א-שמה

הוֹדָעַת הָעֲתִידוֹת בְּרֶמֶז לְרַבִּי אַהֲרֹן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָרַב מִבְּרַסְלֶב, שֶׁיִּהְיֶה נִפְטָר בְּחֹדֶשׁ אָב, וְכֵן הֲוָה [שֶׁנִּפְטַר מְכֻוָּן בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ אָב, וְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אָמְרוּ הַסִּימָן לָזֶה: בְּאֶחָד בְּאָב מֵת אַהֲרֹן (בַּמִדְבָּר לג, לח)], שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ, וְגַם מִשְּׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו בְּעַצְמוֹ שֶׁסִּפֵּר מִזֶּה בְּעֵת מַחֲלָתוֹ קֹדֶם פְּטִירָתוֹ, וְגַם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת הָיָה חָלוּשׁ מְאֹד בַּקַּיִץ, וּמִיָּד כְּשֶׁעָבַר חֹדֶשׁ מְנַחֶם-אָב נִתְמַלֵּא שִֹמְחָה עַל שֶׁכְּבָר הָיָה בָּטוּחַ שֶׁבְּוַדַּאי יְמַלֵּא שְׁנָתוֹ. (שָׁם ל"א).