א-תרצב

רַבִּי נְתַנְאֵל הַנַּ"ל הָיָה מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּפַעַם אַחַת נָתַן לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עֲשָׂרָה אֲדוּמִים, וְשִׁבַּח אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָמַר: שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ כְּמוֹ כֵן. וְאָמַר: שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הָרֶענְדְלִיךְ שֶׁל רַבִּי נְתַנְאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קַמְּצָן גָּדוֹל, וְזֶה הָיָה אֶצְלוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לָכוּף אֶת יִצְרוֹ.

פַּעַם-אַחַת הִבְטִיחַ לִתֵּן לְמוֹהַרְנַ"תְּ שְׁנֵים עָשָׂר רוּבַּל-כֶּסֶף עַל בִּנְיַן הַקְּלוֹיז, וְנָתַן לוֹ מִתְּחִלָּה שְׁלשָׁה רוּבַּל-כֶּסֶף, וְאַחַר-כָּךְ נָתַן לוֹ עוֹד הַפַּעַם שְׁלשָׁה רוּבַּל-כֶּסֶף עַד שֶׁנָּתַן הַכֹּל בְּכַמָּה פְּעָמִים.

וּכְשֶׁנֶּחֱלָה רַבִּי נְתַנְאֵל, בָּא אֶצְלוֹ רַבִּי נָתָן, אָמַר רַבִּי נְתַנְאֵל לְרַבִּי נָתָן: קַיְּמוּ בִּי אֶת הַגְּמָרָא: 'יָהִיב לֵיהּ יָדֵיהּ וְכוּ'," אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה". אָמַר לוֹ רַבִּי נְתַנְאֵל: "אֲנִי מַאֲמִין, שֶׁאתֶּם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת זֹאת", אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "לֹא בְּכָל אָדָם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה". אַחַר הָלַךְ מֵאִתּוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ, וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הַקֶּעךְ וַיֹּאמֶר לְבִתּוֹ שֶׁל רַבִּי נְתַנְאֵל: אִם יִתֵּן רַבִּי נְתַנְאֵל צְדָקָה יוֹתֵר מִכְּפִי יְכָלְתּוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה עוֹד... אָמְרָה לוֹ: "אֵלֵךְ וְאוֹמַר זֹאת לְאָבִי", אָמַר לָהּ מוֹהַרְנַ"תְּ: "אִיךְ וִויל עֶהר זָאל זִיךְ אַלֵיין אַנְשְׁטוֹיסְן". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל שם). (וע"ע להלן בח"ב סעיפים: קס, ו-תשנ"ב; ובח"ה סעיף קמג).