תזריע Parashat Tazria
Leviticus 12:1-13:59
31 Breslov teachings found
חומש עם ליקוטי הלכות
Chumash with Likutay Halachos - curated selections for this parsha
English Text (from Chumash with Likutey Halachos)
deeds shall be remembered before Him on the day of judgment — and therefore he must
always judge himself as above.
Shofros — this is the aspect of the fire of judgment
above, the aspect of “the voice of God hews flames of
fire,” as above, as is cited in this blessing:
“and all the people saw the thunderings and the
torches,” etc. — as above. For through all these aspects,
gairim and baalai teshuvah are
brought close to the Blessed One — which is the primary aspect of
Rosh Hashanah, as above.
And this is the aspect of the shamash [sexton] striking with
a hammer in the morning to wake the world to go to the bais
knesses [synagogue]. For in the morning the mishpat
is aroused, as above — for then the judgment goes out to light, as above, in the
aspect of “judge judgment in the morning,”
as above. And this is the aspect of the striking with a hammer — for striking is the
aspect of din and mishpat,
namely the fire of judgment above, in the aspect of:
“Is not My word like fire… and like a
hammer” [Yirmiyahu 23:29] — for
through the fire of judgment in the aspect of striking, all the distant ones are brought
close to His service. And therefore the world is awoken through this striking to go to the
bais knesses, which is the gathering place of all —
that all of them draw close to the Blessed One and go to the
bais knesses to engage in the service of God. For through the
fire of judgment, the aspect of striking, which burns all the evil from the
Haichal ha-Kodesh — through this all of them can draw
close to the Blessed One and go to the bais knesses, which
is the aspect of the Haichal ha-Kodesh. Also, the sound of
the striking is a strong voice, the aspect of the voice that arouses the
mishpat as above — for the primary arousal of
mishpat is through the voice, which is the aspect of the
voice of the shofar as above, for voice is the aspect of
mishpat, as is known. And therefore all the plagues and
judgments that Moshe executed in Egypt were through striking with the staff, for striking
is the aspect of mishpat as above. And therefore three strikes
are made in the morning — this being the aspect of mishpat
which is in three, as above. And therefore on Shabbos there is no waking for the
bais knesses through striking with a hammer, for on Shabbos
there is no need to arouse mishpat, for on Shabbos the evil
is nullified, for then the Shechinah rests, etc., as above.
And this is why the blessing “restore our judges”
always judge himself as above.
Shofros — this is the aspect of the fire of judgment
above, the aspect of “the voice of God hews flames of
fire,” as above, as is cited in this blessing:
“and all the people saw the thunderings and the
torches,” etc. — as above. For through all these aspects,
gairim and baalai teshuvah are
brought close to the Blessed One — which is the primary aspect of
Rosh Hashanah, as above.
And this is the aspect of the shamash [sexton] striking with
a hammer in the morning to wake the world to go to the bais
knesses [synagogue]. For in the morning the mishpat
is aroused, as above — for then the judgment goes out to light, as above, in the
aspect of “judge judgment in the morning,”
as above. And this is the aspect of the striking with a hammer — for striking is the
aspect of din and mishpat,
namely the fire of judgment above, in the aspect of:
“Is not My word like fire… and like a
hammer” [Yirmiyahu 23:29] — for
through the fire of judgment in the aspect of striking, all the distant ones are brought
close to His service. And therefore the world is awoken through this striking to go to the
bais knesses, which is the gathering place of all —
that all of them draw close to the Blessed One and go to the
bais knesses to engage in the service of God. For through the
fire of judgment, the aspect of striking, which burns all the evil from the
Haichal ha-Kodesh — through this all of them can draw
close to the Blessed One and go to the bais knesses, which
is the aspect of the Haichal ha-Kodesh. Also, the sound of
the striking is a strong voice, the aspect of the voice that arouses the
mishpat as above — for the primary arousal of
mishpat is through the voice, which is the aspect of the
voice of the shofar as above, for voice is the aspect of
mishpat, as is known. And therefore all the plagues and
judgments that Moshe executed in Egypt were through striking with the staff, for striking
is the aspect of mishpat as above. And therefore three strikes
are made in the morning — this being the aspect of mishpat
which is in three, as above. And therefore on Shabbos there is no waking for the
bais knesses through striking with a hammer, for on Shabbos
there is no need to arouse mishpat, for on Shabbos the evil
is nullified, for then the Shechinah rests, etc., as above.
And this is why the blessing “restore our judges”
אשה כי תזריע )ויקרא י"ב,ב'( ִׁ ּוְזֶה שֶׁפֵרֵש ׁ רַש"ּי בִּתְחִלַת פָרָשַׁת תַזְרִיע ַ אָמַר רַבִּי ֹ ּּשִֹמְלַאי כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתו ֹ שֶׁל אָדָם הוא אַחַר כָּל בְּהֵמָה ְּּוְחַיָה וָעוֹף כָּך תוֹרָתוּּנִתְפָרְשָׁה אַחַר כָּל חַיָה וָעוֹף.כִּי ּיְצִירָתו ֹ שֶׁל אָדָם הָיָה אַחַר כָּל יְצִירַת בְּהֵמָה וְכו',כְּדֵי ּּשֶׁיַכְנִיע ַ הַגַּסּות וְיִזְכֶּה לְתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה'בֶּאֱמֶת כִּי אִי ומַעֲשִׂים ותְשׁובָה וַעֲבוֹדָה לְתוֹרָה לִזְכּוֹת ּאֶפְשָׁר ַּטוֹבִים כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתו ֹ מִקָטֹן וְעַד גָּדוֹל כִּי אִם הָרוח וְגַסּות הַגֵּאות שְׁבִירַת ּעַל־יְדֵי.זֶה ַּובִשְׁבִיל ּּנִבְרָא הָאָדָם בָּאַחֲרוֹנָה כְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל ּשֶׁהָאָדָם נִבְרָא בַּסּוֹף כְּדֵי לִכְנֹס לַסְּעֻדָהּמִיָד,ּ דָבָר ָּאַחֵר שֶׁאִם תָזוח ַ דַעְתו ֹ עָלָיו יֹאמְרו לו ֹ יַתוש ׁ קְדָמְך בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית.ּ הַיְנו כִּי הָאָדָם נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל ּּשֶׁיַעֲסֹק בַּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה'ַכָּל יָמָיו וְעַל־כֵּן נִבְרָא ּבָּאַחֲרוֹנָה כְּדֵי שֶׁיִכְנֹס לֹ ּסְּעֻדָה מִיָד הַיְנו כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה לְפַרְנָסָתו שֶׁצָרִיך מַה כָּל לְפָנָיו מוכָן כְּבָר ְּהַכֹּל ּולְהַרְחִיב דַעְתו ֹ בָּהֶם ולְהַכִּיר עַל יָדָם גְּדֻלַת הַבּוֹרֵא ְיִתְבָּרַך.ְּוְעַל־כֵּן הַכֹּל נִבְרָא קֹדֶם יוֹם הַשִׁשִׁי וְהוא נִבְּרָא בַּיוֹם הַשִׁשִׁי סָמוך לְשַׁבָּת אַחַר שֶׁכְּבָר נִבְרָא ּהַכֹּל בִּשְׁבִילו ֹ וְהוכַן לְפָנָיו הַכֹּל כְּדֵי שֶׁיִכְנֹס לִסְעֻדַת ְּּשַׁבָּת מִיָד וְלֹא יִצְטָרֵך לְהַמְתִין ולְבַלְבֵּל דַעְתו ֹ בְּשׁום ּדָבָרָּ.ּרַק יִזְכֶּה לִסְעֻדַת שַׁבּת מִיָד שֶׁיִזְכֶּה מִיָד לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה'ּשֶׁזֶהו עִקַר תַכְלִית הַסְּעֻדָה שֶׁל שַׁבָּת הַצַדִיקִים שֶׁיִזְכּו שֶׁלֶעָתִיד הַסְּעֻדָה בְּחִינַת ּשֶׁהוא ָּּשֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן רָאוי לִזְכּוֹת אֵלָיו מִיָד אִם הָיָה ּמְקַיֵם מִצְוְתו ֹ יִתְבָּרַךַ.ּוְזֶהו שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ׁ ל שָׁם ּדָבָר אַחֵר שֶׁאִם תָזוח ַ דַעְתו ֹ עָלָיו אוֹמְרִים לו ֹ יַתוש ָּקְדָמְך וְכו'ַּהַיְנו שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַסְּעֻדָה הַקְדוֹשָׁה ּהַנְ"ּל אֲפִלו אִם הוא פָנוי מִכָּל הָעֲסָקִים ויֶש ׁ לו ֹ כָּל הוֹן ּדְעָלְמָא כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׁפְלות שֶׁעַל־יְדֵי זֶה דַיְקָא זוֹכִין לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָהַ ,ּ אֲבָל תֵכֶף כְּשֶׁמִתְגָּאֶה וְתָזוח ָָּּדַעְתו ֹ עָלָיו אוֹמְרִים לו ֹ יַתוש ׁ קְדָמְך כִּי אָז הוא רָדוי כָּל בְּהֵמ לִפְנֵי לִפְנֵיהֶםֹ שֶׁאָמְרו כְּמו ַּּה וְחַיָה וָעוֹף ּרַבּוֹתֵינו ז"ּל זָכָה רוֹדֶה בָּהֶם לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה יָרוד לִפְנֵיהֶם.ׁ שֶׁה שֶׁיֵש עַתָה אָדָם גַּם הוא בְּכָל ּ וְכֵן' ְֵּיִתְבָּרַך נוֹתֵן לְאָדָם עֲשִׁירות וַחֲפָצִים הַרְבֵּה בְּהֵמוֹת ּוְעוֹפוֹת ותְבואָה ופּרוֹת ומַלְבּושִׁים וְכו'ֹּּכְּאִלו הַכֹּל בִּשְׁבִילו נִבְרָא.נִבְרָא הַכֹּל כִּי כֵּן הוא ּּובֶאֱמֶת ּבִּשְׁבִילו ֹ כְּדֵי שֶׁיִכְנֹס לַסְּעֻדָה וְכו'ּּהַיְנו כְּדֵי שֶׁיַעֲסֹק ה בַּעֲבוֹדַת'הַמְעֻתֶדֶת לַסְּעֻדָה יִזְכֶּה זֶה ַּּוְעַל־יְדֵי ּלַצּּדִיקִים וְכו'.ַאֲבָל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתו ֹ אִי אֶפְשָׁר ּּלִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׁפְלות בֶּאֱמֶת כַּנ"ל.וְתֵכֶף ַּּכְּשֶׁמִתְגָּאֶה וְדַעְתו ֹ זָחָה עָלָיו מוֹרִידִין אוֹתו ֹ וְאוֹמְרִים ָּּּלו ֹ יַתוש ׁ קְדָמְך וְכַנ"לַ.ּנִמְצָא שֶׁעִקר בְּרִיאַת הָאָדָם ּאַחַר כָּל בְּהֵמָה וְכו'ּהוא בִּשְׁבִיל שִׁפְלות כְּדֵי שֶׁיִזְכֶּה ּעַל־יְדֵי זֶה לַתוֹרָהַ .ּּוְזֶה שֶׁרָמְזָה הַתוֹרָה בְּפָרָשַׁת תַזְרִיע בְּחִינַת שֶׁהוא כְּשֶׁנוֹלָד הָאָדָם תוֹרַת ּשֶׁהִזְכִּירָה ּבְּרִיאַת הָאָדָם שֶׁנוֹלָד וְנִבְרָא וְיוֹצֵא אָדָם חָדָש ׁ לָעוֹלָם ּוְהִזְכִּירָה אוֹתו ֹ בַּסּוֹף אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָה וָעוֹף לוֹמַר שֶׁהוא חַיָה וָעוֹף כָּל בְּהֵמָה ֹ אַחַר שֶׁיְצִירָתו ָּּכְּשֵׁם ְּּּּבִּשְׁבִיל שֶׁיִזְכֹּר שִׁפְלותו ֹ כָּך תוֹרָתו ֹ נִתְפָרְשָׁה אַחַר כל ּבְּהֵמָה חַיָה וָעוֹף כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כִּי מַה שֶׁנִבְרָא שֶׁיִזְכֶּה כְּדֵי זֶה בִּשְׁבִיל ֹ גַּם־כֵּן בְּעַצְמו זֶהו ּּבַּסּוֹף ּלַתוֹרָה עַל־יְדֵי הַשִׁפְלות עַל־יְדֵי שֶׁנִבְרָא בָּאַחֲרוֹנָהֹ. ּּוְעַל־כֵּן נִתְפָרְשָׁה תוֹרָתו ֹ בַּסּוף כְּמו ֹ יְצִירָתו ֹ כִּי הַכֹּל ּבְּחִינָה אַחַת כִּי גַּם יְצִירָתו ֹ בַּסּוֹף הָיָה בִּשְׁבִיל הַתוֹרָה ּכִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַתוֹרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה ּוְשִׁפְלות שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם בָּאַחֲרוֹנָה.ֶּוְזֶהו ְּשֶׁנִסְמָך לָזּה הִלְכוֹת נְגָעִים שֶׁבָּאִין עַל גַּסּות.)לקוטי הלכות-הלכות ערלה ה'-אותי"ט(
This is why a name is given at the milah. Through cutting and removing the orlah (= kelipas Amalek = the concealment) → Shem Hashem (= the Tzaddik's light) is revealed → from there the infant receives a Jewish name. All the names of Bnei Yisrael = Shem Hashem = the Tzaddik's name, for "shemo meshutaf bishmenu." Therefore Avraham, the first to be circumcised — at the command of milah, his name was enlarged: "V'lo yikarei od es shimcha Avram, v'hayah shimcha Avraham" (Bereishis 17:5). Milah removes the concealment → the Tzaddik's name (= Shem Hashem) is magnified → the circumcised infant is called by a name of Yisrael.
All this = Purim and Parshas Zachor read beforehand — the subduing of kelipas Amalek, the essential kelipah of the orlah covering the holy Bris, from which the concealment always fights to hide the light of Tzaddik Yesod Olam through the blemish of the Bris. "Asher karcha baderech" = the blemish of the Bris. He attacks the weak: "Vayezanev b'cha kol hanecheshalim acharecha" (Devarim 25:18).
Haman thought that when Esther was taken to the uncircumcised king, the Me'orei Eish would prevail completely — for all Me'orei Eish nurse from the aspect of "ishah." But through Mordechai's mighty holiness, and Esther's great righteousness (the Tikkunei Zohar: "b'gin d'ach natir lah" — her brother guarded her), she extracted holy sparks from them = including the Me'orei Eish in the root of Me'orei Or.
Haman's defeat came through Mordechai crying out in sackcloth and ashes: "Vayilbash sak va'eifer" — eifer specifically — for the weeping was over the Me'orei Eish (= eifer / ashes). Through this = Chatzos mourning → "pe'er tachas eifer" — the Me'orei Eish were included in the root of Me'orei Or. This = "U'Mordechai yatza milifnei hamelech bilvush malchus techeiles vachor" — the pe'er, beauty, and splendor of the true Tzaddik = the inclusive colors (techeiles, chur, butz, argaman) = Me'orei Or. Mordechai = Rosh Bayis: "V'atah kach lecha b'samim rosh, mor dror" (Shemos 30:23) = "Mordechai min haTorah" (Megillah 10b). The Rosh d'Kedushah = spices = rei'ach tov = the vitality of the neshamah = Mochin.
All this = Purim and Parshas Zachor read beforehand — the subduing of kelipas Amalek, the essential kelipah of the orlah covering the holy Bris, from which the concealment always fights to hide the light of Tzaddik Yesod Olam through the blemish of the Bris. "Asher karcha baderech" = the blemish of the Bris. He attacks the weak: "Vayezanev b'cha kol hanecheshalim acharecha" (Devarim 25:18).
Haman thought that when Esther was taken to the uncircumcised king, the Me'orei Eish would prevail completely — for all Me'orei Eish nurse from the aspect of "ishah." But through Mordechai's mighty holiness, and Esther's great righteousness (the Tikkunei Zohar: "b'gin d'ach natir lah" — her brother guarded her), she extracted holy sparks from them = including the Me'orei Eish in the root of Me'orei Or.
Haman's defeat came through Mordechai crying out in sackcloth and ashes: "Vayilbash sak va'eifer" — eifer specifically — for the weeping was over the Me'orei Eish (= eifer / ashes). Through this = Chatzos mourning → "pe'er tachas eifer" — the Me'orei Eish were included in the root of Me'orei Or. This = "U'Mordechai yatza milifnei hamelech bilvush malchus techeiles vachor" — the pe'er, beauty, and splendor of the true Tzaddik = the inclusive colors (techeiles, chur, butz, argaman) = Me'orei Or. Mordechai = Rosh Bayis: "V'atah kach lecha b'samim rosh, mor dror" (Shemos 30:23) = "Mordechai min haTorah" (Megillah 10b). The Rosh d'Kedushah = spices = rei'ach tov = the vitality of the neshamah = Mochin.
וטמאה שבעת ימים )ויקרא י"ב,ב'( ָּכָּל אֶחָד מִיִשְׂרָאֵל מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן יֶש ׁ לו ֹ אֵיזֶה חֵלֶק ָּּבְּהַדַעַת הַקָדוֹש ׁ כִּי כָּל אֶחֹּד מִיִשְׂרּאֵל הוא חֵלֶק אֱל- ְּּּׁק ַ מִמַעַל וְיֶש ׁ לו ֹ שֹׁרֶש ׁ בְּמַחֲשָׁבָה דְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוא ּשֶׁהוא שֹׁרֶש ׁ הַדַעַת הַקָדוֹש.ּוְעַל־כֵּן כְּשֶׁנוֹלָד אֶחָד ְּּמִיִשְׂרָאֵל אֲזַי כְּפִי בְּחִינָתו ֹ נִמְשָׁך אֵיזֶה הִתְגַּלות הַדַעַת בָּעוֹלָם.שֶׁעַל־מִיִשְׂרָאֵל אֶחָד וְנִתְוַסֵּף שֶׁנוֹלַד ּּיְדֵי ּּעַל־יְדֵי זֶה יִתְוַסֵּף וְיִגְדַל וְיִתְרַבֶּה הַדַעַת בָּעוֹלָם לָדַעַת אֶת ה'ְּהַבּוֹרֵא הַכֹּל הַיָחִיד הַמַשְׁגִּיח ַ ומוֹשֵׁל יִתְבָּרַךָ. ּּרַק מִתֹקֶף הִתְגַּבְּרות הַסִּטְרָא אָחֳרָא מֵחֵטְא אָדם בְּעֵת בִּפְרָט שֶׁאַחֲרָיו הַדוֹרוֹת ומֵחֲטָאֵי ּּהָרִאשׁוֹן ּּהַגָּלות מִתְגַּבֵּר הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָרָה מְאֹד מְאֹד.כִּי זֶה ּיָדוע ַ שֶׁהַקְלִפָה קָדְמָה לַפְרִי וְרֹב הַהוֹלָדוֹת נִמְשָׁכִין ֹ שֶׁכָּת כְּמו הַתַאֲוָה הִתְגַּבְּרות ּּעַל־יְדֵיבֶּעָווֹן הֵן ּוב ּחוֹלָלְתִי.ְּּּעַל־כֵּן הַדַעַת הַנִמְשָׁך עַל־יְדֵי הַהוֹלָדָה הוא גָּדוֹל ובְקַטְנות ּּבְּהֶעְלֵם.לֵדָה ֹ טְמֵאָה אִמו ּוְעַל־כֵּן ּמֵחֲמַת גֹּדֶל הִתְגָּרות הַטֻמְאָה שֶׁמִתְגָּרֶה אָז מֵחֲמַת ְּּשֶׁרוֹאֶה שֶׁנִמְשָׁך אָז אֵיזֶה דַעַת בָּעוֹלָם.ּכִּי הַטֻמְאָה צִוְתָה ַ וְעַל־כֵּן כַּיָדוע הַקְדֻשָׁה אַחַר תָמִיד ֹּכְּרוכָה עָרְלָתו בְּשַׂר יִמוֹל הַשְׁמִינִי ובַיוֹם ּהַתוֹרָה.ְוְנִסְמָך לְפָרָשַׁת טֻמְאַת לֵדָה.ְּכִּי גַּם הָעָרְלָה נִמְשָׁך מִשָׁם ּשֶׁהָעָרְלָה שֶׁהואּמִסִּטְרָא דִמְסָאֲבָא]מצד הטומאה[ ְּחוֹפָה עַל הַבְּרִית קֹדֶש ׁ שֶׁשָׁרְשׁו ֹ בַּדַעַת הָעֶלְיוֹן שֶׁדֶרֶך ּּשָׁם כָּל הַמְשָׁכַת הַדַעַת מִדוֹר לְדוֹר.וְעַל־כֵּן צְרִיכִין וְכו הָעֲטָרָה ולְגַלוֹת הָעָרְלָה ּלָמול'זֶה כָּל ֹּּכַּמובָן ּבַּכַּוָנות.)ליקוטי הלכות–הלכותפדיון בכור ה'- אותח'( וביום השמני ימול בשר ערלתו )ויקרא י"ב,ג'( ְֹּצְרִיכִין לַעֲבֹר עַל הַתִינוֹק שִׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה וְאַחַר כָּך ּבַּשְׁמִינִי מָלִין אוֹתוַ,ּכִּי זֶהו בְּחִינַת מּה שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל ְּּּהָיְתָה תְחִלָה בְּיַד כְּנַעַן וְאַחַר כָּך נִתְנָה לְיִשְׂרָאֵל.ּומַה ּשֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵם בַּתְחִלָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה דוֹרוֹת תוֹרָה נִתְנָה כָּך וְאַחַר הַתוֹרָה ְּבְּלֹאַ ,בְּהֶכְרֵח ַכִּי ּּשֶׁתַקְדִים הּקְלִפָה לַפְרִי.ּובֶאֱמֶת גַּם בְּעֵת שְׁלִיטַת לַפְרִי הַקוֹדֶמֶת ּהַקְלִפָה,בְּעֵת עָרְלָה בִּימֵי ּּדְהַיְנו דוֹרוֹת וְשִׁשָׁה ובְעֶשְׂרִים כְּנַעַן בְּיַד ּשֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל ּשֶׁלֹא נִתְנָה תוֹרָה,אָז מְקַבְּלִין חִיות רַק מֵה ּּגַּםִ' יְּתְבָּרַך שֶׁמְחַיֶה אֶת כֻּלָם בְּחַסְדו ֹ הַגָּדוֹל שֶׁהוא בְּחִינַת ּּהַתוֹרָה הַנֶעְלֶמֶת.ּוְעַל־יְדֵי זֶה עִקַר קִיום הָעוֹלָם,ׁכִּי ּעַל־יְדֵי זֶה אֲפִלו כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא ופוֹגֵם בִּבְרִית קֹדֶשֹ, ּּוכְשֶׁפוֹגֵם חַס וְשָׁלוֹם בַּבְּרִית קְדֶש ׁ אֲזַי נִמְשָׁך חַס ּוְשָׁלוֹם הָעָרְלָה דְחַפְיָא עַל בְּרִית.ּוְהָיָה רָאוי שֶׁחַס ּּוְשָׁלוֹם יַחֲזֹר הָעוֹלָם לְתֹהו וָבֹהו,ּכִּי עִקַר קִיום הָעוֹלָם הַבְּרִית תִקון עַל־יְדֵי ּהוא,ֹ שֶׁכָּתוב ּכְּמו:לֹא אִם ּבְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִי.כִּי ּעִקַר כְּלַל וִיסוֹד כָּל הַתוֹרָה כֻּלָה הוא שְׁמִירַת הַבְּרִית ּקֹדֶש ׁ וְכַמובָא בַּזֹהַר הַקָדוֹש ׁ ובְכָל הַסְּפָרִים.ּובִשְׁבִיל ּזֶה נִקְרֵאת הַתוֹרָה בְּרִית,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב:ְּּּושְׁמַרְתֶם אֶת ברִיתִי.ּּכִּי עִקַר הַתוֹרָה הִיא שְׁמִירַת הַבְּרִית.ּוְעִקַר ּקִיום הָעוֹלָם הִיא עַל־יְדֵי תִקון הַבְּרִית,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב: ּוְצַדִיק יְסוֹד עוֹלָם.ּוְצַדִיק הוא מָאן דְנָטַר בְּרִית]מי ששומר הברית[ַּ.ּּוְאִם כֵּן תֵכֶף כְּשֶׁאָדָם פוֹגֵם בבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם,ּּהָיָה רָאוי שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יַחֲזֹר הָעוֹלָם לְתֹהו ּוָבֹהו,ְאַך ה'ְּיִתְבָּרַך חָפֵץ חֶסֶד וְעַל־כֵּן הִקְדִים הַקְלִפָה ּלַפְרִי וְהִקְדִים שִׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה קֹדֶם הַמִילָה,לְהוֹרוֹת ה הָעָרְלָה בִּימֵי שֶׁגַּםִ'ֹ יבְּחַסְדו חִיות נוֹתֵן ְּתְבָּרַך ּהַגָּדוֹל שֶׁהוא בְּחִינַת הַתוֹרָה הַנֶעְלֶמֶת וְעַל־יְדֵי זֶה ּאֲפִלו כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם ופוֹגֵם בַּבְּרִית,ה' הַנֶעְלֶמֶת הַתוֹרָה ֹ בִּבְחִינַת ֹ בְּחַסְדו מְקַיְמו ְּיִתְבָּרַך ְּּומַאֲרִיך אַפּּו ֹ עַד שֶׁיָשׁוב: ּובָזֶה מובָן הֵיטֵב מַה שֶׁאִיתָא בַּזֹהַר הַקָדוֹש ׁ שֶׁעַל פְגַם ּּהַבְּרִית אֵין מוֹעִיל תְשׁובָה.ּּובֶאֱמֶת לַאֲמִתו ֹ אִיתָא ּּבְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁעַל הַכֹּל מוֹעִיל תְשׁובָה,ְּאַך עַל־פִי ּכָּל דַרְכֵי הַתוֹרָה הַנִגְלֵיַּת בְּוַדַאי אֵין מוֹעִיל תְשׁובָה ּעַל פְגַם טִפֵי הַמֹח,ּּאֲבָל יֵש ׁ תוֹרָה הַנֶעְלֶמֶת שֶׁהִיא ּבְּחִינַת חֶסֶד חִנָם,ּשֶׁזֶהו הַחֶסֶד סָתום וְנֶעְלָם מֵעֵין כֹּל ִּּשֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַיֵם הָעוֹלָם אֲפִלו קֹדֶם מַתַן תוֹרָה ּּוַאֲפִלו בּימֵי עָרְלָה וְכו'.ּּוְעַל־יְדֵי הַחֶסֶד הַנֶעְלָם הַזֶה ּּמוֹעִיל תְשׁובָה עַל הַכֹּל.)ליקוטי הלכות-הלכות מילה ג'-אותד'( וביום השמני )ויקרא י"ב,ג'( מִילָה ומִצְוַת וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל ּּהַתוֹרָה,תִקון ּשֶׁהוא הַבְּרִית,אֶחָד הַכֹּל,כִּילִזְכּוֹת אֶפְשָׁר אִי ּלְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוא תִקון הַבְּרִית,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב:ּוְכָרוֹת עִמו ֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת ּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכו'ַ.ּּוכְמו ֹ שֶׁכָּתוב בִּיהוֹשֻׁע:ַּוְזֶה הַדָבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעאוֹתָםִׁ.ּופֵרֵש ׁ רַש"י:ּּעַל־יְדֵי דִבּור מָל אוֹתָם.אָמַר לָהֶם:ּּכִּסְבורִים אַתֶם לִירַש ׁ אֶת הָאָרֶץ ּּכְּשֶׁאַתֶם עֲרֵלִים וְכו': ּוְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה שֶׁעוֹבְרִין עַל הַתִינוֹק שֶׁנִמוֹל ּּקֹדֶםִ,עֲמָמ שִׁבְעָה בְּחִינַת זֶהשֶׁהָיְתָה ין ְּּּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְחִלָה בְּיָדָם וְאַחַר כָּך נִתְנָה לְיִשְׂרָאֵל ּאַחַר שֶׁנִמוֹלו.ּוְזֶהו:ּוְכָרוֹת עִמו ֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ וְכו וְהָאֱמֹרִי הַחִתִי ּּהַכְּנַעֲנִי'.הַשִׁבְעָה כָּל ָּוְחוֹשֵׁב ּעֲמָמִין שֶׁמְגָרְשִׁין אוֹתּן עַל־יְדֵי תִקון הַבְּרִית שֶׁהוא ּבְּחִינַת מִילָה שֶׁנִתְנָה בַּשְׁמִינִי שֶׁאָז מַעֲבִירִין שִׁבְעָה ּיְמֵי עָרְלָה מֵהַתִינוֹק ומְגַלִין הַחֶסֶד דְמִתְגַּלֵי בְּפומָא וְנֶעְלָם סָתום בַּתְחִלָה הַזֶה הַחֶסֶד שֶׁהָיָה ְּדְאַמָה בְּשִׁבעָה יְמֵי עָרְלָה.ּּוְעַכְשָׁו נִתְגַּלֶה עַל־יְדֵי הַמִילָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כּוֹבְשִׁין זֶה וְעַל־יְדֵי,אֶחָד הַכֹּל כִּי. )ליקוטי הלכות-הלכות מילה ג'-אותה'( וביום השמני ימול בשר ערלתו )ויקרא י"ב,ג'( ְ ּּאִי אֶפְשָׁר לֵידַע ולְהוֹדִיע ַ ולְהַגּדִיל שֵׁם ה'כִּי אִם ּּעַל־יְדֵי הַצַדִיק הָאֱמֶת,ּכִּי הַצַדִיק הָאֱמֶת הוא בְּחִינַת ּצַדִיק יְסוֹד עוֹלָם,ָּשֶׁעִקַר גְּדֻלָתו ֹ הוא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת ּהַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְדֻשָׁה שֶׁאֵין קְדֻשָׁה אַחֲרֶיהֹ ,ַכְּמו ּּׁשֶׁכָּתוב בַּזֹהַר הּקָדוֹש:ּצַדִיק הוא מָאן דְנָטִיר בְּרִית, ּומִשָׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדוֹרוֹת,אֲבָל אֶת זֶה ּלְעֻמַת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים,ֵּּכִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְלִפָה ְּשֶׁנִמְשָׁך מִזֻהֲמַת הַנָחָש ׁ מִתְגַּבֶּרֶת שָׁם דַיְקָא בְּיוֹתר. ּוְעַל־כֵּן זְעִירִין אִנון שֶׁזוֹכִין לִקְדֻשַׁת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמות, ּכִּי אֲפִלו הַכְּשֵׁרִים אֵינָם זוֹכִין לִקְדֻשָׁה זֹאת כָּרָאוי,ְאַך ּאַף־עַל־פִי־כֵן אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁאֵינו ֹ פוֹגֵם עַל כָּל פָנִים ּּפְגָמִים גְּמורִים חַס וְשָׁלוֹם,ּאֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינו הָרַבִּים ּשָׁכִיח ַ הַרְבֵּה מַה שֶׁשָׁכִיח ַ שֶׁפוֹגְמִים מְאֹד וְכו,'רַחֲמָנָא לִצְלַן,ּכַּיָדוע ַ בַּדוֹרוֹת הַלָלו.ּומִשָׁם כָּל הָעִרְבּובְיָא ּשֶׁבָּעוֹלָם שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הַצַדִיקֵי אֱמֶת וְכו'ְּ. וְזֶה בּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דוֹר,ּכִּי עֲמָלֵק הוא ּּזֻהֲמַת הַנָחָש ׁ שֶׁכָּלול מִכָּל הָרָעוֹת שֶׁבְּכָל הָאַרְבָּעָה בִּבְחִינַת הַגָּלֻיוֹת כָּל כְּלַל בְּחִינַת שֶׁהֵם ּיְסוֹדוֹת )ּבַּמִדְבָּר כד(רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק,ּוְהוא מֵעוֹלָם רְצּועָה ּּמַרְדות לְיִשְׂרָאֵל,ּּכִּי בְּכָל דוֹר וָדוֹר הוא אוֹרֵב עַל ּהַכְּלָל וְעַל הַפְרָט בְּכָל יוֹם,ּכִּי הוא הַשָׂטָן הוא הַמֵסִית ּוְכו'.בְּתַאֲווֹתָיו אֶחָד כָּל אֶת מֵסִית בַּתְחִלָה ֹּּכִּי שֶׁמְסִיתו לְמַה הָרָעִים ּומִדוֹתָיוִ,ּומַחֲטֹ בִּנְעורָיו ֹּיאו ּובְיַלְדותו ֹ בִּפְגַם הַבְּרִית כְּמו ֹ שֶׁמַחֲטִיאו,ְוְאַחַר כַּך ּמְסִיתו ֹ לִרְדֹף אַחַר גְּדוֹלוֹת,ּּלִהְיוֹת לָהוט אַחַר הַמָמוֹן ּוְכו'ּּוְלִרְדֹף אַחַר הַכָּבוֹד וְכו,'ּּכִּי כָּל הַקִנְאָה וְהַתַאֲוָה ּוְהַכָּבוֹד וְכוָ'וְכְּּל הַמִדוֹת רָעוֹת הַכֹּל נִמְשָׁך מִקְלִפַת עֲמָלֵק.ּוְלֹא דַי לו ֹ בְּכָל זֶה,ּאַף גַּם עוֹשֶׂה עִרְבּובְיָא ּּגְּדוֹלָה עַד שֶׁנַעֲשֶׂה קַטֵגוֹרְיָא גְּדוֹלָה בֵּין הַתַלְמִידֵי ּחֲכָמִים ומַרְבֶּה ומַגְדִיל הַשֶׁקֶר בָּעוֹלָם עַד שֶׁמַכְנִיס מֵהֶם ומֵקִים בָּעוֹלָם הַרְבֵּה וכְפִירוֹת זָרוֹת ּדֵעוֹת וְכו יִשְׂרָאֵל בְּתַקָנַת שֶׁרוֹצִים שֶׁאוֹמְרִים ּּרָאשִׁים,' ּּכַּיָדוע ַ כָּל זֶה.ְוְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיך בָּזֶה כָּאן. ּּוְכָל זֶה הוא בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דוֹר,ִוְכָל עּקַר קִנְאָתו ֹ וְהִתְגָּרותו ֹ שֶׁל קְלִפַת עֲמָלֵק הוא לְהַעְלִים ּולְהַסְתִיר אוֹר הַצַדִיקֵי אֱמֶת,שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם ה'. וְעַל־כֵּן נִשְׁבַּע ה'ְּּיִתְבָּרַך שֶׁאֵין שְׁמו ֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִמָחֶה זֵכֶר עֲמָלֵקַ,ּּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"לׁ )ִּׁומובָא בְּפֵרוש רַש"י(,כִּי ה'ְיִתְבָּרַך בְּעַצְמו ֹ כִּבְיָכוֹלֹ ,ְּצָרִיך לִלְחֹם עִמו ּבְּכָל דוֹר וָדוֹר,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב)שְׁמוֹת יז" :(מִלְחָמָה לַה' ּּבַּעֲמָלֵק מִדוֹר דוֹר."ּּכִּי עַל זֶה עִקַר הִתְגַּבְּרותו ֹ שֶׁרוֹצֶה לְהַעְלִיםה שֵׁם בְּחִינַת שֶׁהוא הַצַדִיק ּאוֹר'ּשֶׁלֹא ּלְהוֹדִיעו ֹ חַס וְשָׁלוֹם מִדוֹר לְדוֹר,וְרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל ְּזֶה עַל־יְדֵי פְגַם הַבְּרִית שֶׁמַמְשִׁיך בְּזֻהֲמָתו ֹ שֶׁמִשָׁם ּהַמְשָׁכַת הַדוֹרוֹתַ,ּּעַל־כֵּן סוֹבֵר שֶׁיוכַל לְהַעְלִים הּשֵׁם ּהַקָדוֹש ׁ עַל־יְדֵי זֶה. ּאֲבָל אִיש ׁ בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁהַצַדִיק הָאֱמֶת קִדֵש ׁ אֶת ּעַצְמו ֹ בִּקְדֻשַׁת הַבְּרִית,ְּבִּקְדֻשָׁה נוֹרָאָה כָּל כַּך עַד ּּשֶׁקְדֻשָׁתו ֹ עוֹלָה עַל הַכֹּלֹ ,ּּכִּי עַל־יְדֵי תֹקֶף קְדֻשָׁתו ֹ ְּהִמְשִׁיך דַעַת עֶלְיוֹן וְנִשְׂגָּב כָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעְלִימו ּבְּשׁום אֹפֶן,ְּשֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַכֹּל יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיך הַדַעַת ּהַקָדוֹש ׁ הָאֲמִתִי מִדוֹר לְדוֹר,ָּׁכִּי הוא דַעַת הַתוֹרָה ּהַקְדוֹשָׁה שֶׁקִבַּלְנו עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנו עָלָיו הַשלוֹם, שֶׁהִבְטִיח ַ לו ֹ ה'ְיִתְבָּרַך)שְׁמוֹת יט" :(ָּוְגַם בְּך יַאֲמִינו לְעוֹלָם."תוֹרָה חִדושֵׁי הַמַמְשִׁיכִין הַצַדִיקִים ּשֶׁכָּל כָּל בְּלֵב ולְקַיֵם לְחַזֵק ׁ הַזֶה הַקָדוֹש הַדַעַת ַּעַל־פִי ּיִשְׂרָאֵל עֵצוֹת עֲמֻקוֹת אֲמִתִיִים לְקּיֵם עַל־יְדֵי זֶה אֶת ּכָּל דִבְרֵי הַתוֹרָה הַזֹאת אִי אֶפְשָׁר לְהַעְלִים אוֹרָם ּבְּשׁום אֹפֶן,ּכִּי שְׂפַת אֱמֶת תִכּוֹן לָעַד. וְגַם כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם בִּכְלַל שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית עַל־יְדֵי ּּׁמִצְוַת מִילָה הַקְדוֹשָׁה כְּמו ֹ שֶׁשָׁמַעְתִיּּ מִפִיו הַקָדוֹש,כִּי ְּּכָּל זֶה הוא בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה שֶׁהוא לַחְתֹך ולְבָעֵר הָעָרְלָה,עֲמָלֵק קְלִפַת בְּחִינַת ּשֶׁהִיא.בְּחִינַת וְזֶה ְּחִתוך ופְרִיעָה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד תְרֵין עֲנָנִין דִמְכַסְיָן עַל עֵינָא,שֶׁהֵם רוֹמִי רַבְּתָאוְרוֹמִי זְעֵרְתָא,ּּׁשֶׁמִשָׁם חֻרְבַּן ּּבֵּית הַמִקְדָש)כמבואר בלקוטי מוהר"ן ב'–סימן ס"ז(.עֲמָלֵק קְלִפַת בְּחִינַת הֵם אֵלו עֲנָנִין ּותְרֵין שֶׁחוֹפִין עַל הַבְּרִית קֹדֶש ׁ שֶׁמַעֲבִירִין אוֹתָם עַל־יְדֵי ְּּּמִצְוַת חִתוך ופְרִיעָה.)לקוטי הלכות-הלכותתפילין ז'-אותז'(
But Haman wanted to blemish this, for he denied and said that the goral is by chance, chas v'shalom, and he was a great sorcerer. And he said he could, through sorcery and names of tumah, direct the goral however he wished, for he said that the ruach chayim could be drawn by anyone according to his will, to whatever he wants.
וביום השמני ימול בשר ערלתו )ויקרא י"ב,ג'( ַ ז רַבּוֹתֵינו ּּאָמְרו"ל:תִקון צָרִיך ְּהַכֹּל:ּהַתֻרְמוֹסִין ּצְרִיכִין תִקון,ּהַחִטִים צְרִיכִין תִקון,ְגַּם הָאָדָם צָרִיך ּתִקון עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָהִּ,כי נִבְרָא עָרֵל.ֹ כִּי הָאָדָם ּבְּעֵת שֶׁיוֹצֵא לָעוֹלָם עֲדַיִן אֵין לו ֹ שׁום זְכות שֶׁבַּעֲבורו לָעוֹלָם יֵצֵא,הַבְּרִיאָה תְחִלַת בִּבְחִינַת הוא ּוַאֲזַי, ּשֶׁנִבְרָא הָעוֹלָם בְּחַסְדו ֹ לְבַד בְּלִי שׁום אִתְעָרותָא ּדִלְתַתָאִ,ּשֶׁזֶה בְּחּינַת עֲנִיות ומְקַבֵּל,ּדְלֵית לֵה מִגַּרְמֵה ּכְּלום]שאין לו כלום מעצמו[,ּוְלַחְמו ֹ הוא בְּחִינַת דְכִסּופָא ּנַהֲמָא]בושה של לחם[,אֲחִיזַת ּּומִשָׁם וְהַדִין ּּהָעַצְבות,הָעָרְלָה אֲחִיזַת ּּשֶׁמִשָׁם,בְּחִינַת ּהַקְלִפָה הַקוֹדֵם לַפְרִי,ּ וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵח ַ שֶׁיֵצֵא הָאָדָם עָרֵל.ּּוְעַל־יְדֵי שֶׁמָלִין אֶת הַתִינוֹק וְכוֹרְתִין הָעָרְלָה ּדְחָפְיָא עַל בְּרִית,ּשֶׁזֶה עִקַר תִקון הָאָדָם,ּכִּי מִקֹדֶם לֹא הָיָה בְּגֶדֶר הָאָדָם כְּלָל,ֶּׁכִּי עִקַר צֶלֶם דְמות אָדָם ּהוא כְּשּּהוא מָהול.ּנִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה אָנו בִּבְחִינַת עֲשִׂיָתֵנו עַל־יְדֵי הַתִינוֹק אֶת ּמְתַקְנִין דִלְתַתָא ּּאִתְעָרותָא,ֹ מַכְנִיעִין בְּעַצְמו וְעַל־יְדֵי־זֶה ּומְבַטְלִין הָעָרְלָה בְּשָׁרְשָׁה,ּוְאָז נִתְגַּלֶה הַבְּרִית,שֶׁהּוא בְּחִינַת"עוֹלָם יְסוֹד ּצַדִיק"ַ,מַשְׁפִיע ּבְּחִינַת,ְהֵפֶך בְּחִינַת מְקַבֵּל.ּוְזֶה בְּחִינַת הַשִׂמְחָה שֶׁל מִילָה,כִּי ּמַכְנִיעִין עַל־יְדֵי־זֶה אֲחִיזַת הָעַצְבות,ּשֶׁהוא בְּחִינַת ּפְגַם הַבְּרִיתִ,ּבְּחִינַת עָרְלָה דְחָפְיָא עַל בְּרית,ַּוְנִתְגַּלֶה מַשְׁפִיע בְּחִינַת שֶׁהוא הַצַדִיק בְּחִינַת שֶׁל ּהָאוֹר, בְּחִינַת שִׂמְחָה,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב" :ּאוֹר זָרֻע ַ לַצַדִיק ולְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה")לקוטי הלכות-הלכותהעושׂה שליח לגבות חובב'-אותיות י"א י"בלפי אוצר היראה- מילה,מ"ד(
In a place where it is customary to teach Torah shebichsav for a fee, it is permitted to receive payment. But for Torah sheb'al peh it is forbidden to receive payment.
Based on the ma'amar "Ki merachamam yenahaigem" (Likutay Tinyana, Torah 7) discussed above (in Hilchos Melamdim, Halacha 2): the matter of ben [son] and talmid [student], which is the aspect of the perception of daray ma'alah [those above] and the perception of daray matah [those below]. The aspect of "Ayay — where is the place of His glory?" — which is the perception of daray ma'alah; and the aspect of "the whole earth is full of His glory" — which is the perception of daray matah. And this is the aspect of the aspaklaria hame'irah [luminous lens] and the aspaklaria she'einah me'irah [non-luminous lens] etc.; see there.
Based on the ma'amar "Ki merachamam yenahaigem" (Likutay Tinyana, Torah 7) discussed above (in Hilchos Melamdim, Halacha 2): the matter of ben [son] and talmid [student], which is the aspect of the perception of daray ma'alah [those above] and the perception of daray matah [those below]. The aspect of "Ayay — where is the place of His glory?" — which is the perception of daray ma'alah; and the aspect of "the whole earth is full of His glory" — which is the perception of daray matah. And this is the aspect of the aspaklaria hame'irah [luminous lens] and the aspaklaria she'einah me'irah [non-luminous lens] etc.; see there.
ימול בשר ערלתו )ויקרא י"ב,ג'( ׁ ּּהָעָרְלָה הוא זֻהֲמַת הַנָחָש,ּּשֶׁהוא בְּחִינַת הַשֶׁקֶר וְהָרַע ּוְהַטֻמְאָה.ּּוכְשֶׁמַעֲבִירִין הָעָרְלָה,ּאֲזַי נִתְגַּלֶה הַחוֹתַם אֱמֶתׁ,ּשֶׁהוא אוֹת בְּרִית קֹדֶש,ּּכִּי עִקַר הַצֶלֶם אֱלֹקִים ּהואּ אָדָם מָהול,ּּשֶׁהוא חָתום בְּחוֹתַם אֱמֶת.אֲבָל כְּשֶׁהָעָרְלָה חוֹפָה עַל בְּרִית,ּהוא בְּחִינַת שֶׁקֶר,כִּי אֵין זֶה צֶלֶם אָדָם כְּלָל,ּכִּי כָל־זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בּו ֹ הוא ּּבַּעַל־מום גָּמורַ,ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז ּּכְּמו"ל.ָנִמְצָא ׁשֶׁהָעּּרְלָה הוא בְּחִינַת שֶׁקֶר מַמָש,ּכִּי הִיא מְשַׁקֶרֶת ּּדְמות הָאָדָם,ּכִּי הִיא נִדְבֶּקֶת בְּהָאָדָם בְּשֶׁקֶר גָּמור ּּוְאֵינָה מִצֶלֶם הָאָדָם כְּלָל,ּׁכִּי עִקַר דְמות אָדָם צֶלֶם ּּאֱלֹקִים הוא כְּשֶׁחָתום בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶש,ֱבְּחוֹתַם אמֶת,עַל־יְדֵי הַעֲבָרַת הָעָרְלָה,ּשֶׁאָז נִקְרָא תָמִים.וְכֵן מְקוֹמוֹת בְּכַמָה ּמְבֹאָר,שֶׁהוא הַבְּרִית ּּשֶׁשְׁמִירַת ּבְּחִינַת מִצְוַת מִילָה הוא בְּחִינַת אֱמֶת,בְּחִינַת"ּכֻּלֹה זֶרַע אֱמֶת".)לקוטי הלכות-הלכותעבדים ב,'אות י"בלפי אוצר–מילה,אות ל"א(
SheHechiyanu v'kiy'manu v'higi'anu — these three expressions correspond to the three aspects of differences: man, place, and time. SheHechiyanu [Who has kept us alive] — the vitality from nullifying differences in man (= the essential vitality when soul and body are joined). V'kiy'manu [and sustained us] — the aspect of differences in place (= "sustained" alludes to the place upon which all the world's inhabitants stand and are sustained). V'higi'anu laz'man hazeh [and brought us to this time] — the aspect of differences in time. All differences are encompassed and nullified into one Will through Jews who love each other, encompassed in the Simple Unity through this.
The blessing concludes with laz'man hazeh [to this time], mentioning time specifically — because the essential differences are the aspect of nature, which operates by Hashem's will through the celestial spheres (= time). The essential tikun: nullifying all the differing desires of each person, encompassing them together in love, in Hashem (= the mitzvah of loving Israel) — for which we bless upon seeing a beloved fellow Jew. Since all differences in the world derive from nature (= the spheres = time), time is mentioned specifically.
The blessing concludes with laz'man hazeh [to this time], mentioning time specifically — because the essential differences are the aspect of nature, which operates by Hashem's will through the celestial spheres (= time). The essential tikun: nullifying all the differing desires of each person, encompassing them together in love, in Hashem (= the mitzvah of loving Israel) — for which we bless upon seeing a beloved fellow Jew. Since all differences in the world derive from nature (= the spheres = time), time is mentioned specifically.
ימול בשר ערלתו )ויקרא י"ב,ג'( ֹ ּעִקַר חִיוב מִצְוַת מִילָה הוא עַל הָאָב לָמול אֶת בְּנו,כִּי ּּקֹדֶם הַבְּרִיאָה וְאַחַר הַבְּרִיאָה הוא בְּחִינַת אָב ובֵן,כִּי ְּּהוא יִתְבָּרַך נִקְרָא אָב וכְלַל הַבְּרִיאָה נִקְרָא בֵּןְ.ותֵכֶף ּּכְּשֶׁיָצְאָה הַבְּרִיאָה מִכֹּח ַ אֶל הַפֹעַל,ּנִשְׁתַלְשֵׁל אֲחִיזָה ּלְהַשֶׁקֶר,ּשֶׁהוא בְּחִינַת הָעָרְלָה,ּבְּחִינַת עֲנָנִין דִמְכַסְיָן עַל עַיְנִין,ּכִּי הַשֶׁקֶר הוא בְּחִינַת פְגַם הָעֵינַיִם,כַּמְבֹאָר בִּפְנִיםֶׁ,הַש ֹ ּוְעַל־יְדֵיהַשְׁגָּחָתו כִּבְיָכוֹל נִסְתַלֵק ּּקֶר ְיִתְבָּרַך,כִּי'עֵינָיו לְנֶגֶד יִכּוֹן לֹא שְׁקָרִים ּדוֹבֵר'. ּּוְעַל־יְדֵי שֶׁהָאָב דַיְקָא מָל אֶת בְּנו ֹ ומַעֲבִיר הָעָרְלָה ּמִמֶנו,ּעַל־יְדֵי־זֶה בְּאִתְעָרותָא דִלְתַתָא אִתְעַר לְעֵלָא, כִּי עַל־ְּיְדֵי־זֶה גַּם הוא יִתְבָּרַך,ּּשֶׁהוא אָבִינו,ּהוא ּמַעֲבִיר הָעָרְלָה שֶׁהוא הַשֶׁקֶר מִכְּלַל הַבְּרִיאָה וְנִתְגַּלֶה הָאֱמֶת,ְְּוְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁך הַשְׁגָּחָתו ֹ יִתְבָּרַך עָלֵינו ּבִּשְׁלֵמותְּ,וְאָז נִכְלָל בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה בקֹדֶם הַבְּרִיאָה,ּּשֶׁזֶה בְּחִינַת אָב ובֵן כַּחֲדָאֹ ,ּבְּחִינַת כֻּלו אֶחָד,ּשֶׁזֶה עִקַר תַכְלִית עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת לָזֶה ּשֶׁיִהְיֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה,בִּבְחִינַת ּאָב ובֵן כַּחֲדָא,כַּמְבֹאָר בִּפְנִים)לקוטי הלכות- הלכותעבדים ב,'אות ג'לפי אוצר היראה–מילה, אות ל"ב(
ואם פרוח תפרח )ויקרא י"ג,י"ב( לוֹמַר בְּדַעְתָם ׁ טוֹעִים ּיֵש,לְמַעֲלַת שֶׁזוֹכֶה ּּשֶׁמִי הַגְּדוֹלִים,ְּשׁוב אֵין צָרִיך מִלְחָמָה כְּלָל.אֲבָל בֶּאֱמֶת ּּהוא טָעותֲ,כִּי אּפִלו גְּדוֹלֵי הַצַדִיקִים יֵש ׁ לְכָל אֶחָד שֶׁל הָרָע הַיֵצֶר בְּחִינַת עִם גְדוֹלָה מִלְחָמָה ּוְאֶחָד מַעְלָהׁ,ְּּשֶׁהוא בְּחִינַת מַלְאָך הַקָדוֹש,ּבְּחִינַת גְּבורוֹת וְדִינִים.ּּומֵאַחַר שֶׁיֵש ׁ לָהֶם עֲדַיִן מִלְחָמוֹת,ָּבְּוַדַאי אֵין ּכֻּלם שָׁוִין,ּוְיֵש ׁ בֵּינֵיהֶם מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעור,ַ כִּי ֹּכָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁזוֹכֶה לְשַׁבֵּר הַיֵצֶר הָרָע הַגָּבוֹה שֶׁבּו,ּדְהַיְנו לְהַמְתִיק הַדִין,ֵׁכֵּן זוֹכֶה לְאֵיזֶה דַרְגָּא ּומַעֲלָה יְתֵרָה בְּהַשָׂגָה וַעֲבוֹדַת הַשם.וְכֵן יֵש ׁ טוֹעִים גַּם־כֵּן ְּּלְהִפוך,וְשָׁלוֹם חַס שֶׁהוא שֶׁמִי ּּשֶׁסּוֹבְרִים הַתַחְתוֹנָה ּּבִּדְיוֹטָא,הַטֻמְאָה לִבְחִינַת ּוְנָפַל,חַס וְשָׁלוֹם,ּכְּבָר אָבְדָה תִקְוָתו ֹ מֵה,'חַס וְשָׁלוֹם,ּוְשׁוב אֵין לו ֹ טָהֳרָה.ּובֶאֱמֶת גַּם זֶהְ לְהֵפֶך,ּכִּי אֲפִלו מִי שֶׁהוא ּּבִּדְיוֹטָא הַתַחְתוֹנָה,ּבְּתַכְלִית הַשִׁפְלות וְהַפְחִיתות, ּאֲפִלו בְּהֵיכְלִין דִמְסָאֲבותָא,חַס וְשָׁלוֹם,גַּם שָׁם אֵין ְּקֵץ וגְבול לֶאֱלָקותו ֹ יִתְבָּרַךֹ .ֲּּוכְמו ֹ שֶׁאֵין סוֹף לֶאֱלָקותו ּבַּמַעּלוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַדִיקִים שֶׁזָכו לְמַה ּשֶׁזָכו,ַ שֹׁמֵר גָּבה ַ מֵעַל גָּבה עֲדַיִן ּאַף־עַל־פִי־כֵן וְתַכְלִית סוֹף ׁ אֵין מַמָש כְּמוֹ־כֵן עֲלֵיהֶם ּּוגְבֹהִים ְּּלֶאֱלָקותו ֹ יִתְבָּרַך בַּמַדְרֵגוֹת הַתַחְתוֹנוֹת,כִּי אֵיןֹמָקוֹם אֱלָקותו אֶת שָׁם גַם לִמְצֹא יוכַל שֶׁלֹא ּומַדְרֵגָה ְיִתְבָּרַך,בִּבְחִינַת"ּּומַלְכותו ֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה."ּאַדְרַבָּה, ּלִפְעָמִים כְּשֶׁהָאָדָם בִּדְיוטָא הַתַחְתוֹנָה מְאֹד מְאֹדָ, ּוְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַטֻמְאָה מִתְפַשְׁטִין עָליו מְאֹד וְרוֹצִין לְבָלְעו ֹ לְגַמְרֵי,חַס וְשָׁלוֹם,חַס וְשָׁלוֹם,ּּאָז דַיְקָא הַשֵׁם ְּיִתְבָּרַך מְרַחֵם עָלָיו וְשׁוֹלֵח ַ לו ֹ טָהֳרָה וְסִיוע ַ מִלְעֵלָא, ְּכְּדֵי שֶׁיוכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמו ֹ וְלָשׁוב אֵלָיו יִתְבָּרַךֹ ,או ּעַל־כָּל־פָנִים לֹא יאבַד לְגַמְרֵי,חַס וְשָׁלוֹם,כִּי לֹא אָמַר ה'לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל,ּוכְתִיב" :כִּי יִרְאֶה כִּי ּאָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצור וְעָזוב וְכו,'ּּרְאו עַתָה כִּי אֲנִי אֲנִי ּּהוא וְכו'",ּוְכֵן עוֹד כַּמָה פְסוקִיםְ.ּוְזֶה מְרֻמָז בְּמִצוַת נְגָעִים,שֶׁבַּהֶרֶת כִּגְרִיס טָמֵא,ּּופָרְחָה בְּכֻלו ֹ טָהוֹר;כִּי הַיְרִידָה לְתַכְלִית כְּשֶׁבָּא לִפְעָמִים דַיְקָא,הוא ּאָז ּּתַכְלִית הָעֲלִיָה,ְּוְנִמְשָׁך עָלָיו טָהֳרָה וְתִקון מִמָקוֹם ְּשֶׁנִמְשָׁך עָלָיו,אִם זוֹכֶה לָזֶה,ֹ כִּי אֵיןּ חֵקֶר לִתְבונָתו ְּיִתְבָּרַך וְלִגְדֻלָתו ֹ אֵין חֵקֶר,ּּוְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִׂיג דְרָכָיו ְּיִתְבָּרַך בִּשְׁלֵמות.)לקוטי הלכות-הלכותשילוח הקן ד'-אותיות ט'י'י"אלפי אוצר היראה-יראה ועבודה,אותפ"ח(
לאחינו כל בית ישראל " ‰˜„ˆ Ôȇ ˙·˘Á ÒÂÙ„‰ ˙˜„ˆ ÂÓÎ " ] רבי נתן [ בכל סניפי הדואר , Ô·˘Á ÒÓ' 89-2255-7