ד-מח

בָּעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּתוֹרָה קצח, כְּשֶׁאֶחָד צוֹעֵק לַה' יִתְבָּרַךְ אוֹמְרִים לוֹ לִסַּע עַיֵּן שָׁם, בֵּאֲרוּ בָּזֶה אַנַ"שׁ וְאָמְרוּ, שֶׁהִנֵּה כָּל הַהַשְׁלָכוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עִקַּר הַדָּבָר הוּא שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו וַחֲפֵצָה לִשְׁבּוֹר רוּחוֹ עַד שֶׁיַּפְסִיק יוֹתֵר מִלַּחְפּוֹץ לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, אוּלָם בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה לֹא יַפְסִיק עוֹד וְעוֹד מִלְּהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַמֵּץ לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִמְקוֹם שֶׁיֶּחְדַל הוּא "יַעֲמוֹד הֶעָרֵל" (הַמֻּזְכָּר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תוֹרָה עב ח"א), שֶׁהֶעָרֵל שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמִּתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם יַפְסִיק מִלְּהַטְרִידוֹ וְיִתְיָאֵשׁ הוּא, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁאדָם זֶה, אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּטְרִידוֹ יוֹם וָלַיְלָה אֵינוֹ מַפְסִיק לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל אַף כָּל הַמְנִיעוֹת וְהַהַטְרָדוֹת שֶׁמִּצִּדוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ: כְּשֶׁאֶחָד צוֹעֵק לַה' יִתְבָּרַךְ לְרוֹב הַמְּנִיעוֹת אוֹמְרִים לוֹ לִסַּע הָלְאָה וְלָרוּץ בִּמְהִירוּת שׁוּב לַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, עַד שֶׁבְּרוֹב הַיָּמִים יִזְכֶּה שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר כְּחֶפְצוֹ בֶּאֱמֶת. כִּי "יַעֲמוֹד הֶעָרֵל" וְיַפְסִיק לְהַטְרִידוֹ מֵחֲמַת יֵאוּשׁוֹ הוּא, כִּי זֶה הַיֵּאוּשׁ הוּא עֶצֶם מְצִיאוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְשַׁיָּךְ לְהַיֵּצֶר שֶׁהוּא הֶעָרֵל, וּכְשֶׁא יִתְיָאֵשׁ הָאָדָם עַל-יְדֵי-זֶה יִגְרוֹם שֶׁיִּתְיָאֵשׁ הַיֵּצֶר הַמֵּסִיתוֹ, שֶׁהוּא עֶצֶם מְצִיאוּתוֹ.