א-שעח

שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁנָּסַע עִמּוֹ פַּעַם אַחַת, וּבָאוּ לְבֵית-מָלוֹן וְאָכְלוּ שָׁם סְעֻדַּת הָעֶרֶב. וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה עָמַד בְּצַוָּארוֹ שֶׁל מוֹרֵנוּ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עֶצֶם, וּפָתַח אֶת פִּיו כְּדֶרֶךְ הַחוֹנֵק, וְנִבְהֲלוּ שָׁם מְאֹד. וְהַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָיָה בְּעֶזְרוֹ, שֶׁבָּלַע מִיָּד אֶת הָעֶצֶם, וְלֹא הִזִּיק לוֹ כְּלוּם. אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר לְהָאִישׁ הַנַּ"ל: "הֲרָאִיתָ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָמַד הָעֶצֶם בְּצַוָּארִי הָיִיתִי מַבִּיט וּמִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה, כִּי אֵין שׁוּם עֵצָה עַל כָּל דָּבָר, רַק לִתְלוֹת עֵינָיו לַמָּרוֹם אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִצְעֹק, עַל-כָּל-פָּנִים יַעֲשֶׂה אָז מַה שֶּׁבִּיכָלְתּוֹ". (שָׁם אוֹת ח').