Sections
טז
ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat
וְהִנֵּה כָּסְפִּי הָיָה חָזָק מְאד לַחֲזר עִם בְּנֵי בֵיתִי לְנֶעמִירוֹב אַךְ עַד הֵנָּה הָיִינוּ מַמְתִּינִים עַל חוֹתְנִי כַּנִּזְכַּר לְעֵיל וְעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לַחֲזר בַּחֹרֶף, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי מְצַפֶּה לַחֲזר אֲבָל סָמוּךְ לְבִיאָתִי שָׁם הֶחֱלָה ה' אוֹתִי וְנָפַלְתִּי לְמִשְׁכָּב שְׁלשָׁה פְּעָמִים רְצוּפִים זֶה אַחַר זֶה וְכֵן זוּגָתִי חָלְתָה שְׁלשָׁה פְּעָמִים וּבָנַי שֶׁיִּחְיוּ, וְהַמְשָׁרֶתֶת שֶׁלָּנוּ חָלְתָה וָמֵתָה וְהַמְשָׁרֶתֶת שֶׁל חוֹתְנִי חָלְתָה גַם כֵּן כִּי בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיוּ חֻלְשׁוֹת מְצוּיוֹת מְאד בִּסְבִיבוֹתֵינוּ וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בֵּין כֶּסֶה לְעָשׂוֹר בְּשָׁנָה זאת שֶׁהוֹלְכִים חֻלְשׁוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם וְכֵן בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁיָּצָא מֵהַמִּקְוֶה, עָנָה וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָלַךְ עִמּוֹ מֵהַמֶּרְחָץ לְבֵיתוֹ שֶׁהוּא אוֹחֵז בְּראשׁוֹ וּמְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ אִם הוּא חַי כַּוָּנָתוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּל כָּךְ צַעַר הָעוֹלָם מֵהַחֻלְשׁוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ בָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא חַי וְכֵן הֲוָה שֶׁתֵּכֶף אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעֵת נְסִיעָתִי לְמָאהְלוֹב רָאִיתִי בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁעָבַרְתִּי שָׁם שֶׁהָיוּ מֻטָּלִים עַל עֶרֶשׂ דְּוַי רַחֲמָנָא לִצְלָן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלֵנוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן אַחַר חֲנֻכָּה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וְתֵכֶף כְּשֶׁנָּפַלְתִּי לְמִשְׁכָּב רַחֲמָנָא לִצְלָן צִוִּיתִי לִכְתּב אִגֶּרֶת לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהִגִּיעַ אֵלָיו וְהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה מְאד מְאד וְהֵשִׁיב לִי תְּשׁוּבָה בִּכְתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ, וְכָתַב לִי דְּבָרִים מְתוּקִים וַעֲרֵבִים וְגִלָּה לִי עצֶם נִפְלְאוֹת אַהֲבָתוֹ אֵלַי וְהֶחֱיָה וְחִזֵּק אוֹתִי מְאד מְאד בְּמִכְתָּבוֹ וְהָאִגֶּרֶת הַזּאת עֲדַיִן בְּיָדִי וּלְדַעְתִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִסְבּל צַעַר הַחוֹלַאַת לוּלֵא הָאִגֶּרֶת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל שֶׁהֶחֱיָה אוֹתִי מַמָּשׁ:
And all that Friday, Rabbainu zichrono livracha sat in the house with the assembled people. I also stood before him, and he spoke with us much. And he did not go to the bathhouse until close to the decline of the day — whereas his regular custom was always to go to the bathhouse on Friday immediately after midday. And afterward he answered and said: "How difficult it is to be renowned, to guide the world!" — meaning, how many sufferings he endures, in that everything rests upon him and he must bear very much upon his mind. "For surely — this matter that is being engaged in now, the binding of the book — you might think that the binding counts for nothing. But truly — how many, how many worlds depend upon it, on the binding of this book!" And his intent was that he must bear all of it upon himself as mentioned. And then we understood from afar how great, how mighty, and how exalted is every single affair from among all his affairs with his books and his matters — that even in the binding of the book, worlds upon worlds depend. And afterward he went to the bathhouse and mikveh.
Loading comments…