א-תרכג

כְּשֶׁבָּא מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְרַבֵּנוּ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, רָאָה שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי, וְהִתְקַנֵּא בָּהֶם מְאֹד, כִּי הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל אָז לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, וְאַחַר-כָּךְ שָׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת הַתּוֹרָה "בַּחֲצוֹצְרוֹת" שֶׁבְּסִימָן ה', וְאָמַר, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הַשָּׂגָה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אֶלָּא זֹאת מָצָא חֵן בְּעֵינָיו פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: "אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכָחַת חַיִּים וְכוּ'", כִּי זֹאת הָיָה נִצְרַךְ לוֹ מְאֹד, כְּדֵי שֶׁיְּתֹרָץ לוֹ עִקָּר קֻשְׁיָתוֹ שֶׁל חוֹתְנוֹ, הָרַב רַבִּי דָּוִד צְבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁחָלַק מְאֹד עַל כְּלָלִיּוּת הַחֲסִידִים, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה, שֶׁהַחֲסִידִים חוֹלְקִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ח'; וע"ע לעיל בסעיפים: תכ"ה, ו-תר"ו).