי שהתקרב את עצמו להצדיק האמת בחינת ויורהו ה' עץ דא צדיק וימתקו המים שזכה לחידושי תורה אמיתים וזכה לקבל מהם דרך איך לעבוד בהם את השם יתברך באמת מזה שם שם לו חוק ומשפט בחינת משפטי הנהגות ישרות איך לדבק את עצמו בהשם יתברך באמת

וכל זה נעשה על ידי שמקרב את עצמו להצדיק ומקבל ממנו עצות איך לעבוד את השם יתברך ולצאת מתאוות גופו המגושם שהוא תאוות הבהמיות וכל זמן שיש לו עוד תאוה לדברים גשמיים ובפרט חס ושלום לתאוות איסור אזי בוודאי לא זכה לברר המדמה ועדיין הרע יותר מן הטוב וצריך שלא לטעות בעצמו ושישבר לבו לפני השם יתברך בכל עת מתי יזכה לצאת מתאוות רעות מכסילות ומבהמיות ולזכות לאהבה דקדשה ולדעת שלם ולצאת ממיתה לחיים שכל זמן שלא זיכך גופו ועדיין תאוות הגוף בתקפו אזי הוא בחינת מיתה בחינת חסר לב בחינת וימת לבו בקרבו וזהו הרשעים קרוין מתים ועיקר החיות מקבלין על ידי הצדיק האמת בחינת איש אשר רוח בו בחינת ויפח באפיו נשמת חיים ועל כן הצדיקים נקראים חיים כמו שכתוב בן איש חי ועיקר החיים מקבלין ממשיח בחינת [רוח] אפינו משיח ה' כי הוא מכניע את הרע עין בכל הבחינת ועל כן דוד לא מת כי הוא עיקר החיים בחינת והיה נפש אדוני צרורה בצרור החיים כמו שכתב רבינו ז"ל בהתורה הנ"ל

וזה בחינת אכילת מרור כי על ידי אכילת מרור ממתיקין ומבטלין את המדמה שהוא בחינת מיתת הלב שהוא גורם לחידושי תורה שנמשכין דרך הקליפות שהרע מתגבר יותר על הטוב עד שאין ניכר הטוב בחינת וימררו את חייהם חייהם דייקא כי עיקר החיות הוא בהתורה שהוא רוח של משיח בחינת ורוח אלקים מרחפת על פני המים כמובא שזהו נאמר על רוחו של משיח בעבודה קשה בקושיא בחומר בקל וחומר כמובא הינו שלא היה עדיין חידושי תורה אמיתים שנמשכין דרך הקדושה ועל ידי יציאת מצרים על ידי הקרבן פסח שהוא בירור וביטול המדמה זכו לאהבה דקדשה והפכו והמתיקו המרירות כנ''ל

וזהו שצריך לשקעו בחרוסת בחינת חס רות חס היא בחינת חיים רות היא בחינת משיח שעל ידי בחינת משיח זוכין להמתיק המרירות ולזכות לחידושי תורה אמיתים שהוא עיקר החיים וזוכין להבין הרמזים מכל הדברים שבעולם וזה בחינת ארבע כוסות כי עיקר חיזוק הלב הוא על ידי הדעת בחינת החכמה תחיה את בעליה ועל ידי יציאת מצרים זכו כל ישראל לדעת דקדשה ויין יש בו שתי בחינות זכה נעשה ראש כמובא ועל ידי שתיית ארבע כוסות בפסח זוכין לבחינת ראש ומוחין בחינת ויין ישמח לבב אנוש בחינת שמחה שעל ידי זה מכניעין את המדמה בחינת הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה בחינת דילוג בחינת ניגון בחינת מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות כנ"ל ועל כן אין אומרים שירה אלא על היין כי על ידי ששותין יין בקדושה זוכין לבחינת ניגון ושיר בחינת ונגן בידו וטוב לך שמבררין את הרוח טובה מן העצבות רוח

וזהו ארבע כוסות בחינת מארבע הרוחות בואי הרוח בחינת ונתתי רוחי בהם וחייתם שהוא עיקר החיים וזה דשנת בשמן ראשי כוסי רויה שמן בחינת הדעת בחינת לאמשכא משח רבות קודשא הוא על ידי ארבע כוסות בחינת כוסי רויה וזה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי שיזכה לברר הרוח טובה כנ"ל ויזכה לחיים כנ"ל וזה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא כי עיקר המדמה הוא על ידי שתיית יין שלא בקדושה בחינת כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים שכל איסורין נדמה לו כמישור שהוא בחינת מדמה ועל כן מתו בני אהרן בחינת שתויי יין נכנסו למקדש שלא ביררו המדמה וזה שהורו הלכה בפני רבן הינו כנ"ל שלא ביררו את המדמה ואין אדם יכול ללמוד גזירה שוה אלא אם כן קבלה מרבו כי אפשר הוא מהמדמה ועל כן מתו בחינת מיתה כנ"ל ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כי על ידי שתיית יין באו להמדמה ועל כן הורו הלכה בפני רבן ועל כן שיכור אסור להורות כי יכול להיות שהוא מדמה מילתא למילתא והוא בא מכח המדמה שהוא שקר שאין האמת כן ועל כן מובא שעיקר הפגם הוא בגין דלא אינסיבו הינו שעל ידי שלא הניחו בן זכר בעולם שהוא בחינת זכרון דקדשה בחינת לאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי כנ"ל

וזהו וידום אהרן שבירר המדמה שעיקר הבירור הוא על ידי אהרן שהוא הכהן האמת בחינת אהבה וזה כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי עיקר התורה האמיתית צריכין לקבל מן הכהן האמת שהוא בחינת הצדיק האמת שבירר את המדמה ועל כן דרשו רבותינו ז"ל על פסוק זה אם הרב דומה למלאך וכו' כי הצדיק האמת הוא בחינת הכהן הגדול וזהו תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו כי על ידי שעולה לא נמצא בשפתיו שלא דבר לשון הרע על ידי זה זכה לאהבה דקדשה ולתורת אמת כנ"ל

וזה בחינת אכילה בקדושה כי על ידי אכילה בקדושה על ידי זה זוכה לדבק את עצמו להשם יתברך ולאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי ולצאת מהמדמה שהוא בחינת כסילות בהמיות כי כשאינו אוכל בקדושה הוא כמו בהמה ממש ועל ידי זה בא ללשון הרע בחינת לא תלך רכיל ותרגם אונקלוס לא תיכול קורצין שהוא בחינת אכילה שאינו בקדושה כי על ידי אכילה בקדושה הוא בחינת מזבח בחינת פתח במזבח וסיים בשולחן כי שולחנו של אדם מכפר כמזבח ועל ידי אכילת איש הישראלי בכשרות זוכה להעלות נפש הבהמיות לבחינת מדבר מבהמה לאדם וזוכה לחיים ועל כן שבת שהוא בחינת אכילה בקדושה כי אכילת שבת אין בו מותרות על כן כתיב טועמיה חיים זכו שזוכין לחיים אמיתיים

ועל כן כתיב לעת האוכל גשי הלום בחינת מלכות דוד שמתקן ומברר את המדמה דייקא לעת האוכל ותאכל ותשבע ותותר ותאכל בעולם הזה ותשבע בעולם הבא בחינת לאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי ותותר לימות המשיח בחינת צרור החיים בחינת מלכות משיח שמתקן את הרע עין והמדמה ועל כן כתיב אל תלחם [את] לחם רע עין כי על ידי רע עין פוגם את האכילה ואינו אוכל בקדושה וזה קודם שאוכל אדם יש [לו] שני לבבות ואחר כך יש לו לב אחד כי קודם האכילה בקדושה עדיין לא בירר המדמה והוא עדיין בחינת שבירת הלב בחינת שכחה שברי לוחות כמובא בהתורה הנ"ל אבל כשזוכה לאכול בקדושה אזי יש לו לב אחד בחינת ולחם לבב אנוש יסעד בחינת חיזוק הלב בחינת זכרון דקדשה וזה בחינת אכילת הקדשים שהוזהרו הכהנים כי על ידי הקרבן ביררו המדמה וזכו לאכילה בקדושה שהוא גם כן בחינת בירור המדמה ודייקא כהנים בחינת אהבה בתענוגים וזה בחינת למשחה הנאמר בכהנים בחינת לאמשכא משח רבות קודשא שהם מבררין הרוח טובה כנ"ל על ידי אכילה בקדושה בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו בחינת ונפש רעבה מלא טוב

וזה שנקרא חג המצות כי עיקר אכילה בקדושה הוא אכילת מצה בחינת מיכלא דמהימנותא ועל כן הקרבן פסח שהוא ראשון לכל הקרבנות שהקריבו ישראל הוזהרו לאכול אותו בחינת מצה בחינת על מצות ומרורים יאכלוהו כי על ידי קרבן פסח ביררו המדמה וזכו כל ישראל לאהבה את ה' באמת וזכו לדעת שלם ולטוב עין באמת בכל הבחינות ועל כן זכו לאכילה דקדשה בחינת מצה בחינת אמונה הקדושה שהוא בירור המדמה כמו שכתב רבינו ז"ל בלקוטי תנינא בהתורה הנ"ל תקעו תוכחה וזה ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא כי קריעת ים סוף הוא בחינת בירור המדמה תיקון הדעת שאז נתברר הטוב מן הרע כי עיקר בריאת העולם היה כדי לגלות טובו ורחמנותו יתברך וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד אבל על ידי חטא אדם הראשון על ידי נחש הקדמוני שדבר לשון הרע על השם יתברך כמו שכתוב כי יודע אלקים וכו' על ידי זה נתערב הטוב בהרע עד שנתגבר הרע על הטוב ועל ידי זה גרמה מיתה לעולם בחינת שכחה בחינת כי ביום אכלך ממנו מות תמות ועל ידי זה המשיכה כח המדמה בעולם והיה העולם מעורב טוב ורע עד שבא אברהם ובירר הטוב מן הרע אבל עדיין לא היה בשלימות שנולד ממנו ישמעאל וכן מיצחק נולד עשו ויעקב היה מטתו שלימה שלא היה בו שום פסולת אבל לא היה הבירור בשלימות כי עדיין לא תיקנו את המדמה שבאו על ידי לשון הרע ועל כן כתיב ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם בחינת פגם לשון הרע ועל כן נפלו לבחינת רע עין של התנשאות שהיה עינם רעה בהתנשאות של יוסף בחינת המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשל בנו ועל ידי זה היה הגלות מצרים כדי לברר על ידי תוקף הגלות כל הטוב שנפל בין הקליפות על ידי חטא אדם הראשון כמו שכתוב בכל הספרים

וזה ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו' ויוסף היה במצרים שעיקר התיקון על ידי יוסף בחינת איש אשר רוח בו ועל כן פתר יוסף החלומות כי הוא יכול לתקן ולברר את המדמה ועל כן אחר מכירת יוסף שזה בחינת הפגם של רע עין של התנשאות כתיב מעשה יהודה ותמר שעל ידי זה נולד משיח שעל ידי בחינת מלכות משיח מתקנין בחינת הרע עין של התנשאות ועיקר הבירור היה בשעת יציאת מצרים בחינת או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי שבירר ישראל שהם הטוב מכל העולם בחינת כי יעקב בחר לו יה אבל אחר כך רדפו אחריהם המצרים וישיגו אותם חונים על הים ועל כן קטרגה מדת הדין הללו [עובדי] עבודה זרה והללו [עובדי] עבודה זרה אבל השם יתברך ברחמיו צפה שעתידין ישראל לקבל את התורה וגם גודל האמונה שהיו להם אז על ידי זה קרע להם את הים ובירר את ישראל לחלקו בחינת הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב בחינת ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רודפיהם השלכת במצולות ועל כן זכו לומר שירה בחינת שמחה שעל ידי זה ביררו המדמה וזכו לטוב רואי באמת בחינת וניגן בידו וטוב לך

ועל כן לקו על הים בחינת יד בחינת וירא ישראל את היד כי על הים נתגלה בחינת יד בשלימות כי במצרים אף על פי שלקו המצרים אף על פי כן לא היה הבירור בשלימות בחינת ויעשו גם חרטומי מצרים בלהטיהם בחינת מדמה שמדמה ומעקם את עצמו להקדושה אבל כשנתגלה בחינת יד בחינת אצבע אלקיט על ידי זה לא יכלו לעשות עוד מחמת שנתברר המדמה אבל עדיין עיקר הבירור היו רק על הים בחינת וירא ישראל את היד ועל ידי זה זכו לומר שירה ועל כן כתיב בשירה כמה פעמים ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב וכן נטית ימינך תבלעמו ארץ וכן בגודל זרועך וכו' מקדש ה' כוננו ידיך שעיקר קריעת ים סוף היה על ידי בחינת יד שהוא בחינת בירור הרוח טובה מן הרוח נכאה עצבות רוח ועל כן היה קריעת ים סוף על ידי יוסף בחינת הים ראה וינוס כי עיקר התיקון על ידי הצדיק האמת שהוא בחינת יוסף איש אשר רוח אלקים בו ועל כן אמר הקדוש ברוך הוא למשה נטה את ידך על הים שעיקר קריעת ים סוף על ידי בחינת יד בחינת נבואה כי שם זכו כל ישראל לנבואה בחינת ראתה שפחה על הים כנ"ל וזה אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים כי על ידי קריעת ים סוף שברו את המדמה שבא על ידי הנחש שדברה לשון הרע על השם יתברך שעל ידי זה בא מיתת הלב בחינת שכחה וכסילות ותאות הבהמיות בחינת דעת דקליפה בחינת ראשי תנינים על המים שהוא בחינת לב כנ''ל

וזה עיקר קריעת ים סוף בכל יום שצריכין לשפוך לבו כמים לפני השם יתברך כי כל התאוות מכונים בשם גלי ים שרוצין חס ושלום שיטבע האדם ביניהם בחינת טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים בחינת כל משבריך וגליך עלי עברו אבל על ידי ששיבר את לבו לפני השם יתברך וצועק ומבקש לפניו ומברר הרוח טובה מן הרוח רעה ומקבל על עצמו מעתה שישוב בתשובה שלימה לפניו ומוצא בעצמו עוד איזה נקודות טובות ואין מייאש את עצמו ומדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה זוכה לקריעת ים סוף לצאת מתאוות גופו המגושם וזוכה לצאת מכסילות וזוכה לאהבה דקדשה וזה אז ישיר משה שר לא נאמר אלא ישיר יוד על שם המחשבה נאמרה וגם אמרו רבותינו ז"ל שעתיד לשיר לעתיד לבוא והינו חד הינו שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי ועל כן אחר קריעת ים סוף מותר לאכול חמץ כי על ידי שזכו לברר המדמה אז אין החמץ מזיק כי חמץ הוא בחינת שכחה אבל על ידי קריעת ים סוף זכו לזכרון דקדשה שאין מזיק להם עוד החמץ כי בררו כל הטוב מן הרע עד שהרע נהפך לטוב גמור עד שאפילו השכחה טובה כדי שתהא התורה חביבה על לומדיה כשעה ראשונה כי זכו לתורת אמת שקבלו מפי משה רבינו עליו השלום וזה זאת תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן כי על ידי לשון הרע נגעים באים שהוא בחינת מדמה בחינת כסילות ובהמיות בחינת פגם הקמץ בחינת ואמאסך מכהן לי אבל כשחוזר בתשובה עיקר תיקונו על ידי הכהן שהוא בחינת הצדיק האמת בחינת איש אשר רוח בו שהוא מטהר את האדם מכל הנגעים שהם העוונות והתאוות וההרהורים בחינת כי עונותי עברו ראשי וכו' הבאישו נמקו חבורתי מפני אוולתי בחינת אוהבי ורעי מנגד נגעי יעמודו שכל זה הוא מרמז על נגעי הנפש אבל על ידי הצדיק האמת זוכה לטהר מכל הנגעים ומכל המכאובים ולזכות לרפואה שלימה בחינת ונגן בידו וטוב לך כי על ידי שמקרב את עצמו לצדיק כזה זוכה לזכרון דקדשה ולרוח טובה רוח נבואה ממש

ועל כן כתיב בדוד וטוב רואי ודרשו רבותינו ז"ל שכל מי שרואה אותו זוכר תלמודו הינו שזוכה לזכרון דקדשה ולדבק מחשבתו בעלמא דאתי כי על ידי לשון הרע שוכח את התורה בחינת ותשכח תורתאלקיך אבל כשחוזר בתשובה זוכה לרוח נבואה בחינת דיבורים קדושים של תורה ותפלה שעל ידי זה זוכה לזכרון דקדשה וזה כי מדי דברי בו הינו שמדבר דיבורי תורה ותפלה שהן דיבורי הקדוש ברוך הוא על ידי זה זכור אזכרנו עוד שזוכה לזכרון וזוכה לנבואה בחינת רוח הקודש ועל כן תיקון המצורע על ידי שני ציפרין חיות טהורות ואיתא שהשני ציפרים יונקין מאתר דנביאים יונקין כמובא בדברי רבותינו ז"ל בהתורה אקרוקתא בסימן ג' הינו שתיקונו על ידי הצדיק האמת שזוכה על ידו לרוח נבואה כנ"ל בחינת ותהי עליו יד ה' וזוכה לברר הרוח טובה מן העצבות וזוכה לשמחה כנ"ל

וזה בחינת ספירת העומר כי עומר שעורים הוא מאכל בהמה ומעלין ומבררין אותה ומכניסין אותה אל הקדושה כי על ידי עומר מכניעין קליפת המן עמלק מן העולם כי המן ימח שמו רצה להתגבר הלשון הרע בעולם בחינת ליכא מאן דידע לישנא בישא כהמן ועיקר התגברותו היה על ידי חטא אדם הראשון בחינת המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ אשר צוויתיך ועל כן רצה להשמיד חס ושלום את כל היהודים בחינת מיתה ולהגביר השכחה בחינת הפיל פור בחינת שכחה שר של שכחה רצה להפיל על ישראל שהוא בחינת מיתה ושכחה אבל על ידי מצות העומר שמבררין ומעלין את כל הבהמיות ומכניסין אל הקדושה על ידי זה זוכין לזכרון דקדשה בחינת והימים האלה נזכרים ונעשים ומכניעין את המן ימח שמו ומשיבין לו גמולו בראשו וזה אתי עומר דידכו ודחי אותו כי עיקר מפלתו על ידי העומר שזוכין לברר המדמה ולשמחה אמיתית בחינת דורש טוב לעמו בחינת מרדכי שהוא הצדיק האמת שיש לו רוח הקודש שבירר הרוח טובה מן העצבות רוח ושיבר את המדמה ומגלה החידושי תורה אמיתים

ועל כן נקרא פתחיה שפותח דברים ודורשן ועל כן זכו כל ישראל לאדבוקי מחשבתם בעלמא דאתי שהוא היפך מן מחשבת המן ימח שמו בחינת ישוב מחשבתו על ראשו בחינת כי המן בן המדתא חשב על היהודים להומם ולאבדם בחינת להביאם לבחינת שכחה שהוא בחינת אבידה אבל על ידי מרדכי שהוא הצדיק האמת זכו לבירור המדמה ולזכרון דקדשה כנ"ל כי זכו לדיבורים קדושים בחינת ודובר שלום לכל זרעו היפך מן לשון הרע שזיככו וטיהרו את עצמן ודיברו רק בתורה ובתפלה בחינת ודובר שלום לכל זרעו היוצא מזה שצריך כל אחד לשמור את עצמו מלשון הרע כדי שלא יפול למדמה שהוא היפר מן האמת כי כל הצרות והדחקות נמשכין מהמדמה כי אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו כי נדמה היפך מן האמת שבאמת לא היה צריך להתנהג בדרך זה כי צריך להסתכל בכל דבר בהאמת שיש באותו דבר אם הוא רצון השם יתברך באמת ואל יטעה את עצמו לחשוב שכך הוא רצון הבורא כי אם עדיין לא שיבר תאוות הבהמיות עדיין המדמה בתוקף ועוז והוא רחוק בוודאי מרצון השם יתברך וצריכין מקודם לזכך ולטהר את גופם המגושם ולעבדו מכל מיני טינופים וליכלוכים כמו שמעבדין את העור שלא ישאר בו שום תערובות שמץ דופי ולהסתכל בעין האמת ועל ידי זה יזכה לשכל ולדעת דקדשה שהוא עיקר החיים והטוב בחינת מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה שהעיקר לשמור את עצמו מלשון הרע ומדיבורים פגומים ולשעבד ולמסור את פיו להשם יתברך בחינת אודה ה' מאד בפי תמיד תהלתו בפי שירבה לדבר דיבורי תורה ותפלה ועל ידי זה יזכה לברר המדמה כי הדיבורים שאינם שבח להשם יתברך אינם נקראים בשם הדיבורים כלל ואפילו מי שיכול לדבר כמה לשונות אף על פי כן אם אינו מדבר שבחים ותפילות להשם יתברך הוא נקרא אלם בחינת נאלמתי דומיה החשתי מטוב שכל זמן שהוא מעורב טוב ורע והרע גובר חס ושלום על הטוב אזי הוא נקרא אלם בחינת האומנם אלם צדק תדברון שעיקר הדיבור הוא הצדק ועל כן נקרא בשם מדמה בחינת דומיה ושתיקה והוא בבחינת בהמה שאין לה כה הדיבור ועל כן על ידי מצות העומר מכניעין את המדמה בחינת בהמיות וזוכין לבחינת אדם בחינת מדבר ועל כן נקרא עומר התנופה בחינת תנו פה שנותנין הפה להשם יתברך להודות ולהלל תמיד בחינת תנו פה

ועל כן נקרא פתחיה שפותח דברים ודורשן שפותח דברים שהם שבח והודיה להשם יתברך כי מרדכי מכניע את המדמה בחינת בהמיות וכסילות וזכה לדיבורים קדושים בחינת ודובר שלום וזה ומאמר מרדכי אסתר עושה כי מרדכי הוא בחינת מרי דכיא שהוא בחינת הצדיק האמת שהוא זד ונקי שאין בו שום שמץ דופי וכבר בירר המדמה וזכה לשוב באמת שעל ידי זה זוכין לבחינת רוח נבואה רוח הקודש וזה אסתר עושה בחינת אסתר ברוח הקודש נאמרה הינו שמאמר מרדכי עושה בחינת אסתר שזוכין על ידי דיבורים קדושים לבחינת רוח הקודש כנ"ל רוח נבואה כנ"ל

ועל כן אסור להקריב קרבנות חוץ מבית המקדש כי עיקר הטוב האמיתי הוא בית המקדש בחינת אעברה נא ואראה ההר הטוב הזה והלבנון וזה שכתוב בבית המקדש והיו עיני ולבי שם כל הימים שעל ידי בית המקדש זוכין לטוב עין באמת כי שם נמשכים עיני ה' שהוא הטוב עין באמת לאמיתו בחינת טוב ה' לכל וזה זכר רב טובך ועל כן הקדשים שחיטתן בצפון בחינת טוב האמיתי שזוכין על ידי זה לרוח נבואה בחינת מה רב טובך אשר צפנת ליראיך בחינת רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד וזה תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק וכו' הינו שדיבורי לשון הרע הם בחינת אלם בחינת תאלמנה בחינת ישתתקון יתחרשון כמובא במדרש רבה מה רב טובך אשר צפנת ליראיך הינו כשזוכין לדבר דיבורים קדושים זוכין לרב טוב הבא מבית המקדש שהוא צפון ליראי ה' בחינת קדשי קדשים שחיטתן בצפון ועל כן נקרא ירושלים בחינת יראה שלם כי כשהיראה באה ממדמה אינו בשלימות בחינת הלא יראתך כסלתד שהיראה הוא עם כסילות כמובא בדברי רבותינו ז"ל אבל בירושלים ששם הבית המקדש ששם עיקר הטוב ובירור המדמה שם היראה בשלימות וזה ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין בחינת חיות הלב ושמחת הלב בחינת ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד וזה והוא כהן לאל עליון שעל ידי שמחה זוכין לבירור המדמה וזוכין לצאת מאהבות הבהמיות וזוכין לאהבה דקדשה שהוא בחינת כהן כנ"ל וזה והוא כהן לאל עליון כנ"ל

וזה עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות עשה לך רב שצריך להתקרב להצדיק האמת כדי שיזכה להסתלק מן הספק בחינת מדמה בחינת ספיקות שמדמה מילתא למילתא ואין האמת כך שזהו בחינת ואל תרבה לעשר אומדות שאף על פי שמה שנותן מעשר הוא מצוה אבל אם הוא מעשר אומדות שהוא מדמה וחושב שכך צריך לעשר והאמת אינו כך הוא מקלקל כמו שכתב הברטנורא וזה שנאמר באברהם ויתן לו מעשר בחינת זכרון וקדושה כי מעשר הוא בחינת שמחה כמו שכתוב במעשר ושמחת אתה וביתך כי על ידי שמחה שהוא בחינת יד על ידי זה מבררין את המדמה וזוכין לזכרון דקדשה וזה נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי על ידי שנפשי בכפי בחינת יד ששם פקדונות הרוחות על ידי זה זוכין לזכרון שהוא בחינת ותורתך לא שכחתי שמבטלין השכחה כנ"ל

וזה ענין שבת קודש כי עיקר הזכרון בעלמא דאתי זוכין על ידי שבת שמקבלין בקדושה בחינת וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה ורוב מטעמים ורוח נדיבה שזוכין לברר הרוח טובה רוח נדיבה וזה יזכו לרב טוב בחינת מה רב טובך אשר צפנת ליראיך שזוכין בשבת לאדבוקי מחשבתו בעלמא דאתי שהוא בחינת רב טוב הצפון לצדיקים לעתיד לבוא וזה מעין עולם הבא יום שבת מנוחה כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה בחינת ביטול המדמה שהוא על ידי שמחה

וזה קדושים תהיו כי קדוש אני כי עיקר הקדושה הוא כשזוכין לאהבת השם יתברך באמת בחינת נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים שיאהב את השם יתברך עד שיתבטל ממנו כל האהבות רעות שנמשכין מהמדמה שמרה באחרונה וזה שפירש רש"י הוו פרושין מגזל ועריות כמו שאמרו רבותינו ז"ל שגזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ועיקר הקדושה כשפורשין מהתאות האלו וזוכין לאהבת השם יתברך באמת וזה איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמרו כי עיקר כיבוד אב ואם הוא כדי לזכות לזכרון דקדשה ולאדבוקי מחשבתו בעלמא דאתי וכמו שאמרו רבותינו ז"ל למען יאריכון ימיך ליום שכולו ארוך כי עיקר כיבוד אב ואם הוא כשהבן הולך בדרך הישר ועובד את השם יתברך זה עיקר כבודו כי בזה מחיה את אביו ומכבדו בחינת כל המניח בן זכר כאלו לא מת כמו שאמרו רבותינו ז"ל דוד שהניח בן כמותו נאמר בו שכיבה בן חכם ישמח אב בחינת שמחה שעל ידי זה מבררין המדמה וזוכין לזכרון דקדשה שזהו בחינת שבת בחינת מעין עולם הבא יום שבת מנוחה ועל כן אסור הכהן ליטמא למתים כי הכהן הוא בחינת אהבה דקדשה שהוא בחינת חיים היפך השכחה שהוא בחינת מיתה ועל כן הוא קדוש בחינת וקדשתו כי קדוש הוא כי זהו עיקר הקדושה לזכות לאהבת השם יתברך ועל כן הכהן מברך את ישראל בחינת טוב עין הוא יבורך כדי לתקן את העין בחינת טוב עין הוא יבורך בחינת תיקון ובירור המדמה ועל כן מברכין בידיהם כי עיקר תיקון המדמה על ידי היד כנ"ל

ועל כן כהנים אוכלים ובעלים מתכפרין כי על ידי אכילת הכהנים שהם הצדיקים שזכו לשבר התאוות הבהמיות והמדמה על ידי זה ניצולו מכל החטאים וזוכין לאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי וזה ענין סימני דגים סנפיר וקשקשת כי עיקר בריאת האדם היה כדי לברר כל הדברים שבעולם אל הקדושה לברר הטוב מן הרע כי בכל הדברים מעורב נפש טובה בחינת כי נפש כל בשר דמו בנפשו והבירור של כל בעלי חיים הוא על ידי השחיטה וברכת השחיטה בחינת נפשי יצאה בדברו כמו שכתב רבינו ז"ל בהתורה דרשו סימן ל"ז כי על ידי ברכת השחיטה מעלה את הנפש המגולגל בהחי ומעלהו לשורשו ועל כן אסור לישראל לאכול בהמות טמאות כי בטמאות אין בהם טוב כלל רק מעט דמעט והרע מתגבר על הטוב עד שאין ניכר הטוב בחינת ולא נודע כי באו אל קרבנה אבל בהמות טהורות הטוב יותר ועל כן על ידי השחיטה שמוציא את הדם שהוא בחינת מדמה ואחר כך על ידי מליחה על ידי זה זוכין לבררם ולהוציא את הנפש טובה שמגולגל בהחי ולהעלותו לבחינת מדבר שזהו עיקר תקונו

ועל כן צריכין לשחוט בבהמה שני הסימנים הקנה והוושט כדי לברר המדמה על ידי זה כי קנה והוושט הם רומזים אל המדמה שהם שרי פרעה כמובא וצריך לשוחטם ולהוציא את הדם שהוא עיקר המדמה ועל כן רובו של סימן ככולה מאחר שהתגבר הטוב על הרע נופל לגמרי ובעוף סגי בסימן אחד כי בעוף יש בו טוב יותר ועל כן עופות טהורות מרובים מן הטמאים אבל (אעכר"כ) [אף על פי כן] יש בו רע על כן צריך שחיטה אבל די בסימן אחד כי הדם שהוא בחינת מדמה הוא בו מעט ודגים אסיפתן הוא מטהרתן בחינת רוחו ונשמתו אליו יאסוף כי דגים הם בחינת טוב עין בחינת יוסף בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ועל כן נתברך בברכת דגים ועיקר חיותם הוא במים בחינת לב בחינת מי צרר מים בשמלה ועל כן אם יש לו סנפיר וקשקשת מותר לאכלם כי סנפיר הוא בגימטריא רע עין כמו שכתב רבינו ז"ל [בשיחות הר"ן סימן רמ"ב] שהוא ההיפך מן הרע עין אבל עיקר הסימן הוא קשקשת שהוא בחינת ביטול המדמה באמת כי קשקשת רומז לצדקה בחינת וילבש צדקה כשריון בחינת כל פרוטה ופרוטה מצטרפין לחשבון גדול כי העיקר לאדבוקי מחשבתו בעלמא דאתי ולהעמיק מחשבתו בכל המחשבה דיבור ומעשה שמזמין לו השם יתברך כדי להבין את הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום אך הגדלות השכל צריך להיות במדה וצריך הסתפקות ומזה ההסתפקות צריך להפריש לצדקה שעל ידי זה נעשה רחום צדיק וכל זה זוכין על ידי ששומרין את עצמן מרע עין ומשברין את המדמה

ועל כן העיקר הוא הצדקה שעל ידי זה נעשה העיקר היחוד וזה כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר הינו מי שזכה להבין כל הרמזים ויש לו גם כן בחינת הסתפקות ומזה ההסתפקות נותן לצדקה שהוא בחינת קשקשת זה בודאי יש לו סנפיר בודאי כבר ביטל הרע עין בשלימות וזכה לברר המדמה בשלימות אבל מי שיש לו סנפיר הינו שיש טוב עין אף על פי כן יכול להיות שאין לו קשקשת מחמת שעדיין לא יצא מהמדמה כי העיקר הוא בירור המדמה ועל כן הדגים מכוסים במים כי עיקר בירור המדמה על ידי שפכי כמים לבך נוכח פני ה' שעל ידי זה מבררין הנפש טובה מן הנפש רעה וזוכין לנפש ולרוח טובה אמן