חדש א

Rabbi Nachman of Breslov

Sections

1
2
3
4

חדש א

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

← Previous Book Index All Books Next →

1

Biterem hureem yooludoo vatichoalail eretz visaivail oomai-oalum ad oalum attu ail.

2

אות א אסורלאכול תבואה חדשה עד הנפת העומר שהוא מתיר חדש:

2

Before the mountains came into being, before You brought forth the earth and the world, from eternity to eternity You are G-d.

3

כי איתא בדברי רבינו (בסי' ב"ב) שהמאכל צריך להיות מאכל אחר שנתברר והברור המאכלים הוא ע"י אמונה ואמונה נשלם ע"י שמוציאין הדיבור מבחי' גלות מצרים ממיצר הגרון וזה ע"י התענית שעל ידו מדבקין אחורי הקדושה. כי התענית היא בחי' אחוריים שחוזרין בכל פעם אל ההתחלה כמו שכותבין שם הוי' באחוריים י"ק וכו'. שחוזר בכל פעם אל האות הראשונה כמו כן התענית ע,ש. כי כל התחלות קשות כי בהתחלה יוצאין מהיפוך אל היפוך. ואח"כ בכל פעם מקבלין כח מן ההתחלה וכו' עיין שם היטב במאמר ויסב אלקים:

3

Translation not yet available

4

והנה בירור המאכלים הוא לבררם מן מאכל בהמהמ למאכל אדם כמובא בדברי רבינו נ"י (בסי' רס"ג) שיש מאכלים שעדיין לא נתבררו למאכל אדם והם מזיקין מאד להאדם וע"כ באכילת ישראל כמה מצוות תלויים בהם הכל כדי לבררם ממאכל בהמה כנ"ל. ובפרט בפת שתלויים בו כמה וכמה מצוות כשרז"ל עשר מצוות תלויים בפת כי כמו שבגשמיות אנו רואין בחוש שהתבואה מתבררת בבירור אחר בירור וכל הבירורין הם שתצא ממאכל בהמה למאכל אדם כי בתחילה התבואה הוא רק עשב ושחת שהוא מאכל בהמה. ואח"כ מתגדל יותר עד שנראה בה מאכל אדם דהיינו גרעיני התבואה אך עדיין הפסולת שהוא מוץ ותבן שהם מאכל בהמה חופה עליהם וצריך לבררה ע"י מריחה ודישה ואח"כ צריך טחינה ולנפות וכל אלו התיקונים כולם בשביל לבררה ממאכל במהמה למאלכ אדם כמו כן עשר מצוות תלויות בפת כדי לברר ברוחניות ממאכל בהמה לבחי' מאכל אדם וע"כ אסור לאכול תבואה חדשה עד הקרבת העומר כי צריך לתקנה ולבררה מקודם ממאכל בהמה כנ"ל. והתיקון הוא ע"י העומר כי העומר הוא בא מן שעורים שהם מאכל בהמה ועושין מהם דייקא קרבן וזה ידוע שכל הקרבנות הם להכניע הכח הבהמיות ולהעלות מבחי' בהמה לבחי' אדם וע"כ ע"י העומר שבא מן שעורים דייקא שהם מאכל בהמה עושין ממאכל בהמה קרבן שהוא בחי' אדם כידוע עי"ז מכניעין כח הבהמיות ועי"ז נתבררין כל התבואות ממאכל בהמה למאכל אדם כי נכנע כח הבהמיות ונתברר ונתעלה לבחי' אדם ע"י הקרבת עומר שעורים שעושין ממאכל בהמה קרבן כנ"ל וע"כ נקרא כל המצות של העומר בשם הנפת העומר כ"ש ועשיתם ביום הניפכם את העומר וכו' כי הוא בחי' הנפה שמניפין ומרימין אותו ומעלין אותו למעלה ממדריגתו כנ"ל ממאכל בהמה למאכל אדם שהוא בחי' קרבן כנ"ל. וזה נעשה ע"י ההנפה בעצמה כי הבירור המאכלים הוא ע"י אמונהוההנפה הוא בחי' אמונה כי ההנפה הוא מוליך ומביא למי שד' רוחות העולם שלו מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ שלו נמצא שההנפה הוא בחי' אמונה שמאמין שכללות כל הו' קצוות העולם הכל מאתו ית' ומשעבד הכל להש"י ועי"ז בעצמו מברר ומעלה מבחי' בהמה לבחי' מאכל אדם שזהו בחי' הנפת עומר שעורים כנ"ל. וזה נעשה ביום ראשון של הספירה כי יום ראשון של הספירה הוא בחי' התחלה כי אז מתחילין לצאת מהיפך אל היפך ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי קדושה שזה עיקר בחי' יציאת מצרים ואח"כ מקבלים כח מזאת ההתחלה כנ"ל. וזה בחי' ספירת העומר שצריכין לספור הימים שעברו עם היום שעומד בו כדי לקבל בכל יום כח מימים הראשונים לקבל כח מן ההתחלה שהיתה קשה לצאת מהיפך אל היפך וזה שסופרין היום יום רביעי לעומר היום יום שלישי וכו'. כי עיקר מצוות הספירה לחזור ליום ראשון ולימים שקדמו כדי לקבל כח מן ההתחלה. וע"כ כוללין כל הימים שעברו ויום שעומד בו ביחד ואומרים ארבעה ימים חמשה ימים כדי לקבל כח מן ההתחלה כנ"ל. נמצא שספירת העומר הוא בחי' התדבקות אחורי הקדושה דהיינו שחוזרין בכל פעם אל ההתחלה כנ"ל. שעי"ז יוצאין מגלות מצרים כנ"ל. שעי"ז נשלם האמונה ועי"ז הוא בירור המאכלים וע"כ ביום הראשון מניפין את העומר שהוא בחי' הבירור כנ"ל. וזה נעשה ביום ראשון שהוא ההתחלה שהוא העיקר. ואח"כ חוזרין בכל פעם אל ההתחלה שהוא בחי' התדבקות אחורי הקדושה שעי"ז נתבררין המאכלים שהוא בחי' הנפת העומר כנ"ל. וע"כ בליל קציר העומר נפלו כמה וכמה אומות גם מפלת המן עמלק היה ביום זה שאז תלו אותו כי אז עיקר הכנעת הסטרא אחרא על ידי כח ההתחלה שיוצאין מהיפך אל היפך כנ"ל:

4

Tushaiv enoash ad daku vatoamehr shoovoo vinay udum.

1

אות א

1

And this is why the Torah wrote the prohibition of meat-in-milk in the language "You shall not cook a kid in its mother's milk" [Exodus 23:19, 34:26; Deuteronomy 14:21] — even though in truth all animal meat is forbidden together with milk from the Torah, as our Sages of blessed memory stated. But this [the use of "kid"] alludes to the inner meaning of the defect caused by meat in milk: the mixing of the azus of the Sitra Achra with the shame — from which comes their essential grip and strengthening in a way we cannot clarify. For gedi [kid] alludes to azus — the term gedi izzim is related to azus [boldness, the root az]. And this is the dimension of the goat-sacrifice [se'ir izzim] — the dimension of Esav, the hairy man [ish sa'ir] — which is the essential azus of the Sitra Achra, the boldness of the body, the contamination of the serpent, the wicked kingdom — whose dominion is only through boldness, which is malchusa b'la taga [kingship without a crown].

2

אסורלאכול תבואה חדשה עד הנפת העומר שהוא מתיר חדש:

2

And therefore the majority of communal offerings that come to atone are goat-offerings [se'ir izzim] — all the communal sin-offerings of the New Moon and Festivals, and the two goats of Yom Kippur. All of this is because the goat-offering is where the essential grip of the azus of the Sitra Achra is clarified — and therefore they are called by the name ez, related to azus [boldness], and there is the essential clarification. Therefore they are the vehicle for atonement — for harsh judgment is only sweetened at its root.

3

כי איתא בדברי רבינו (בסי' ב"ב) שהמאכל צריך להיות מאכל אחר שנתברר והברור המאכלים הוא ע"י אמונה ואמונה נשלם ע"י שמוציאין הדיבור מבחי' גלות מצרים ממיצר הגרון וזה ע"י התענית שעל ידו מדבקין אחורי הקדושה. כי התענית היא בחי' אחוריים שחוזרין בכל פעם אל ההתחלה כמו שכותבין שם הוי' באחוריים י"ק וכו'. שחוזר בכל פעם אל האות הראשונה כמו כן התענית ע,ש. כי כל התחלות קשות כי בהתחלה יוצאין מהיפוך אל היפוך. ואח"כ בכל פעם מקבלין כח מן ההתחלה וכו' עיין שם היטב במאמר ויסב אלקים:

3

And therefore the Torah called all animal flesh by the name gedi [kid] — as our Sages of blessed memory said: wherever gedi appears, even a calf or a lamb is included — for all animals contain the grasp of azus which is the spirit of animalism. And the most essential azus is in the gedi izzim — goat-kid — and therefore they are all called by the name gedi. And therefore in the prohibition of meat-in-milk — whose essential prohibition is so that the azus of the Sitra Achra shall not be strengthened through mixing with the dimension of shame — the Torah called all animal meat by the name gedi, to allude that the essential prohibition is on account of the dimension of azus.

4

והנה בירור המאכלים הוא לבררם מן מאכל בהמהמ למאכל אדם כמובא בדברי רבינו נ"י (בסי' רס"ג) שיש מאכלים שעדיין לא נתבררו למאכל אדם והם מזיקין מאד להאדם וע"כ באכילת ישראל כמה מצוות תלויים בהם הכל כדי לבררם ממאכל בהמה כנ"ל. ובפרט בפת שתלויים בו כמה וכמה מצוות כשרז"ל עשר מצוות תלויים בפת כי כמו שבגשמיות אנו רואין בחוש שהתבואה מתבררת בבירור אחר בירור וכל הבירורין הם שתצא ממאכל בהמה למאכל אדם כי בתחילה התבואה הוא רק עשב ושחת שהוא מאכל בהמה. ואח"כ מתגדל יותר עד שנראה בה מאכל אדם דהיינו גרעיני התבואה אך עדיין הפסולת שהוא מוץ ותבן שהם מאכל בהמה חופה עליהם וצריך לבררה ע"י מריחה ודישה ואח"כ צריך טחינה ולנפות וכל אלו התיקונים כולם בשביל לבררה ממאכל במהמה למאלכ אדם כמו כן עשר מצוות תלויות בפת כדי לברר ברוחניות ממאכל בהמה לבחי' מאכל אדם וע"כ אסור לאכול תבואה חדשה עד הקרבת העומר כי צריך לתקנה ולבררה מקודם ממאכל בהמה כנ"ל. והתיקון הוא ע"י העומר כי העומר הוא בא מן שעורים שהם מאכל בהמה ועושין מהם דייקא קרבן וזה ידוע שכל הקרבנות הם להכניע הכח הבהמיות ולהעלות מבחי' בהמה לבחי' אדם וע"כ ע"י העומר שבא מן שעורים דייקא שהם מאכל בהמה עושין ממאכל בהמה קרבן שהוא בחי' אדם כידוע עי"ז מכניעין כח הבהמיות ועי"ז נתבררין כל התבואות ממאכל בהמה למאכל אדם כי נכנע כח הבהמיות ונתברר ונתעלה לבחי' אדם ע"י הקרבת עומר שעורים שעושין ממאכל בהמה קרבן כנ"ל וע"כ נקרא כל המצות של העומר בשם הנפת העומר כ"ש ועשיתם ביום הניפכם את העומר וכו' כי הוא בחי' הנפה שמניפין ומרימין אותו ומעלין אותו למעלה ממדריגתו כנ"ל ממאכל בהמה למאכל אדם שהוא בחי' קרבן כנ"ל. וזה נעשה ע"י ההנפה בעצמה כי הבירור המאכלים הוא ע"י אמונהוההנפה הוא בחי' אמונה כי ההנפה הוא מוליך ומביא למי שד' רוחות העולם שלו מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ שלו נמצא שההנפה הוא בחי' אמונה שמאמין שכללות כל הו' קצוות העולם הכל מאתו ית' ומשעבד הכל להש"י ועי"ז בעצמו מברר ומעלה מבחי' בהמה לבחי' מאכל אדם שזהו בחי' הנפת עומר שעורים כנ"ל. וזה נעשה ביום ראשון של הספירה כי יום ראשון של הספירה הוא בחי' התחלה כי אז מתחילין לצאת מהיפך אל היפך ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי קדושה שזה עיקר בחי' יציאת מצרים ואח"כ מקבלים כח מזאת ההתחלה כנ"ל. וזה בחי' ספירת העומר שצריכין לספור הימים שעברו עם היום שעומד בו כדי לקבל בכל יום כח מימים הראשונים לקבל כח מן ההתחלה שהיתה קשה לצאת מהיפך אל היפך וזה שסופרין היום יום רביעי לעומר היום יום שלישי וכו'. כי עיקר מצוות הספירה לחזור ליום ראשון ולימים שקדמו כדי לקבל כח מן ההתחלה. וע"כ כוללין כל הימים שעברו ויום שעומד בו ביחד ואומרים ארבעה ימים חמשה ימים כדי לקבל כח מן ההתחלה כנ"ל. נמצא שספירת העומר הוא בחי' התדבקות אחורי הקדושה דהיינו שחוזרין בכל פעם אל ההתחלה כנ"ל. שעי"ז יוצאין מגלות מצרים כנ"ל. שעי"ז נשלם האמונה ועי"ז הוא בירור המאכלים וע"כ ביום הראשון מניפין את העומר שהוא בחי' הבירור כנ"ל. וזה נעשה ביום ראשון שהוא ההתחלה שהוא העיקר. ואח"כ חוזרין בכל פעם אל ההתחלה שהוא בחי' התדבקות אחורי הקדושה שעי"ז נתבררין המאכלים שהוא בחי' הנפת העומר כנ"ל. וע"כ בליל קציר העומר נפלו כמה וכמה אומות גם מפלת המן עמלק היה ביום זה שאז תלו אותו כי אז עיקר הכנעת הסטרא אחרא על ידי כח ההתחלה שיוצאין מהיפך אל היפך כנ"ל:

4

And this is the dimension of "in its mother's milk" — even though the prohibition applies even with another animal's milk — to teach that the essential prohibition is because the milk flows from the dimension of weakness and shame, which is mother's milk, since females are in the dimension of weakness and shame relative to the male who is bold and strong. And the essential prohibition is that boldness should not mix with shame — the dimension of gedi in its mother's milk — from which comes their essential sustenance through exchanging and reversing the qualities. The term "mother's milk" also alludes that through this defect, G-d forbid, the contamination of the serpent that he cast into Chavah — who was the mother of all living — is grasped and strengthened; for from there flows the essential azus of the Sitra Achra, which is the shame of the Sitra Achra that weakens the mind from strengthening itself in the service of Hashem.

← Previous Book Index All Books Next →

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH

English modeE

Both columnsB

Toggle nikudN

FullscreenF

Search in textCtrl+F

Save bookmarkS

Previous/Next← →

Show shortcuts?

💬 Comments

…

Loading comments…

More

Important links

Today:

Tomorrow:

Coming Up:

Sections

Keyboard Shortcuts

💬 Comments