כז
ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat
בְּעֶרֶב פֶּסַח בִּשְׁנַת תקס"ח הַנַּ"ל נוֹלַד בְּנִי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה וְנִכְנַס לַבְּרִית בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְחוֹתְנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּבָר חָלָה חָלְיוֹ אֲשֶׁר מֵת בָּהּ כַּנַּ"ל, וְלא הָיָה יָכוֹל לִכְנס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לִהְיוֹת סַנְדָּק
And truly, it had not entered my mind to ask him about this — even though I had great pain over the matter of the moon. But there were more pressing matters for which I needed him to pray for me, and therefore I could not find it in my heart to burden him with this as well. And we stood before him for a little while. Then someone came in and said that the moon was beginning to become visible a little from within the clouds.
וַאֲנִי נִתְעַכַּבְתִּי בְּמָאהְלוֹב גַּם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְאַחֲרָיו קְצָת עַד אֲשֶׁר זָכִיתִי בְּפָרָשַׁת בָּלָק שֶׁהִגִּיעַ לִי יְדִיעָה שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּבָר בָּא לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם וַתְּחִי רוּחִי מַמָּשׁ, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לָעַד וּלְנֵצַח עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ וְעִם כָּל הָעוֹלָם, מַה שֶּׁזָּכִינוּ שֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּחַיִּים מִלֶּמְבֶּרְגְּ שֶׁלּא עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הָרוֹפְאִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִחְיוֹת כִּי אִם כְּמוֹ חֹדֶשׁ אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסַּע דֶּרֶךְ כָּזֶה וְכוּ' וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה נִסִּים עֲצוּמִים וְנִפְלָאִים וְחָזַר לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם וְחַי אַחַר כָּךְ בְּנֵס שְׁתֵּי שָׁנִים וְיוֹתֵר קְצָת אֲשֶׁר בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים הֶחֱיָה אוֹתָנוּ מְאד מְאד וְגִלָּה תּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָם וּבְגדֶל חֲלִישׁוּתוֹ בְּלִי שִׁעוּר בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁנִּגְוַע בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עָסַק עִמָּנוּ וְעִם כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ' וְכוּ' בְּתִקּוּנִים נִפְלָאִים וְכוּ' יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה אֲשֶׁר לְדַעְתִּי כָּל הַהַשְׁאָרָה שֶׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ עִמָּנוּ אֵיזֶה הִתְגַּלּוּת מֵהַשָּׂגוֹת דַּעְתּוֹ הַנּוֹרָאָה, הַכּל הָיָה בְּכחַ הַפְּעֻלּוֹת שֶׁל אוֹתָן הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנִים כְּפִי שֶׁאֲנִי מֵבִין מֵרָחוֹק יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד עַל כָּל הַטּוֹבָה הַזּאת וְהַמֵּשִׂים לִבּוֹ לִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וִיעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת יָבִין מְעַט עצֶם הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד הַזֶּה מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאֵין לְהַאֲרִיךְ:
Rabbainu zichrono livracha answered and said: "Go immediately — and as soon as you see it, even as it appears within the clouds — the moment you see it, recite the blessing over the moon without any delay." And I went outside. The moon was covered in clouds, visible only a little. And I did not hurry myself as he had commanded — and in the meantime it became entirely hidden. And I had even greater pain — for I was ashamed to return to him, because I had not carried out his words. I stood there a little while, raised my eyes on high, and beseeched Hashem Blessed be He somewhat — and the moon appeared more than before. And immediately I recited the Kiddush Levanah and entered to him zichrono livracha in joy.
Loading comments…