חדש א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א אסורלאכול תבואה חדשה עד הנפת העומר שהוא מתיר חדש: כי איתא בדברי רבינו (בסי' ב"ב) שהמאכל צריך להיות מאכל אחר שנתברר והברור המאכלים הוא ע"י אמונה ואמונה נשלם ע"י שמוציאין הדיבור מבחי' גלות מצרים ממיצר הגרון וזה ע"י התענית שעל ידו מדבקין אחורי הקדושה. כי התענית היא בחי' אחוריים שחוזרין בכל פעם אל ההתחלה כמו שכותבין שם הוי' באחוריים י"ק וכו'. שחוזר בכל פעם אל האות הראשונה כמו כן התענית ע,ש. כי כל התחלות קשות כי בהתחלה יוצאין מהיפוך אל היפוך. ואח"כ בכל פעם מקבלין כח מן ההתחלה וכו' עיין שם היטב במאמר ויסב אלקים:
--gold: #8b6914;
והנה בירור המאכלים הוא לבררם מן מאכל בהמהמ למאכל אדם כמובא בדברי רבינו נ"י (בסי' רס"ג) שיש מאכלים שעדיין לא נתבררו למאכל אדם והם מזיקין מאד להאדם וע"כ באכילת ישראל כמה מצוות תלויים בהם הכל כדי לבררם ממאכל בהמה כנ"ל. ובפרט בפת שתלויים בו כמה וכמה מצוות כשרז"ל עשר מצוות תלויים בפת כי כמו שבגשמיות אנו רואין בחוש שהתבואה מתבררת בבירור אחר בירור וכל הבירורין הם שתצא ממאכל בהמה למאכל אדם כי בתחילה התבואה הוא רק עשב ושחת שהוא מאכל בהמה. ואח"כ מתגדל יותר עד שנראה בה מאכל אדם דהיינו גרעיני התבואה אך עדיין הפסולת שהוא מוץ ותבן שהם מאכל בהמה חופה עליהם וצריך לבררה ע"י מריחה ודישה ואח"כ צריך טחינה ולנפות וכל אלו התיקונים כולם בשביל לבררה ממאכל במהמה למאלכ אדם כמו כן עשר מצוות תלויות בפת כדי לברר ברוחניות ממאכל בהמה לבחי' מאכל אדם וע"כ אסור לאכול תבואה חדשה עד הקרבת העומר כי צריך לתקנה ולבררה מקודם ממאכל בהמה כנ"ל. והתיקון הוא ע"י העומר כי העומר הוא בא מן שעורים שהם מאכל בהמה ועושין מהם דייקא קרבן וזה ידוע שכל הקרבנות הם להכניע הכח הבהמיות ולהעלות מבחי' בהמה לבחי' אדם וע"כ ע"י העומר שבא מן שעורים דייקא שהם מאכל בהמה עושין ממאכל בהמה קרבן שהוא בחי' אדם כידוע עי"ז מכניעין כח הבהמיות ועי"ז נתבררין כל התבואות ממאכל בהמה למאכל אדם כי נכנע כח הבהמיות ונתברר ונתעלה לבחי' אדם ע"י הקרבת עומר שעורים שעושין ממאכל בהמה קרבן כנ"ל וע"כ נקרא כל המצות של העומר בשם הנפת העומר כ"ש ועשיתם ביום הניפכם את העומר וכו' כי הוא בחי' הנפה שמניפין ומרימין אותו ומעלין אותו למעלה ממדריגתו כנ"ל ממאכל בהמה למאכל אדם שהוא בחי' קרבן כנ"ל. וזה נעשה ע"י ההנפה בעצמה כי הבירור המאכלים הוא ע"י אמונהוההנפה הוא בחי' אמונה כי ההנפה הוא מוליך ומביא למי שד' רוחות העולם שלו מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ שלו נמצא שההנפה הוא בחי' אמונה שמאמין שכללות כל הו' קצוות העולם הכל מאתו ית' ומשעבד הכל להש"י ועי"ז בעצמו מברר ומעלה מבחי' בהמה לבחי' מאכל אדם שזהו בחי' הנפת עומר שעורים כנ"ל. וזה נעשה ביום ראשון של הספירה כי יום ראשון של הספירה הוא בחי' התחלה כי אז מתחילין לצאת מהיפך אל היפך ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי קדושה שזה עיקר בחי' יציאת מצרים ואח"כ מקבלים כח מזאת ההתחלה כנ"ל. וזה בחי' ספירת העומר שצריכין לספור הימים שעברו עם היום שעומד בו כדי לקבל בכל יום כח מימים הראשונים לקבל כח מן ההתחלה שהיתה קשה לצאת מהיפך אל היפך וזה שסופרין היום יום רביעי לעומר היום יום שלישי וכו'. כי עיקר מצוות הספירה לחזור ליום ראשון ולימים שקדמו כדי לקבל כח מן ההתחלה. וע"כ כוללין כל הימים שעברו ויום שעומד בו ביחד ואומרים ארבעה ימים חמשה ימים כדי לקבל כח מן ההתחלה כנ"ל. נמצא שספירת העומר הוא בחי' התדבקות אחורי הקדושה דהיינו שחוזרין בכל פעם אל ההתחלה כנ"ל. שעי"ז יוצאין מגלות מצרים כנ"ל. שעי"ז נשלם האמונה ועי"ז הוא בירור המאכלים וע"כ ביום הראשון מניפין את העומר שהוא בחי' הבירור כנ"ל. וזה נעשה ביום ראשון שהוא ההתחלה שהוא העיקר. ואח"כ חוזרין בכל פעם אל ההתחלה שהוא בחי' התדבקות אחורי הקדושה שעי"ז נתבררין המאכלים שהוא בחי' הנפת העומר כנ"ל. וע"כ בליל קציר העומר נפלו כמה וכמה אומות גם מפלת המן עמלק היה ביום זה שאז תלו אותו כי אז עיקר הכנעת הסטרא אחרא על ידי כח ההתחלה שיוצאין מהיפך אל היפך כנ"ל:
And therefore the commandment of Chalah is practiced even in this time, even outside the Land of Israel — so that the Torah of Chalah not be forgotten from Israel. Which is not the case with Terumos and Ma’asros which are not practiced outside the Land of Israel at all. For Chalah — because it comes at the end of the completion of the bread, when then is the essential revelation of the Will that illuminates at the time of eating as mentioned, which is the essential rectification of all the sparks, which is the essential rectification of the exile as mentioned — therefore it is practiced even now outside the Land of Israel, so that the Torah of Chalah not be forgotten from Israel. So that we merit even now with the commandment of Chalah — that is: even though we are so subdued in exile, nonetheless we must strengthen ourselves in faith in Hashem blessed-be-He, and know that Hashem blessed-be-He is still with us and beside us etc., and the Will is still free (haratzon chofshi). And we can strengthen ourselves until we merit the illumination of the Will, through which we clarify all the clarifications and the redemption comes in general and in particular, and it will be fulfilled: “and he shall remain also to our G-d” — as mentioned. All of which is merited through the commandment of Chalah by separating the firstfruits (raishis) for the Kohen who is composed of ben v’talmid, through which one merits the illumination of the Will etc. as mentioned. And therefore the measure (shi’ur) of the commandment of Chalah is forty-three eggs (mem-gimel baitzim) — which is the aspect of gam [also] — the aspect of “v’af gam zos bihyosam b’eretz oyevayhem lo me’astim” [and even this: when they are in the land of their enemies, I did not despise them] etc. (Vayikra 26:44). That is: even though Israel are in the land of their enemies, in places very far from holiness, and they are subdued there in exile in very great exile — nonetheless: “I did not despise them and I did not abhor them to destroy them, heaven forbid, for I am Hashem their G-d.” For I reveal to them that Hashem is still with them etc. And through this they raise all the distant places to holiness, in the aspect of “and he shall remain also to our G-d.” And this is the aspect of Chalah whose measure is forty-three eggs — the aspect of gam mentioned — the aspects of “v’af gam zos” etc., the aspects of “v’nish’ar gam hu le’Elokaynu” as mentioned.
Loading comments…