כלי היין א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
ע"פ המאמר וביום הבכורים ואת העורבים צויתי לכלכלך וכו' (בלק"ת סימן ד') עיין שם כל המאמר כולו מראשו לסופו. והכלל שעיקר היראה נעשה על ידי הרצון. על ידי שיודעים שהכל מתנהג ברצונו ית' לבד ואין שום חיוב הטבע כלל וכו'. ועיקר הרצון נתגלה ע"י שלש רגלים. בבחי' מקרא קדש שיום טוב קודש קורא ומגלה את הרצון וכו'. והכנעתם ע"י חכמי הדור האמתיים שהם מקשרים כל הרצונות לשורש הרצון שהוא בחינת מצח הרצון בחינת רצון שברצונות שהוא בחי' הסתלקות משה בשבת במחנה וכו'. אך כנגד זה יש בחי' מצח הנחש וכו' שהוא שורש חכמת הטבע וכו'. אך עיקר יניקת מצח הנחש הוא מזקני הדור שאין בהם שלימות. כי כל מה שהאדם מזקין כל מה שנתוסף ובא לו יום מימי חייו הוא צריך להוסיף בו קדושה ודעת בחי' ויקרא ה' לאור יום. שכל יום ויום שבא אח"כ צריך שיאיר ביותר. וע"י זקני הדור שאין בהם שלימות מנפילת ימיהם משם יונק מצח הנחש וכו'. וע"י צדקה מכניעין מצח הנחש כי ע"י צדקה מעלין ומתקנין פגם נפילת הימים של זקנים הנ"ל שאין בהם שלימות בבחי' שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו וכו'. ואזי מכניעין מצח הנחש שורש חכמת הטבע ואזי נכנעין חכמי הטבע ואזי נתגלה ונשמע קול הקריאה של יו"ט שקורא ומגלה את הרצון. וע"י התגלות הרצון נעשה יראה כנ"ל בבחי' רצון יראיו יעשה וכו'. וע"י היראה נעשה חקיקה וצנור לקבל את החסד בבחי' ומחוקק מבין רגליו וכו'. וע"י השפעת החסד אזי אין צריכין לעשות שום עובדא ועסק בשביל פרנסה כי מתקיים העולם בחסדו, בבחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם ואתם כהני ה' תקראו וכו'. ע"ש כ"ז היטב היטב:
And this is the dimension of the immersion of eating vessels purchased from a non-Jew. For the eating of Israel is precious and holy and very exalted — for eating in holiness is literally the dimension of Torah, in the dimension of «and Your Torah is in my inward parts» [Tehillim 40:9]. For the vitality is constantly drawn from the Living of All Life — but it is impossible to receive it, due to the overwhelming intensity of the light — except through the vessels made through Torah study and so forth, as is explained there in that Torah teaching. And therefore the essential vitality is through Torah, as it is said: «for that is your life» [Devarim 30:20]. For through Torah — which has sections and portions and so forth — through this, one calls upon the Living of All Life and draws from Him vitality in a graduated and measured manner through the vessels of the Torah.
אות א וזה בחי' איסור יין נסך ואיסור כלי היין של עכו"ם. כי היין הוא בחי' גבורות כידוע שהוא בחי' יראה בבחי' אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם. ודם הוא בח'י גבורות שהוא בחי' יראה וכמ"ש גבורים לשתות יין וע"כ היין כלול מב' בחי' כי יש בחי' יין המשמח בחי' ויין ישמח לבב וכו'. ויש בחי' יין המשכר ועיקר החילוק הוא לפי בחי' הכלי המקבל את היין כמו שנראה בחוש בגשמיות כי יש אחד שהוא יכול לשתות יין ואזי היין משמח אותו אבל יש אחד שאינ ויכול לשתות ואזי היין משכרו ומערבב דעתו. וכל זה מחמת שאין לו כלי לקבלו כמ וכן ברוחניות עיקר תיקון היין שיהיה בקדושה הוא לפי בחי' הכלי המקבלו. כי היין הוא בחי' יראה בחי' גבורות ודינים. ומי שלבו שלם עם ה' ואמונתו חזקה ומאמין שהכל ברצונו ית' אזי הוא בשמח תמיד ואין לו שום דאגה ופחד כלל משום דבר שבעולם בבחי' אל תירא מפחד פתאום וכו' כי מאחר שהכל רק ברצונו ית' א"כ אין לו להתיירא משום דבר כי מי יוכל לעשות לו דבר גדול או דבר קטן בלי רצונו ית' חס ושלום כמ"ש ה' לי לא אירא וכו'. וע"כ הוא שמח תמיד. ואפילו אם לפעמים באין עליו איזה יסורים חס ושלום אעפ"כ מאחר שיודע שהכל ברצונו ית' לבד הוא יכול לשמח עצמו תמיד כי כוונת הש"י שמביא עליו איזה יסורין חס ושלום הוא בודאי רק לטובה אם להזכירו שישוב אם למרק עונותיו. וא"כ כל היסורין חס ושלום הם טובות גדולת. וע"כ הוא יכול לשמח את עצמו תמיד כי יודע שה"י מלא רחמים וכוונתו ית' בודאי לטובה ולא לעולם יריב וכו' ובודאי ישיב ה' וירחמהו וייטיב אחריתו והיסורים יתהפכו לו לטובה גדולה לעולמי עד ולנצח נצחים. וע"כ הוא בשמחה תמיד אבל מי שנוטה חס ושלום מאמונה וטועה חס ושלום בכפירות של חכמי הטבע וסובר שיש טבע חס ושלום אזי אין לו שום חיים כלל כי כל ימיו כעס ומכאובות וכל ימי רשע הוא מתחולל וכו' בשלום שודד יביאנו. כי מתיירא פן יבא עליו שבר פתאום וכשבא עליו אזיה צרה או יסורין אין לו למי לפנות להוושע. וע"כ הוא מלא צער ויסורין ופחדים ועצבות תמיד ואין לו שום חיים כלל. וכמבואר כל זה בשיחותיו הקדושים של רבינו ז"ל וקצתם נדפסו בס' המעשיות ע"ש. נמצא מי שיש לו אמונה שלימה ברצון שיודע שהכל ברצונו ית' אזי זוכה לשמחה גדולה ע"י היראה הנעשה ע"י הרצון בבחינת וגילו ברעדהכי כל היראות והפחדים שיש לו מאיזה דבר שבעולם כולם נתהפכין לשמחה גדולה כי על ידי זה הוא חוזר להש"י ויודע שהכל לטובה כנ"ל וכמבואר שם במאמר הנ"ל שזה בחי' שמחת יו"ט ע"י התגלות הרצון בבחינת ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו וכו' וכמ"ש ויאמר אדם אך פרי לצדיק וכו'. אבל הרשע הנוטה לחכמת הטבע חס ושלום הוא בחי' קצר ימים שבע רוגז כמבוא שם כי הוא שבע רוגז ממש כי כל ימי כעס ומכאובות כי אין לו שום חיים ושמחה כלל כנ"ל:
Based on what is explained in the discourse "Maishra d'Sakkina" (Siman 30) — cited above in Halachos of Giluach, Halacha 1 — that sometimes Malchus falls and the Four Kingdoms are empowered, God forbid, which are included in the kingdom of Amalek. And one must cut it and remove it from there and elevate it to the light of the Countenance which shines at the Three Festivals, which are the aspect of Binah l'va (the heart of understanding). And the cutting is through Chesed, and the revelation of Chesed is through rebuke (tochachah) in the aspect of "yihalmeini tzaddik Chesed v'yochicheini" ("let the righteous one strike me with Chesed and rebuke me") — see there well.
אות ב וזה בחי' יין המשמח ויין המשכר והכל תלוי בשלימות אמונה דהיינו להאמין שהכל ברצונו ית' כנ"ל שאז היין שהוא בחי' גבורות בחי' יראה הוא בבבחי' יין המשמח כנ"ל. כי כשיש לו אמונה שלימה ומאמין שהכל ברצונו ית' אזי נתוסף לו שמחה גדולה ע"י היראה כי יודע שכוונת הש"י הוא בודאי לטובה. וזה בחי' יראת ה' תוסיף ימים, שהיראה מוסיפת לו חיים ואריכת ימים כי הא בהא תליא היינו כי ע"י התגלות הרצון שנמשך מזקנים שבקדושה כמבואר שם על ידי זה נעשה יראה כנ"ל. וכן להיפך התגלות הרצון נמשך על ידי היראה כי כשבא עליו יראה ע"י התגלות הרצון שאז יודע שהכל ברצונו ית'. ואז יש לו יראה ממנו ית' בבחי' ויירא ויצר כמ"ש שם. וע"י היראה שמתירא ממנו ית' על ידי זה הוא חוזר להש"י ושב בתשובה שלימה וכל מה שמתקרב יותר להש"י נתגלה לו ביותר התגלות הרצון שזהו בחי' יראת ה' תוסיף ימים דהיינו בחי' זקן שבקדושה שהיא בחי' אריכת ימים שמאריך ימיו בתוספות קדושה בכל פעם שעל ידי זה עיקר התגלות הרצון כמבואר שם ע"ש וע"כ על ידי זה זוכה לשמחה. כי על ידי התגלות הרצון נעשה שמחה שזהו בחי' שמחת יו"ט כנ"ל. נמצא שיראה דקדושה אפי' יראת העונש הוא בחי' שמחה כי אפי' יראת העונש הוא ג"כ טובה מאד כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א כי מאחר שמאמין שהכל ברצונו יתברך ומתיירא מהש"י שלא יענישוהו חס ושלום ע"י מעשיו הרעים זאת היראה טובה מאד כי על ידי זה חוזר להש"י. ועכ"פ איך שהוא עכ"פ היסורין והעונשין חס ושלום ממרקין עונותיו וגם אפי' אם אינו זוכה להתגבר לשוב בתשובה שלימה באמת על ידי היסורין חס ושלום עכ"פ יש לו בודאי כמה וכמה הרהורי תשובה ע"י היראה מהיסורים חס ושלום ואיך שהוא עכ"פ מגיע לו בודאי טובות גדולות ע"י היסורים והיראה חס ושלום. וע"כ אפי' ע"י יראת העונש זוכין לשמחה גדולה מאחר שיודע שהכל ברצונו ית' כנ"ל. וזה בחי' יין המשמח כי יין הוא בחי' יראה וגבורות שזוכין על ידי זה לשמחה כשזוכה לאמונה שלימה וכו' כנ"ל. אבל כשנוגע עכו"ם בהיין אזי תיכף נעשה יין נסך ואסור לישראל. כי ין שנגע בו עכו"ם זה בחינת שהעכו"ם שהם בחי' כפירות וחכמי הטבע שהם נוגעים בהייין חס ושלום דהיינו בהיראות והפחדים אזי תיכף נפגם היין שהוא בחי' היראה כי מטילין פגם ע"י נגיעתם בו כי סתם מחשבתן לעכו"ם. ואפי' עכשיו שאינם עובדים ע"ז ממש אעפ"כ הם מלאים כפירות של חכמי הטבע שהם כרוכים אחריהם תמיד וכל הכפירות הם בחי' ע"ז כמ"ש רבינו ז"ל במ"א והם מטילין פגם חס ושלום בהיראה והפחדים שהוא בחי' יין כי אינם תלויין הכל ברצון רק בטבע חס ושלום. ואזי היין שהוא בחי' יראה הוא בבחי' יין המשכר כי זה הוא שכרות ממש שמרמז על כל הצרות והיסורים כמ"ש שכורת ולא מיין כי אז הוא עיקר התגברות הפחד והצער בבחי' כל ימי רשע הוא מתחולל כי כשאינו מאמין חס ושלום ברצון אזי הוא מלא יראה ופחד קשה תמיד וכל ימיו כעס ומכאובות כי אין לו שום חיים כלל כי כשבא עליו צרות אין לו למי לפנות להוושע ואין לו שום נחמה ושעשוע על הצער והפחדים שלו כמבואר בדברי רבינו ז"ל. וע"כ אין היין שהוא בחי'ירא' משמח אותו כלל אדרבא משכר ומערבב דעתו. וזה עיקר בחי' שכרות וטירוף הדעת דהיינו כשנתערבב דעתו ותולה בטבע חס ושלום. וע"כ נפגם היין שהוא בחי' יראה בנגיעת העכו"ם כי נעשה יי"נ שהוא בחי' ע"ז בחינת כפירות. כי סתם מחשבתן לעכו"ם דהיינו כפירות של חכמי הטבע ועל ידי זה נפגם היין שהוא בחינת יראה ונעשה בבחי' יין המשכר כנ"ל:
It turns out that the essential corruption of the aspect of Malchus, God forbid, is when there is no rebuke — for then Chesed is not revealed, and then one cannot cut it and separate it from the Four Kingdoms, as mentioned, see the said discourse.
אות ג וע"כ ארז"ל (מגילה ט"ז ע"ב) שיוסף שלח ליעקב יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. דעת זקנים דייקא. כי אין מי שיוכל לשתות יין בקדושה כ"א זקנים דקדושה שעל ידם עיקר התגלות הרצון כנ"ל שעל ידי זה נעשה היראה שהוא בחי' יין המשמח. ואז היין בקדושה כנ"ל:
And then, when the Four Kingdoms suckle from Malchus, God forbid — this is the aspect of blood of menstrual impurity (dam nidos), from which they draw their sustenance. For the totality of the Four Kingdoms is Amalek, as is explained there. And he is the seed of Eisav who is called "admoni" ("red") — because he is full of blood. For Eisav would draw in all the menstrual blood in his mother's womb, as is brought. And this is brought in our Rebbe's words elsewhere in the discourse of the Seals (ma'amar ha-chosamos), Siman 22 — that through the corruption of rebuke, which is the aspect of the seal of the feet (chosam ha-raglin), there comes blood of menstrual impurity, God forbid. That is, as mentioned — for the essential building of Malchus is through the aspect of the feet (raglin), as is known. This is the aspect of rebuke, for those who give rebuke are in the aspect of feet, as is brought in our Rebbe's words there, see there.
אות ד וע"כ בשבת ושלש רגלים שאז הוא עיקר התגלות הרצון כמבואר במאמר הנ,ל שעיקר התגלות הוא ביו"ט. והתגלות הרצון של יו"ט נמשך מבחי' מצח הרצון רעווא דרעווין ע"ש שזה מתגלה בשבת במנחה וכו'. כי יו"ט מקבל משבת כמבואר במ"א מזה. נמצא שעיקר התגלות הרצון הוא בשבת ויו"ט. ועל כן אז בשבת ויו"ט אז הוא עיקר הזמן שיכולין לשתות יין בקדושה בבחינת יין המשמח כי הם מי שמחה כי אז הוא התגלות הרצון שעל ידי זה עיקר התגלות היראה שהוא בחי' יין המשמח כנ"ל:
And afterward when the blood ceases, she must count seven clean days and afterward immerse in a mikveh. This is the aspect of "ha-ba l'taher meisiy'in lo" — "omerim lo hamtein" ("one who comes to purify himself is assisted — they say to him: wait"). For even though she has stopped seeing [blood] and they do not suckle from her so much, even so she is not yet fit to return to her place, to be united with her husband, until she waits and counts seven clean days. For after beginning teshuvah — namely the abandonment of sin, which is the aspect of the cessation of the menstrual blood — it is still impossible to immediately draw close to Hashem the Blessed, until one is refined, whitened, and guards oneself from sin for many days. So that thereby the Sitra Achra that had clung [to her] will be expelled and separated from her.
אות ה וזה בחי' כלי היין שצריכין לשמור את היין מכלים של עכו"ם כי עיקר קדושת היין ע"י שיתקבל בכלי טוב כנ"ל. וע"כ עיקר שתיית היין בקדושה הוא רק בכוס של ברכה. כוס של ברכה דייקא ולא אמרו יין של ברכה רק נתנו עיקר המעלה להכוס וקראו אותו כוס של ברכה. כי עקר קדושת היין תלוי בקדושת הכוס וע"כ קראוהו רז"ל כוס של ברכה, כוס דייקא כי הכל תלוי בהכלי המקבל את היין שהוא בחי' יראה כי בגימ' אלקים כידוע ואלקים בגימ' הטבע כידוע. וזה עיקר הקדושה כשיודעין שאין שום טבע בעולם כלל כי הטבע בעצמה הוא מהש"י אשר הוא מנהיג לפעמים העולם ביאזה טבע בשביל לנסות בני האדם כדי שיהי' בחירהע בעולם. וכדי להראות שהטבע בידו ע"כ הוא משנה הבטע כמה פעמים כאשר כבר ראינו אותותיו ומופתיו הונראים בכל הימים טובים שהם זכר ליצ"מ וכו' כנ"ל. אבל באמת גם הטבע בעצמה הוא השגחתו יתברך כי הכל ממנו ית' לבד כי הטבע בגימ' אלקים כי הטבע בעצמו מאת האלקים חיים ומלתך עולם. וזה בחי' כוס של ברכה ואז היין בקדושה בבחינת יין המשמח כנ"ל שזה תלוי כשהכלי המקבל את היין הוא בשלימות ועיקר שלימות הכלי הוא ע"י אמונה כנ"ל. כי כוס של ברכה בא תמיד במקום שיש התגלות הרצון דהיינו בשבת ויו"ט שאז מקדשין על היין ומגלין על הכוס יין דייקא קדושת שבת ויו"ט שהוא התגלות הרצון כנ"ל. כי עיקר קדושת שבת ויו"ט שהוא התגלות הרצון ממשיכן ע"י הקידוש על היין ואז מגלין הרצון בבחי' מקרא קודש זכר ליציאת מצרים שאומרים בקידשו על הכוס:
And then she is fit for complete purification and to merit to return to her place. For the beginning of drawing close is through distancing. And one must endure the pain of these afflictions of the distancing that one must take upon oneself at the beginning of teshuvah. And this is the aspect of acceptance of rebuke in a way of degradation — namely the fact that they rebuke and chastise one with degradation and distancing, as mentioned. And through this rebuke Chesed is revealed, as explained there.
אות ו וזה בחי' כוס של ברכת המזון בחי' ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו'. נמצא שעיקר בהמ"ז הוא לברך את ה' על ארץ ישראל שנתן לנו ועיקר קדושת ארץ ישראל הוא ע"י התגלו' הרצון כמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים. וכשרז"ל שבשביל זה פתח את התורה בבראשית כי ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. נמצא שעיקר קדושת א"י ע"י שנתגלה שהכל ברצונו ית'. וע"כ כל העשר קדושות הם בארץ ישראל כי זה עיקר הקדושה כשנתגלה שהכל ברצונו ית'. וביהמ"ק שקדוש ביותר שם התגלות הרצון ביותר וע"כ מביאין שם כל הקרבנות שנמאר בהם לרצון וכו'. וזה בחי' כי רצו עבדיך את אבניה וכו' כי הם בבחי' התגלות הרצון כנ"ל. ואבן שתיה הוא ק"ק זה בחי' שורש הרצון רצון שברצונות וע"כ שם אין מי שיוכל לכנוס כי אם הכה"ג ביוה"כ. כי הכהן הגדול זוכה לבחי' מצח הרצון בבחי' והי' על מצחו לרצון כמ"ש שם שזהו בחי' רצון שברצונות. וע"כ בכל השלש רגים מחוייבים להראות לפני ה' כמ"ש שלש פעמיםבשנה וכו' את פני ה'. פני ה' זה בחי' רצון שהואבחי' פנים כמ"ש שם. וזה צריכין ברגלים דוקא שאז הוא התגלות הרצון ועל כן צריכין להרעאות אז בבהמ"ק ששם התגלות הרצון כנ"ל:
And this is what is written: "Musar Hashem beni al timas v'al takutz b'sochachaso, ki es asher ye'ahav Hashem yochiyach" etc. ("Despise not the discipline of Hashem, my son, and be not weary of His rebuke, for Hashem rebukes whomever He loves"). For the rebuke and afflictions are love — they are the aspect of Chesed that is clothed in the rebuke mentioned. Therefore they are seven clean days — for there Chesed is clothed, which is comprised of seven. For Chesed is "yoma d'azal im kulhei yomin" ("the day that goes with all days") (as said in the holy Zohar, Bereishis 46, Balak 191). And through the seven clean days — during which she is distant from her husband, which is the aspect of rebuke — there Chesed is revealed, which is comprised of seven, as mentioned. And through it [Malchus] is cut and separated from the Sitra Achra — the aspect of the Four Kingdoms mentioned — whose grip is on the aspect of the seven midos, which are the aspect of "days," where the grip of the Sitra Achra lies — the aspect of evil days. But above seven days they have no grip, for there all is good.
אות ז כי כוס של ברכה הוא בחי' צדקה שעל ידו עיקר התגלות הרצון כמ"ש שם בבחי' טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל שזה נאמר על כוס של ברכה. כי באמת בכל מקום שבא כוס של ברכה שם צריכין ביותר לחיות טוב עין ליתן מלחמו לדל דהיינו צדקה. כי בשבת ויו"ט מביאיןכוס של ברכה בשביל קידוש להמשיך קדושת שבת ויו"ט על ידי הכוס יין. ובשבת ויו"ט צריכין להרבות בצדקה כי בשבת עיקר הארת ושלימות של כל הצדקה בבחינת שמש שבשבת צדקה לעניים כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' ל"א ליקוטי ח"א). וביו"ט צריכין בודאי להרבות בצדקה כי עיקר שמחת יו"ט כמבואר בתורה כמה פעמים בכל מקום שמזכיר שמחמת יו"ט מזכיר שם נדבת לבו לצדקה כמ"ש ושמחת לפני ה' אלקיך אתה ובניך כוו' והגר והיתום והאלמנה וכו', וארז"ל אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך. כי באמת עיקר שמחת יו"ט על ידי התגלות הרצון שזה נתגלה ע"י הצדקה דייקא כנ"ל וכמבואר היטב במאמר הנ"ל בבחי' שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו. וזה שנסמך לשם במקרא הסמוך תן חלק לשבעה וגם לשמונה ודרז"ל על ימי הרגלים וכו' היינו כנ"ל. כי עיקר קדושת הרגלים דהיינו שמחמת יו"ט הוא ע"י הצדקה בחי' שלח לחמך וכו' הנ"ל. נמצא שמביאין כוס של ברכה בשביל קידוש בשבת ויום טוב להמשיך קדושת ושמחת יו"ט כנ"ל. וכמ ושנוהגין כל ישראל ברגלים שמרבין בצדקה ושולחין לעניים נדבת לבם הטוב. כי א"א לקבל קדושת ושמחת יו"ט כי אם ע"י הצדקה שעל ידי זה זוכין שיתגלה הרצון שזה עיקר קדושת ושמחת יו"ט כנ"ל:
And afterward she immerses in a mikveh of water. And the mikveh is the aspect of olam ha-ba (the World to Come), which is the aspect of Binah. For in olam ha-ba it is written: "ki simalei ha-aretz de'ah es Hashem ka-mayim la-yam mechasim" ("for the earth shall be filled with the knowledge of Hashem as waters cover the sea") — which is the aspect of mikveh. As explained above in the Halachos of Salting and in the Halachos of Immersing Vessels, see there.
וכן בברכת המזון שאז מביאין כוס של ברכה בסעודה ומכל סעודה צריכין ליתן חלק לעני כמבואר בספרים. וזה עיקר שלימות של הכוס של ברכה שאין נותנין אותו אלא לטוב עין בחי' טוב עין הוא יבורך כי נתן מללחמו לדל. כי עיקר הוא הצדקה שעל ידי זה נתגלה הרצון ואזי הכוס מלא ברכת ה' כי אז היין בקדושה כיע"י הרצןו נעשהיראה דקדושה שהוא בחי' שמחה בחי' יין המשמח כנ"ל. ועל כן צריכין לשמור את היין מכלי עכו"ם כי היין נפגם ע"י כלי הין של עכו"ם שהם תועים ונבוכים בחכמת הטבע שע"י זה היראה שלהם פגום וזה עיקר היראה רעה רצועה בישא. כי כל מיש שזוכה לאמונה שהכל ברצונו יתברך אזי אפילו העונש טוב ואדרבא צריכין דוקא יראת העונש וא"א להתקרב להש"י כי אם ע"י יראת העונש כמו שכתב רבינו ז"ל וכנ"ל. אבל כשטועה חס ושלום בחכמת הטבע כנ"ל אזי כל היראות שלוהם יראות רעות שהם דין גמור הקשה בחינת יין המשכר, כי אין לדין הזה שום המתקה כיאין לו שום נחמה על הצער והיראה והפחד שלו וכו' כנ"ל. וע"כ היין שהוא בחי' יראה וגבורות נפגם כשנכנס בכלי העכו"ם כי תיכף כשנכנס בכליהם שהם פגומים מחמת חכמת הטבע ע"כ נעשה היין בבחי' יין המשכר בבחי' דין קשה וגמור, וכששותין זההיין חס ושלום הנאסר ע"י כלי העכו"ם כאלו עובד ע"ז כי מתגברין בו הכפירות של חכמת הטבע ביותר כי היין שלהם נמשך משם, שזה עיקר טירוף וערבוב הדעת כשנפגם האמונה ע"י חכמ תהטבע חס ושלום שזהו בחי' יין המשכר כנ"ל. וע"כ כל פורענותם נקרא בשם יין תרעלה ופרש"י לשון אוטם שאוטם ומטמטם את לבם כי זה עיקר עונשם מחמת שתעו מאמונה הקדושה והלכו אחר חכמת הטבע ע"כ הש"י יביא עליהם עונשם הקשה. ועונשם הואבחי' יין תרעלה שאוטם את לבם כי נתבלבל דעתם ע"י העונש והפחדים ביותר כי אין להם למי לפנות ואין להם שום נחמה כנ"ל כמ"ש ונבט לארץ והנה חשך וכו'. וזה בחי' כי כוס ביד ה' וין חמר מלא מסך אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ. כי עיקר העונש הוא בבחי' יין המשכר בחי' כוס התרעלה חס ושלום כנ"ל ועיקר ע"י פגם כחמת הטבע. כי כל זמן שיודע שהכל מהשי"ת אין שום צער ויסורים בעולם כלל רק כולו טוב כמבואר מזה בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. וע"כ הקיבול שכר של צדיקים שהאמינו בה' תמיד נקרא בשם יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית כי זה עיקר הקיבול שכר כשיתגלה רצונו בעולם ויראו הכל שכל הצרות שסבלנו בגלות הי' הכל לטובתינו. ואלו הצדיקים שהאמינו גם בגלות וצער ויסורים שלהם שהכל לטובה ברצונו ית' ונתקרבו להש"י על ידי זה שזהו בחי' יין המשמח, שעל ידי זה כל היראות והדינים נתקרבו להש"י וזכו לשמחה, על ידי זה יזכו לעתיד מדה כנגד מדה ליום שכולו טוב ויזכו ליין המשומר וכו' כי אז יהי' עיקר שמחתינו ואז יהי' היין בבחי' יין המשחמ כי אז יתגלה שהכל לטובתינו בחי' כולו טוב וכלו אחד שזהו בחי' יין המשמח כנ"ל בחי' כוסי רויה. כי עיקר הקיבול שכר לעתיד הוא שנזכה להכלל ברצנוו ית' שזהו בחי' הסתלקות משה ברעוא דרעוין. וזה בחי' יין המשמח בחי' יין המשומר שנמשך ע"י הגתלו הרצון כנ,ל. ומי שהיה לו אמונה שלימה שעוה"ז והאמין שהכל ברצונו ית', יזכה לזה לעתיד לבחי' יין המשמח יין המשומר וכו' דהיינו להכלל ברצונו ית' בבחי' רעוא דרעוין אשרי הזוכה לזה. ועל כן נקרא יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית כי זה עיקר קדושת היין כשמאמינים שהכל ברא הש"י בששת ימי בראשית והכל מתנהג ברצונו ית' שזה עיקר קדושת היין בחי' יין המשמח שהוא בחי' יין המשומר וכו' כנ"ל:
It follows that the essential holiness of Israel's eating is through Torah — through which one draws vitality gradually and in measure through the vessels of Torah — and then specifically the vitality is drawn through the food in holiness, as mentioned above. And this is what is explained there in that Torah teaching: that according to the da'as (knowledge) drawn through Torah, so does one merit the sustenance — in the dimension of manna and so forth — study it there. For the sustenance and the holy eating — the dimension of manna — is according to the da'as one receives through Torah, which is the essential vitality. And through this specifically, the food has the power to give life to a person as mentioned above. And this is the dimension of the immersion of eating vessels —
אות ח וזה בחינת חנוכה. כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתך וכו'. כי מלכות יון הם בח'י חכמי הטבע שהם כופרים בכל התורה כולה. כי עיקר חכמתם המוטעת של חכמי הטבע נקרא בדברי רז"ל חכמת יון כשרז"ל מהו שילמד אדם את בנו חכמת יוונית שהוא חכמת הטבע. וע"כ כשעמדהמלכות יון הרשעה על ישראל היתה עת צרה גדולה מאד לישראל כי זהו בח' התגברות חכמי הטבע שכופרים ברצון חס ושלום כנ"ל. וע"כ כשזכו בית חשמונאי ונצחום נעשה הנס על ידי השמן וקבעו לדורות להדליק נר של שמן בחנוכה. כי שמן הוא בחי' רצון כ"ש יהי רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו וכשפרש"י על פ' וחובל עול מפני שמן. פרש" ימפני חזקיה' המלך שהי' נוח לדורו כשמן. כי שמן הוא לשון רצון ונחת רוח. כי עיקר הרצןו הוא ע, יבחי' מצח הרצון בחינת והיה על מצחו לרצון הנאמר בכה"ג וזה בחי' שמן בחי' כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן כוו'. כי התגלות הרצון בחי' מצח הרצון זה בחי' זקן דקדושה כמבואר במאמר הנ"ל בחי' זקן אהרן כי אהרן היה כה"ג שזכה למצח הרצון שהוא בחי' זקן בחי' רעוא דרעווין כנ"ל. (כי מצח הרצון וזקן הם בחי' אחת בחי' רעוא דרעווין כמובא בכתבים) ע"ש. ועל כן בחנוכה שאנו צריכין להכהניע חכמת הטבע חכמת יון אנו ממשיכין השמן הזה שהוא בחי' משח רבות קודשא בחי' התגלות הרצון כנ"ל. ועל ידי זה אנו מדליקין נרות חנוכה והדלקת הנר זה בחי' התגלות היראה שהוא בחי' אש אוכלה בבחי' כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא אל גדול ונורא כי היראה הוא בחי' אש היינו שע"י הרצון בחי' שמן על ידי זה מדליקין הנר שהוא בחי' יראה כי היראה נעשה ע"י הרצון כנ"ל. וע"י היראה זוכין לקבל את החסד שהוא כהן בחי' ואתם כהני ה' תקראו כמ"ש שם וזה בחינת שהיה עיקר הנס בכהנים:
That is: through the seven clean days — which are in the aspect of the revelation of Chesed comprised of seven days — through this she is cut from the Four Kingdoms, as mentioned. And then she enters the mikveh, which is the aspect of Binah l'va — and through this she rises to the light of the Countenance, as brought in the said discourse — that through the aspect of Binah l'va one rises to the light of the Countenance, see there. And likewise it is stated that through the mikveh one merits the light of the Countenance.
וע"כ מרבין בצדקה בחנוכה. כי עיקר התגלות הרצון שהוא בחי' שמן להכניע חכמת הטבע בחי' מלכות יון הרשעה הוא ע"י הצדקה בחי' שלח לחמך וכו' כנ"ל וזה בחי' שמן למנחות ויין לנסכים שנסמכו זה אצל זה בפ' נסכים. כי עיקר קדושת היין שהוא בחי' יראה שיהיה בבחי' יין המשמח הוא ע"י השמן שהוא בחי' רצון כנ"ל. וזהו בחי' ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן. כי ע"י בחי' להצהיל פנים משמן שהוא בחי' רצון שהוא בחי' נשיאת פנים כנ"ל על ידי זה ויין ישמח וכו'. כי על ידי זה דייקא היין הוא בבחי' יין המשמח כנ"ל. וע' בהלכות חנוכה שם מבואר עוד הפעם ענין זה שרוב התורה הנ"ל מרומזת במצות חנוכה ע"ש. וע' בכוונת חנוכה בפע"ח שבח' ימי חנוכה ממשיכין הארת י"ג ת"ד שהוא בחי' זקן הנ"ל ע"ש:
And therefore the essential immersion is specifically for metal vessels (and also glass vessels require immersion, only because they are similar to metal vessels, as our Rabbis of blessed memory explained) — for metal vessels are the dimension of wealth. For the essential wealth is comprised in the types of metal, from which come all the coins and money — which is the essential wealth. For there in the types of metal are comprised all the upper sublime colors — which are the dimensions of gold and silver and so forth — and this is the essential dimension of wealth. And because of this the Sitra Achra clings very strongly to wealth — because there all the sublime colors are present, as explained in that Torah teaching — study it there. And therefore since the Sitra Achra clings so strongly to metals and money — which are the root of wealth — therefore metal eating vessels that come from the domain of a non-Jew require immersion more than other vessels.
אות ט וזה בחי' מצות מילה. כי ערלה דחפיה על ברית זה בחי' עננין דמכסיין על עיינין שהם בחי' דעות זרות של חכמי הטבע שחופין על השכל ומערבבין ואוטמין את השכל והלב בדעות זרות שלהם. וע"כ צריכין לחתוך הערלה החופה על הברית כדי להכניע זוהמת הנחש בחי' ומצחת נחשת על רגליו. על רגליו דייקא שעיקר אחיזתו ע"י פגם הברית חס ושלום שהוא בחי' רגלין. וכשחותכין את הערלה אזי נתגלה העטרה שהוא בחי' אמונה בחי' התגלות הרצון שהוא בחי' זקן דקדושה כי עיקר בחי' זקן דקדושה הוא ע"י תיקון הברית בבחינת והדרת פני זקן כי סריס אין לו זקן כמובא במ"א. כי עיקר שלימות האמונה הוא על ידי תיקון הברית כמבואר במ"א. ואז ע"י התגלות הרצון נעשה יראה דקדושה שתלויה ג"כ בתיקון הברית כמובא במ"א בבחי' בראשית ברית אש ירא בשבת וע"כ נאמר ביוסף הצדיק ששמר את הברית את האלקים אני ירא. וע"כ מילה הוא מצוה שקיבלו ישראל עליהם בשמחה כשרז"ל. כי ע"י התגלות הרצון והיראה על ידי זה זוכין לשמחה גדולה כנ"ל. וע"כ נקרא תיקון הברית עוז וחדוה כמובא במ"א, עוז זה בחינת יראה דקדושה שהוא בחי' שמחה וחדוה כנ"ל:
And likewise the rectifications of Malchus mentioned are alluded to in the mikveh itself. For the waters of the mikveh are the aspect of waters of Chasadim (the waters of lovingkindness) — through which she is cut from the Sitra Achra, as mentioned. And the waters must be on the earth specifically — for the earth is the aspect of the feet (raglin), as it is written (Yeshayahu 66): "v'ha-aretz hadom raglai" ("and the earth is the footstool of My feet") — which is the aspect of rebuke, as mentioned. And there Chesed is revealed — which is the waters of the mikveh, as mentioned. And she must be covered and concealed inside the mikveh — in the aspect of olam ha-ba, where all things are covered and concealed, in the aspect of "ayin lo ra'asah" etc. ("eye has not seen"). As brought above in the said Halachos. And through this one receives the light of the Countenance — through the aspect of Binah, which is the aspect of the mikveh, as mentioned. For the mikveh is the aspect of Supernal Chesed and great Da'as, as brought elsewhere in Siman 56 — and Da'as is the light of the Countenance, as it is written: "chochmas adam ta'ir panav" ("a man's wisdom illumines his face").
וע"כ אע"פ שחותכין את הערלה עדיין כל זמן שלא פרע וגילה את העטרה כאלו לא מל. זה בחי' מה שנאמר שם במאמר הנ"ל שאע"פ שזוכין להכניע ולשבר ולבטל חכמת הטבע אעפ"כ כל זמן שאין התגלות הרצון חזק עדיין הם יכולים להתגבר חס ושלום וכו'. וזה בחי' הדר תליא ליה וכו' ע"ש היטב. וזה בחי' פריעה שאע"פ שחותכין הערלה שהוא זוהמת הנחש החופה על הברית בחי' חכמת הטבע החופה על הדעת אעפ"כ כל זמן שאין מגלין העטרה דקדושה שהוא בחי' תיקון הברית בחי' התגלות הרצון כנ"ל עדיין יש להם אחיזה חס ושלום ויכולין להתגבר עדיין אע"פ שכבר הכניע אותם וחתכו הערלה לגמרי כנ"ל ועל כן צריכין להתגבר אח"כ לפרוע ולגלות העטרה דהיינו לגלות הרצון שיתגלה הרצון בתוקף וחוזק גדול שידעו הכל שהעולם מתנהג רק ברצונו ית' לבד ואזהוא עיקר הכנעתם. וזה בחי' התגלות העטרה ע"י הפריעה כנ"ל:
And this is what Yitzchak said to Eisav: «take up now your vessels» [Bereishis 27:3] — and then «and make me delicacies as I love». For Yitzchak admonished him to first see to rectifying the vessels in holiness — «sa na keilecha» — and then: «make me delicacies as I love» — from the positive commandments — that is, holy foods according to the Torah, which is impossible except through the rectification of the vessels as mentioned above. The dimension of «sa na keilecha» as mentioned above. And so our Rabbis of blessed memory expounded: «sa na keilecha» — examine your knife and slaughter properly so that you should not feed me neveilah (an improperly killed animal). And therefore the examination of the knife — to save from neveilos — was called by the name «keilim» (vessels) — for the essential prohibition of neveilah is because the slaughter was not performed through holy vessels as mentioned above, without the examination of the knife and proper slaughter.
אות י וזה בחי' כוס של יין שמביאין במילה. כי אז ע"י התגלות הרצון והיראה אז היין בבחי' יין המשמח כנ"ל כי מ"ל בגימ' שבעים ויי"ן בגימ' שבעים וזה בחי' רצון שנמשך ע"י זקן שבקדושה. ועיקר זקנה ושיבה הוא בחי' שבעים שנה שהם בחי' שבעים פנים לתורה כנגד ע' אומות שהם בחי' חכמי הטבע וע"כ ע"י מילה בחי' תיקון הברית על ידי זה זוכין לבחי' זקן בחי' רצון כנ"ל ואז היין בקדושה כי עיקר תיקון היין בקדושה על ידי שמירת הברית שעל ידי זה נתגלה הרצון כנ"ל. וע"כ ארז"ל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. וע"כ אחר המילהשהוא תיקון הברית בחי' התגלות הרצון בחי' זקן דקדושה אז מביאין כוס יין כי אז היין בקדושה בבחי' יין המשמח כנ"ל:
Therefore the measure of the mikveh is forty se'ah — this is the aspect of Binah, as the Sages said (Avos, Chapter 5): "ben arba'im l'vinah" ("at forty, one attains understanding"). Therefore its measurement is one amah by one amah by a height of three amos. And only then does it have the power to bring the menstruant woman from impurity to purity. For the essential rectification and ascent of Malchus is through the aspect of the feet (raglin), as mentioned — which is the aspect of rebuke — for that is where her essential building comes from.
הלכות כלי היין הלכה ב' בהלכות יי"נ הלכהג'. והלכה ג' בהלכות יי"נ הלכה ד' אות י"א:
And this is what Yaakov sent to Eisav: «I have dwelt with Lavan and I have kept the 613 commandments» [Bereishis 32:5]. For Eisav is the wicked kingdom — for from him came Haman, Amalek, who are the essential wicked kingdom. And the essential strength of the wicked kingdom draws sustenance from the dimension of Lavan — which is the dimension of Lovven haElyon, the Upper Whiteness — that is, the light and vitality when there are no holy vessels to draw the light and vitality gradually in proper measure. From there is the essential drawing of sustenance of Lavan's husk, and from there the drawing of sustenance of the wicked kingdom — the dimension of Eisav, Haman, Amalek. And therefore Yaakov did not go to the house of Lavan until he had first occupied himself greatly with Torah in the house of Shem and Ever [the Midrash says he spent 14 years there studying]. For through Torah one forms holy vessels to draw the holy light in measure, and through this the hold of Lavan's husk is broken — for it has no more from which to draw sustenance. And this was Yaakov's message to Eisav: «I dwelt with Lavan and kept the 613 commandments» — through the 613 commandments which form the most perfect holy vessels, I prevented Lavan's husk from drawing sustenance, and I broke the strength of the wicked kingdom entirely — «and I have ox and donkey» [Bereishis 32:6], I have acquired all I need in holiness. Likutay Halachos — Yoreh Dayah · Translated from the Hebrew of Rav Nosson of Breslov
Loading comments…