כלי היין א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
ע"פ המאמר וביום הבכורים ואת העורבים צויתי לכלכלך וכו' (בלק"ת סימן ד') עיין שם כל המאמר כולו מראשו לסופו. והכלל שעיקר היראה נעשה על ידי הרצון. על ידי שיודעים שהכל מתנהג ברצונו ית' לבד ואין שום חיוב הטבע כלל וכו'. ועיקר הרצון נתגלה ע"י שלש רגלים. בבחי' מקרא קדש שיום טוב קודש קורא ומגלה את הרצון וכו'. והכנעתם ע"י חכמי הדור האמתיים שהם מקשרים כל הרצונות לשורש הרצון שהוא בחינת מצח הרצון בחינת רצון שברצונות שהוא בחי' הסתלקות משה בשבת במחנה וכו'. אך כנגד זה יש בחי' מצח הנחש וכו' שהוא שורש חכמת הטבע וכו'. אך עיקר יניקת מצח הנחש הוא מזקני הדור שאין בהם שלימות. כי כל מה שהאדם מזקין כל מה שנתוסף ובא לו יום מימי חייו הוא צריך להוסיף בו קדושה ודעת בחי' ויקרא ה' לאור יום. שכל יום ויום שבא אח"כ צריך שיאיר ביותר. וע"י זקני הדור שאין בהם שלימות מנפילת ימיהם משם יונק מצח הנחש וכו'. וע"י צדקה מכניעין מצח הנחש כי ע"י צדקה מעלין ומתקנין פגם נפילת הימים של זקנים הנ"ל שאין בהם שלימות בבחי' שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו וכו'. ואזי מכניעין מצח הנחש שורש חכמת הטבע ואזי נכנעין חכמי הטבע ואזי נתגלה ונשמע קול הקריאה של יו"ט שקורא ומגלה את הרצון. וע"י התגלות הרצון נעשה יראה כנ"ל בבחי' רצון יראיו יעשה וכו'. וע"י היראה נעשה חקיקה וצנור לקבל את החסד בבחי' ומחוקק מבין רגליו וכו'. וע"י השפעת החסד אזי אין צריכין לעשות שום עובדא ועסק בשביל פרנסה כי מתקיים העולם בחסדו, בבחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם ואתם כהני ה' תקראו וכו'. ע"ש כ"ז היטב היטב:
And for this reason, we count Sefiras HaOmer — seven weeks — before the receiving of the Torah, as a preparation for receiving the Torah. For the waving of the Omer of barley serves to draw down through it the emunah of His individual Providence, which is the foundation of the entire Torah, as mentioned above. 14
And for this reason, they would wave it in all six directions — for [the Kohen] would bring it forward and back, for He to Whom the four directions of the world belong; and raise it up and lower it, for He to Whom the heavens and earth belong (Menachos 62a) — in order to bind the entire world and its governance to Hashem, blessed be He. "So that all the peoples of the earth may know" (I Kings 8:60) that everything is bound to Him; for He, blessed be He, watches constantly with individual Providence over every detail of creation. 15
אות א וזה בחי' איסור יין נסך ואיסור כלי היין של עכו"ם. כי היין הוא בחי' גבורות כידוע שהוא בחי' יראה בבחי' אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם. ודם הוא בח'י גבורות שהוא בחי' יראה וכמ"ש גבורים לשתות יין וע"כ היין כלול מב' בחי' כי יש בחי' יין המשמח בחי' ויין ישמח לבב וכו'. ויש בחי' יין המשכר ועיקר החילוק הוא לפי בחי' הכלי המקבל את היין כמו שנראה בחוש בגשמיות כי יש אחד שהוא יכול לשתות יין ואזי היין משמח אותו אבל יש אחד שאינ ויכול לשתות ואזי היין משכרו ומערבב דעתו. וכל זה מחמת שאין לו כלי לקבלו כמ וכן ברוחניות עיקר תיקון היין שיהיה בקדושה הוא לפי בחי' הכלי המקבלו. כי היין הוא בחי' יראה בחי' גבורות ודינים. ומי שלבו שלם עם ה' ואמונתו חזקה ומאמין שהכל ברצונו ית' אזי הוא בשמח תמיד ואין לו שום דאגה ופחד כלל משום דבר שבעולם בבחי' אל תירא מפחד פתאום וכו' כי מאחר שהכל רק ברצונו ית' א"כ אין לו להתיירא משום דבר כי מי יוכל לעשות לו דבר גדול או דבר קטן בלי רצונו ית' חס ושלום כמ"ש ה' לי לא אירא וכו'. וע"כ הוא שמח תמיד. ואפילו אם לפעמים באין עליו איזה יסורים חס ושלום אעפ"כ מאחר שיודע שהכל ברצונו ית' לבד הוא יכול לשמח עצמו תמיד כי כוונת הש"י שמביא עליו איזה יסורין חס ושלום הוא בודאי רק לטובה אם להזכירו שישוב אם למרק עונותיו. וא"כ כל היסורין חס ושלום הם טובות גדולת. וע"כ הוא יכול לשמח את עצמו תמיד כי יודע שה"י מלא רחמים וכוונתו ית' בודאי לטובה ולא לעולם יריב וכו' ובודאי ישיב ה' וירחמהו וייטיב אחריתו והיסורים יתהפכו לו לטובה גדולה לעולמי עד ולנצח נצחים. וע"כ הוא בשמחה תמיד אבל מי שנוטה חס ושלום מאמונה וטועה חס ושלום בכפירות של חכמי הטבע וסובר שיש טבע חס ושלום אזי אין לו שום חיים כלל כי כל ימיו כעס ומכאובות וכל ימי רשע הוא מתחולל וכו' בשלום שודד יביאנו. כי מתיירא פן יבא עליו שבר פתאום וכשבא עליו אזיה צרה או יסורין אין לו למי לפנות להוושע. וע"כ הוא מלא צער ויסורין ופחדים ועצבות תמיד ואין לו שום חיים כלל. וכמבואר כל זה בשיחותיו הקדושים של רבינו ז"ל וקצתם נדפסו בס' המעשיות ע"ש. נמצא מי שיש לו אמונה שלימה ברצון שיודע שהכל ברצונו ית' אזי זוכה לשמחה גדולה ע"י היראה הנעשה ע"י הרצון בבחינת וגילו ברעדהכי כל היראות והפחדים שיש לו מאיזה דבר שבעולם כולם נתהפכין לשמחה גדולה כי על ידי זה הוא חוזר להש"י ויודע שהכל לטובה כנ"ל וכמבואר שם במאמר הנ"ל שזה בחי' שמחת יו"ט ע"י התגלות הרצון בבחינת ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו וכו' וכמ"ש ויאמר אדם אך פרי לצדיק וכו'. אבל הרשע הנוטה לחכמת הטבע חס ושלום הוא בחי' קצר ימים שבע רוגז כמבוא שם כי הוא שבע רוגז ממש כי כל ימי כעס ומכאובות כי אין לו שום חיים ושמחה כלל כנ"ל:
And this is the secret of the kavanos [mystical intentions] of Krias Shema — that one needs to intend with the word אחד ["One"] to crown Him above and below and in the four directions. That is: that we should know with perfect emunah that He, blessed be He, is King over all the earth, and "His kingdom rules over all" (Psalms 103:19). And the kingship and governance — even of this physical world — is through Him, blessed be He, Himself. For "to Hashem belongs the kingship" (Psalms 22:29), etc. 16
And this is itself the secret of the kavanos of Krias Shema according to the esoteric teachings as explained in the Holy Zohar and in the writings of the Ari [Rabbi Yitzchak Luria], of blessed memory. For it is explained there that the primary kavanos of Krias Shema are to bind and unify the aspect of Malchus [Kingship] to the Holy One, blessed be He — see there. Meaning as mentioned above: that we should know with perfect emunah that the governance of the world — which is the aspect of Malchus, that He is King, Ruler, Sovereign, and Governor of the world — this governance is bound and unified to Him, blessed be He, alone. And besides Him, there is no god. For He alone, blessed be He, governs and rules over the entire world. 17
אות ב וזה בחי' יין המשמח ויין המשכר והכל תלוי בשלימות אמונה דהיינו להאמין שהכל ברצונו ית' כנ"ל שאז היין שהוא בחי' גבורות בחי' יראה הוא בבבחי' יין המשמח כנ"ל. כי כשיש לו אמונה שלימה ומאמין שהכל ברצונו ית' אזי נתוסף לו שמחה גדולה ע"י היראה כי יודע שכוונת הש"י הוא בודאי לטובה. וזה בחי' יראת ה' תוסיף ימים, שהיראה מוסיפת לו חיים ואריכת ימים כי הא בהא תליא היינו כי ע"י התגלות הרצון שנמשך מזקנים שבקדושה כמבואר שם על ידי זה נעשה יראה כנ"ל. וכן להיפך התגלות הרצון נמשך על ידי היראה כי כשבא עליו יראה ע"י התגלות הרצון שאז יודע שהכל ברצונו ית'. ואז יש לו יראה ממנו ית' בבחי' ויירא ויצר כמ"ש שם. וע"י היראה שמתירא ממנו ית' על ידי זה הוא חוזר להש"י ושב בתשובה שלימה וכל מה שמתקרב יותר להש"י נתגלה לו ביותר התגלות הרצון שזהו בחי' יראת ה' תוסיף ימים דהיינו בחי' זקן שבקדושה שהיא בחי' אריכת ימים שמאריך ימיו בתוספות קדושה בכל פעם שעל ידי זה עיקר התגלות הרצון כמבואר שם ע"ש וע"כ על ידי זה זוכה לשמחה. כי על ידי התגלות הרצון נעשה שמחה שזהו בחי' שמחת יו"ט כנ"ל. נמצא שיראה דקדושה אפי' יראת העונש הוא בחי' שמחה כי אפי' יראת העונש הוא ג"כ טובה מאד כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א כי מאחר שמאמין שהכל ברצונו יתברך ומתיירא מהש"י שלא יענישוהו חס ושלום ע"י מעשיו הרעים זאת היראה טובה מאד כי על ידי זה חוזר להש"י. ועכ"פ איך שהוא עכ"פ היסורין והעונשין חס ושלום ממרקין עונותיו וגם אפי' אם אינו זוכה להתגבר לשוב בתשובה שלימה באמת על ידי היסורין חס ושלום עכ"פ יש לו בודאי כמה וכמה הרהורי תשובה ע"י היראה מהיסורים חס ושלום ואיך שהוא עכ"פ מגיע לו בודאי טובות גדולות ע"י היסורים והיראה חס ושלום. וע"כ אפי' ע"י יראת העונש זוכין לשמחה גדולה מאחר שיודע שהכל ברצונו ית' כנ"ל. וזה בחי' יין המשמח כי יין הוא בחי' יראה וגבורות שזוכין על ידי זה לשמחה כשזוכה לאמונה שלימה וכו' כנ"ל. אבל כשנוגע עכו"ם בהיין אזי תיכף נעשה יין נסך ואסור לישראל. כי ין שנגע בו עכו"ם זה בחינת שהעכו"ם שהם בחי' כפירות וחכמי הטבע שהם נוגעים בהייין חס ושלום דהיינו בהיראות והפחדים אזי תיכף נפגם היין שהוא בחי' היראה כי מטילין פגם ע"י נגיעתם בו כי סתם מחשבתן לעכו"ם. ואפי' עכשיו שאינם עובדים ע"ז ממש אעפ"כ הם מלאים כפירות של חכמי הטבע שהם כרוכים אחריהם תמיד וכל הכפירות הם בחי' ע"ז כמ"ש רבינו ז"ל במ"א והם מטילין פגם חס ושלום בהיראה והפחדים שהוא בחי' יין כי אינם תלויין הכל ברצון רק בטבע חס ושלום. ואזי היין שהוא בחי' יראה הוא בבחי' יין המשכר כי זה הוא שכרות ממש שמרמז על כל הצרות והיסורים כמ"ש שכורת ולא מיין כי אז הוא עיקר התגברות הפחד והצער בבחי' כל ימי רשע הוא מתחולל כי כשאינו מאמין חס ושלום ברצון אזי הוא מלא יראה ופחד קשה תמיד וכל ימיו כעס ומכאובות כי אין לו שום חיים כלל כי כשבא עליו צרות אין לו למי לפנות להוושע ואין לו שום נחמה ושעשוע על הצער והפחדים שלו כמבואר בדברי רבינו ז"ל. וע"כ אין היין שהוא בחי'ירא' משמח אותו כלל אדרבא משכר ומערבב דעתו. וזה עיקר בחי' שכרות וטירוף הדעת דהיינו כשנתערבב דעתו ותולה בטבע חס ושלום. וע"כ נפגם היין שהוא בחי' יראה בנגיעת העכו"ם כי נעשה יי"נ שהוא בחי' ע"ז בחינת כפירות. כי סתם מחשבתן לעכו"ם דהיינו כפירות של חכמי הטבע ועל ידי זה נפגם היין שהוא בחינת יראה ונעשה בבחי' יין המשכר כנ"ל:
It emerges that in truth, for one who is wise and understands on his own — all the kavanos of the Ari, of blessed memory, and the Holy Zohar all return to one place: to the simple intention of the Jewish people as a whole — who intend with "One" [אחד] to crown Him above and below, etc. But one does not fulfill [his obligation] if he merely intends that Hashem, blessed be He, is one and has no second — for even though this is a true intention, one does not fulfill [his obligation] with this intention alone. For if one only intends that Hashem, blessed be He, is one and has no second, he has still not directed his heart to believe in the emunah of His Providence, blessed be He — that He Himself governs and rules the world. 18
And when one does not believe in this, G-d forbid, he is a complete heretic, as mentioned above. Therefore, our Sages, of blessed memory, commanded us to elongate the letter ד [dalet] of אחד, in order to crown Him above and below, etc. (brachos 13b). For this is the primary secret of the root of the yichud [unification] — when we bind and unify the governance of all the worlds to Him, blessed be He. That we believe that He, blessed be He, is King, Governor, and Ruler, Himself, over the entire physical world — and certainly over all the worlds. And upon this point revolves all the kavanos of the Torah and the mitzvos, and all the secrets of the kavanos of all the writings of the Ari, of blessed memory, and the Holy Zohar. 19
אות ג וע"כ ארז"ל (מגילה ט"ז ע"ב) שיוסף שלח ליעקב יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. דעת זקנים דייקא. כי אין מי שיוכל לשתות יין בקדושה כ"א זקנים דקדושה שעל ידם עיקר התגלות הרצון כנ"ל שעל ידי זה נעשה היראה שהוא בחי' יין המשמח. ואז היין בקדושה כנ"ל:
For it is explained in all the holy books that the root intention of all the mitzvos is to unify Kudsha Brich Hu u'Shechintaih [the Holy One, blessed be He, and His Shechinah (Divine Presence)]. And as is the practice to say before every mitzvah and every holy matter: "L'shaim yichud Kudsha Brich Hu u'Shechintaih…" [For the sake of the unification of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah…] — meaning as mentioned above. For the primary secret of the unification of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah is this very concept: for the aspect of governance and kingship — that Hashem, blessed be He, contracts Himself in order to watch over and govern the world — this aspect is called Malchus, the aspect of Shechinah. And one who denies, G-d forbid, the Providence and separates the governance of His kingship from Him, blessed be He — he is a "gossip who separates the Chief" (Proverbs 16:28) [reading aluf — "Chief" — as referring to G-d]. 20
And the primary [essence] of our holy emunah is that we believe that "to Hashem belongs the kingship" (Psalms 22:29) — meaning, the governance of the world, which is the aspect of Malchus, is bound and unified to Him. For He alone is King, Sovereign, and Ruler over the entire world, and He governs everything through His Providence alone. And this holy emunah we draw down through every single mitzvah. For this holy emunah is the foundation of the entire Torah, as it is written: "All Your mitzvos are emunah" (Psalms 119:86). And therefore we say before every mitzvah: "L'shaim yichud Kudsha Brich Hu u'Shechintaih…" For the primary intention in all our mitzvos and service is to draw upon us this emunah, which is the aspect of the unification of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah — to unify and bind the governance of Malchus to Him, blessed be He, alone, as mentioned above. 21
אות ד וע"כ בשבת ושלש רגלים שאז הוא עיקר התגלות הרצון כמבואר במאמר הנ,ל שעיקר התגלות הוא ביו"ט. והתגלות הרצון של יו"ט נמשך מבחי' מצח הרצון רעווא דרעווין ע"ש שזה מתגלה בשבת במנחה וכו'. כי יו"ט מקבל משבת כמבואר במ"א מזה. נמצא שעיקר התגלות הרצון הוא בשבת ויו"ט. ועל כן אז בשבת ויו"ט אז הוא עיקר הזמן שיכולין לשתות יין בקדושה בבחינת יין המשמח כי הם מי שמחה כי אז הוא התגלות הרצון שעל ידי זה עיקר התגלות היראה שהוא בחי' יין המשמח כנ"ל:
And this is the aspect of the waving of the Omer, which is waved in all six directions — in order to crown Him above and below and in the four directions, as mentioned above. And therefore it was brought from barley, which is animal food. For it is impossible to understand this through the intellect — only through emunah alone. For one needs to set aside his intellect completely, in the aspect of: "And I was a brute and knew nothing; I was like an animal with You" (Psalms 73:22). 22
Also, it was animal food to hint that not only does Hashem, blessed be He, watch over human beings to sustain and provide for them at every moment — but even the animals He, blessed be He, also sustains Himself, through His individual Providence alone. As it is written: "He gives to the animal its food, to the young ravens that cry out" (Psalms 147:9). For this is the primary foundation of the holy emunah — to believe that He, blessed be He, watches with individual Providence and sustains, provides, and nourishes even the animals — from the horns of the wild oxen down to the eggs of lice. 23
אות ה וזה בחי' כלי היין שצריכין לשמור את היין מכלים של עכו"ם כי עיקר קדושת היין ע"י שיתקבל בכלי טוב כנ"ל. וע"כ עיקר שתיית היין בקדושה הוא רק בכוס של ברכה. כוס של ברכה דייקא ולא אמרו יין של ברכה רק נתנו עיקר המעלה להכוס וקראו אותו כוס של ברכה. כי עקר קדושת היין תלוי בקדושת הכוס וע"כ קראוהו רז"ל כוס של ברכה, כוס דייקא כי הכל תלוי בהכלי המקבל את היין שהוא בחי' יראה כי בגימ' אלקים כידוע ואלקים בגימ' הטבע כידוע. וזה עיקר הקדושה כשיודעין שאין שום טבע בעולם כלל כי הטבע בעצמה הוא מהש"י אשר הוא מנהיג לפעמים העולם ביאזה טבע בשביל לנסות בני האדם כדי שיהי' בחירהע בעולם. וכדי להראות שהטבע בידו ע"כ הוא משנה הבטע כמה פעמים כאשר כבר ראינו אותותיו ומופתיו הונראים בכל הימים טובים שהם זכר ליצ"מ וכו' כנ"ל. אבל באמת גם הטבע בעצמה הוא השגחתו יתברך כי הכל ממנו ית' לבד כי הטבע בגימ' אלקים כי הטבע בעצמו מאת האלקים חיים ומלתך עולם. וזה בחי' כוס של ברכה ואז היין בקדושה בבחינת יין המשמח כנ"ל שזה תלוי כשהכלי המקבל את היין הוא בשלימות ועיקר שלימות הכלי הוא ע"י אמונה כנ"ל. כי כוס של ברכה בא תמיד במקום שיש התגלות הרצון דהיינו בשבת ויו"ט שאז מקדשין על היין ומגלין על הכוס יין דייקא קדושת שבת ויו"ט שהוא התגלות הרצון כנ"ל. כי עיקר קדושת שבת ויו"ט שהוא התגלות הרצון ממשיכן ע"י הקידוש על היין ואז מגלין הרצון בבחי' מקרא קודש זכר ליציאת מצרים שאומרים בקידשו על הכוס:
And therefore, this meal-offering of barley is called by the name Omer specifically — even though all the meal-offerings were a tenth of an eifah, which is the measure of an omer. Nevertheless, this meal-offering is called by its essential name "Omer," as is made clear in the Torah and in the words of our Sages, of blessed memory. For the primary purpose of this meal-offering is to draw down the emunah of His Providence, blessed be He, in the world — which is the foundation of the Torah, as mentioned above. And through the emunah of Providence, a vessel and boundary and time are made for the shefa, etc., as mentioned above. And therefore it is called by the name Omer — which connotes a measure [midah]. For the main thing is the measure — that is, the vessel — namely, that we should merit to draw down the life-force and the shefa in measure, in boundary and time, so that it should not be in the aspect of excess of light, etc. 24
This is what we merit through the waving of the Omer of barley — through which we draw down the emunah of Providence, which is the aspect of seeing, through which the shefa is drawn down in the aspect of a vessel and measure, in boundary and time — which is the main thing, as mentioned above. And therefore, afterwards we begin to count seven weeks — in order to draw down the life-force and the shefa into time. For through the Omer, the aspect of the vessel and the measure are rectified — through which time comes into being. For as long as there were no measures and vessels, there was no time. And the primary sustenance of the world is through drawing the life-force and the shefa into the aspect of measures and vessels, through which time comes into being. And through this, the shefa descends in boundary and time, at the time it is needed. 25
אות ו וזה בחי' כוס של ברכת המזון בחי' ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו'. נמצא שעיקר בהמ"ז הוא לברך את ה' על ארץ ישראל שנתן לנו ועיקר קדושת ארץ ישראל הוא ע"י התגלו' הרצון כמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים. וכשרז"ל שבשביל זה פתח את התורה בבראשית כי ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. נמצא שעיקר קדושת א"י ע"י שנתגלה שהכל ברצונו ית'. וע"כ כל העשר קדושות הם בארץ ישראל כי זה עיקר הקדושה כשנתגלה שהכל ברצונו ית'. וביהמ"ק שקדוש ביותר שם התגלות הרצון ביותר וע"כ מביאין שם כל הקרבנות שנמאר בהם לרצון וכו'. וזה בחי' כי רצו עבדיך את אבניה וכו' כי הם בבחי' התגלות הרצון כנ"ל. ואבן שתיה הוא ק"ק זה בחי' שורש הרצון רצון שברצונות וע"כ שם אין מי שיוכל לכנוס כי אם הכה"ג ביוה"כ. כי הכהן הגדול זוכה לבחי' מצח הרצון בבחי' והי' על מצחו לרצון כמ"ש שם שזהו בחי' רצון שברצונות. וע"כ בכל השלש רגים מחוייבים להראות לפני ה' כמ"ש שלש פעמיםבשנה וכו' את פני ה'. פני ה' זה בחי' רצון שהואבחי' פנים כמ"ש שם. וזה צריכין ברגלים דוקא שאז הוא התגלות הרצון ועל כן צריכין להרעאות אז בבהמ"ק ששם התגלות הרצון כנ"ל:
And therefore, Sefiras HaOmer is a preparation for the receiving of the Torah on Shavuos. For the primary receiving of the Torah depends on this — that we believe in His Providence, blessed be He; that we believe that even though Hashem, blessed be He, is above the measures and the vessels, above time — nevertheless, He, blessed be He, Himself watches and gives life and provides sustenance into all physical things, and sustains time through His Providence alone, as mentioned above. And therefore they [the Omer-days] are seven weeks, corresponding to the seven layers of the eye — which are the aspect of seeing and Providence. 26
And therefore, we stay awake the entire night on Shavuos to rectify the eyes — in order to direct our eyes toward Hashem, blessed be He, alone, through engaging in Torah the entire night, which is the aspect of eyes — for this is the primary foundation of the entire Torah, as mentioned above. And as it is written: "Your eyes shall look straight ahead, and your eyelids shall direct before you" (Proverbs 4:25). 27
אות ז כי כוס של ברכה הוא בחי' צדקה שעל ידו עיקר התגלות הרצון כמ"ש שם בבחי' טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל שזה נאמר על כוס של ברכה. כי באמת בכל מקום שבא כוס של ברכה שם צריכין ביותר לחיות טוב עין ליתן מלחמו לדל דהיינו צדקה. כי בשבת ויו"ט מביאיןכוס של ברכה בשביל קידוש להמשיך קדושת שבת ויו"ט על ידי הכוס יין. ובשבת ויו"ט צריכין להרבות בצדקה כי בשבת עיקר הארת ושלימות של כל הצדקה בבחינת שמש שבשבת צדקה לעניים כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' ל"א ליקוטי ח"א). וביו"ט צריכין בודאי להרבות בצדקה כי עיקר שמחת יו"ט כמבואר בתורה כמה פעמים בכל מקום שמזכיר שמחמת יו"ט מזכיר שם נדבת לבו לצדקה כמ"ש ושמחת לפני ה' אלקיך אתה ובניך כוו' והגר והיתום והאלמנה וכו', וארז"ל אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך. כי באמת עיקר שמחת יו"ט על ידי התגלות הרצון שזה נתגלה ע"י הצדקה דייקא כנ"ל וכמבואר היטב במאמר הנ"ל בבחי' שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו. וזה שנסמך לשם במקרא הסמוך תן חלק לשבעה וגם לשמונה ודרז"ל על ימי הרגלים וכו' היינו כנ"ל. כי עיקר קדושת הרגלים דהיינו שמחמת יו"ט הוא ע"י הצדקה בחי' שלח לחמך וכו' הנ"ל. נמצא שמביאין כוס של ברכה בשביל קידוש בשבת ויום טוב להמשיך קדושת ושמחת יו"ט כנ"ל. וכמ ושנוהגין כל ישראל ברגלים שמרבין בצדקה ושולחין לעניים נדבת לבם הטוב. כי א"א לקבל קדושת ושמחת יו"ט כי אם ע"י הצדקה שעל ידי זה זוכין שיתגלה הרצון שזה עיקר קדושת ושמחת יו"ט כנ"ל:
And this is what is brought — that through staying awake at night [on Shavuos], we rectify and atone for the sin of karais [excision]. For regarding the wicked who transgress the Torah, it is said: "That soul shall be cut off" (Numbers 15:31), etc. — the aspect of: "Let their end be to be cut off" (Psalms 37:38). 28
וכן בברכת המזון שאז מביאין כוס של ברכה בסעודה ומכל סעודה צריכין ליתן חלק לעני כמבואר בספרים. וזה עיקר שלימות של הכוס של ברכה שאין נותנין אותו אלא לטוב עין בחי' טוב עין הוא יבורך כי נתן מללחמו לדל. כי עיקר הוא הצדקה שעל ידי זה נתגלה הרצון ואזי הכוס מלא ברכת ה' כי אז היין בקדושה כיע"י הרצןו נעשהיראה דקדושה שהוא בחי' שמחה בחי' יין המשמח כנ"ל. ועל כן צריכין לשמור את היין מכלי עכו"ם כי היין נפגם ע"י כלי הין של עכו"ם שהם תועים ונבוכים בחכמת הטבע שע"י זה היראה שלהם פגום וזה עיקר היראה רעה רצועה בישא. כי כל מיש שזוכה לאמונה שהכל ברצונו יתברך אזי אפילו העונש טוב ואדרבא צריכין דוקא יראת העונש וא"א להתקרב להש"י כי אם ע"י יראת העונש כמו שכתב רבינו ז"ל וכנ"ל. אבל כשטועה חס ושלום בחכמת הטבע כנ"ל אזי כל היראות שלוהם יראות רעות שהם דין גמור הקשה בחינת יין המשכר, כי אין לדין הזה שום המתקה כיאין לו שום נחמה על הצער והיראה והפחד שלו וכו' כנ"ל. וע"כ היין שהוא בחי' יראה וגבורות נפגם כשנכנס בכלי העכו"ם כי תיכף כשנכנס בכליהם שהם פגומים מחמת חכמת הטבע ע"כ נעשה היין בבחי' יין המשכר בבחי' דין קשה וגמור, וכששותין זההיין חס ושלום הנאסר ע"י כלי העכו"ם כאלו עובד ע"ז כי מתגברין בו הכפירות של חכמת הטבע ביותר כי היין שלהם נמשך משם, שזה עיקר טירוף וערבוב הדעת כשנפגם האמונה ע"י חכמ תהטבע חס ושלום שזהו בחי' יין המשכר כנ"ל. וע"כ כל פורענותם נקרא בשם יין תרעלה ופרש"י לשון אוטם שאוטם ומטמטם את לבם כי זה עיקר עונשם מחמת שתעו מאמונה הקדושה והלכו אחר חכמת הטבע ע"כ הש"י יביא עליהם עונשם הקשה. ועונשם הואבחי' יין תרעלה שאוטם את לבם כי נתבלבל דעתם ע"י העונש והפחדים ביותר כי אין להם למי לפנות ואין להם שום נחמה כנ"ל כמ"ש ונבט לארץ והנה חשך וכו'. וזה בחי' כי כוס ביד ה' וין חמר מלא מסך אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ. כי עיקר העונש הוא בבחי' יין המשכר בחי' כוס התרעלה חס ושלום כנ"ל ועיקר ע"י פגם כחמת הטבע. כי כל זמן שיודע שהכל מהשי"ת אין שום צער ויסורים בעולם כלל רק כולו טוב כמבואר מזה בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. וע"כ הקיבול שכר של צדיקים שהאמינו בה' תמיד נקרא בשם יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית כי זה עיקר הקיבול שכר כשיתגלה רצונו בעולם ויראו הכל שכל הצרות שסבלנו בגלות הי' הכל לטובתינו. ואלו הצדיקים שהאמינו גם בגלות וצער ויסורים שלהם שהכל לטובה ברצונו ית' ונתקרבו להש"י על ידי זה שזהו בחי' יין המשמח, שעל ידי זה כל היראות והדינים נתקרבו להש"י וזכו לשמחה, על ידי זה יזכו לעתיד מדה כנגד מדה ליום שכולו טוב ויזכו ליין המשומר וכו' כי אז יהי' עיקר שמחתינו ואז יהי' היין בבחי' יין המשחמ כי אז יתגלה שהכל לטובתינו בחי' כולו טוב וכלו אחד שזהו בחי' יין המשמח כנ"ל בחי' כוסי רויה. כי עיקר הקיבול שכר לעתיד הוא שנזכה להכלל ברצנוו ית' שזהו בחי' הסתלקות משה ברעוא דרעוין. וזה בחי' יין המשמח בחי' יין המשומר שנמשך ע"י הגתלו הרצון כנ,ל. ומי שהיה לו אמונה שלימה שעוה"ז והאמין שהכל ברצונו ית', יזכה לזה לעתיד לבחי' יין המשמח יין המשומר וכו' דהיינו להכלל ברצונו ית' בבחי' רעוא דרעוין אשרי הזוכה לזה. ועל כן נקרא יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית כי זה עיקר קדושת היין כשמאמינים שהכל ברא הש"י בששת ימי בראשית והכל מתנהג ברצונו ית' שזה עיקר קדושת היין בחי' יין המשמח שהוא בחי' יין המשומר וכו' כנ"ל:
For just as through all the mitzvos we bind and unify all the worlds to Hashem, blessed be He — by drawing down through every single mitzvah the emunah of Providence, that the governance and kingship of the world is bound to Him, blessed be He, for He alone is King over the world, as mentioned above — so too, conversely, through transgressions, G-d forbid, through which one transgresses the Torah — through this, heresies are drawn, G-d forbid. As Rabbainu, of blessed memory, wrote in Sefer HaMidos, in the entry for alef-bais: "Sin introduces heresy into a person." And through the heresies, they separate the Malchus from Hashem, blessed be He — meaning, they deny His Providence, blessed be He. And through this, Hashem, blessed be He, does not watch over them with complete Providence, but only in the aspect of the Providence that He extends over the idolaters — which is the aspect of "half-sight," the aspect of basar kasfaih [behind His shoulder] — meaning, He sustains them through the klipos and the chitzonim, which are the damaging forces of the world. Therefore, in truth, they receive harsh and bitter punishments through them. 29
And this is the primary aspect of karais [excision]. Just as they wanted to separate and cut off, G-d forbid, the governance of Malchus from Hashem, blessed be He — so too they themselves are cut off from Hashem, blessed be He, and cannot be included in Him, blessed be He, and cannot draw the emunah of His G-dliness upon them in the aspect of complete Providence — that they should return and become depicted in His eyes. Rather, before the power of sight from Him, blessed be He, reaches them, it becomes scattered beforehand among the klipos and the chitzonim. And through this, they are cut off from Hashem, blessed be He, in the aspect of: "Let their end be to be cut off." 30
אות ח וזה בחינת חנוכה. כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתך וכו'. כי מלכות יון הם בח'י חכמי הטבע שהם כופרים בכל התורה כולה. כי עיקר חכמתם המוטעת של חכמי הטבע נקרא בדברי רז"ל חכמת יון כשרז"ל מהו שילמד אדם את בנו חכמת יוונית שהוא חכמת הטבע. וע"כ כשעמדהמלכות יון הרשעה על ישראל היתה עת צרה גדולה מאד לישראל כי זהו בח' התגברות חכמי הטבע שכופרים ברצון חס ושלום כנ"ל. וע"כ כשזכו בית חשמונאי ונצחום נעשה הנס על ידי השמן וקבעו לדורות להדליק נר של שמן בחנוכה. כי שמן הוא בחי' רצון כ"ש יהי רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו וכשפרש"י על פ' וחובל עול מפני שמן. פרש" ימפני חזקיה' המלך שהי' נוח לדורו כשמן. כי שמן הוא לשון רצון ונחת רוח. כי עיקר הרצןו הוא ע, יבחי' מצח הרצון בחינת והיה על מצחו לרצון הנאמר בכה"ג וזה בחי' שמן בחי' כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן כוו'. כי התגלות הרצון בחי' מצח הרצון זה בחי' זקן דקדושה כמבואר במאמר הנ"ל בחי' זקן אהרן כי אהרן היה כה"ג שזכה למצח הרצון שהוא בחי' זקן בחי' רעוא דרעווין כנ"ל. (כי מצח הרצון וזקן הם בחי' אחת בחי' רעוא דרעווין כמובא בכתבים) ע"ש. ועל כן בחנוכה שאנו צריכין להכהניע חכמת הטבע חכמת יון אנו ממשיכין השמן הזה שהוא בחי' משח רבות קודשא בחי' התגלות הרצון כנ"ל. ועל ידי זה אנו מדליקין נרות חנוכה והדלקת הנר זה בחי' התגלות היראה שהוא בחי' אש אוכלה בבחי' כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא אל גדול ונורא כי היראה הוא בחי' אש היינו שע"י הרצון בחי' שמן על ידי זה מדליקין הנר שהוא בחי' יראה כי היראה נעשה ע"י הרצון כנ"ל. וע"י היראה זוכין לקבל את החסד שהוא כהן בחי' ואתם כהני ה' תקראו כמ"ש שם וזה בחינת שהיה עיקר הנס בכהנים:
For the drawing of His Providence and His life-force from Him, blessed be He, upon every creature — this is the aspect of "raishis" [beginning]. And afterwards, when the life-force and Providence are drawn until they reach the creature, to give it life and sustain it — this is the aspect of "acharis" [end/outcome]. And one who believes in His individual Providence — who believes that his life-force is from Hashem, blessed be He, alone, for He created him and the entire world yaish mai'ayin hamuchlat [something from absolute nothing], and He, blessed be He, gives life to him and the entire world at every moment — through this, he draws the power of sight of Hashem, blessed be He, upon himself in completeness, in the aspect of impact [haka'ah]. That is, we return and become depicted in His eyes, as mentioned above — which is the aspect of ohr hayashar and ohr hachozer. And then the acharis [end] is bound to the raishis [beginning]. For the entire physical world — which is the aspect of acharis, the end of all levels — receives its life-force and returns and is included in the raishis hamachshavah [the first thought], which is His Providence, blessed be He. 31
וע"כ מרבין בצדקה בחנוכה. כי עיקר התגלות הרצון שהוא בחי' שמן להכניע חכמת הטבע בחי' מלכות יון הרשעה הוא ע"י הצדקה בחי' שלח לחמך וכו' כנ"ל וזה בחי' שמן למנחות ויין לנסכים שנסמכו זה אצל זה בפ' נסכים. כי עיקר קדושת היין שהוא בחי' יראה שיהיה בבחי' יין המשמח הוא ע"י השמן שהוא בחי' רצון כנ"ל. וזהו בחי' ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן. כי ע"י בחי' להצהיל פנים משמן שהוא בחי' רצון שהוא בחי' נשיאת פנים כנ"ל על ידי זה ויין ישמח וכו'. כי על ידי זה דייקא היין הוא בבחי' יין המשמח כנ"ל. וע' בהלכות חנוכה שם מבואר עוד הפעם ענין זה שרוב התורה הנ"ל מרומזת במצות חנוכה ע"ש. וע' בכוונת חנוכה בפע"ח שבח' ימי חנוכה ממשיכין הארת י"ג ת"ד שהוא בחי' זקן הנ"ל ע"ש:
And this is the aspect of "the end of action [was] in the first thought" [from the Lecha Dodi hymn]. For Hashem, blessed be He, is first and last, as it is written: "I am the First and I am the Last, and besides Me there is no god" (Isaiah 44:6). And He, blessed be He, "declares from the beginning the end" (Isaiah 46:10). For the acharis is bound [to the raishis] in ultimate unity, through His complete Providence. Through this, all the worlds, and even this physical world — which is the aspect of the end of all levels, the aspect of acharis — everything is bound to the raishis hamachshavah, as mentioned above. 32
And this is the aspect of: "Watch the innocent and see the upright, for the end of that man is peace" (Psalms 37:37). The verse admonishes us regarding the fulfillment of the Torah. And this is: "Watch the innocent" — to walk in temimus [innocence/wholesomeness], to believe in Him, blessed be He, with temimus. As it is written: "You shall be wholehearted with Hashem your G-d" (Deuteronomy 18:13). And this is "and see the upright" — for the emunah of the innocent is the aspect of straight, pure, and clear sight. For they see in a straight manner and gaze toward Him, blessed be He, alone, and direct their eyes toward Him, blessed be He, in a very straight path, without any deviation to the side, G-d forbid, to the right or to the left. As it is written: "Your eyes shall look straight ahead… do not turn to the right or to the left" (Proverbs 4:25–27). For they direct their eyes toward Hashem, blessed be He. For one who truly believes — it is for him as if he sees with his own eyes literally, as Rabbainu, of blessed memory, wrote elsewhere. That is, his eyes gaze constantly toward Hashem, blessed be He, alone, without any [philosophical] wisdoms and investigations — only that he gazes, watches, and trusts in Him, blessed be He, with perfect emunah: that all his life-force and livelihood is only from Him, blessed be He, alone. 33
אות ט וזה בחי' מצות מילה. כי ערלה דחפיה על ברית זה בחי' עננין דמכסיין על עיינין שהם בחי' דעות זרות של חכמי הטבע שחופין על השכל ומערבבין ואוטמין את השכל והלב בדעות זרות שלהם. וע"כ צריכין לחתוך הערלה החופה על הברית כדי להכניע זוהמת הנחש בחי' ומצחת נחשת על רגליו. על רגליו דייקא שעיקר אחיזתו ע"י פגם הברית חס ושלום שהוא בחי' רגלין. וכשחותכין את הערלה אזי נתגלה העטרה שהוא בחי' אמונה בחי' התגלות הרצון שהוא בחי' זקן דקדושה כי עיקר בחי' זקן דקדושה הוא ע"י תיקון הברית בבחינת והדרת פני זקן כי סריס אין לו זקן כמובא במ"א. כי עיקר שלימות האמונה הוא על ידי תיקון הברית כמבואר במ"א. ואז ע"י התגלות הרצון נעשה יראה דקדושה שתלויה ג"כ בתיקון הברית כמובא במ"א בבחי' בראשית ברית אש ירא בשבת וע"כ נאמר ביוסף הצדיק ששמר את הברית את האלקים אני ירא. וע"כ מילה הוא מצוה שקיבלו ישראל עליהם בשמחה כשרז"ל. כי ע"י התגלות הרצון והיראה על ידי זה זוכין לשמחה גדולה כנ"ל. וע"כ נקרא תיקון הברית עוז וחדוה כמובא במ"א, עוז זה בחינת יראה דקדושה שהוא בחי' שמחה וחדוה כנ"ל:
And through this, the light truly returns to him in the aspect of ohr hayashar and ohr hachozer, in the aspect of ratzo vashuv [running and returning]. And through this, the aspect of complete Providence is drawn upon him — that he returns and becomes depicted in His eyes, blessed be He, as mentioned above. And then the acharis is bound to the raishis — which is the primary tachlis [ultimate purpose] that we hope for. And this is: "For the end of that man is peace" — "acharis" specifically. For this is the primary hoped-for purpose of the innocent — that they should merit a good acharis, in the aspect of "the end of a matter is better than its beginning" (Ecclesiastes 7:8). That is, that they should merit that the acharis should be bound to the raishis — that is, that [the world] should be included in Him, blessed be He. 34
וע"כ אע"פ שחותכין את הערלה עדיין כל זמן שלא פרע וגילה את העטרה כאלו לא מל. זה בחי' מה שנאמר שם במאמר הנ"ל שאע"פ שזוכין להכניע ולשבר ולבטל חכמת הטבע אעפ"כ כל זמן שאין התגלות הרצון חזק עדיין הם יכולים להתגבר חס ושלום וכו'. וזה בחי' הדר תליא ליה וכו' ע"ש היטב. וזה בחי' פריעה שאע"פ שחותכין הערלה שהוא זוהמת הנחש החופה על הברית בחי' חכמת הטבע החופה על הדעת אעפ"כ כל זמן שאין מגלין העטרה דקדושה שהוא בחי' תיקון הברית בחי' התגלות הרצון כנ"ל עדיין יש להם אחיזה חס ושלום ויכולין להתגבר עדיין אע"פ שכבר הכניע אותם וחתכו הערלה לגמרי כנ"ל ועל כן צריכין להתגבר אח"כ לפרוע ולגלות העטרה דהיינו לגלות הרצון שיתגלה הרצון בתוקף וחוזק גדול שידעו הכל שהעולם מתנהג רק ברצונו ית' לבד ואזהוא עיקר הכנעתם. וזה בחי' התגלות העטרה ע"י הפריעה כנ"ל:
Not so the wicked, regarding whom it is said: "Let their end be to be cut off" — "their acharis" specifically. For "the end of the wicked is cut off" (Psalms 37:38) — because they wanted, G-d forbid, to separate between those that are joined, to separate the acharis from the raishis, through their heresy in which they denied the emunah of Providence in this physical world, which is the aspect of acharis and the end of all levels, as mentioned above. But the tzadikim who believe in His Providence, blessed be He, from the head of all levels to the end of all levels — through this, they bind the acharis to the raishis. And through this, their end is good, in the aspect of: "For the end of that man is peace," as mentioned above. 35
And therefore, on the night of Shavuos — when we stay awake the entire night to rectify the power of sight, to draw down complete Providence in the aspect of ohr hayashar and ohr hachozer, through which we return and become depicted in His eyes and the aspect of acharis is bound and unified with the raishis — therefore, we then rectify the aspect of the blemish of karais, which is the aspect of the severing of the acharis from the aspect of the raishis, as mentioned above. For now, on the night of Shavuos, we merit to bind the acharis to the raishis, as mentioned above — which is the root of the entire Torah, which is the aspect of eyes, as mentioned above. 36
אות י וזה בחי' כוס של יין שמביאין במילה. כי אז ע"י התגלות הרצון והיראה אז היין בבחי' יין המשמח כנ"ל כי מ"ל בגימ' שבעים ויי"ן בגימ' שבעים וזה בחי' רצון שנמשך ע"י זקן שבקדושה. ועיקר זקנה ושיבה הוא בחי' שבעים שנה שהם בחי' שבעים פנים לתורה כנגד ע' אומות שהם בחי' חכמי הטבע וע"כ ע"י מילה בחי' תיקון הברית על ידי זה זוכין לבחי' זקן בחי' רצון כנ"ל ואז היין בקדושה כי עיקר תיקון היין בקדושה על ידי שמירת הברית שעל ידי זה נתגלה הרצון כנ"ל. וע"כ ארז"ל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. וע"כ אחר המילהשהוא תיקון הברית בחי' התגלות הרצון בחי' זקן דקדושה אז מביאין כוס יין כי אז היין בקדושה בבחי' יין המשמח כנ"ל:
And for this reason, the Torah begins with בראשית — "Beraishis" — which is the aspect of seeing and Providence. For Beraishis is the aspect of the three colors of the eye and the pupil, as mentioned above. And the Torah ends with: "before the eyes of all Israel" (Deuteronomy 34:12). For the Providence — the aspect of the power of sight — is drawn from raishis to acharis, from the head of all levels to the end of all levels, until the end returns and is included in the beginning — the acharis in the raishis. And this is the primary completeness of seeing and Providence. 37
הלכות כלי היין הלכה ב' בהלכות יי"נ הלכהג'. והלכה ג' בהלכות יי"נ הלכה ד' אות י"א:
It emerges that the end of the Torah is bound to its beginning. For the end of the Torah is: "before the eyes of all Israel". And the beginning of the Torah is: "Beraishis — G-d created the heavens and the earth" — which is also the aspect of seeing and Providence, the aspect of Beraishis, as mentioned above. For the end and acharis is bound to the raishis — which is the primary completeness of seeing, as mentioned above. 38
Loading comments…