ד-יד

הָיוּ אַנַ"שׁ מְפָרְשִׁים וּמְבַאֲרִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאמְרוּ: "מִפְּנֵי מַה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין" (ביצה כח:), וְהַיְנוּ כִּי בְּלֹא מִדַּת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיֵּדַע הָאָדָם וְיַחְקֹק הֵיטֵב בְּדַעְתּוֹ שֶׁאף-עַל-פִּי שֶׁנָּפַל הָאָדָם אֵיךְ שֶׁנָּפַל כָּל אֶחָד וּנְפִילָתוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּעַזּוּת וְהִתְגַּבְּרוּת יַתְחִיל שׁוּב לַעֲבֹד אֶת ה' וְלֹא יַבִּיט וִיהַרְהֵר עַל כָּל כִּשְׁלוֹנוֹתָיו, וְאָז כְּשֶׁיַּתְמִיד בְּעַקְשָׁנוּתוֹ וְעַזּוּתוֹ, דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְתוֹרָה וּלְהִתְעַלּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְתוֹרָה וּלְשׁוּם דַּרְגָּא רַק עַל-יְדֵי מִדַּת הָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת יָמִים וְשָׁנִים.