כי תשא Parashat Ki Sisa
Exodus 30:11-34:35
51 Breslov teachings found
חומש עם ליקוטי הלכות
Chumash with Likutay Halachos - curated selections for this parsha
English Text (from Chumash with Likutey Halachos)
"Yaakov rose early in the morning" — like the light of day, when all the above ascents are accomplished through tefilah. "He took the stone... and poured oil upon its top" — the holy anointing oil (= the mind), from which the menorah-oil is drawn (= the Ner Chanukah). All lights and perceptions ("the lamp of Hashem is the soul of man") are drawn only through the pursuit and the obstructer. The obstructer is the aspect of a stone — appearing to obstruct like a stone, preventing light. But in truth, through it comes the essential light: "He made darkness His hiding place" (= Keser, the obstructer). Our Sages expound: "lest you say there is no light within — 'from the brightness before Him, His thick clouds passed'" etc. Even physically, all fire-light is generated through striking specifically — Hashem gave understanding to Adam HaRishon on Motza'ai Shabbos to take two stones, etc. This is: "a tree that does not catch fire — they strike it" etc. All deriving from the striking of the pursuit against the obstructer, from which the nine chambers are fashioned — not illuminated, etc. — higher than all lights, and specifically from there all lights in the world are drawn. Therefore the essential kindling of the lamps is at the time of the ketores: "oil and incense gladden the heart."
ּכִּי תִשָׂא אֶת רֹאש ׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל )שְׁמוֹת ל,יא( וְזֶה)שְׁמוֹת ל,יא(ּּ כִּי תִשָׂא אֶת רֹאש ׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוֵ' ּשֶׁנִצְטַוו לִתֵן הַשְׁקָלִים בְּעּּת הַמִנְיָן כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אוֹתָם.וְקָשֶׁהׁ ,ּלָמָה לו ֹ לִמְנוֹתָם וְיֵש ּּסַכָּנָה שֶׁלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם הַנֶגֶף,וְלֹא יִמְנֶה אוֹתָם כְּלָלַ. ְּאַך הַמִנְיָן הָיָה הֶכְרֵח,ַּכִּי הַמִנְיָן הוא בְּחִינַת צִמְצום ּשֶׁמְצּמְצְמִין עַל־יְדֵי זֶה אֶת אוֹר לַהֲבִיות הַלֵב שֶׁל כָּל ּאֶחָד מִיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַאי,כִּי לְפִי אוֹר ּּלַהֲבִיות לִבּו ֹ עַד אֵין סוֹף,ְּּּשָׁם אֵין שַׁיָך מִנְיָן ומִסְפָר כְּלָל בִּבְחִינַת)סֵפֶר יְצִירָהָ(אֶחָד מ לִפְנֵיאַתָה ּה סוֹפֵר,ַּוְעִקַר הַמִנְיָן וְהַמִסְפָר מַתְחִיל אַחַר הַצִמְצום ּּכַּיָדוע.דַיְקָא לִמְנוֹתָם נִצְטַוו ּוְעַל־כֵּן,שֶׁיִהְיֶה ּכְּדֵי ּנִמְנֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיות שֶׁזֶהו בְּחִינַת צִמְצום ְּּהָאוֹר שֶׁשָׁם שַׁיָך מִנְיָןּּ ומִסְפָר.ֹּּוְגַם שֶׁלֹא יִתְעַרְבְּבו ּיַחַד וְלֹא יִכְנֹס אֶחָד בִּגְבול חֲבֵרו,ּכִּי כְּמו ֹ שֶׁצְרִיכִין ּהַצִמְצום שֶׁלֹא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַאי וְכו,'כֵּן צְרִיכִין ִּגַּם־כֵּן לְצַמְצֵם הִתְלַהֲבות הַלֵב שֶׁלֹא יֵצֵא מֵהַגְּבול ֹּשֶׁלו ֹ לּגְבול חֲבֵרו. ּּכִּי אַף־עַל־פִי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נֶחְשְׁבו כְּאִיש ׁ אֶחָד,כִּי ַּבְּשָׁרְשָׁם הֵם כְּלולִים בְּאֶחָד כְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)ּוַיִקְרָא רַבָּה ד,וׁ (ּּשֶׁיַעֲקֹב הָיו לו ֹ שִׁבְעִים נֶפֶש ּוְכֻלָם נִקְרָאִים נֶפֶש ׁ אֶחָד,ֹּ אַף־עַל־פִי־כֵן כָּל אֶחָד ּוְאֶחָד מִיִשְׂרָאֵל יֶש ׁ לו ֹ צִמְצום וגְבול בִּפְנֵי עַצְמו.כִּי ַּדַעַת כָּל אֶחָד מְשֻׁנָה מֵחֲבֵרו ֹ כְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)בְּרָכוֹת נח(.לְעִנְיַן בִּרְכַּת חֲכַם הָרָזִים.ַוְהַכֹּל ּּכְּפִי מַה שֶׁמְצּמְצֵם הִתְלַהֲבות לִבּו ֹ בִּבְחִינַת חָלָל ְּּהַפָנוי ומַמְשִׁיך לְשָׁם מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם מִדוֹת טוֹבוֹת,ְּּוְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶה מַלְכותו ֹ יִתְבָּרַך,כִּי כָּל ְּׁאֶחָד יֶש ׁ לו ֹ שִׁעור בְּלִבּו ֹ לְפִי מַדְרֵגָתו ֹ בִּבְחִינַת נוֹדָע ּבַּשּעָרִים בַּעְלָה,ּכָּל חַד כְּפום מַה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיה. וְכֵן כָּל אֶחָד עוֹבֵד ה'ּּכְּפִי מִדוֹתָיו הַטוֹבִים,זֶה נִזְהָר ּבְּיוֹתֵר בְּמִצְוָה זֹאת שֶׁהִיא בְּחִינַת תִקון מִדַת חֶסֶד, ּוְזֶה בְּמִצְוָה זֹאת שֶׁהִיא בְּחִינַת תִקון מִדָהאַחֶרֶתַ, ּּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)שַׁבָּת קיח(:ָאָבִיך בְּמַאי ּזָהִיר טְפֵי וְכו'.ֹ ְּּוְאַף־עַל־פִי שֶׁבְּוַדַאי צָרִיך כָּל אֶחָד ְּּמִיִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל מֵחֲבֵרו ֹ מִנְקֻדָתו ֹ הַטוֹבָה שֶׁיֶש ׁ לו ּבִּפְרָטִיות מַה שֶׁאֵין בַּחֲבֵרו ֹ כּּמו ֹ שֶׁמְבֹאָר בְּהַתוֹרָה שָׁם עַיֵן כֹּהֲנִים מַמְלֶכֶת לִי תִהְיו ּוְאַתֶם, ֹּאַף־עַל־פִי־כֵן אָסור לַהֲרֹס אֶת הַגְּבול שֶׁלֹא יִתְלַהֵב ּּיוֹתֵר מִדַאי לִכְנֹס לִגְבול חֲבֵרו,ַכִּי לִפְעָמִים גַּם בְּנֵי לְה יְכוֹלִין הַכְּשֵׁרִים ֹ יִשְׂרָאֵלחֲבֵרו אֶת אֶחָד ּפִיל ּעַל־יְדֵי שִׁנוי דֵעוֹתֵיהֶם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר,עַל־כֵּן ּצְרִיכִין הַצִמְצום בְּכַמָה בְּחִינוֹת שֶׁלֹא יִתְלַהֵב יוֹתֵר וְכו ּּמִדַאיַ'ּכַּנ"לֹ ,שֶׁבֵּינו הַגְּבול יַהֲרֹס שֶׁלֹא ֹּּוְגַם לַחֲבֵרו. ּובִשְׁבִיל זֶהֹּ נִצְטַוו לִמְנוֹתָם שֶׁיִהְיֶה נִמְנֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמו,ּּכִּי כָּל אֶחָד יֶש ׁ לו ֹ גְּבול וְשִׁעור ה אֶת ֹ לְהַכִּיר ּבְּדַעְתו'ֹ בְּהַדְרָגָה ולְעָבְדו ְַּיִתְבָּרַך ּובְמִדָה כְּפִי מַדְרֵגָתו ֹ וְכַנ"לְ.ּּוְעַל־כֵּן נִצְטַוו לִמנוֹתָם ּבְּמִסְפַר שֵׁמוֹת,ּכִּי כָּל אֶחָד מִיִשְׂרָאֵל יֶש ׁ לו ֹ שֵׁם ְֹּּבִּפְנֵי עַצְמו ֹ כְּפִי אֲחִיזָתו ֹ בִּשְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוא כְּפִי מַדְרֵגָתו,ׁ ּכִּי הַשֵׁם בְּחִינַת כְּלִי וְצִמְצום שֶׁשָׁם ּנִגְבָּל הַחִיות שֶׁהִיא הַנֶפֶשֹ)כְּמוּּ שֶׁמְבֹאָר בְּהַתוֹרָה ּּובְיוֹם הַבִּכּורִים בְּסִימָן נו(ַ ,ַוְעַל־כֵּן הָיָה הַהֶכְרֵח ּלִמְנוֹתָם כַּנ"לַ. ּאֲבָל עַל־יְדֵי הַמִנְיָן שֶׁהוא בְּחִינַת צִמְצום כַּנ"ל יָכוֹל ּלִשְׁלֹט הַנֶגֶף חַס וְשָׁלוֹם,ִּּכִּי בְּהַצִמְצום שָׁם אֲחִיזַת ּהַדּינִים כַּיָדוע ַ שֶׁמִשָׁם מִשְׁתַלְשֵׁל סִטְרָא דְמוֹתָא חַס ּּוְשָׁלוֹם כְּשֶׁאֵין נִזְהָרִין לְהַמְתִיקו ֹ כָּרָאוי,ּּעַל־כֵּן נִצְטַוו ּלִמְנוֹתָם עַל־יְדֵי הַשְׁקָלִים שֶׁנוֹתְנִין לְנִדְבַת הַמִשְׁכָּןֹ. ּּכִּי בְּהַמִשְׁכָּן שֶׁהוא הָאֹהֶל מועֵדׁ ,ּּוְכֵן בְּבֵית־הַמִקְדָש ׁ אֶחָד כְּאִיש יִשְׂרָאֵל כָּל הַכֹּל מִתְכַּנְסִין ּשָׁםֹ, ּּוְאַף־עַל־פִי־כֵן כָּל אֶחָד עוֹמֵד עַל גְּבולו,בִּבְחִינַת רְוָחִים ומִשְׁתַחֲוִים צְפופִים ּעוֹמְדִים,ׁשֶׁעוֹמְדִים ּצְפופִים ודְחוקִים זֶה בָּזֶה כְּאִישֹ ּ אֶחָד וְאַף־עַל־פִי־כֵן ַּמִשְׁתַחֲוִים רְוָחִים שֶׁלֹא יִשְׁמַע אֶחָד בְּוִדוי חֲבֵרו ֹ כְּמו ּּשֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)אָבוֹת פ"ה מ"דׁ ,ִּּׁוְעַיֵן בְּפֵרוש רַש"י.(ְּכִּי כָּל אֶחָד צָרִיך לָשׁוב לַהֹ'כְּפִי מַדְרֵגָתוֶ, בְּסֵפ ֹ שֶׁכָּתוב ּכְּמוהָא ר"בֹ :כְּמו יִנְהֹג אֶחָד ֹכָּל ּשֶׁשָׁמַע מֵרַבּו,ּּוכְמו ֹ שֶׁאָמְרו)אָבוֹת א,יד:(אִם אֵין ּאֲנִי לִי מִי לִי וְכו,'ַּכִּי כָּל אֶחָד יֶש ׁ לו ֹ גְּבול בִּפְנֵי ֹ כַּנ ּעַצְמו"לׁ .בְּבֵית־הַמִקְדָש נַעֲשָׂה הַתִקון ּוְזֶה ּּובַמִשְׁכָּן.וְעַל־ּכֵּן נִצְטַוו לִמְנוֹתָם עַל־יְדֵי הַשְׁקָלִים ַּשֶׁנוֹתְנִין בִּשְׁבִיל הַמִשְׁכָּן שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְתַקֵן הַכֹּל ּכַּנ"ל,ְֶּּכִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרְאו שְׁקָלִים שֶׁנִמְשַׁך הָאוֹר א לְכָל ובְמִשְׁקָל ַּּבְּמִדָהֹ וְכַנ מַדְרֵגָתו לְפִי ּחָד"ל. )לקוטי הלכות-הלכות תפילת המנחה ז'-אות י"ד(
"Leimor: lecha etein es eretz Kena'an chevel nachalaschem" — "Saying: To you I shall give the land of Canaan, the cord of your inheritance" (Tehillim 105:11). For the essential gathering of the scattered is to Eretz Yisrael and Yerushalayim: "Im yih'yeh nidachacha biktzeih hashamayim, misham yekabetzcha… vehevi'acha el ha'aretz hatovah" (Devarim 30:4–5). And we beseech daily: "V'kabetzeinu yachad mei'arba kanfos ha'aretz l'artzeinu." The essential building of Yerushalayim comes from the multiplication of the houses — to which all the scattered are gathered: "Bonei Yerushalayim Hashem, nidchei Yisrael yechaneis."
The essential gathering there is through tzitzis, for tzitzis are braided and twisted — they are the aspect of the chevel dikdushah [cord of holiness], the aspect of "Yaakov chevel nachalaso" — "Yaakov is the cord of His inheritance." For tzitzis contain all 613 mitzvos, the totality of the souls of Yisrael. This is: "chevel nachalaschem" — specifically a "cord," for the cord of Eretz Yisrael's inheritance was given to Yaakov through the mitzvah of tzitzis — the holy cords through which all are gathered to Eretz Yisrael: "Vahavi'einu l'shalom mei'arba kanfos ha'aretz v'solicheinu meheirah komemiyus l'artzeinu" — when we hold the tzitzis.
The essential gathering there is through tzitzis, for tzitzis are braided and twisted — they are the aspect of the chevel dikdushah [cord of holiness], the aspect of "Yaakov chevel nachalaso" — "Yaakov is the cord of His inheritance." For tzitzis contain all 613 mitzvos, the totality of the souls of Yisrael. This is: "chevel nachalaschem" — specifically a "cord," for the cord of Eretz Yisrael's inheritance was given to Yaakov through the mitzvah of tzitzis — the holy cords through which all are gathered to Eretz Yisrael: "Vahavi'einu l'shalom mei'arba kanfos ha'aretz v'solicheinu meheirah komemiyus l'artzeinu" — when we hold the tzitzis.
וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אוֹתָם )שמות ל,יבֹ( ּכָּל מַה שֶׁיִשְׂרָאֵל נִתְרַבִּין יוֹתֵר נִתְגַּדֵל כְּבוֹדו ֹ ושְׁמו ְיִתְבָּרַך בְּיוֹתֵר.ְּּוְנִכְלָלִין יוֹתֵר בְּאַחְדותו ֹ יִתְבָּרַך.ְאַך ּתֵכֶף כְּשֶׁמִתְעוֹרֵר בְּחִינַת מִסְפָר וְחֶשְׁבּוֹן,בְּחִינַת ּרִבּוי,ּאֲזַי מִתְעוֹרֵר קִטְרוג הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָם ִּבִּבְחִינַת רִבּוי מִנְיָן וְחֶשְׁבּוֹן בְּחִינַת חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים בְּר מִתְפָאֲרִין אַתֶם מָה יאמְרו ּכִּיהַחֶשְׁבּוֹן ּבּוי ּוְהַמִסְפָר שֶׁלָכֶם הֲלֹא אָנו מְרֻבִּים יוֹתֵר מִכֶּם כִּפְלֵי ּּכִּפְלַיִם כַּמָה פְעָמִים,ּכְּמו ֹ שֶׁנֶאֱמַר כִּי אַתֶם הַמְעַט ּמִכָּל הָעַמִים,ִּוְעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לִשְׁלֹט סִטְרָא דְמוֹתָא הַמ עַל־יְדֵי ּחַס־וְשָׁלוֹםּּנְיָן וְהַמִסְפָר,ֹ שֶׁנֶאֱמַר ּכְּמו אוֹתָם בִּפְקֹד נֶגֶף בָּהֶם יִהְיֶה וְלֹא.עַל־יְדֵי ְאַך ּּהָאַחְדות שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,ָּּבִּבְחִינַת ומִי כְּעַמְך יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץַ,ּּוכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינו זֹ "ׁ ל יַעֲקֹב הָיָה לו שִׁבְעִים נֶפֶשּוְנִקְרָאִים כֻּלָם נֶפֶש ׁ אֶחָד,עַל־יְדֵי זֶה ּּכָּל הַנְפָשׁוֹת מִתְיַחֲדִין ומִצְטָרְפִין יַחַד,ּבִּבְחִינַת רִבּוי ּּהַצֵרופִים,ּּבְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אֲבָנִים בּוֹנִים שִׁשָׁה בָּתִים ּוְכוׂ'ּשִׁשָׁה אֲבָנִים בּוֹנִים תש"ּּך בָּתִים וְכֵן לְהַלָןעַד ּּשֶׁאֵין הַפֶה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵב לַחֲשֹׁב,עַל־יְדֵי זֶה ּנִתְבַּטֵל רִבּוי הַמִסְפָר שֶׁל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים ומַזָלוֹת ּׁבְּבִטול גָּמור כְּלֹא מַמָש ׁ נֶגֶד רִבּוי הַבָּתִים הַנַעֲשִׂין נַפְש וְהִתְאַחְדות הִתְקַבְּצות ּעַל־יְדֵייִשְׂרָאֵל ַוֹת הַנ בַּצֵרופִים ּשֶׁמִצְטָרְפִים"בִּפְנִים כַּמְבֹאָר ּל.כִּי דְפֵרודָא עָלְמָא בִּבְחִינַת הֵם כּוֹכָבִים ּּהָעוֹבְדֵי, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים נְפָשׁוֹת רַבִּים,ִּּּוְאֵין לָהֶם שׁום יִחוד ֹּוְצֵרוף וְכָל אֶחָד הוא נִפְרָד וְנִסְפָר בפְנֵי עַצְמו.אֲבָל ַּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד כָּל מַה שֶׁהַקִבּוץ שֶׁלָהֶם מִתְרַבֶּה ּּהֵם מִצְטָרְפִין בְּצֵרופִים רַבִּים מְאֹד הַנ"ל,וְנִכְלָלִין הַחַיִים מְקוֹר שֶׁשָׁם הָאַחְדות בִּמְקוֹר ּיוֹתֵר,וְכָל ּהָרִבּויִים שֶׁל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִיּם ומַזָלוֹת מִתְבַּטֵל כְּאַיִן ּּוכְאֶפֶס נֶגְדָםֹ. עִמו ֹ לְהִצְטָרֵף לַחֲבֵרו צָרִיך מִיִשְׂרָאֵל אֶחָד ְַּּכָּל הַנ ּבַּצֵרופִים"ל.רַק הוא מִיִשְׂרָאֵל אֶחָד כָּל ּּכִּי בִּבְחִינַת מַחֲצִית,ּוְאֵין לו ֹ שְׁלֵמות כִּי אִם עַל־יְדֵי ּשֶׁמִצְטָרֵףַּלַחֲבֵרו ֹ שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין רִבּוי הַצֵרופִים ּהַנ"ל.ּּוְזֶה בְּחִינַת מַחֲצִית הַשֶׁקֶל הַנֶאֱמַר בִּשְׁקָלִים ּשֶׁנִתְנו כְּשֶׁמָנו וְסָפְרו אֶת יִשְׂרָאֵל.וְעַל־כֵּן יָקָר מְאֹד ּּהַקִבּוץ שֶׁל יִשְׂרָאֵלִּ,כִּי עַל־יְדֵי זֶה נִתְרַבּין צֵרופֵי כָּל לְתוֹכָן שֶׁנִתְכַּנְסִין עַד חֵקֶר אֵין עַד ּהַבָּתִים ּּהָרְחוֹקִים וְהַנִדָחִים)ּעַיֵן גֵּרִים אוֹת ג'(,וְעַל־יְדֵי זֶה ּמַכְנִיעִין קְלִפַת הָמָן עֲמָלֵק בְּכָל אָדָם ובְכָל זְמַן שֶׁזֶה ְּבְּחִינַת לֵך כְּנֹס אֶת כָּל הַיְהודִיּם שֶׁאָמְרָה אֶסְתֵר ּלְמָרְדְכַי.)לקוטי הלכות–הלכותציצית ז'לפי אוצר היראה-שלום ואחדות–אותיות א'ב'(
This is why the early authorities gave the mnemonic "PLG" — on whatever day Purim falls, Lag BaOmer will fall on the same day of the week — as recorded in the Shulchan Aruch. This = "Mi falag l'shetef te'alah" (Iyov 38:25). For thoughts = the aspect of hairs = called "shetef" [a torrent]. Rashi: each hair has its own follicle — if two hairs grew from one follicle, they would darken one's sight. So too in the Moach: two thoughts cannot exist simultaneously. This is the essential counsel: the instant even a hairsbreadth of another thought begins, one is saved from the evil thought. Do not engage it, do not look back — simply redirect: "Vayignov Yaakov al b'li higid lo."
Through all this one merits Shavuos = Yom HaBikkurim [Day of the Firstfruits], when we read the Viduy Bikkurim: "Arami oveid avi" — "An Aramean sought to destroy my father" = Lavan HaArami, who sought to uproot everything through his evil thoughts. For the essential blemish of the Bris (the foundation of the entire Torah) comes through blemished thoughts. Through defeating Lavan's thoughts we give thanks and praise to Hashem — who brought us into Egypt's exile and took us out through the power of the Tzaddik (= Moshe Rabbeinu), who gives advice and strengthens the heart of Yisrael at every moment to flee and escape, even after whatever has already passed.
Through all this one merits Shavuos = Yom HaBikkurim [Day of the Firstfruits], when we read the Viduy Bikkurim: "Arami oveid avi" — "An Aramean sought to destroy my father" = Lavan HaArami, who sought to uproot everything through his evil thoughts. For the essential blemish of the Bris (the foundation of the entire Torah) comes through blemished thoughts. Through defeating Lavan's thoughts we give thanks and praise to Hashem — who brought us into Egypt's exile and took us out through the power of the Tzaddik (= Moshe Rabbeinu), who gives advice and strengthens the heart of Yisrael at every moment to flee and escape, even after whatever has already passed.
ּהֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַל לֹא יַמְעִיט )שמותל,טו( ...וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים'שְׁקָלִים,'כִּי יֵש ׁ בָּזֶה מִשְׁקָל גָּדוֹלְ, כִּי צרִיכִין לִהְיוֹת עָנָו בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה לִהְיוֹת אַיִן ּמַמָש ׁ בְּלִי שׁום טָעות ופְנִיָה כְּלָל.ֹ ּוְאַף־עַל־פִי־כֵן יִהְיֶה ּּחָזָק וְאַמִיץ מְאֹד וְלִבְלִי לְהָנִיח ַ לְהַפִיל אֶת עַצְמו ּבְּשׁום דָבָר וְכו'.וְזֶה בְּחִינַת)שְׁמוֹת לִ(מַחֲצּית הַשֶׁקֶל ּּתְרומָה לַה,'ּּכִּי הוא בִּבְחִינַת מַחֲצִית הַשֶׁקֶל,ּכִּי הוא ּּמִשְׁקָל גָּדוֹל כְּמו ֹ הַמִשְׁקָל שֶׁעוֹמֵד בְּמַחֲצִיתו ֹ ובָאֶמְצַע ּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַכְרִיע ַ לְכַאן ולְכַאן.וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת ׁ ּּנִתְקַשֶׁה מֹשֶׁה עַל הַשְׁקָלִיםּעַד שֶׁאָמַר לו ֹ הַקָדוֹש ְּּבָּרוך הוא'ּּזֶה יִתְנוִׁ'ּכְּמו ֹ שֶׁפֵרֵש ׁ רַש"י.כִּי הָיָה קָשֶׁה ְלו ֹ מְאֹד אֵיך יְכוֹלִין לְזַכּוֹת אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לָבוֹא לָזֶה ְּלִהְיוֹת עֲנָוִים בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית וְאַף־עַל־פִי־כֵן יִהְיֶה כָּל אֶחָד חָזָק וּאַמִיץ מְאֹד בְּעַזות דִקְדֻשָׁה כָּרָאוי. ּוְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁנִצְטַוו בִּשְׁקָלִים)שְׁמוֹת ל(:הֶעָשִׁיר ּלֹא יַרְבֶּה וְהַדַל לֹא יַמְעִיטַ.ּדְהַיְנו בְּחִינָה הַנ"ל,ּּשֶׁיִזָהֵר ּכָּל אֶחָד שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי גֵּאות שֶׁהוא רִבּויּ וְגַדְלות בְּחִינַת הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה,ְּוְכֵן לְהֵפֶך שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי ּּעֲנָוָה פְסולָהׁ,דְקַטְנות מַמָש ּשֶׁהוא בְּחִינַת מֹחִין, יַמְעִיט לֹא וְהַדַל בְּחִינַת ּשֶׁזֶהו,הֶעָשִׁיר דֶרֶך ְּכִּי לְהִתְגָּאוֹת,ֹ שֶׁכָּתוב ּכְּמו)מִשְׁלֵייח" :(יַעֲנֶה עָשִׁיר ּעַזוֹת",ּּוכְמו ֹ שֶׁכָּתוב)יִרְמְיָה ט" :(ּאַל יִתְהַלֵל חָכָם ּגִּבּוֹר וְעָשִׁיר וְכו'."נִמְצָא,ּשֶׁעֲשִׁירות הוא מֵהַדְבָרִים ְּּשֶׁדֶרֶך לְהִתְגַּדֵל בָּהֶם.ּוְדַלות וַעֲנִיות הוא בִּבְחִינַת עֲנָוָה,כְּמו ֹ שֶׁאָמַרּדָוִד)ּּתְהִלִים קט" :(כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי." ְֹּּוְזֶה עִקַר מִצְוַת צְדָקָה שֶׁצָרִיך הֶעָשִׁיר לְרַחֵם עַל הֶעָנִי ּולְהִשְׁתַתֵף בְּצַעֲרו ֹ וְלִתֵן לו ֹ דֵי מַחְסוֹרו ֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לו, ּשֶׁזֶהו בְּחִינַת עֲנָוָה בִּשְׁלֵמות.ֹ כִּי זֶהֹהֶעָשִׁיר שֶׁאֵינו ּּנוֹתֵן צְדָקָה זֶהו מֵחֲמַת גַּסּותו,ּּשֶׁאֵינו ֹ נוֹתֵן דַעְתו ֹ כְּלָל ּעַל דַחֲקות הֶעָנִי וְעַל רִבּוי עֲשִׁירותו ֹ וְאֵינו ֹ מֵשִׂים אֶל ְְּּלִבּו ֹ כְּלָל מַדוע ַ מַגִּיע ַ לו ֹ כָּל כַּך עֲשִׁירות וכְלֵי כֶּסֶף ּּומַרְגָּלִיוֹת וּכו'ּוְהֶעָנִי יֵש ׁ לו ֹ דַחֲקות כָּזֶה ובְבֵיתו ֹ אֵין לֶחֶם וְשִׂמְלָה.ּכִּי אִם הָיָה מֵשִׂים לֵב לָזֶה בֶּאֱמֶת בְּוַדַאי ּהָיָה נוֹתֵן לו ֹ בְּשֶׁפַע גָּדוֹל ובְלֵב טוֹבֹ ,ּרַק מֵחֲמַת גַּסּותו אֵינו ֹ נוֹתֵן לֵב לָזֶה כְּלָל,ּּוְנִדְמֶה לו ֹ כְּאִלומַגִּיע ַ לו ֹ כָּל ּמַה שֶׁיֶש ׁ לו ֹ וְחָפֵץ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר,וְנִדְמֶה לו ֹ שֶׁהֶעָנִי ּהוא גַּזְלָן וְרוֹצֵח ַ מַה שֶׁמְבַקֵש ׁ מִמֶנו נְדָבָה.עַל־כֵּן ְצָרִיך כָּל אָדָם שֶׁחֲנָנו ֹ ה'ּבְּאֵיזֶה עֲשִׁירות בֵּין רַב בֵּין מְעַטְ,ׁ מִכָּל שֶׁכֵּן וּכָל שֶׁכֵּן הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵש ּלָהֶם אֲלָפִים ורְבָבוֹת ובָתֵיהֶם מְלֵאִים כָּל טוב בְּגָדִים ומַרְגָּלִיוֹת טוֹבוֹת וַאֲבָנִים ּּוְתַכְשִׁיטִין,אֶל ּּשֶׁיָשִׂימו ָּּלִבָּם הֵיטֵב שִׁפְלותָם בֶּאֱמֶת וְיִזְכְּרו אֶת עַצְמָם הֵיטֵב ּשֶׁיֹּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהֶעָנִי הוא טוֹב וְכָשֵׁר יוֹתֵר מִמֶנו ּּוְיִשְׁתַתֵף עַצְמו ֹ בְּצַעֲרו ֹ שֶׁל הֶעָנִי וְדָחְקו,ּּוְאָז בְּוַדַאי יִתֵן ּצְדָקָה בִּשְׁתֵי יָדַיִם בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה כְּפִי עֶרְכּו ֹ וְיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה זוֹכִיןלַעֲנָוָה)ּּוכְמו ֹ שֶׁכָּתוב בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית(,ַּכִּי עִקַר הַצְדָקָה הוא בִּבְחִינַת כַּנ ּעֲנָוָה"ל,הֶעָנִי אֶת מְחַיֶה הַצְדָקָה עַל־יְדֵי ַּּכִּי ּּוְהָאֶבְיוֹן שֶׁהוא בִּבְחִינַת עֲנָוָה כַּנ"ל,ֵאֲבָל הָעֲנָוָה שֶׁל הֶעָנִי אֵינו ֹ בִּשְׁלּמות,ּּכִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל עֲנִיותו ֹ בָּא לִידֵי נִבְזֶה וְעָצֵל וְכו שֶׁהוא ּעֲנָוָה פְסולָה'חַס וְשָׁלוֹםֹ, עַצְמו אֶת לְהַקְטִין צְרִיכִין שֶׁאֵין בְּמָקוֹם,ֹ אֲבָל ֶּעַל־יְדֵי שֶׁהֶעָשִׁיר מַשְׁפִיע ַ לו ֹ נִדְבַת לִבּו ֹ ומְחַיֶה אוֹתו עַל־יְדֵי זּּה מַגְבִּיה ַ אֶת הֶעָנִי ומֵרִים אוֹתו ֹ מִבְּחִינַת פְסולָה עֲנָוָה שֶׁהִיא דְקַטְנות ּמֹחִין.הֶעָשִׁיר וְכֵן ּשֶׁמִגֹּדֶל עֲשִׁירותו ֹ הָיָה יָכוֹל לָבוֹא לִידֵי גֵּאות גָּמור, לֶעָנִי צְדָקָה ֹ וְנוֹתֵן מָמוֹנו שֶׁמְחַסֵּר עַל־יְדֵי ּאֲבָלְ, ֹעַל־יּדֵי זֶה מַשְׁפִיל אֶת עַצְמו ֹ ומְמַעֵט גַּסּותו.וְעַל־יְדֵי ּּזֶה עַל־יְדֵי גֹּדֶל הַמִצְוָה שֶׁל צְדָקָה שֶׁשְׁקולָה כְּכָל ּהַתוֹרָה נִתְתַקְנִין שְׁנֵיהֶם,ּ בְּחִינַת הָעֲנָוָה וְהַגַּדְלות ּשֶׁיִהְיו שְׁנֵיהֶם נִכְלָלִים בַּקְדֻשָׁהְּ,כִּי בשָׁרְשָׁם שְׁנֵיהֶם ּּאֶחָד בִּבְחִינַת בִּמְקוֹם גְּדֻלָתו ֹ וְכו'.ַּוְכֵן כָּתַב אֲדוֹנֵנו ּּמוֹרֵנו וְרַבֵּנו ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר)סִימָן ב(ּשֶׁצְדָקָה הִיא ִּבִּבְחִינַת זֶה יַשְׁפִיל וְזֶה יָרִים שֶׁהַנוֹתֵן מַשְׁפִיל אֶת ּעַצְמו ֹ ומֵרִים אֶת הֶעָניַ,ּּהַיְנו כַּנֹ "ּּל שֶׁמְתַקֵן אֶת עַצְמו ּומוֹצִיא אֶת עַצְמו ֹ מִגֵּאות דְסִטְרָא אָחֳרָא עַל־יְדֵי הֶעָנִי צָרוֹת ֹ עַל לִבּו ֹ וְנוֹתֵן עַצְמו אֶת ֹּּשֶׁמַשְׁפִיל ּוְדַחֲקותו ֹ וְנוֹתֵן לו ֹ מָמוֹנו,ֹ ּ וְכֵן מְתַקֵן אֶת הֶעָנִי עַל־יְדֵי לו ּשֶׁנוֹתֵןדְקַטְנות אוֹתו ֹ מִבְּחִינַת מֹחִין ּשֶׁמֵרִיםַ, ּשֶׁהוא בְּחִינַת עֲנָוָה פְסולָה כַּנ"ל.ַוְעַל־יְדֵי זֶה נִכְלָל כַּנ יַחַד דִקְדֻשָׁה וְהַגַּדְלות ּהָעֲנָוָה"ל,עִקַר ּּשֶׁזֶה ּשְׁלֵמות הָעֲנָוָה בְּתַכְלִית.ֶׁוְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת שְׁקָלִים ַשּּהוא צְדָקָה כַּנ"ל,ּּשֶׁעִקַר הַמִצְוָה לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה יַמְעִיט לֹא וְהַדַל יַרְבֶּה לֹא הֶעָשִׁיר ּלִבְחִינַת, שֶׁהֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה,ּהַיְנו שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי גֵּאות, ּּשֶׁהוא בְּחִינַת רִבּוי.ּוְהַדַל לֹא יַמְעִיטֹ,ּשֶׁלֹא יָבוַא ּלִידֵי מֹחִין דְקַטְנות וְכַנ"ל. ּוְזֶה שֶׁנֶאֱמַר בִּשְׁקָלִים)שְׁמוֹת ל(" :וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף"שֶׁמִשָׁם רִבּוי בְּחִינַת שֶׁהוא הַמִנְיָן ּעַל־יְדֵי ִּאֲחִיזַת הַגֵּאות שֶׁמִשָׁם עִקַר סִטְרָא דְמוֹתָא שֶׁהוא נִצְחִי חַיִים ְּּהֵפֶךים,שְׁקָלִים מִצְוַת עַל־יְדֵי אֲבָל אֲמִתִיִית עֲנָוָה בְּחִינַת ּשֶׁהוא,יְכוֹלִין זֶה עַל־יְדֵי עַל־יְדֵי נֶגֶף בָּהֶם יִהְיֶה וְלֹא יִשְׂרָאֵל אֶת לִמְנוֹת ּהַמִנְיָן שֶׁהוא בְּחִינַת רִבּוי,ּכִּי אַדְרַבָּא,ּעַל־יְדֵי רִבּוי זוֹכִי ּהַמִנְיָןבִּבְחִינַת וְיוֹתֵר יוֹתֵר יְתֵרָה לַעֲנָוָה ֹן ּבִּמְקוֹם גְּדֻלָתו ֹ שָׁם אַתָה מוֹצֵא עַנְוְתָנותו.וְכַמְבֹאָר אַחֵר בְּמָקוֹם)הַמֶלֶך שֶׁל ְּּבְּהַמַעֲשֶׂה]ּּבְּסִפורֵי מַעֲשִׂיוֹת מַעֲשֶׂה ו'[ּ עַל פָסוק חֲזֵה צִיוֹן וְכו'(ְּשֶׁדֶרֶך הֶעָנָוּשֶׁכָּל מַה שֶׁמְגַדְלִין אוֹתו ֹ יוֹתֵר,בָּא לַעֲנָוָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר.ּּוְעַל־כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁיִתְרַבּו יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר,ּּכִּי כָּל מַה שֶׁנִתְרַבִּין יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר ּאֵינָם בָּאִים לִידֵי גֵּאות עַל־יְדֵי זֶה חַסוְשָׁלוֹם,רַק ּאַדְרַבָּא,ה אֶת עוֹבְדִין יוֹתֵר שֶׁנִתְרַבִּין מַה ּּכָּל' ְּיִתְבָּרַך בְּיוֹתֵר ומַכִּירִין אֶת בּוֹרְאָם בְּיוֹתֵר.ַוְעַל־יְדֵי ּזֶה בָּאִין לִידֵי עֲנָוָה יְתֵרָה כַּנ"ל,כִּי עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר"כִּי ּּאַתֶם הַמְעַט וְכו'"ֲ,ּשֶׁמְמַעּטִין עַצְמָן וְכו'. שְׁקָלִים מִצְוַת בְּחִינַת וְזֶה,שֶׁרוֹצִין בְּעֵת ּשֶׁהוא הַמִנְיָן עַל־יְדֵי יִתְעוֹרֵר שֶׁלֹא יִשְׂרָאֵל אֶת ּּלִמְנוֹת ּבְּחִינַת הַנֶגֶף,ּשֶׁהוא סִטְרָא דְמוֹתָא שֶׁנֶאֱחָז בְּרִבּוי ּוְגֵאות,ּרַק אַדְרַבָּאִ,ּעַל־יְדֵי הַמּנְיָן יִזְכּו לִנְשִׂיאַת רֹאש ׁ בְּחִינַת'ּכִּי תִשָׂא אֶת רֹאש ׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל')שְׁמוֹת ל(,עֲנָוָה בְּחִינַת שֶׁהוא הַמֹחִין הִתְנוֹצְצות ּהַיְנו ּּאֲמִתִיִית,ּשֶׁהוא עִקַר הַחַיִים,ּבְּחִינַת תְחִיַת הַמֵתִים )ועיין בלקוטי מוהר"ן ב'-סימן ע"ב(,שֶׁכָּל זֶה זוֹכִין ּעַל־יְדֵי הַשְׁקָלִים,שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה,שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַמֹחִין הִתְנוֹצְצות שֶׁהוא הַפָנִים לְאוֹר ּזוֹכִין, ְּשֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִיִית בִּשְׁלֵמות שֶׁשָׁם ּכָּל מַה שֶׁנִתְגַּדְלִין ונִתְרַבִּין יוֹתֵר זוֹכִין לַעֲנָוָה יְתֵרָה מוֹצֵא אַתָה ֹ שָׁם גְּדֻלָתו בִּמְקוֹם בִּבְחִינַת ֹּּבְּיוֹתֵר ּעַנְוְתָנותוֶׁ,ּשֶׁזֶה עִקַר הַחַיִים הָאֲמִתִיִים וְהַנִצְחִיִים של כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר.)לקוטי הלכות-הלכותתפילין ו'- כ"ד(
The Annual Cycle Through LM II:72
ֹוָאֲמַלֵּאאוֹתו )שמותלא,ג( "ּוָאֲמַלֵא אוֹתו ֹ רוח ַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה ובִתְבונָה ובְדַעַת מְלָאכָה ּובְכָל",מֹחִין הָאַרְבָּעָה בְּחִינַת שֶׁהֵם, ּכַּמְבֹאָר בְּהַתוֹרָה"ּּחַיִים נִצְחִיִים) "לקוטי מוהר"ן ב' -ע סימן"ב(.נִמְצָאָ,ַ ה הַמֹח ּּשֶׁקוֹרֵארְבִיעִי'כָּל מְלָאכָה,'ּכִּי שָׁם עִקַר הַמְלָאכָה וְהָאֻמָנות שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם,ּכִּי כְּלַל הַמֹחִין הֵם שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵם:חָכְמָה דַעַת ּבִּינָה,מֹחִין אַרְבָּעָה נִקְרָאִים לִפְעָמִים ְֵאַך ּמֵחֲמַת שֶׁהַדַעַת כָּלול מִשְׁתַיִם שֶׁהם בְּחִינַת חֲסָדִים ּּוגְבורוֹתַ.ּוְאֵלו הַמֹחִין מְבֹאָרִין בַּפָסוק הַנ"ל:ּוָאֲמַלֵא ּאוֹתו ֹ רוח ַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה ובִתְבונָה—שֶׁהֵם חָכְמָה ּובִינָה.מְלָאכָה ובְכָל ּּובְדַעַתַ—מֹח בְּחִינַת זֶה מִשְׁתַיִם שֶׁכָּלול ּהַדַעַתֶ,ּשֶׁזבְּחִינַת ּהו'ּובְדַעַת,' ּשֶׁהוא בְּחִינַת הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת,ּשֶׁהֵם בְּחִינַת דַעַת סְתָם,ּּכִּי הֵם עִקַר הַדַעַת' ,ּובְכָל מְלָאכָה'זֶה בְּחִינַת ּהַמֹח ַ הָרְבִיעִי שֶׁהוא מֹח ַ הַגְּבורוֹת שֶׁבְּדַעַת,ּשֶׁהוא מְלָאכָה ובְכָל ּבְּחִינַתִּ,כהָאֻמָנות עִקַר שָׁם ּי ּוְהַמְלָאכָה שֶׁל כָּל אָדָם. אָחֳרָא הַסִּטְרָא אֲחִיזַת ַ שֶׁעִקַר יָדוע זֶה ּּכִּי,ּהוא ּבִּבְחִינַת גְּבורוֹת וְדִינִיםַ .וְעַל־כֵּן שָׁם בִּבְחִינַת מֹח ֳּּהַגְּבורוֹת שָׁם נֶאֱחָזִים הַמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחהַמִלְחָמָה עִקַר שֶׁשָׁם הַבֵּרור עִקַר שֶׁשָׁם ּרָא, מְלָאכָה ובְכָל נִקְרָאִים ּוְעַל־כֵּן,עִקַר שָׁם ֹ ּכִּי ּהַמְלָאכָה וְהָאֻמָנות שֶׁל הָאָדָם לְהִזָהֵר בְּמַחֲשַׁבְתו מִפְסֹלֶת ולְטַהֲרָה ּלְנַקוֹתָה.מְלָאכָה ֹ הַבַּעַל כְּמו ּשֶׁמְזַכְְֵּּּך ומְטַהֵר אֶת הַכְּלִי וְחוֹתֵך ומְנַסֵּר סְבִיב הַכְּלִי ּכָּל הַמוֹתָרוֹת וְהַפְסֹלֶת כְּדֵי לְהוֹצִיא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוׁ , ולְגָרֵש הַמַחֲשָׁבָה אֶת לְזַכֵּך צְרִיכִין ֹ כֵן ְּּכְּמו שֶׁיִהְיֶה שֶׁבַּמַחֲשָׁבָה כְּדֵי ּהַמוֹתָרוֹת וְהַפְסֹלֶתכְּלִי וְכו דִקְדֻשָׁה ַ ונְשָׁמָה ׁ רוח נֶפֶש לְקַבֵּל ּמוכָןֹ 'כְּמו ּשֶׁמְבַקְשִׁין עַל זֶה בְּכַמָה תְפִלוֹת.)לקוטי הלכות- הלכותתפילין ו'-ל"ג(
And therefore in Lavan, even though he is a very impure klipah, there still remains within him much life-force of holiness — very lofty. That is, the aspect of the souls of the wives of Yaakov, together with their root, which is wealth. And therefore Yaakov labored at his place until he extracted them from him together with their root. And therefore, even after he married them, he toiled greatly still at his place — in order to extract from him the root of their life-force, that is, the wealth that he extracted from him. And this is what is written: "For all the wealth that G-d has saved from our father — it is ours" (Beraishis 31:16). "It is ours" specifically — for it is ours, for it is our root, as mentioned above.
ּּוְשָׁמְרו בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַׁבָּת )שְׁמוֹת לא,טזָּ( ּאַף־עַל־פִי שֶׁקְדֻשַׁת שַׁבּת קְבִיעָא וְקַיָמָא מֵה'ְיִתְבָּרַך ַ לְשָׁם נוֹגֵע פְגָם שׁום ֹ וְאֵין ּּבְּעַצְמו,ֹּאַף־עַל־פִי־כֵן ולְשָׁמְרו הַשַׁבָּת אֶת לְקַבֵּל יִשְׂרָאֵל ּּצְרִיכִיןֹ ,כְּמו ּשֶׁכָּתוב)שְׁמוֹת לא(:ּּוְשָׁמְרו בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַׁבָּת ּוְכו,'כִּי אֵיןּ קְדֻשַׁת שַׁבָּת נִמְשֶׁכֶת בְּזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי,ֹ שֶׁאוֹמְרִים כְּמו)שַׁחֲרִית ּבִּתְפִלַת לְשַׁבָּת:(ּוְלֹא נְתַתו ֹ ה'ּּאֱלֹקֵינו לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְכו'.ַוְזֶה ז רַבּוֹתֵינו ּּשֶׁאָמְרו"ל)יא פָרָשָׁה רַבָּה ּבְּרֵאשִׁית( ְּּּשֶׁאָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ־בָּרוך־הוא:ּלַכֹּל נָתַת ָ בֶּן ּּזוג וְכו,'ּוְהֵשִׁיב לָה:ְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הוא בֶּן זוג שֶׁלָך. שַׁבָּת קְדֻשַׁת תָלוי מִיִשְׂרָאֵל אֶחָד בְּכָל ּוְעַל־כֵּןָּ. ּוְעַל־כֵּן פִקוח ַ נֶפֶש ׁ דוֹחֶה שַׁבת,ּכִּי מוטָב שֶׁיְחַלֵל ּּשַׁבָּת אַחַת וְאַל יְחַלְלו שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה,ּכִּי כְּשֶׁנִסְתַלֵק שַׁבָּת לְחִלול נֶחְשָׁב ּנֶפֶש ׁ מִיִשְׂרָאֵל,בְּחִינַת חָלָל, הַקְדֻשָׁה וְהִסְתַלְקות מִיתָה ּבְּחִינַת,ֹ שֶׁאָמְרו ַּכְּמו ּרַבּוֹתֵינו ז"ַּל וּמובָא בִּדְבָרָיו ז"ל)בְּסִימָן רעז.(ּּוכְשֶׁמֵת ּוְנִסְתַלֵק אֶחָד מִיִשְׂרָאֵל שֶׁהוא מִכְּלַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל ּשֶׁהֵם הַבֶּן זוג שֶׁל שַׁבָּת,ּּנֶחְשָׁב בְּחִינַת חִלול שַׁבָּת ּבְּחִינַת הִסְתַלְקותָ.ּוְעַל־כֵּן פִקוח ַ נֶפֶש ׁ מִיִשְׂרּאֵל דוֹחֶה שַׁבָּת,ַּכִּי מוטָב שֶׁיְחַלֵל שַׁבָּת אַחַת מִשֶׁיְחַלְלו שַׁבָּתוֹת ּהַרְבֵּה וְכַנ"לׁ ,ּּוְהָעִקָר מֵחֲמַת שֶׁכָּל נֶפֶש ׁ מִיִשְׂרָאֵל יֶש ּלו ֹ אֲחִיזָה בְּנֶפֶש ׁ הַצַדִיק שֶׁהוא עִקַר הַבֶּן זוג שֶׁל שַׁבָּתִ, ּשֶׁהוא בְּחִינַת מילָה,שְׁמִירַת הַבְּרִית,ּבְּחִינַת צַדִיק וְשַׁבָּת,סָהֲדִין תְרֵין ּשֶׁהֵם]עדים שני[ּשֶׁיִשָׁאֲרו ּיִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָׁתָם.ּוְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוא אֶפִיקוֹרוֹס שֶׁהוא הַצַדִיקִים אֶת ומְבַזֶה עֹל ּהַפוֹרֵק,ֹ שֶׁאָמְרו ּּוכְמו ַּרַבּוֹתֵינוז"ל)עֲבוֹדָה זָרָה כו(:ּּשֶׁהוא מִן הַמוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין,ּבְּוַדַאי אֵין פִקוח ַ נַפְשׁו ֹ דוֹחֶה שַׁבָּת כִּי הֲלֹא ּּאַדְרַבָּא מִצְוָה לְהוֹרִידו ֹ וְכו,'ַ ּאֲבָל מִי שֶׁאֵינו ֹ פוֹרֵק עֹל שֶׁיוֹדֵע שֶׁאַף־עַל־פִי בַּצַדִיקִים ֹ ּומַאֲמִיןבְּנַפְשׁו ּחֶסְרוֹנוֹתָיו ופְשָׁעָיו ופְגָמָיו הָעֲצומִים אַף־עַל־ פִי־כֵן ּהוא מַאֲמִין בִּקְדֻשַׁת יִשְׂרָאֵל ובִקְדֻשַׁת הַצַדִיקִים שֶׁהֵם ּהָעִקָרֹ,כְּהִלְכָתו שַׁבָּת וְשׁוֹמֵר,כְּנֶסֶת בִּכְלַל ַּׁ הוא ּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַבֶּן זוג שֶׁל שבָּת,ּשֶׁכָּל הַמְשָׁכַת קְדֻשַׁת ּשַׁבָּת בְּזֶה הָעוֹלָם הוא עַל יָדָםַ ,ּעַל־כֵּן בְּוַדַאי פִקוח ּנַפְשׁו ֹ דוֹחֶה שַׁבָּת) .לקוטי הלכות-הלכות שבת ז'- אות י"א(
The rule is: that one needs to seek and search very, very much for the true tzaddik who has the aspect of ruach hakodesh -- so that one should merit to clarify the m'dameh. Through which the emunah is clarified, etc. For the entire world hangs on this, etc., as above.
ּוַיַרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁש ׁ מֹשֶׁה )שמותלב,א( ּעִקַר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַלְ_יּּדֵי שֶׁפָגְמו בִּכְבוֹד מֹשֶׁה וְתַלְמִידָיו,עַל_ּיְדֵי שֶׁלֹא הֶאֱמִינו שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַלְקות הָאֱמֶת הַצַדִיק בְּחִינַת שֶׁהוא ּמֹשֶׁה,אַחַר גַּם_ֹ ְכָּך ִּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָמִים לָעַד וצְרִיכִין לְקַיֵם דִבְרֵי תוֹרָתו ּלָנֶצַח תָמיד,ּכִּי דְבָרָיו הֵם דִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִים אֲשֶׁר ּהֵם קַיָמִים לְעוֹלָם,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב)יְשַׁעְיָה מ:(ּודְבַר ּּאֱלֹקֵינו יָקום לְעוֹלָם,ּּכִּי עִקַר פְגַם הָעֵגֶל הָיָה,ּשֶׁהָיו ּסְבורִים שֶׁכְּבָר מֵת מֹשֶׁהִׁ,כְּמו ֹ שֶׁפֵרֵש ׁ רַשָ"ּי עַל פּסוק )שְׁמוֹת לב(:ּּוַיַרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁש ׁ מֹשֶׁה וְכו'.ּוְאָז אָמְרו לְאַהֲרֹן:ֹּקום עֲשֵׂה לָנו אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכו לְפָנֵינו כִּי זֶה ּמֹשֶׁה הָאִיש ׁ לֹא יָדַעְנו מֶה הָיָה לו,ֶּּׁהַיְנו שֶׁעָשׂו עַצְמָם ֹּּכְּאִלו אֵינָם חוֹלְקִים עַל מֹשה בְּעַצְמו,רַק הֵם אוֹמְרִים ּשֶׁעִנְיַן מֹשֶׁה אֵינָם יוֹדְעִים מַה הוא,בְּחִינַת:כִּי זֶה ּּמֹשֶׁה הָאִיש ׁ לֹא יָדַעְנו וְכו,'ּרַק עַתָה שֶׁכְּבָר מֵת ּלְדַעְתָםֹ,בִּמְקוֹמו ׁ אַחֵר לְבַקֵש ּצְרִיכִין.ּוְנָבוֹכו עַל הַמְשֻׁבָּשׁוֹת בְּדֵעוֹתֵיהֶם_רָאשֵׁי בַּעֲצַת זֶה ׁיְדֵי ּהָעֵרֶב רַב שֶׁקִבְּלו אוֹתָם עֲלֵיהֶם לְרַב ולְרֹאש,מֵחֲמַת ּשֶׁהָיו יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים עַל_ּיְדֵי שְׁמוֹת הַטֻמְאָהַ, ּּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)ּּתַנְחומָא כִּי_תִשָׂא יט(ֹ, ּשֶׁהָיו שָׁם יונוס וְיוּמְבְּרוס,ּשֶׁהֵם הִשְׁלִיכו הַשֵׁם לְתַנור ּהָאֵש ׁ וְכו,'ּעַד שֶׁאָמְרו:ּּקום עֲשֵׂה לָנו אֱלֹהִים אֲשֶׁר ּּיֵלְכו לְפָנֵינו. ּוְעִקַר חֶטְאָם וְטָעותָם הַזֶה הָיָה עַל_ָּּיְדֵי שֶׁלֹא הֶאֱמִינו ְּּבַּמֶה שֶׁלִפְנֵיהֶם אֱמֶת בָּרור וְזַך ומְתֻקן,ּּשֶׁהוא תוֹרַת ְּמֹשֶׁה אֱמֶת שֶׁקִבְּלו בְּסָמוך,ּּוַעֲדַיִן תַלְמִידָיו הַקְדוֹשִׁים ּקַיָמִים,שֶׁהֵם:ּּאַהֲרֹן וְחור וִיהוֹשֻׁע ַ וְכו'.ּּוַאֲפִלו לְפִי מֹשֶׁה שֶׁמֵת ּּטָעותָם,לְתַלְמִידָיו לֵילֵך לָהֶם ְַהָיָה ּהַקְדוֹשִׁים וְלִשְׁאֹל מֵהֶם הְּדֶרֶך אֲשֶׁר יֵלְכו בָּה,אֲבָל ּרָאשֵׁי הָעֵרֶב רַב הִטְעו אוֹתָם,ּּעַד שֶׁמָאֲסו בְּתוֹרַת מֹשֶׁהׁ,בְּפֵרוש בָּה ּשֶׁכָּתוב:אֱלֹהִים לְך יִהְיֶה ָלֹא ּאֲחֵרִים וְכו,'ְּּובָחֲרו לֵילֵך בַּעֲצַת רָאשֵׁי הָעֵרֶב רַב ּוְעָשׂו אֶת הָעֵגֶל וְלֹא רָצּו לְצַיֵת אֶת תַלְמִידֵי מֹשֶׁה ּשֶׁמִחו בָּהֶם עַל זֶה וְהָרְגו אֶת חור,ּעַד שֶׁנִתְיָרֵא אַהֲרֹן ּמֵהֶם וְהֻכְרַח לַעֲשׂוֹת חֶפְצָם שֶׁלֹא יַהַרְגוהו חַס וְשָׁלוֹם, תַקָנָה לָהֶם יִהְיֶה ּּוְלֹאַ,ז רַבּוֹתֵינו ֹ שֶׁאָמְרו ּּכְּמו"ל )סַנְהֶדְרִיןז.(.)לקוטי הלכות-הלכותבשר וחלב ה' -כ"ב(
Halachah 1 (LM I:54): Hashem arranges for each person to eat foods containing sparks of their soul. Bless the favorite first (= closest to your soul). Seven Species from Eretz Yisrael = root of all holy souls → precedence. Specific berachos (ha'aitz, ha'adamah) due to fruits' precious souls. Da'as determines everything — intent, tafel/ikar, precedence.
Halachah 2 (LM I:44, LM II:40): Through berachah, Eretz Yisrael is made everywhere. Before berachah: "to Hashem is the earth" (distinction between EY and chutz la'Aretz). After: "the earth He gave to mankind" (eretz unqualified = Eretz Yisrael = everywhere). Seven Species = seven Torah measures = seven layers of the eye = Hashem's eyes of providence on Eretz Yisrael. Therefore they precede; earlier in verse = closer to His providence.
Halachah 2 (LM I:44, LM II:40): Through berachah, Eretz Yisrael is made everywhere. Before berachah: "to Hashem is the earth" (distinction between EY and chutz la'Aretz). After: "the earth He gave to mankind" (eretz unqualified = Eretz Yisrael = everywhere). Seven Species = seven Torah measures = seven layers of the eye = Hashem's eyes of providence on Eretz Yisrael. Therefore they precede; earlier in verse = closer to His providence.
ׁ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִיש )שמותלב,א( ֹ ּּוְזֶה שֶׁבָּאו אֶל אַהֲרֹן וְאָמְרו לו" :ֹּּקום עֲשֵׂה לָנו אֱלֹהִים ּכִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִיש ׁ לֹא יָדַעְנו מֶה הָיָה לו."ַּוְעַתָה בּוֹא ּורְאֵה אַתָה הַמְעַיֵן הּמִסְתַכֵּל בַּתוֹרָה בְּעֵין הָאֱמֶת, ּשֶׁמְפֹרָש ׁ כָּאן שֶׁכָּל טָעותָם הָיָה בָּעִנְיָן שֶׁלֹא הִשְׁתַדְלו ּלְחַפֵש ׂ קְדֻשַׁת רַבָּם מֹשֶׁה כָּרָאוי עַד שֶׁנָפְלו לְטָעות כָּזֶה עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב,ָּשֶׁמֵאַחַר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֶה הָיֹ לְמֹשֶׁה לו ה,אֱלֹהִים לָהֶם לַעֲשׂוֹת רָצו ּעַל־כֵּן אֲחֵרִים.ּוְלֹא שָׁתו אֶל לִבָּם הָאֱמֶת,כִּי,ּאַדְרַבָּא, ּמֵאַחַר שֶׁמֹשֶׁה עָשָׂה לָהֶם טוֹבוֹת כָּאֵלֶה וְגִלָה לָהֶם ְּאֱלֹהותו ֹ יִתְבָּרַך בְּהִתְגַּלות נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה,בִּפְרָט ּּבִּשְׁעַת מַתַן תוֹרָה,וְאִם עַכְשָׁו נֶעְלָם מֵהֶם,ּאַדְרַבָּא, ּזֶה לְטוֹבָתָם כְּדֵי שֶׁיִשְׁתַדְלו לְחַפֵש ׂ ולְבַקֵש ׁ אֶת קְדֻשַׁת ּהָרוחַ־הַקֹדֶש ׁ שֶׁלו ֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁיִתְבָּרְרו בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר הָיָה בֶּאֱמֶתֶׁ,שּּמֹשֶׁה עָלָה לַמָרוֹם כְּדֵי ּלְקַבֵּל שְׁאָרֵי מִצְווֹת הַתוֹרָה,ּּכְּדֵי לְתַקְנָם ולְבָרְרָם ּבִּשְׁלֵמות יוֹתֵר וְיוֹתֵר,ּרַק הֵם הָיו צְרִיכִים לַעֲמֹד עַל ּעָמְדָם ולְצַפוֹת לִישׁועַת הַ 'ּולְחַפֵש ׂ ולְבַקֵש ׁ ולְהִתְגַּעְגֵּע אַחֲרָיו עַדּּ שֶׁהָיָה חוֹזֵר ובָא אֲלֵיהֶם וְהָיָה מְלַמְדָם ּּומֵאִיר בָּהֶם כָּל הַתוֹרָה.ֹּוכְמו ֹ שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁע ַ שֶׁעָמַד ּאֵצֶל הָהָר וְהִמְתִין שָׁם עַל מֹשֶׁה רַבּו,ַּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו ּרַבּוֹתֵינו ז"ל,ֶּׁוְהָיָה תוֹלֶה עֵינָיו לַמָרוֹם ומְצַפֶה רַק שּּיַחֲזֹר וְיִתְגַּלֶה אֵלָיו,ּאֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינו הָרַבִּים לֹא ְּּּנִזְהֲרו בָּזֶה עַד שֶׁנִכְשְׁלו כָּל־כָּך שֶׁמִשָׁם כָּל הַחֻרְבָּנוֹת ּוְכָל הַגָּלֻיוֹת,ְְּּכִּי חָזַר וְנִמְשַׁך זֻהֲמַת הַנָחָש ׁ שֶׁמֵהֶם שֶׁעַל־י עַכְשָׁו שֶׁל הַכְּפִירוֹתהַגָּלות אֲרִיכַת זֶה ּדֵי ּבַּעֲווֹנוֹתֵינו הָרַבִּים.ּוְעִקַר הַתִקון עַל־יְדֵי צַדִיקֵי אֱמֶת ּשֶׁבְּכָל דוֹר שֶׁיֵש ׁ לָהֶם אֵיזֶה בְּחִינַת רוח ַ הַקֹדֶש ׁ גַּם ְּעַכְשָׁו כַּאֲשֶׁר הֶאֱרִיך בָּזֶה בְּהַתוֹרָה"ּתִקְעו תוֹכָחָה" )לקוטי מוהר"ן ב'-סימן ח'(ׂ ,ְּאֲבָל צְרִיכִין לְחַפֵש ּולְבַקֵש ׁ אַחֲרָיו מְאֹד בְּכָל עֵת אֲפִלו מִי שֶׁכְּבָר הִתחִיל ּלְמָצְאו ֹ וְכו'.)לקוטי הלכות-הלכות שלוחין ה'–י'(
And afterwards, we read Parashas Parah, which is the aspect of teshuvah, in the aspect of (Midrash Rabbah, Parashas Chukas): "Let the mother come and clean up after her child." For through the nekudos tovos that one finds, through this the evil is subdued — the aspect of Amalek — and through this one truly merits teshuvah, as above. And this is the aspect of (Zohar, Chukas 180b): "Red heifer — completely red — this is harsh judgment; unblemished — this is softened judgment." That is, when one is in the aspect of harsh judgment, where the evil is overpowering, G-d forbid — which is the aspect of harsh judgment, G-d forbid — then one must soften the judgment through finding within himself some nekudah tovah still. And this is the aspect of: "which has no blemish, upon which no yoke has come" (Numbers 19:2) — for the nekudah tovah is the aspect of a faithful dove that has no blemish, for she is comely and beautiful, in the aspect of "I am black but comely," etc., as above.
ּּקום עֲשֵׂה לָנו אֱלֹהִים )שמותלב,א( ּיֵש ׁ בְּחִינַת תוֹרוֹת נְפולוֹת וְלִמודִיּם פְגומִים וסְבָרוֹת מֻחְלָפוֹת,הָאָדָם הִתְרַחֲקות עִקַר זֶה ּּשֶׁעַל־יְדֵי ְמֵעֲבוֹדָתו ֹ יִתְבָּרַך.ּובְעִנְיָן זֶה יֵש ׁ בְּחִינוֹת רַבּוֹתׁ ,כִּי יֵש ְּשֶׁמְהַפֵך עַל־יְדֵי זֶה הָאֱמֶת לְגַמְרֵי,ּוְיֵש ׁ שֶׁנוֹטֶה עַל־יְדֵי זֶה מְעַט מִן הָאֱמֶתְ,ויֵש ׁ שֶׁאֵינו ֹ נוֹטֶה עַל־יְדֵי זֶה מִן הָאֱמֶת,ּכִּי אִם מְעַט דִמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין כְּלָל. ּוְכָל הַקִלְקולִים שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם מִקָטָן וְעַד גָּדוֹל,ַהַכֹּל ּהָיָה עַל־יְדֵי הַלִמודִים פְגומִים הַנ"ל,ּׁכִּי גַּם הַפְגַם הָרִאשעֲצַת יְדֵי עַל שֶׁהָיָה הַדַעַת עֵץ מֵאֲכִילַת ּׁוֹן ּהַנָחָש,הַנְפולוֹת הַתוֹרוֹת פְגַם עַל־יְדֵי הָיָה ַּהַכֹּל ּוְהַלִמודִים פְגומִים הַנ"ל,ּכִּי הַנָחָש ׁ בָּא עֲלֵיהֶם בְּעָרְמָה גְּדוֹלָה,מְאֹד וְעָמֹק גָּדוֹל לִמוד עִמָהֶם ּוְלָמַד,עַד ּשֶׁהִטְעָה אוֹתָם עַל־יְדֵי לִמודו ֹ הַפָגום,ּעַד שֶׁהוֹסִיפו עַל ּהַצִווי,ְּׁוְעַל־יְדֵי זֶה גָּרְעו אַחַר כָּך עַל־יְדֵי הַלִמוד שֶׁל הַנָחָש שֶׁל כּוֹזֵב ּשֶׁקֶר וְדִמְיוֹן,לָהֶם וְלָמַד ְשֶׁאָמַר ּעִמָהֶם כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִיתָה בִּנְגִיעָה וּכו'ּעַד שֶׁבָּאו לְמַה ּּשֶׁבָּאו.ּומֵאָז נִפְגַּם הַדַעַת וְהַמֹח ַ בְּיוֹתֵר,וְכָל הָעוֹלָם נִתְעָרֵב טוֹב בְּרַעַ,ּעַד אֲשֶׁר הַלִמודִים פְגומִים הַנ"ל ּּהוֹלְכִים ומַתְעִים ומְעָרְבְּבִים אֶת כָּל הָעוֹלָם.ּּומִזֶה ְנִמְשָׁך אַחַר קַבָּלַתּ הַתוֹרָה חֵטְא הָעֵגֶל עַל־יְדֵי לִמודִים רַב הָעֵרֶב שֶׁל וְהָרָעִים ּּהַפְגומִים.ׁ בְּעִנְיַן יֵש ַכִּי ּהַלִמודִים רָעִים הַנ"ּּל כַּמָה וְכַמָה בְּחִינוֹת,כִּי יֵש ׁ מִי מְעַט בָּזֶה ּשֶׁפוֹגֵם,ׁ יוֹתֵר וְיֵש,שֶׁפוֹגֵם ׁ מִי ּוְיֵש חַס־וְשָׁלוֹםְ כָּל כָּך,ּעַד שֶׁבָּאו עַל־יְדֵי זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת ּוַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָש ׁ כְּמו ֹ יְרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו.עַד ַּאֲשֶׁר אֲפִלו צַדִיקִים גְּדוֹלִים יְכוֹלִים לִטְעוֹת לִפְעָמִים ּעַל־יְדֵי הַתוֹרוֹת הַנְפולוֹת הַנ"ל,ְּעַד שֶׁמְהַפֵךּּדַעְתָם הָאֱמֶת מִן,ּּעַיֵן פְנִים.לְבַקֵש ׁ מְאֹד צְרִיכִין ּעַל־כֵּן ְּּמֵהַשֵׁם יִתְבָּרַך לְהִנָצֵל מִכָּל זֶה,ַוְלִזְכּוֹת לְתוֹרַת אֱמֶת ּשֶׁאֵין בָּה שׁום אֲחִיזָה וְתַעֲרוֹבוֹת מֵהַלִמודִים הַנ"ל. )לקוטי הלכות-הלכותברכת המזון ה'-אותיותד' ה'ז'ט'לפי אוצר היראה–תלמוד תורה-כ"ז(
And this is the aspect of: "it purifies the impure and renders impure the pure." For this quality — that one judges himself to the side of merit and finds within himself nekudos tovos — this quality purifies the impure and renders impure the pure. For one who is in the lowest level must specifically find merit within himself in order that he should not fall completely, G-d forbid, and his essential purification and teshuvah is through this specifically, as above. But one who is pure — if he considers himself to be on the level of good — he is certainly damaged by this, for he will fall into arrogance, G-d forbid. And as our Sages, of blessed memory, said: "Even if the entire world says to you 'you are a tzadik,' consider yourself as if you were a rasha." Therefore they said "as if a rasha" — and not an actual complete rasha, G-d forbid — for it is forbidden to consider oneself a complete rasha, G-d forbid. Rather, on the contrary: when it appears to him that he is a complete rasha, G-d forbid — and even if the truth is actually so, G-d forbid — even so, he must search and seek to find within himself a nekudah tovah, so that he should not be, G-d forbid, a complete rasha, as above. And through this he is purified and merits teshuvah, as above. And this is the aspect of "it purifies the impure and renders impure the pure," as above.
ּּאֲשֶׁר יֵלְכו לְפָנֵינו )שמותלב,א( ֹ רּב קִלְקולֵי הַדוֹרוֹת הוא עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנות דְסִטְרָא אָחֳרָא.שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּאֵיזֶה אֲנָשִׁים רָעִיםִ,ומ מִתְאַסְּפִים ּוְהֵםהֶהָמוֹן בְּתַקָנַת ּשְׁתַדְלִים ּוְעוֹשִׂין עַצְמָן כִּמְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם ומִשְׁתַדְלִים בְּטוֹבָתָם. אֵצֶל הוא רָעָה רְשָׁעִים שֶׁל טוֹבָתָם כָּל ּּובֶאֱמֶת ּּהַצַדִיקִים,כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי.ָּּומִזֶה הָיָה כָּל חֵטְא ּהָעֵגֶל כַּמְבֹאר בִּפְנִים]ּכִּי תֵכֶף אַחַר מַתַן תוֹרָה קֹדֶם ּּשֶׁיָרַד מֹשֶׁה מִן הָהָר נִתְקַבְּצו עַל אַהֲרֹן לַעֲשׂוֹת לָהֶם הָרַחֲמָנות מִצַד שֶׁהוא כֵּן גַּם שֶׁאָמְרו הָעֵגֶל ּאֶת ּשֶׁלָהֶם,ּכַּמובָן בַּפָרָשָׁה שָׁם שֶׁאָמְרו)שְׁמוֹת לב" :(ֵּׂקום עֲשֹּּה לָנו אֱלֹהִים כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִיש ׁ לֹא יָדַעְנו מֶה הָיָה לו."חֶרֶב כְּמַדְקְרוֹת בּוֹטִים אֵלו ּשֶׁדִבְרֵיהֶם, ְּשֶׁמִתְקַבְּצִים בְּקִבּוץ גָּדוֹל לְפַקֵח ַ עַל תַקָנַת הֶהָמוֹן ְּומְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם ומְבַקְשִׁים לָהֶם מִי שֶׁיֵלֵך לִפנֵיהֶם רוֹצִים שֶׁהֵם בַּדֶרֶך ְּלְהַדְרִיכָם,שָׁם ֹ שֶׁכָּתוב ּכְּמו: "ּּאֲשֶׁר יֵלְכו לְפָנֵינו."ּּוְכֵן הוא בְּכָל דוֹר וָדוֹר,בִּפְרָט הַזֶה ּּבַּדוֹר[...עַכְשָׁו הַמְצויִים הַקַלְקָלוֹת ּבִּפְרָט הָרַבִּים בַּעֲוֹנוֹתֵינו אֵלֶה ּבְּדוֹרוֹתֵינורִשְׁעֵי עַל־יְדֵי ה בְּבֵית זָרָה לְהַכְנִיס הַחוֹתְרִים יִשְׂרָאֵלׁ 'לְפָרֵש שֶׁלָהֶם חִיצוֹנִיוֹת חָכְמוֹת עַל־פִי ּהַתוֹרָה.וְרוֹצִים ַּּלְפַתוֹת ולְהָסִית ולְהַכְרִיח ַ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵלְכו חַס ּּׁוְשָׁלוֹם בְּדַרְכֵיהֶם הַמָרִים וְהַזָרִים כּּנִרְאֶה בְּחוש,אֲשֶׁר ּּרֹב הַנִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם הֵם פוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי.וְאַף עַל רִשְׁעָתָם כָּל ומַלְבִּישִׁין פְנֵיהֶם מַחֲצִיפִין כֵן ּפִי ּבְּרַחֲמָנות.בְּנֵי נַעֲרֵי עַל רַחֲמָנות ׁ לָהֶם יֵש ּכְּאִלו יִשְׂרָאֵל וְרוֹצִים לְהַדְרִיְּכָם בְּדֶרֶך יְשָׁרָה עַל פִי פֵרושֵׁי ּהַתוֹרָה שֶׁלָהֶם לִשְׁאוֹל וַאֲבַדוֹן וְכו'ּרַחֲמָנָא לִצְלָן, ׁ לָהֶם שֶׁיֵש יִשְׂרָאֵל לְטוֹבַת כַּוָנָתָם שֶׁכָּל ּּוְאוֹמְרִים ּּרַחֲמָנות עֲלֵיהֶם וְכו'.ְּּוְכָל זֶה נִמְשָׁך מִמַה שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָאּ יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנות.ּוְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַבֵּר תַאֲוַת יְכוֹלִין שֶׁאֵין וְשָׁלוֹם חַס הַתְפִלָה וְנִתְקַלְקֵל ּנִאוף ּלְהִתְפַלֵל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנונִים.הַתִקון ְּוְעִקַר ּלְכָל זֶה הוא עַל־יְדֵי צַדִיקֵי אֱמֶת כַּמְבֹאָר בִּפנִים )לקוטי הלכות-הלכותקריאת התורה ו'-אוֹת ב'(
Tzedakah
☰ Hebrew § 34
☰ Hebrew § 34
. ּוְעַיֵן עוֹד מֵעִנְיָן רַחֲמָנות דְסִטְרָא אָחֳרָא ומַה שֶׁעַל יְדֵי גְּדוֹלוֹת וְטִרְדוֹת לְטִרְחוֹת הָאָדָם אֶת מְבִיאִים ֹּזֶה בַּעֲמָלו יִשָׂא לֹא ומְאומָה פַרְנָסָה ּבִּשְׁבִיל.)אוצר היראה-ממון ופרנסה-כ"ח.אוצר היראה– רחמנות-א'( ּּאֲשֶׁר יֵלְכו לְפָנֵינו )שמות לב,אַ( ּוְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ּל שֶׁעִקַר הַחֻרְבָּן ּהָיָה עַל שֶׁלֹא בֵּרְכו בַּתוֹרָה תְחִלָה,ּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו )נְדָרִים פאָ.(:עַל מָה אּבְדָה הָאָרֶץ וְכו,'ּּדָבָר זֶה שָׁאֲלו ּוְכו'.מַאי:ּּוְלֹא הָלְכו בָּה?ּשֶׁלֹא בֵּרְכו בַּתוֹרָה תְחִלָה. שֶׁעוֹסְקִין אַף־עַל־פִי בַּתוֹרָה מְבָרְכִין כְּשֶׁאֵין ּּכִּי ְּבַּתוֹרָה בָּזֶה מַרְאִין שֶׁאֵין הַתוֹרָה חֲשׁובָה בְּעֵינֵיהֶם וְאֵין מּּחַיִין עַצְמָן בָּה בְּכָל עֵת וָרֶגַע רַק הִיא אֶצְלָם ּּכְּמו ֹ נִימוס וְדָת חַס וְשָׁלוֹם כְּמו ֹ שְׁאָרֵי נִימוסִים וְדָתֵי ּהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁזֶהו בְּחִינַת חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁאָמְרו: ּקום עֲשֵׂה לָנו אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכו לְפָנֵינוִּ,שֶׁבּקְשׁו ְּּעֲבוֹדָה זָרָה כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה לָהֶם מִי שֶׁיֵלֵך לִפְנֵיהֶם,כִּי זֶה לִפְנֵיהֶם שֶׁיֵלֵך מִי לָהֶם שֶׁיִהְיֶה חֶפְצָם עִקַר ְּהָיָה ּוְיוֹלִיכֵם בְּאֵיזֶה נִימוס וְדָת כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיו בּוֹלְעִים רֵעֵהו ׁ אֶת ּאִישְּ,הִסְתַכ לֹא ּאֲבָלהַתַכְלִית עַל ּּלו ּהָאַחֲרוֹן הַנִצְחִי כְּלָל,ּוְעַל־יְדֵי זֶה נִכְשְׁלו בַּעֲבוֹדָה זָרָה, ּכִּי אָז הָיָה הַיֵצֶר הָרָע שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם.ּוכְמו ֹ כֵן ּעַכְשָׁו אַף־עַל־פִי שֶׁאֵין עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה,ֶּׁכִּי הָרְגו ש הָרָע ּהַיֵצֶרזָרָה עֲבוֹדָה ל)ד יוֹמָא(,אֲבָל ּּאַף־עַל־פִי־כֵן עֲדַיִן יֵש ׁ כַּמָה כּוֹפְרִים בָּעוֹלָם שֶׁהוֹלְכִים ּבְּדַרְכֵי הָאֶפִיקוֹרְסִים שֶׁרוֹצִים לְהַשְׁווֹת חַס וְשָׁלוֹם לִצְלַן רַחֲמָנָא הַדָתוֹת נִימוסֵי כִּשְׁאָר מֹשֶׁה ֶּׁתוֹרַת ּוְאוֹמְרִים מַה שּּאוֹמְרִים טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל ושְׁטות עַל ּמִצְוֹת תוֹרָתֵנו הַקְדוֹשָׁה כְּאִלו כֻּלָם עַל־פִי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי וְשָׁלוֹם חַסַ ,כַּיָדוע הַמְדִינָה נִימוס לְקַיֵם ּ בִּשְׁבִיל ַּדִבְרֵיהֶם הָרָעִים וְהַמָרִים וְזֶהו בְּחִינַת פְגַם הָעֵגֶלּכַּנ"ל. תְחִלָה בַּתוֹרָה בֵּרְכו שֶׁלֹא בְּחִינַת ּוְזֶהו,אֵלו ּּכִּי מֵאַחַר הַתוֹרָה עַל מְבָרְכִים אֵינָם בְּוַדַאי ּהַכִּתוֹת ּשֶׁאֶצְלָם הַתוֹרָה שָׁוָה לִשְׁאָר הַדָתוֹת וְהַנִימוסִים חַס וְשָׁלוֹם,ּכִּי עִקַר בִּרְכַּת הַתוֹרָה הואּאֲשֶׁר בָּחַר בָּנו ּמִכָּל הָעַמִים וְנָתַן לָנו אֶת תוֹרָתו ֹ שֶׁמַה שֶׁנָתַן לָנו אֶת ּהַתוֹרָה,ּבָּזֶה בָּחַר בָּנו מִכָּל הָעַמִים וְהִבְדִילָנו מֵהֶם לְגַמְרֵי,ֵּכִּי נִימוסֵיהֶם וְדָתֵיהֶם הוא רַק עַל־פִי שֵׂכֶל ּאֱנוֹשִׁי בִּשְׁבִיל חַיי שָׁעָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָםֹ .וְגַם זֶה אֵינו כְּלָל ֹ קִיום לו וְאֵין ּבִּשְׁלֵמות,דָתֵיהֶם עַל־פִי ּּכִּי ּוְדַרְכֵיהֶם אֵינָם מַפְרִישִׁין אֶת הָאָדָם אֲפִלו מִדְבָרִים עַל מִסְתַכְּלִין שֶׁאֵינָם ֹ מֵאַחַר לַחֲבֵרו אָדָם ֲּשֶׁבֵּין ּהַתַכְלִית הָאַחרוֹן וְאֵינָם מִתְיָרְאִין מֵעֳנָשִׁים שֶׁל אַחַר ּמִיתָה רַק מִתְיָרְאִין מֵאֵימַת מַלְכות,ּעַל־כֵּן אִם יוכַל ְּׁלַעֲשׂוֹת גְּזֵלוֹת וְרַמָאות שֶׁלֹא יִוָדַע לַמֶלֶך וְשׁוֹפְטֵיהֶם ּעוֹשִׂים כָּל מַה שֶׁיְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כַּנִרְאֶה בַּחושָ,אֲבל ּאוֹתָנו בָּחַר ה'ְּּיִתְבָּרַך מִכָּל הָעַמִים וְנָתַן לָנו אֶת ְּּּתוֹרָתו ֹ אֲשֶׁר הִיא חַיֵינו וְאֹרֶך יָמֵינו לְעוֹלְמֵי עַד ולְנֵצַח נְצָחִים,ּכִּי עִקַר כָּל מִצְוֹת תוֹרָתֵנו הַקְדוֹשָׁה הוא ּבִּשְׁבִיל הַתַכְלִית הָאַחֲרוֹןַ.ּּוַאֲפִלו הּמִצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם ּלַחֲבֵרו ֹ יֵש ׁ בָּהֶם סוֹדוֹת עֲמֻקִים וְרָזִין גְּדוֹלִים מְאֹד עַד ּאֵין סוֹף וְאֵין תַכְלִית,ּּוְכֻלָם בִּשְׁבִיל הַתַכְלִית הָאַחֲרוֹן ְּּלְמַעַן יֵיטִיב לָנו לְעוֹלָם שֶׁכֻּלו ֹ אָרֹך וָטוֹב.ָוְעַל זֶה מוֹרָה ּבִּרְכַּת הַתוֹרֹּּה שֶׁאָנו מְבָרְכִין אֲשֶׁר בָּחַר בָּנו מִכָּל ּהָעַמִים וְנָתַן לָנו אֶת תוֹרָתו. ּּוְאָנו מְסַיְמִין:ּנוֹתֵן הַתוֹרָה,ּּדְהַיְנו שֶׁה'ְׁיִתְבָּרַך נוֹתֵן ּהַתוֹרָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָש,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב)ּדְבָרִים וַ(: ָּאֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְך הּיוֹםַ.ּּוְדָרְשׁו רַבּוֹתֵינו ז"ל)סִפְרִי שָׁם:(ָּבְּכָל יוֹם יִהְיו בְּעֵינֶיך כַּחֲדָשִׁים,ּכִּי הַתוֹרָה ּעֲמֻקָה ורְחָבָה מִנִי יָם וְכו'.ּּובְכָל יוֹם נִמְשֶׁכֶת עָלֵינו ּּבְּהִתְחַדְשׁות נִפְלָאֹ.ּוְגַם בָּזֶה נִבְדֶלֶת תוֹרָתֵנו הַקְדושָׁה ּמִדָתֵי שְׁאָר הָאֻמוֹת לְהַבְדִיל,ּכִּי אֵצֶל דָתֵיהֶם שֶׁהֵם ְּּחֹק הַמַלְכות לְתִקון הַמְדִינָה אֵין שַׁיָך הִתְחַדְשׁות בְּכָל יוֹם,ּכִּי כְּבָר נִתַן הַדָת מֵאֵיזֶה טַעַם שֶׁהוא עַל־פִי שִׂכְלָםֶׁ,ש הַקְדוֹשָׁה תוֹרָתֵנו כֵן ֹ ּלֹאאַחְדותו ּהִיא ְּיִתְבָּרַך אֲשֶׁר אֵין חֵקֶר לִתְבונָתו ֹ ודְבָרָיו חָיִים וְקַיָמִים, ּנֶאֱמָנִים וְנֶחְמָדִים לָעַד וְכו,'ּכִּי הֵם בְּאֵר מַיִם חַיִים ְּנוֹבְעִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע מֵאַחַר שֶׁכְּלולִים בּו ֹ יִתְבָּרַך ּוְהֵם מְחַיִין ומְקַיְמִיןכָּל הָעוֹלָמוֹת עִם כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם בְּכָל עֵת וָרֶגַע,ּּוְהֵם מִתְחַדְשִׁים בְּכָל יוֹם ובְכָל עֵת ּובְכָל שָׁעָה.ּּוְעַל־כֵּן אָנו מְבָרְכִין נוֹתֵן הַתוֹרָה,ּׁכִּי הוא ְּיִתְבָּרַך נוֹתֵן הַתוֹרָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָש,ֵּכִּי בְּכָל יוֹם וָעֵת מְסַבב ה'ְּיִתְבָּרַך סִבּוֹת בְּתַחְבּולוֹתָיו לְהַכְנִיס קִיום ּהַתוֹרָה בָּעוֹלָם וְשׁוֹלֵח ַ לָנו צַדִיקִים אֲמִתִיִים שֶׁמְחַדְשִׁין אֲמִתִיִים דְאוֹרַיְתָא חִדושִׁין פַעַם ּבְּכָל.מִי ַּּוַאֲפִלו ּשֶׁאֵינו ֹ בַּר הָכֵי לְחַדֵש ׁ חִדושִׁין אּף־עַל־פִי־כֵן בְּכָל ּׁפַעַם שֶׁנִתְעוֹרֵר מֵחָדָש ׁ לְקַיֵם הַתוֹרָה זֶהו גַּם כֵּן בְּחִינַת ּקַבָּלַת הַתוֹרָה מֵחָדָש,ּכִּי עִקַר הוא קִיום הַתוֹרָה,כִּי הַמַעֲשֶׂה אֶלָא ׁ עִקָר הַמִדְרָש ּלֹא.עַל־יְדֵי וְעַל־כֵּן ּבִּרְכַּת הַתוֹרָה אָנּׁו מַמְשִׁיכִין עָלֵינו קַבָּלַת הַתוֹרָה מֵחָדָש. ּׁוְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁלֹא בֵּרְכו בַּתוֹרָה תְחִלָה עַל־יְדֵי זֶה ּּנֶחֱרַב הַבֵּית הַמִקְדָש,ֵּשֶׁעִקַר חֻרְבָּנו ֹ הָיָה עַל־יְדֵי חֵטְא ּהָעֵגֶל שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁתַבְּרו הַלוחוֹת שֶׁמאָז נִגְזְרָה הַזֹאת ּהַגְּזֵרָה,עָשָׂר בְּשִׁבְעָה נִשְׁבְּרו הַלוחוֹת ּכִּי ּּבְּתַמוז שֶׁאָז נִגְזַר הַחֻרְבָּן שֶׁהִתְחִיל בְּשִׁבְעָה עָשָׂר ּּבְּתַמוז,ְְּּאַך עַל־יְדֵי בִּרְכַּת הַתוֹרָה שֶׁמַמְשִׁיכִין עַל ּעַצְמָן קַבָּלַת הַתוֹרָה מֵחָדָש ׁ מּתַקְנִים זֹאת) .לקוטי הלכות–הלכות נשיאת כפיים ה'–כ"ה(
Likutay Halachos
Yoreh Daya
Yoreh Daya
ּוַיַרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁש ׁ מֹשֶׁה )שמות לב,א( ּוְזֶהו בְּחִינַת מַה שֶׁרָאִינו דָבָר נִבְהָל וְזָר אֲשֶׁר כָּל אָדָם זֶה עַל ּמִשְׁתוֹמֵם.יְסֻפָר כִּי ּּהַיְאֻמָן.שֶׁזָכו ּּשֶׁאַחֲרֵי ּיִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלו, ּוְכֻלָם זָכו לְרוח ַ הַקֹדֶש ׁ וְכו,'ּוְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶה הֲנִשְׁמַע הָעֵגֶל אַחַר לִטְעוֹת כָּזֹאת מַעֲשֶׂה שֶׁיַעֲשׂו ּּכָּזֹאתֵ. ּוְאַף־עַל־פִי שֶׁיִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂו כִּי אִם הָערֶב רַב, ְּּוְאַחַר כָּך הִטְעו קְצָת מִיִשְׂרָאֵל,ּאַף־עַל־פִי־כֵן אֲפִלו ּאֵלו הַמְעַט דִמְעַט שֶׁטָעו בָּזֶה מַה זֶה הָיָה לָהֶם?וְגַם ּעַל הָעֵרֶב רַב גּופָא קָשֶׁה,כִּי גַּם הָעֵרֶב רַב הָיָה לָהֶם ּדַעַת גָּדוֹל מְאֹד,ִּּכַּמובָן בְּכִתְבֵיהָאֲרַ"י ז"ל.ּּובְוַדַאי הָיָה בָּהֶם גַּם אֵיזֶה מְעַט טוֹב,ּמֵאַחַר שֶׁהֵם יָצְאו אַחֲרֵי ּמֹשֶׁה מִמִצְרַיִם וְהִשְׁלִיכו מִשְׁפַחְתָם ובֵית אֲבוֹתָם וְרָצו ֶּלְהִתְגַּיֵר מֵחֲמַת שֶׁרָאו מִמֹשֶׁה רַבֵּנו אוֹתוֹת ומוֹפְתִים ּנוֹרָאִים כָּאֵלה בְּמִצְרַיִם.ּוְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶה,אַחֲרֵי כָּל ּהַמוֹפְתִים נוֹרָאִים שֶׁרָאו בְּעֵינֵיהֶם בְּמִצְרַיִם וקְרִיעַת בְּאוֹתוֹת תוֹרָה ומַתַן עֲמָלֵק ומִלְחֶמֶת ּיַם־סוף ּּומוֹפְתִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶה,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב)ּדְבָרִים ז,יטּ(: ּהַמַסוְהָאוֹתוֹת עֵינֶיך רָאו אֲשֶׁר הַגְּדוֹלוֹת ָּוֹת ּּוְהַמוֹפְתִים וְכו'.ּהֲשָׁמַע עָם וְכו')שָׁם ד,לג.(ֹוְאַחֲרֵי כָּל ַּזֶה יַעֲשׂו מַעֲשֶׂה כָּזֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶם עֵגֶל לֶאֱלק?ַ! ָאֲבָל מִכָּל זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין עַד הֵיכָן כֹּח הַבְּחִירה שֶׁל הָאָדָם.ּוְכַמָה וְכַמָה מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָבָר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם.כִּי ה'ְיִתְבָּרַך בָּרָא הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה,כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם,לֹא בִּשְׁבִיל שָׂרָף בִּשְׁבִיל וְלֹא ְמַלְאָךִּ.לֹא ב לְהֵפֶך ְוְכֵןשְׁבִיל ַ וְכו וְצוֹמֵח וְחַיָה ּּבְּהֵמָה'.בִּשְׁבִיל נִבְרָא הַכֹּל רַק הָאָדָם.אֲשֶׁר הָאָדָם שֶׁל וְהַמַעֲלָה הַיִחוס ּוְעִקַר ּבִּשְׁבִילו ֹ כָּל הָרַעַש ׁ הַזֶהׁ ,שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילו ֹ מֵרֹאש וְעַד סוֹף,ּהָעִקָר הוא מַה שֶׁהָאָדָם הואבַּעַל בְּחִירָה ּּשֶׁעַל־יְדֵי זֶה דַיְקָא עֲבוֹדָתו ֹ חֲשׁובָה מְאֹד מְאֹד יוֹתֵר ּוְיוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת כָּל הַמַלְאָכִים וְהַשְׂרָפִים וְכו'מֵאַחַר ּשֶׁהֵם אֵין לָהֶם בְּחִירָה וְהָאָדָם הוא בַּעַל בְּחִירָה, ּובִשְׁבִיל זֶה בָּרָא הֹּ'ְיִתְבָּרַך הַכל מֵרֹאש ׁ וְעַד סוֹף. הַבְּחִירָה בִּשְׁבִיל נִבְרָא שֶׁהַכֹּל נִמְצָא.וְעַל־כֵּן ּהַבְּחִירָה יֶש ׁ לָה כֹּח ַ גָּדוֹל,עַד שֶׁכִּבְיָכוֹל,ה'ְיִתְבָּרַך ּּבְּעַצְמו ֹ אֵין בְּיָדו ֹ לְבַטֵל הַבְּחִירָה כִּי אִם כֵּן יִתְבַּטֵל הָעוֹלָם.ַּּוכְמו ֹ שֶׁאָמְרוּרַבּוֹתֵינו ז"ל)בְּרָכוֹת לג:(:הַכֹּל ּּבִּידֵי שָׁמַיִם חוץ מִיִרְאַת שָׁמַיִם.ּומִגֹּדֶל הַכֹּח ַ שֶׁל הַבְּחִירָה שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל זֶהַ ,עַל־כֵּן יֵש ׁ כֹּח ּלְהַבַּעַל דָבָר לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַעַם מֵחָדָש ׁ בְּכַמָה מִינֵי ּבִּלְבּולִים וַהֲסָתוֹת חֲדָשׁוֹת עַד שֶׁהָיָה לו ֹ כֹּח ַ לְהִתְגַּבֵּר ּעַל יִשְׂרָאֵל אַחַר מַתַן תוֹרָה שֶׁיַעֲשׂו מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. ּוְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁמֹשֶׁה רַבֵּנו נִסְתַלֵק מֵהֶם אָז וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶםַ,ּעַל־כֵּן עִרְבֵּב הַשָׂטָן אֶת הָעוֹלָם עּד שֶׁעָשׂו אֶת הָעֵגֶל.ּוכְמו ֹ שֶׁכָּתוב שָׁם בַּפָרָשָׁה)שְׁמוֹת לב,א:( ּּוַיַרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁש ׁ מֹשֶׁה וְכו'ּּקום עֲשֵׂה לָנו אֱלֹקִים כִּי ּּזֶה מֹשֶׁה הָאִיש ׁ לֹא יָדַעְנו מֶה הָיָה לו ֹ וְכו'.נִמְצָא, ּשֶׁעִקַר הִתְגַּבְּרות הַשָׂטָן הוא מֵחֲמַת שֶׁהֶעְלִים מֵהֶם אֶת מֹשֶׁה וְהִכְנִיס בְּלִבָּם שֶׁכְּבָר נֶעְלָם מֹשֶׁה,ַעַל־כֵּן ּהֵסִית אוֹתָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה הַנ"ל.ַ ּכִּי בְּאוֹתו ֹ הַיוֹם הָיָה ְֹּּהִתְגַּבְּרות הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּך עַד שֶׁלֹא הָיָה כֹּח ּלְבַטְלו ֹ כִּי אִם משֶׁה בְּעַצְמו ֹ אִם הָיָה שָׁם.ּוְזֶהו:ּוַיַרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁש ׁ מֹשֶׁהַ.ּּוְדָרְשׁו רַבּוֹתֵינו ז"ל)שַׁבָּת פט:(. שֵׁש ׁ וְכו ּבָּא'הַמְעֻנָן וְכו ּּוְשֶׁהָיָה יוֹם'ַ.כַּנ ּּהַיְנו"לֹ, ְּשֶׁהַשָׂטָן עִרְבֵּב אָז אֶת הָעוֹלָם כָּל כָּך כְּפִי אוֹתוּ הַיוֹם ּּשֶׁהָיָה יוֹם מוכָן לְפֻרְעָנֻיוֹת,וְדַוְקָא בְּאוֹתו ֹ הָעֵת אַחַר ּשֶׁבָּא שֵׁש ׁ וְהָיָה יוֹם הַמְעֻנָן אָז דַיְקָא הָיָה כֹּח ַ לְהַשָׂטָן ּלְהִתְגַּבֵּר בְּבִלְבּולִים וכְפִירוֹת כָּאֵלֶה כְּפִי אוֹתו ֹ הַיוֹם ּּוְהַשָׁעָה דַיְקָאֶׁ,עַד שּלֹא הָיָה כֹּח ַ לְבַטְלו ֹ בְּשׁום דָבָר ּכִּי אִם מֹשֶׁה רַבֵּנו בְּעַצְמו ֹ שֶׁהוא הָיָה הַצַדִיק הַדוֹר אָז. ּומֵחֲמַת שֶׁמֹשֶׁה הָיָה אָז בַּשָׁמַיִם,עַל־כֵּן הִצְלִיח ַ מַעֲשֵׂה ּשָׂטָן בְּאוֹתו ֹ הַשָׁעָהָ.ּּאֲבָל תֵכֶף כְּשֶׁיָרַד מֹשֶׁה מֵההָר ּּהִכְנִיע ַ וְשִׁבֵּר ובִטֵל אֶת הָעֵגֶל,ּּוְחָזַר וְקִבֵּל אֶת הַלוחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת,ּּוְחָזַר לְחַזֵק אֶת הָאֱמונָה,אֲבָל גַּם אָז הַכֹּל ּהָיָה בְּכֹח ַ הָרְשִׁימו שֶׁנִשְׁאֲרָה מִיסוֹד הָאֱמונָה שֶׁנִקְבַּע ּבְּלֵב יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מַתַןּּ תוֹרָה בִּשְׁעַת קַבָּלַת לוחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹתַ ,ּּכִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמונָה הַזֹאת יֵש ׁ כֹּח ּלְכָל צַדִיק וְצַדִיק בְּדוֹרו ֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמונָה ּהַקְדוֹשָׁה,ְּכִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמונָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל ׂ ּבְּכָל דוֹר לֹּהִתְקָרֵב לַצַדִיק הָאֱמֶת לְבַקֵש ׁ ולְחַפֵש ּאוֹתו ֹ עַד שֶׁמוֹצְאִין אוֹתו. ּוְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַדֵל לְהִתְקָרֵב לְצַדִיק הַדוֹר דַיְקָא ָּכְּדֵי שֶׁיִזְכֶּה לְבָרֵר לָנו הָאֱמונָה הַקְדוֹשָׁה בְּכָל פַעַם ּּכְּפִי הַיוֹם וְהַשָׁעה,ּׁכִּי אַף־עַל־פִי שֶׁבִּשְׁעַת מַתַן תוֹרָה ּזָכו יִשְׂרָאֵל לֶאֱמונָה עַל־יְדֵי רוח ַ הַקֹדֶש,ְוְכֵן אַחַר כָּך דוֹר בְּכָל שֶׁהָיו וְהַנְבִיאִים הַצַדִיקִים ּעַל־יְדֵי וְיוֹתֵר יוֹתֵר פַעַם בְּכָל הָאֱמונָה ּשֶׁנִתְבָּרְרָה, ּאַף־עַל־פִי־ּכֵן אָנו צְרִיכִין עַכְשָׁו בַּדוֹר הַזֶה לְהִתְקָרֵב ּלְצַדִיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדוֹר הַזֶה כְּדֵי שֶׁיְבָרֵר לָנו הָאֱמונָה ּכְּפִי הָעֵת וְהַזְמַן שֶׁל עַכְשָׁו,ּׁכִּי הָאֱמונָה צְרִיכִין לְבָרֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָש. ּוְזֶה עִקַר הִתְגַּבְּרּות הַיֵצֶר הָרָע שֶׁמִתְגַּבֵּר בְּכָל דוֹר וָדוֹרֹ ,ּלְהַסְתִיר ולְהַעְלִים אֶת הַצַדִיק הָאֱמֶת שֶׁבְּאוֹתו ּּהַדוֹר דַיְקָאׁ.ּּכְּמו ֹ שֶׁאָנו רוֹאִין בְּחוש,ּּשֶׁעִקַר הַמַחֲלֹקֶת ּהוא עַל הַצַדִיק שֶׁבְּאוֹתו ֹ הַדוֹרְּ,ְוְאַחַר כָּך בְּשֶׁכבָר ּהַיָמִים הַבָּאִים מוֹדִים גַּם בְּזֶה הַצַדִיק,ּוְאוֹמְרִים שֶׁזֶה ּּבְּוַדַאי הָיָה צַדִיק,ּּאֲבָל חוֹלְקִים עַל זֶה הַצַדִיק שֶׁבְּזֶה ּהַדוֹר שֶׁאַחֲרָיוִ.כִּי בִּימֵי הָאֲרַ"י ז"ִל הָיָה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עַל הָאֲרֶׁ"ּי וְלֹא רָצו לְהוֹדוֹת שּיִמָצֵא בְּאוֹתו ֹ הַדוֹר ּחִדוש ׁ כָּזֶה שֶׁיִהְיֶה לו ֹ רוח ַ הַקֹדֶש ׁ כָּזֶה,ִּּכַּמובָא בְּכִתְבֵי הָאֲרַ"י ז"לִ.ְּּוְאַחַר כָּך בְּכַמָה דוֹרוֹת נִתְקַבֵּל הָאֲרַ"י ז"ל ּוְהַכֹּל מוֹדִים שֶׁהָיָה חִדוש ׁ נִפְלָא אִיש ׁ אֱלוֹק ַ וְכו,'ְאֲבָל חָלּקו עַל צַדִיקִים אֲחֵרִים שֶׁבַּדוֹרוֹת שֶׁאַחֲרָיו,עַד ְּּשֶׁסָּמוך לְיָמֵינו הָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל שֶׁהָיָה אוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד,וְהָיָה עָלָיו מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל.ִּובִימֵי ּּהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב רֹב הַמִתְנַגְּדִים הוֹדו בְּהָאֲרַ"י ז"לַ, ּוְחָלְקו עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב ז"ל.ּּוְכֵן הוא בְּכָל דוֹר וָדוֹר.ּוכְבָר מובָא מִזֶה בַּסְּפָרִים)ּוְעַיֵן בְּסוֹף סֵפֶר"נֹעַם ְאֱלִימֶלֶך"ּמְדַבֵּר שָׁם מִזֶה.(ּּוְכָל זֶה הוא מֵחֲמַת שֶׁעִקַר הַמְדַמֶה ּּבֵּרור,הָאֱמונָה בֵּרור ּשֶׁהוא,דַיְקָא ּּ הוא ּעַל־יְדֵי הַצַדִיק הָאֱמֶת שֶׁבְּזֶה הַדוֹר דַיְקָא,ָכִּי אֵין לְך ָּאֶלָא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיך)ּרֹאש ׁ הַשָׁנָה כה.(:כִּי צְרִיכִין ַּלְבָרֵר הָאֱמונָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָש ׁ כְּפִי חִדוש ׁ מַעֲשֵׂה ּּבְּרֵאשִׁית שֶׁבְּאוֹתו ֹ הַיוֹם כַּנ"ל,ּשֶׁזֶה אֵינו ֹ מִתְבָּרֵר כִּי ּאִם עַל־יְדֵי זֶה הַצַדִיק שֶׁבְּאוֹתו ֹ הַדוֹר דַיְקָא.ֹ וְעַל־כֵּן ֹ ולְרָחְבּו לְאָרְכּו זֶה ֹ עַל עַצְמו דָבָר ַ הַבַּעַל ּמַנִיח ּלְהַסְתִיר ולְהַעְלִים זֶה הַצַדִיק ולְהַרְבּוֹת עָלָיו מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיוֹתּּכְּדֵי שֶׁלֹא יִתְקָרְבו אֵלָיו חַס וְשָׁלוֹם,מֵחֲמַת ּשֶׁעִקַר הָאֱמונָה שֶׁהִיא עִקַר קְדֻשַׁת יִשְׂרָאֵל תְלויָה בְּזֶה ּהַצַדִיק דַיְקָא: לְהִתְקָרֵב מְאֹד לְהִשְׁתַדֵל אֶחָד כָּל צָרִיך ְָּּעַל־כֵּן ּלְצַדִיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדוֹר הַזֶה דַיְקא,ּּוְאֵין דַי לו ֹ בַּמֶה ּשֶׁנִתְבָּרֵר הַמְדַמֶה וְכו'ּעַל־יְדֵי קַבָּלַת הַתוֹרָה,וְעַל־יְדֵי ּהַסְּפָרִים שֶׁל הַנְבִיאִים וְהַצַדִיקִים שֶׁיֵש ׁ מִכְּבָר,כִּי ּצְרִיכִין דַיְקָא לָבוֹא לְהַצַדִיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדוֹר הַזֶה,ָכְּדֵי לְבָרֵר הּאֱמונָה בְּכָל עֵת,ּּכְּפִי הַבֵּרור שֶׁצְרִיכִין בְּזֶה ּּהַדוֹר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָש ׁ וְכו') .לקוטי הלכות– הלכות ברכת הריח ד'–ל"ג(
const block = this.nextElementSibling;
if (block && block.classList.contains('hebrew-block')) block.classList.toggle('visible');
if (block && block.classList.contains('hebrew-block')) block.classList.toggle('visible');
ְָּלֶך רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְך )שמות לב,ז( הָעֶלְיוֹן ַ הַנֹעַם ּּכְּשֶׁשׁוֹפֵעַ,מ כְּשֶׁהַצַדִיק ּהַיְנוְֹמְשִׁיך הַשָׂגָתו נִפְלְאוֹת נְעִימות ּומְגַלֶה,מִנֹעַם ּּשֶׁנִמְשֶׁכֶת ּּהָעֶלְיוֹן הַקָדוֹש ׁ וְגָבוֹה ַ וְנִפְלָא מְאֹד,אֲזַי בָּאִים גַּם כָּל לְהִתְתַקֵן וְרוֹצִים ּּהַחוֹבְלִים.ּהַיְנו,ׁ אֲנָשִׁים יֵש ֹכִּי בִּכְבו מְאֹד שֶׁפָגְמו ּפְגומִיםיִתְבָּרַך הַשֵׁם ְּד, ּשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגְּמו הַמֹחִין שֶׁלָהֶם מְאֹד,עַד שֶׁהֵם ּבִּבְחִינַת מֹחִין שֶׁל חוץ לָאָרֶץ,בְּחִינַת חוֹבְלִים,ְאַך לְהִתְתַקֵן גַּם־כֵּן רוֹצִים ּאַף־עַל־פִי־כֵן,ִּובִפְרָט ּכְּשֶׁמַרְגִּישִׁין קְצָת הַנְעִימות הַנּפְלָא שֶׁמְגַלֶה הַצַדִיק, לְהִתְקָרֵב שֶׁחֲפֵצִים הַרְבֵּה קוֹפְצִים נִמְצָאִין ּבְּוַדַאי ּוְלִינֹק מִשָׁם,ּּכִּי מִי פֶתִי אֲשֶׁר לֹא יָרוץ אַחַר נְעִימות כָּזֶה?ְאַך מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְקֻלְקָלִים מְאֹד,ּוְאִם יִרְצו ּלְקָרְבָם ולְתַקְנָם מִיָד,ּּלֹא דַי שֶׁקָשֶׁה לְתַקְנָם,אַף גַּם ּשֶׁיוכְלו לְקַלְקֵל גַּם אֶת הַנְעִימִים,ּהַיְנו שֶׁיִגְרְמו פְגָם ּוְקִלְקול גַּם לְהַמְקֹרָבִים הַכְּשֵׁרִים,ּוְאֶפְשָׁר גַּם לְהַמֹחִין ּּשֶׁל הַצַדִיק בְּעַצְמו ֹ חַס וְשָׁלוֹם,ּּשֶׁזֶה בְּחִינַת פְגַם ּהִתְקָרְבות הָעֵרֶב־רַב,ּּשֶׁגָּרְמו קִלְקול לְכָל יִשְׂרָאֵל, הַשֵׁם יִתְבָּרַך ֹ אָמַר לְמֹשֶׁה בְּעַצְמו ְּוְגַם" :ְלֶך רֵד." עַל ׁ מַחֲלֹקֶת שֶׁיֵש מַה גְדוֹלָה טוֹבָה הוא ּעַל־כֵּן אֲמִתִיִים ּהַצַדִיקִים,בְּדַעְתָם נוֹפְלִים ּשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה וְקֻשְׁיוֹת סְפֵקוֹת,אוֹתָם עַל־יְדֵי־זֶה וְנִתְרַחֲקִים ּהָרְאויִים לְהִתְרַחֵק,וְאוֹתָם הַחֲפֵצִים בָּאֱמֶת סוֹבְלִים ּבִּזְיוֹנוֹת וִיגִיעוֹת וטְרָחוֹת,וְדַיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב,ּּכִּי מֵאַחַר שֶׁכָּל הַפְגָם שֶׁל הַחוֹבְלִים הוא ְּמֵחֲמַת שֶׁפָגְמו בִּכְבוֹד הַשֵׁם יִתְבָּרַך,ְעַל־כֵּן צָרִיך וְלִסְבֹּל ֹ לְגַמְרֵי כְּבוֹדו לְבַטֵל עַל־כָּל־פָנִים ּמֵעַתָה ּבִּזְיוֹנוֹת ושְׁפִיכות דָמִים,ְוְאָז יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וְלִטְעֹם שֶׁנִת הַקְדוֹשָׁה הַתוֹרָה מִנְעִימות ּקְצָתוְנִמְשָׁך ְּגַּלֶה ּּעַל־יְדֵי הַצַדִיק,ּכִּי גַם אַחַר הַהַעְלָמָה וְהַמַחֲלֹקֶת,גַּם ּּעַתָה מִי שֶׁרוֹצֶה בְּהָאֱמֶת יָכוֹל לִרְאוֹת וְלִטְעֹם גַּם עַתָה הַנִפְלָא הַנְעִימות ּמְעַט,מְעַט בִּשְׁבִיל גַּם ִּאֲשֶׁר ּהַנְעִימות כָּזֶה שֶׁהוא מַרְגְּיש ׁ בְּתוֹך גַּשְׁמִיותו ֹ רָאוי ְּגַּם־כֵּן לְהַשְׁלִיך כָּל הַתַאֲווֹת וְכָל הַכָּבוֹד.ּּומִי שֶׁהוא לָזֶה ֹ ומְרֻצֶה עַצְמו עַל וְחָס ׁ אֱמֶת ּּאִיש,ּומִתְקָרֵב ּעַל־יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת ושְׁפִיכות דָמִים,ָּהוא מִתְתַקֵן בֶּאֱמֶת הַשְׁפ ּעַל־יְדֵיהַנֹעַם ּעַתֹ ,כְּבוֹדו שֶׁמַפְקִיר ּמֵאַחַר בִּשְׁבִיל זֶה,ּשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְתַקֵן פְגַם הַכָּבוֹד תְחִלָה, הַחוֹבְלִים לִבְחִינַת נָפַל שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה.אֵלו ּּאֲבָל ּהָרוֹצִים לֵהָנוֹת מֵהַנְעִימות הַקָדוֹש ׁ הַזֶה בְּלִי יִסּורִים ּושְׁפִיּכַת דָמִים,ּוְהֵם חֲפֵצִים שֶׁיַשְׁפִיע ַ עֲלֵיהֶם נְעִימות ּהַתוֹרָה,הַתַאֲווֹת וְכָל הַכָּבוֹד כָּל לָהֶם יִהְיֶה ּוְגַם ּשֶׁלָהֶם;ּוְזֶה בְּחִינַת פְגַם הַחוֹבְלִים הַמְקֻלְקָלִים בְּיוֹתֵרֵ, עַל־יְד גַם־כֵּן הָיָה בַּתְחִלָה קִלְקולָם ּשֶׁעִקַרזֶה י, ְּעַל־יְדֵי שֶׁפָגְמו בִּכְבוֹד הַשֵׁם יִתְבָּרַך בִּשְׁבִיל הֲנָאַת עַצְמָן,חוץ שֶׁל מֹחִין לִבְחִינַת נָפְלו ּּשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹבְלִים בְּחִינַת ׁ שֶׁהֵם מַמָש ּלָאָרֶץ;עַכְשָׁו ַוְגַם ּכְּשֶׁבָּאִים לְהִתְתַקֵן עַל־יְדֵי הַשְׁפָעַת הַנֹעם,רוֹצִים עֲדַיִן ּבִּכְבוֹד עַצְמָן אֵלו בְּוַדַאי נִדְחִין וְנִתְרַחֲקִין עַל־יְדֵי אֱמֶת הַצַדִיקֵי שֶׁל ּהַמַחֲלֹקֶת,גְדוֹלָה טוֹבָה ּוְהוא בֶּאֱמֶת,ּּכִּי בְּוַדַאי רָאוי לְהַרְחִיקָם מֵאַחַר שֶׁהֵם רוֹצִים עֲדַיִן בִּכְבוֹד עַצְמָןֶׁ,כְּדֵי שַּּלֹא יְקַלְקְלו חַס וְשָׁלוֹם אֶת הַנ ּּהַנְעִימִים"ל)הלכות לקוטי-הלכותתפילת המנחהו'–י"אלפי אוצר היראה–מחלוקת–י"ב( ְָּלֶך רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְך )שמות לב,ז( ִּוְזֶה בְּחִינַת עֹצֶם אֲרִיכַת הַגָּלות עַכְשָׁו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת מימֵי קֶדֶם,ּכִּי כְּבָר עָבְרו כָּל הַקִצִין וְאֵין הַדָבָר בִּתְשׁובָה אֶלָא ּתָלוי,ה עַכְשָׁו כִּי'רוֹצֶה ְיִתְבָּרַך ּשֶׁיִהְיֶה גְּאֻלָה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם בְּאֵין גָּלות אַחֲרָיו עוֹד כְּלָלָּ,כ ַ שֶׁיָשׁובו הַהֶכְרֵח בְּוַדַאי ּ וְעַל־כֵּןיִשְׂרָאֵל ל ּבִּתְשׁובָה וִיבָרְרו כָּל הַבֵּרורִים,ַּּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)ּעֲבוֹדָה זָרָה דַף ה:(.ּאֵין בֶּן דָוִד בָּא עַד שֶׁיִכְלו כָּל ּהַנְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוף שֶׁהוא בְּחִינַת בֵּרור כָּל נִיצוֹצוֹת אֶפְשָׁר ַ וְאִי ּּכַּיָדועולְבָרֵר תְשׁובָה בַּעֲלֵי ּלַעֲשׂוֹת ּּבֵּרורִים כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָט)ּּדְהַיְנו שֶׁהָאָדָם ּשׁוֹפֵט אֶת עַצְמו ֹ שֶׁהוא בְּחִינַת אֵשׁ,בְּחִינַת בְּאֵש ׁ ה' ּנִשְׁפָט,ֲּוְאֵש ׁ הַזֶה הוא שׂוֹרֵף אֶת הָרַע וְהַקְלִפוֹת שֶׁלֹא יִתְאַחּזו בְּלִבּו ֹ שֶׁל הָאִיש ׁ הַכָּשֵׁר הַמְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' ְּיִתְבָּרַך וְאָז גַּם הֵיכַל הַקֹדֶש ׁ דְהַיְנו הַנְפָשׁוֹת שֶׁמְקָרְבָם ּמְקַבְּלִים כֹּח ַ הָאֵש ׁ וְשׂוֹרֵף אֶת הַקְלִפוֹת גַּם מִלְהִתְאַחֵז ּבָּהֶם וְכו'(ְ,ּשֶׁהוא שׂוֹרֵף אֶת הָרַע ואָז נִבְנֶה הֵיכַל לַה שֶׁמְקָרְבִים הַנְפָשׁוֹת עַל־יְדֵי ּהַקֹדֶש ׁ בְּרוחָנִיות' ְּיִתְבָּרַך וַאֲזַי יִבָּנֶה הֵיכַל הַקֹדֶש ׁ גַּם בְּגַשְׁמִיות,ּּדְהַיְנו ּבִּנְיַן בֵּית־הַמִקְדָש ׁ מַמָש ׁ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָטו ֹ יֵשֵׁב' ,ֹעַל ּמִשְׁפָטו'ּ דַיְקָא,ּכִּי עִקַר בִּנְיַן בֵּית־הַמִקְדָש ׁ עַל־יְדֵי ּּבְּחִינַת הַמִשְׁפָט.ְאַך יֵש ׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב רַב ּשֶׁאָסור לְקָרְבָם,ֹּכִּי אֵין מוֹעִיל כְּנֶגְדָם כֹּח ַ הַמִשְׁפָט מִנֶגְדו מִשְׁפָטֶיך מָרוֹם ָּבִּבְחִינַתָ,כַּמְבֹאהֵיטֵב ר ּבַּמַאֲמָר"ּּתְפִלָהּּלַחֲבַקוק) "לקוטי מוהר"ן א'–סימן יט(.ַּוְעַל־כֵּן עַל־פִי הָרֹב אֵין יוֹדְעִים לָשִׁית עֵצוֹת ְּבְּנַפְשׁו ֹ אֵיך לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַמִשְׁפָט הַנ"ל,ְֶׁכִּי אֵיך ש מֵהָרְשָׁעִים הֵם אולַי הָרְחוֹקִים אֶת ּיְקָרֵבַּאָסור ּלְקָרְבָם כַּנ"ל,ּּכִּי בְּוַדַאי אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם שֶׁיֵדַע ּזֹאת עַל בֻּרְיו ֹ אֲפִלו צַדִיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד ּּמִכָּל שֶׁכֵּן הַקְטַנִים,ּכִּי אֲפִלו מֹשֶׁה רַבֵּנו עָלָיו הַשָׁלוֹם אֶת שֶׁקֵרֵב ּנִכְשַׁל בָּזֶההָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הָעֵרֶב רַב ּשֶׁאָסור לְקָרְבָם עַד שֶׁאָמַר לו ֹ ה'ְיִתְבָּרַך:ְלֶך רֵד כִּי ָּּשִׁחֵת עַמְך וְכו'ַ.ּּכַּמְבֹאָר בַּמַאֲמָר הַנ"ל וְאִם כֵּן מַה ּּיַעֲשׂו אֲזוֹבֵי קִיר,ּכִּי מֹשֶׁה רַבֵּנו עָלָיו הַשָׁלוֹם בְּוַדַאי זָכָה לִבְחִיּנַת הַמִשְׁפָט בִּשְׁלֵמות,ּכִּי נָתַן לָנו אֶת ּהַתוֹרָה שֶׁהוא בְּחִינַת מִשְׁפָט,ּובִשְׁעַת מַתַן תוֹרָה שֶׁאָז ּּנִתְקָרְבו יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם,ּּשֶׁזֶהו בְּחִינַת ּגֵּרִים ובַעֲלֵי תְשׁובָהְׁ,ּאָז זָכָה לְעוֹרֵר אֵש ׁ הַמִשַּפָט ּהַנ"ּל בִּשְׁלֵמות גָּדוֹל,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב:ּּׁודְבָרָיו שָׁמַעְנו ְּמִתוֹך הָאֵש.ּּוכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב)ּּתְהִלִים כט:(קוֹל ה'ַחֹצֵב ּלַהֲבוֹת אֵש ׁ שֶׁכָּל זֶה הוא בְּחִינַת אֵש ׁ הַמִשְׁפָט הַנ"לְ , ּּובֶאֱמֶת עָלְתָה בְּיָדו ֹ שֶׁזָכָה לְהַכנִיע ַ אֶת הָרַע לְגַמְרֵי, ּּכִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדו עַל הַר סִינַי פָסְקָה זֻהֲמָתָן שֶׁכָּל זֶה ַּהוא בְּחִינַת בִּטול הָרַע לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי אֵש ׁ הַמִשְׁפָט ּהַנ"ל.ְּּׁוְאַף־עַל־פִי־כֵן אַחַר כָּך קִלְקְלו הָעֵרֶב רַב עַד ּשֶׁאָמַר לו ֹ הַקָדוֹשְּּ־בָּרוך־הוא'ְלֶך רֵד'ּוְכו'מֵחֲמַת ַּשֶׁהֵם בְּחִינַת רְשָׁעִים שֶׁאָסור לְקָרְבָם מֵחֲמַת שֶׁאֵין ּהַמִשְׁפָט מוֹעִיל כְּנֶגְדָם כַּנ"ל,מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם ְּּשֶׁבְּוַדַאי אֵין יְכוֹלִין לִסְמֹך עַל הַמִשְׁפָט שֶׁלָהֶם בִּלְבָד, ְּּרַק צָרִיך לִשְׁפֹט עַצְמו ֹ מְאֹד עַל כָּל דָבָר כְּדֵי לְעוֹרֵר ְּּּהִתְלַהֲבות לִבּו ֹ וְאַחַר כָּך לִמְסֹר הַמִשְׁפָט לַה'ְיִתְבָּרַך הוא לֵאלֹקִים הַמִשְׁפָט כִּי ּבִּבְחִינַת,שֶׁה'ְיִתְבָּרַך ּבְּעַצְמו ֹ יִתֶן בּו ֹ חָכְמָה וְדַעַת שֶׁיוכַלּלְכַלְכֵּל דְבָרָיו ּבְּמִשְׁפָט וְיִזְכֶּה לֵידַע ולְכַוֵן עִם מִי לְדַבֵּר וְעִם מִי שֶׁלֹא לְדַבֵּר,ְְּוְאֵיך לְדַבֵּר ומָתַי לְדַבֵּר אֵיך ומַה וְכַמָה,ַכִּי אִי ּאֶפְשָׁר לְאָדָם לְכַוֵן הַמִשְׁפָט הַזֶה הֵיטֵב כַּנ"ל,ַּבִּפְרָט עַכְשָׁו בּּגָּלות הַזֶה.ּּוְהַגָּלות דוֹמֶה לְלַיְלָה שֶׁאָז צְרִיכִין ּּרַק לִמְסֹר הַמִשְׁפָט לַהַ'ְּיִתְבָּרַך כַּנ"ל,ּכִּי עַכְשָׁו בַּגָּלות ּהַזֶה,ָּּ בִּפְרָט בְּעֻקְבָא דִמְשִׁיחָא אָז מֻכְרָח מֹשֶׁה רַבֵּנו ּעָלָיו הַשָׁלוֹם לְהִתְלַבֵּש ׁ בְּכָל יִשְׂרּּאֵל ולְהִתְגַּלְגֵּל עִמָהֶם ּכְּדֵי לְתַקֵן הַפְגָם שֶׁפָגַם בַּמִשְׁפָט בְּמַה שֶׁקֵרֵב אֶת הָעֵרֶב רַב,ּכַּמובָא בַּתִקונִים ובַזֹהַר הַקָדוֹש ׁ בְּכַמָה מְקוֹמוֹת.נִמְצָא,ֹּּשֶׁצְרִיכִין עַכְשָׁו בְּכֹח ַ מֹשֶׁה רַבֵּנו עָלָיו ּהַשָׁלוּם לְתַקֵן פְגַם הַמִשְׁפָט שֶׁנִפְגַּם עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב. ּומֵחֲמַת זֶה הַמִשְׁפָט הוא נִפְלָא וְנֶעְלָם וְסָתום מְאֹד ֹּוְאֵין מִי שֶׁיֵדַע לְכַוֵן הַמִשְׁפָט הַזֶה מֵאַחַר שֶׁאֲפִלו מֹשֶׁה ּרַבֵּנו עָלָיו הַשָׁלוֹם יָרַד מִמַדְרֵגָתועַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב ּשֶׁקֵרְבָם כַּמובָא.ּוְעַל־כֵּן נֶאֱמַר עַל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלות ּהַזֶה:ּּוַתֵרֶד פְלָאִים.ּוְהַקֵץ הוא נִפְלָא וְסָתום וְנֶעְלָם מְאֹד,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב:ּעַד מָתַי קֵץ הַפְלָאוֹת.ָּוְכָל זֶה הוא נִפְלְאוֹת וְהַעֲל מֵחֲמַתלְתַקֵן שֶׁצְרִיכִין הַמִשְׁפָט ּמַת ַּהַפְגָם שֶׁל הַמִשְׁפָט שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁזֶה ּהַמִשְׁפָט נִפְלָא וְנֶעְלָם מְאֹד כַּנ"ּל בִּבְחִינַת כִּי יִפָלֵא ָּמִמְך דָבָר לַמִשְׁפָט,ָּּּ וצְרִיכִין רַק לִשְׁפֹט עַצְמו ֹ הֵיטֵב וְאַחַר כְּּך לִמְסֹר הַמִשְׁפָט לַה'ְַיִתְבָּרַך לְבַד בִּבְחִינַת ּכִּי הַמִשְׁפָט לֵאלֹקִים הוא כַּנ"ל) .לקוטי הלכות– הלכות גרים ג'–כ"ה(
Halacha One — Subsection: Chalitzas HaMinal and the Twenty-Four
And therefore the excommunicated one is obligated in the removal of the shoe (chalitzas haminal). For minal da itteta [the shoe is the feminine aspect] — and it is in the aspect of kasnos or [coats of skin], the aspect of Metat, which is the aspect of Mishnah, which is the aspect of permitted and forbidden etc. And therefore our Sages of blessed memory said: a person should always sell whatever he has and acquire shoes for his feet. For shoes are the aspect of extra protection, for they are at the feet where extra protection from the external ones is needed. For they are in the aspect of halachos, the aspect of Metat, as mentioned — the aspect of the shoe of Torah scholars. And therefore a Torah scholar is forbidden to walk barefoot. And therefore this one who blemished against Torah scholars who decide the halachos — therefore he is obligated in the removal of the shoe.
And therefore the excommunicated one is obligated in the removal of the shoe (chalitzas haminal). For minal da itteta [the shoe is the feminine aspect] — and it is in the aspect of kasnos or [coats of skin], the aspect of Metat, which is the aspect of Mishnah, which is the aspect of permitted and forbidden etc. And therefore our Sages of blessed memory said: a person should always sell whatever he has and acquire shoes for his feet. For shoes are the aspect of extra protection, for they are at the feet where extra protection from the external ones is needed. For they are in the aspect of halachos, the aspect of Metat, as mentioned — the aspect of the shoe of Torah scholars. And therefore a Torah scholar is forbidden to walk barefoot. And therefore this one who blemished against Torah scholars who decide the halachos — therefore he is obligated in the removal of the shoe.
ּעָשׂו לָהֶםּעֵגֶל מַסֵכָה )שמותלב,ח( ַּּכָּל־מַה שֶׁעָבַר עַל יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם ובִקְרִיעַת יּּם־סוף וְקַבָּלַת הַתוֹרָה,ּוְכָל הַמִלְחָמוֹת שֶׁל כְּבִישַׁת ְּּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכָל מַה שֶׁעָבַר עָלֵינו אַחַר־כָּך הַכֹּל ּכַּאֲשֶׁר לַכֹּל עוֹבֵר עַל הָאָדָם הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיֵי עוֹלָםְ,ּּשֶׁבְּהֶכְרֵח ַ שֶׁיַעֲבֹר עָלָיו כַּמָה מִינֵי מִלחָמוֹת בְּלִי ּשִׁעור,ֹּּשֶׁזֶה בְּחִינַת הָעֲלִיוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְחִינָתוׁ .ְּוְכָל זֶה נִמְשָׁך מֵחֲמַת שֶׁיֵש ּכַּמָה וְכַמָה כֹּחוֹת ובְחִינוֹת בְּהַיֵצֶר הָרָע,ָכִּי יֵש ׁ יֵצֶר הָר מִיֵצֶר לְמַעְלָה ּהָרָעע,גָּדוֹל שֶׁהָאָדָם מַה ּוְכָל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר,ּמִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדו ֹ בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר,ּהַיְנו שֶׁהוא דַק וְרוחָנִי בְּיוֹתֵר,עַד ּשֶׁיֵש ׁ יֵצֶר הָרָע כָּזֶהׁ,ְּּשֶׁהוא בְּחִינַת מַלְאָך הַקָדוֹש.וְכָל מַהּשֶׁהַיֵצֶר הָרָע דַק וְרוחָנִי יוֹתֵר,יֶש ׁ לו ֹ כֹּח ַ בְּיוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר גַּם עַל הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה.ְּּׁומִזֶה נִמְשָׁך מַה מֵחָדָש הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֵּר פַעַם ּּשֶׁבְּכָלֹ ,כְּמו ּּשֶׁרָאִינו אֵצֶל פַרְעֹה,שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה מַכָּה קְצָת נִכְנַע,ֹ וְהִתְגַּבֵּר לִבּו אֶת הִכְבִּיד ְוְאַחַר־כָּך בְּיוֹתֵר,וְכֵן בְּהַהַתְחָלָה הִתְגַּבֵּר וְאָמַר" :ּתִכְבַּד הָעֲבֹדָה ּוְכו'",ּּוְכֵן אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם מַמָש ׁ הִתְגַּבֵּר לִרְדֹף ּאַחֲרֵיהֶם עַד הַיָםַ,וְכֵן אַחּר קְרִיעַת יַם־סוף הִתְגַּבְּרָה ּּהַסִּטְרָא־אָחֳרָא לְהַכְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַמָה וְכַמָה נִסְיוֹנוֹת,תוֹרָה מַתַן לְאַחַר שֶׁאֲפִלו ּעַד,ּשֶׁפָסְקָה זֻהֲמָתָן לְגַמְרֵי,ּהִתְגַּבֵּר הַיֵצֶר הָרָע וְהִכְשִׁילָם בְּחֵטְא הָעֵגֶלָ,ּּמַה שֶׁהַדּבָר פְלִיאָה מְאֹד:ְּאֵיך אַחַר מַתַן ּתוֹרָה,ּשֶׁזָכו כֻּלָם לְמַדְרֵגַת נְבואָה פָנִים בְּפָנִים,ּּיִפְלו ְּמִמַדְרֵגָתָם כָּל־כָּך עַד שֶׁנִכְשְׁלו בָּעֵגֶל?ְאַך כָּל זֶה ְּנִמְשַׁך מֵעִנְיָן הַנִזְכָּר לְעֵילְּ,ּּשֶׁיֵש ׁ כַּמָה בְּחִינוֹת בּהַיֵצֶר הָרָע,ּוַאֲפִלו צַדִיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים יֵש ׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָעׁ,הַקָדוֹש מַלְאָך ְּּשֶׁהוא,כָּל נִמְשָׁך ְּּומִשָׁם בַּתוֹרָה הַמְבֹאָרִים ּּהַנִסְיוֹנוֹת,אֶת אֲבוֹתֵינו ּשֶׁנִסּו ְּּּהַקָדוֹשׁ־בָּרוך־ הואֶ.ּּכִּי אַף־עַל־פִי שֶׁזּׁה הַיֵצֶר הָרָע ְּּּּשֶׁל צַדִיקִים הוא בְּחִינַת מַלְאָך הַקָדוֹש ׁ מַמָש,ּוְהוא ּרַק בְּחִינַת דִינִים עֶלְיוֹנִים שֶׁלֹא זָכו עֲדַיִן לְהַמְתִיקָם ּכָּרָאוי,זוֹכִים שֶׁאֵינָם הַצַדִיקִים גַּם ּאַף־עַל־פִי־כֵן ּּלַעֲמֹד עַל עָמְדָם ולְהַמְתִיקּהַדִינִים,ּלְשַׁבֵּר זֶה הַיֵצֶר ּהָרָע שֶׁיֵש ׁ לָהֶם כְּפִי בְחִינָתָם,ּאֲזַי יָכוֹל הַיֵצֶר הָרָע ְלְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם כָּל־כָּך,ּּעַד שֶׁיַפִיל אוֹתָם לְגַמְרֵי,חַס וְשָׁלוֹם,בִּנְפִילוֹת גְּדוֹלוֹת,ּרַחֲמָנָא לִצְלַן.ֵּוְעַל־כֵּן אָמְרו ַרַבּוֹתּינו ז"ל:ָָּאַל תַאֲמִין בְּעַצְמְך עַד יוֹם מוֹתֶך.ֹ עַל־כֵּן ְּּּצְרִיכִין תָמִיד לִצְעֹק אֶל הַשֵׁם ולְסַלֵק ולְהַשְׁלִיך מֵאִתו כָּל הַחָכְמוֹת,ּּשֶׁמֵהֶם כָּל הַבִּלְבּולִים,ְרַק לֵילֵך בֶּאֱמֶת ּּובִתְמִימות,ּוְאָז לְעוֹלָם לֹא יִמוֹט,כִּיּּצְעָקָה ותְפִלוֹת ּותְחִנוֹת ובַקָשׁוֹת מוֹעִילִים תָמִיד,ְּיִהְיֶה אֵיך שֶׁיִהְיֶה, ּשֶׁזֶה בְּחִינַת)שירהשירים,ב'" :(יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע ּוְכו,'ְהַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵך"ַ,ּכְּמו ֹ שֶׁדָרְשׁו רַבּוֹתֵינו ז"ל. )לקוטי הלכות-הלכות שילוח הקן ד'-אותיות ה' ו'לפי אוצר היראה-יראה ועבודה-פ"ו(
And this is what our Sages of blessed memory said: "By Torah law, money effects acquisition, as it says: 'And he shall give the money, and it shall be his' [Leviticus 25:51]. And why did the Sages say that meshichah effects acquisition? So that [the seller] should not say to him: 'Your wheat was burned in the upper room.'"
For the essential revelation of the g'vanim [colors] is in the money of Yisrael, and through the revelation of the colors in the money of Yisrael, the klippos at every level are subdued, as mentioned above. And therefore, certainly by Torah law, money effects acquisition — for through money the colors are revealed and the greatness of the Creator is revealed, through which the klippos are subdued and the transaction is completed, for [the klippos] can no longer ruin it, since they have already been subdued through the revelation of the colors in the money of Yisrael, as mentioned above. And therefore, indeed, by Torah law money effects acquisition, as it is written: "And he shall give the money, and it shall be his" — "and it shall be his" — specifically — for through money there is standing and ascent for the transaction, that is, for the sparks in the masa u'matan. For through money the colors are revealed and the klippos are subdued, and then there is standing and ascent for the sparks in the masa u'matan, and through this the transaction is completed by Torah law, as mentioned above.
But why did the Sages say that meshichah effects acquisition, etc.? For in truth, even though the money contains the revelation of the colors, this is only for a Jewish person, and even for him the colors only illuminate when he merits to rectify his money through tzedakah to a worthy poor person, as explained there; see there. And therefore the Sages saw that most people who engage in masa u'matan do not merit to rectify their money completely as is proper, and then the colors do not fully illuminate for them.
And therefore, even though at the time when [the seller] received the money he agreed to sell the item to his fellow — and this is drawn at its root from the shining of the colors in the money — nevertheless, the klippos of the level have still not been subdued, and they can ruin the masa u'matan, because immediately afterward the colors were hidden due to the fact that [the person] has not yet rectified his money completely, as mentioned above. And as our Rebbe, of blessed memory, wrote regarding money that comes into the hands of a non-Jew — that the colors illuminate only momentarily, and afterward their light is hidden, etc., as mentioned above. Likewise, l'havdil [to distinguish], even for a Jew — even though relative to the non-Jew the colors illuminate for him — nevertheless, since he has not rectified his money as is proper, they do not illuminate for him fully either, but only flash momentarily from within their concealment and are immediately hidden.
For the essential revelation of the g'vanim [colors] is in the money of Yisrael, and through the revelation of the colors in the money of Yisrael, the klippos at every level are subdued, as mentioned above. And therefore, certainly by Torah law, money effects acquisition — for through money the colors are revealed and the greatness of the Creator is revealed, through which the klippos are subdued and the transaction is completed, for [the klippos] can no longer ruin it, since they have already been subdued through the revelation of the colors in the money of Yisrael, as mentioned above. And therefore, indeed, by Torah law money effects acquisition, as it is written: "And he shall give the money, and it shall be his" — "and it shall be his" — specifically — for through money there is standing and ascent for the transaction, that is, for the sparks in the masa u'matan. For through money the colors are revealed and the klippos are subdued, and then there is standing and ascent for the sparks in the masa u'matan, and through this the transaction is completed by Torah law, as mentioned above.
But why did the Sages say that meshichah effects acquisition, etc.? For in truth, even though the money contains the revelation of the colors, this is only for a Jewish person, and even for him the colors only illuminate when he merits to rectify his money through tzedakah to a worthy poor person, as explained there; see there. And therefore the Sages saw that most people who engage in masa u'matan do not merit to rectify their money completely as is proper, and then the colors do not fully illuminate for them.
And therefore, even though at the time when [the seller] received the money he agreed to sell the item to his fellow — and this is drawn at its root from the shining of the colors in the money — nevertheless, the klippos of the level have still not been subdued, and they can ruin the masa u'matan, because immediately afterward the colors were hidden due to the fact that [the person] has not yet rectified his money completely, as mentioned above. And as our Rebbe, of blessed memory, wrote regarding money that comes into the hands of a non-Jew — that the colors illuminate only momentarily, and afterward their light is hidden, etc., as mentioned above. Likewise, l'havdil [to distinguish], even for a Jew — even though relative to the non-Jew the colors illuminate for him — nevertheless, since he has not rectified his money as is proper, they do not illuminate for him fully either, but only flash momentarily from within their concealment and are immediately hidden.
וַיְחַל מֹשֶׁה )שמותלב,יא( ּעֲבוֹדַת הַצַדִיקִים הוא לְהַמְתִיק הַדִינִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל. ָוְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם מֵעֲווֹנוֹת שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע שֶׁיְנִיקּתו ֹ מֵהַדִינִים.ּּוְעַל כֵּן הַצַדִיקִים מְקַבְּלִין ּּעַל עַצְמָן יִסּורִים בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמו ֹ שֶׁנֶאֱמַר וְכו נָשָׂא הוא חָלְיֵינו ּאָכֵן,'כָּל תוֹלִין הֵם ּכִּי שֶׁאֵינָם שֶׁמֵחֲמַת שֶׁאוֹמְרִים בְּעַצְמָן ִּהַחֶסְרוֹנוֹת ּמַמְתכָּרָאוי הַדִין ּּיקִין,יִשְׂרָאֵל בָּאִין זֶה מֵחֲמַת לַעֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְעַל כֵּן הֵם סוֹבְלִין עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי הֵם צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת.ֶׁכִּי צְרִיכִין ּּלַעֲסֹק בָּזֶה לְהַמְתִיק כָּל הַדִינִים שֶׁבָּעוֹלָם שעַל יְדֵי זֶה ּמְבַטְלִין כֹּח ַ הַיֵצֶר הָרָע ומַצִילִין יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת. ּובִבְחִינָה זֹאת יֵש ׁ כַּמָה חִלוקִים אֲפִלו בֵּין הַצַדִיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד אֲבוֹת הָעוֹלָם,ַּּכְּמו ֹ שֶׁהִפְלִיגו רַבּוֹתֵינו ז"ּל בְּמַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם שֶׁזָכָה לְהַמְתִיק ּכָּל תקֶף הַדִינִים יוֹתֵר מִנֹח ַ ומֵאַבְרָהָם.ּּוְעִקַר שְׁלֵימות ֹּבְּחִינָה זֹאת יִהְיֶה נִגְמָר עַל יְדֵי מָשִׁיח ַ שֶׁהוא מֹשֶׁה בְּעַצְמו,יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל ֹ עֲדַיִן נַפְשׁו מוֹסֵר ַּשֶׁהוא וְסָבִיל מּרְעִין בַּעֲדָם כָּל יְמֵי הַגָּלות,ּעַד שֶׁיִגְמֹר אֶת ּשֶׁלו ֹ שֶׁיַמְתִיק כָּל הַדִינִים מִיִשְׂרָאֵל וִיבַטֵל כֹּח ַ הַיֵצֶר ּּהָרָע וְיָבִיא אֶת הַגְּאֻלָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינו וְיָשִׁיב כָּל ְּיִשְׂרָאֵל לְהַשֵׁם יִתְבָּרַך בֶּאֱמֶת.כִּי זֶהּעִקַר עֲבוֹדַת לְמַעְלָה הָעֶלְיוֹן ׁ הַדִין שֹׁרֶש ַ לְהַמְתִיק מָשִׁיח ּּמֹשֶׁה לְמַעְלָה,ּעַד שֶׁיִתְבַּטְלו מִמֵילָא כָּל הַדִינִין שֶׁל מַטָה ּוְכָל הַיְצָרִין רָעִים שֶׁיוֹנְקִים מֵהֶם,ּּוְעַל יְדֵי זֶה יָשׁובו ְּיִשְׂרָאֵל לְהַשֵׁם יִתְבָּרַךּּוְתָבֹא הַגְּאֻלָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינו. )לקוטי הלכות-הלכות שילוח הקן ד'-אות ט"ז לפי אוצר היראה–צדיק-קמ"ח(
22 Oaseyos (Aleph–Kaf Bais)
And in it is included the subject of Purim.
Based on the ma’amar “Chosam B’soch Chosam”
And in it is included the subject of Purim.
Based on the ma’amar “Chosam B’soch Chosam”
לָמָה ה'ָָּּיֶחֱרֶה אַפְך בְּעַמֶך )שמותלב,יא( ַ ּוְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)שְׁמוֹת רַבָּה פמ"ט,בַ;ה שִׁירפ רַבָּה ּשִׁירִים"א(אֲנִי שְׁחוֹרָה הָעֵגֶל בְּמַעֲשֵׂה,הַמִשְׁכָּן ּוְנָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה,ּהַיְנו ּאַף־עַל־פִי שֶׁיֶש ׁ לִי חֲטָאִים הַרְבֵּה וְנִתְרַחַקְתִי מְאֹד ְּמִמֶנו יִתְבָּרַך,וְזֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם,ּכִּי כָּל הַמוֹדֶה בָּעֲבוֹדָה זָרָה כְּאִלו ּכּוֹפֵר בְּכָל הַתוֹרָה כֻּלָהִׁ)רַש"י בְּמִדְבַּר טו,כג;ּדְבָרִים יא,כח.שָׁם ּובְסִפְרִי.(אֲנִי וְנָאוָה ּאַף־עַל־פִי־כֵן ּבְּמַעֲשֵׂה הַמִשְׁכָּןֲ,ּהַיְנו בְּחִינַת מְעַט טוֹב שֶׁאנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי עֲדַיִן,ּכִּי תֵכֶף אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִצְטַוו עַל הַמִשְׁכָּן ּמְלֶאכֶת,ה שֶׁנִתְרַצָה ּּעַל־יְדֵי'ְיִתְבָּרַך ּּלְיִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינו שֶׁמָסַר נַפְשׁו ֹ עֲלֵיהֶם ּּוְהִתְפַלֵל בַּעֲדָםָ,כִּי מֹשֶׁה הָיָה יּכוֹל זֹאת לִמְצֹא נְקֻדָה ּטוֹבָה אֲפִלו בְּהַפָחות שֶׁבַּפְחותִים,ַכַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי ּרַבֵּנו ז"ּּל כַּמָה פְעָמִים)ּבְּלִקוטֵי תִנְיָנָא סִימָן פב וְעוֹד(, ּוְעַל־יְדֵי זֶה הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַלֵל עֲלֵיהֶם תָמִיד אֲפִלו ּּכְּשֶׁפָגְמוהָעֵגֶל בְּמַעֲשֵׂה כֻּלָה הַתוֹרָה ּבְּכָל,כִּי ּּאַף־עַל־פִי־כֵן מָצָא בָּהֶם נְקֻדוֹת טוֹבוֹת.וְעַל־כֵּן אָמַר מֹשֶׁה)שמות לב(:לָמָה ה'ָָּּּיֶחֱרֶה אַפְך בְּעַמֶך וְכו,'ַכִּי ּהוא מָצָא הַטוֹב שֶׁבָּהֶם וַאֲזַי נִדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי כַּנ"ל, וְעַל־כֵּן אָמַר" :לָמָה ה'ָָּּיֶחֱרֶה אַפְך בְּעַמֶך",כִּי הָרָע ּּאֵינו ֹ נֶחְשָׁב כְּלָל כְּנֶגֶד מְעַט הַטוֹב שֶׁיֵש ׁ בָּהֶם עֲדַיִן.וְהֹ ' ְּיִתְבָּרַך נִתְרַצָה לו"ּוַיִנָחֶם עַל הָרָעָה וְכו'.")לקוטי הלכות-הלכות השכמת הבוקר א'-ג'(
And even though the Sitra Achara has overpowered regarding this also, and has increased machlokes [dispute] in Yisroel — until we do not know a clear halachah and a clear mishnah in one place, as Chazal said. And they said: "Since the students of Shammai and Hillel increased," etc. — "and it was difficult for Yisroel," etc. — nevertheless, through the power of the birur by which the halachos were clarified in the Beis HaMikdash while it still stood, the tzaddikim and the true chachamim have the power to clarify for us in every generation all the halachos of the Torah — how to conduct ourselves in them.
ּוְהַלּוחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים )שמותלב,טז( וְזֶה בְּחִינַת)שְׁמוֹת לב(ּ וְהַלוחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָה ּוְהַמִכְתָב מִכְתָב אֱלֹקִים הוא וְכו,'ּהַיְנו,ּּשֶׁהַלוחוֹת ּשֶׁהָיָה לָהֶם כֹּח ַ לְהִצְטַיֵר בָּהֶם אוֹתִיוֹת הַתוֹרָה זֶה מַעֲשֵׂה ה,'כִּי הֵם מַעֲשָׂיו וְנִפְלְאוֹתָיו בְּחִינַת'מַעֲשֵׂה ּאֱלֹקִים הֵמָה'.ּוְזֶהו:'ּּוְהַמִכְתָב'—ּשֶׁנִכְתְבו אוֹתִיוֹת ּהַתוֹרָה עַל הַלוחוֹת' ,ּּמִכְתַב אֱלֹקִים הוא,'כִּי הֵם ה מַעֲשֵׂה'אוֹתִיוֹת שֶׁיוכְלו הָעֲצומִים ֹּוְנִפְלְאוֹתָיו ּהַתוּרָה לְהִצְטַיֵר ולְהִכָּתֵב עַל הַלוחוֹת,ּכִּי אוֹתִיוֹת ּּהַתוֹרָה בְּשָׁרְשָׁם הֵם אוֹרוֹת נִשְׂגָּבִים וַעֲצומִים מְאֹד, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָמוֹת יְכוֹלִים לִסְבֹּל אוֹרָם,מִכָּל שֶׁכֵּן הַגַּשְׁמִי הַזֶה ּעוֹלָם,הָעֲצומִי בְּנִפְלְאוֹתָיו ְּאַךם ְּנִתְצַמְצְמו כָּל כָּך עַד שֶׁנִכְתְבו עַל הַלוחוֹת.וְכָל זֶה ּכְּדֵי שֶׁיוכְלו יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַתוֹרָה,כְּדֵי ְּשֶׁיֵדְעו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנו ֹ ולְהִתְדַבֵּק בּו ֹ יִתְבָּרַךַ. ּּוְעַל־כֵּן כְּשֶׁחָטְאו יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל נִשְׁתּבְּרו הַלוחוֹתַ, ז רַבּוֹתֵינו ּּוְאָמְרו"ל)יא עֵקֶב ּּתַנְחומָא:(ּּשֶׁפָרְחו ּהָאוֹתִיוֹת,ּוְנַעֲשׂו הַלוחוֹת כְּבֵדִים בְּיַד מֹשֶׁה,וְעַל־יְדֵי ּּזֶה נִשְׁתַבְּרוֹ .ּכִּי בְּוַדַאי כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנו ְיִתְבָּרַך,ּּאֵין הַלוחוֹת יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל ּּאוֹתִיוֹת הַתוֹרָה,ּוְעַל־כֵּן פָרְחו הָאוֹתִיוֹת מֵהַלוחוֹת ּּוְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁתַבְּרו.ּכִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַלוחוֹת שֶׁיְקַבְּלו ּוְיִסְבְּלו אֶת אוֹר אוֹתִיוֹת הַתוֹרָה הַקְדוֹשָׁה,כִּי אִם ּכְּשֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנו ֹ שֶׁל מָקוֹם,ּּומְכַוְנִין אֶת לִבָּם ּאֶל הַתוֹרָה,ּומִשְׁתַדְלִים שֶׁיִהְיו דִבְרֵי הַתוֹרָה נֶחְקָקִים ּוְנִכְתָבִים עַל לְבָבָם,בִּבְחִינַת)מִשְׁלֵי גַ (ּכָּתְבֵם עַל לוח ָלִבֶּך,וְאָז הֶׂ'ְיִתְבָּרַך עוֹשה לְמַעַן אַהֲבָתָם,ּומְצַמְצֵם נִפְלָאִים בִּדְרָכִים הַתוֹרָה ּּאוֹתִיוֹת,זֶה אֶת ְּומְזַכֵּך ּּהָעוֹלָם עַד שֶׁיִהְיֶה לו ֹ כֹּח ַ לְקַבֵּל אוֹר הַתוֹרָה.וְאָז ּיְכוֹלִים אוֹתִיוֹת הַתוֹרָה לְהִצְטַיֵר ולְהִכָּתֵב ולְהִתְקַיֵם ּּעַל הַלוחוֹתֶׁ,שּזֶהו בְּחִינַת כְּתִיבַת סֵפֶר תוֹרָה עַל ּהַקְלָף. שֶׁנִשְׁבְּרו אַחַר הָרַבִּים בַּעֲוֹנוֹתֵינו עַתָה ּוְעַל־כֵּן ּּהַלוחוֹת,ּאַף־עַל־פִי שֶׁאָנו כּוֹתְבִים סִפְרֵי הַתוֹרָה עַל ּּהַקְלָף וְהַנְיָר,ּאַף־עַל־פִי־כֵן לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְאוֹר ּהַתוֹרָה,ּכִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה שֶׁיִהְיו אֶצְלו ֹ אוֹתִיוֹת ּהַתוֹרָה כְּתובִים וקְשׁורִים הֵיטֵב עַל הַסֵּפֶרׁ ,כִּי יֵש ּבְּחִינַת אוֹתִיוֹת פוֹרְחוֹת שֶׁהוא בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוחוֹת, ְּּּשֶׁמִשָׁם נִמְשָׁך הַשִׁכְחָה,ַּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינו ז"ל )ּעֵרובִין נד(,ְּּשֶׁמִשָׁם נִמְשָׁך שֶׁאַף־עַל־פִי שֶׁאוֹתִיוֹת ּּהַתוֹרָה כְּתובִים עַל הַסֵּפֶר,ּאַף־עַל־פִי־כֵן אֵינו ֹ רוֹאֶה אוֹרָם כְּלָל,ְּשֶׁזֶהו בְּחִינַת שִׁכְחַת הַתוֹרָה שֶׁנִמְשָׁך לוחוֹת ּּמִשִׁבְרֵי,בְּחִי ּשֶׁהואפָרְחו שֶׁהָאוֹתִיוֹת ַּנַת ּמֵהַלוחוֹת שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁבְּרו כַּנ"ל.ּעַד שֶׁיֵש ׁ לִפְעָמִים ְּשֶׁרוֹאֶה בְּהַתוֹרָה לְהֵפֶך חַס וְשָׁלוֹם,ּאִם אֵינו ֹ מְכַוֵן אֶת לִבּו ֹ אֶל הָאֱמֶתַ,ּּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)יוֹמָא עב:( זָכָהֲ —נַעּשֶׂה לו ֹ סַם חַיִים,לֹא זָכָה—נַעֲשֶׂה לו ֹ סַם מָוֶתַ.ְּוְכָל זֶה נִמְשָׁך מִבְּחִינָה הַנ"ל.)לקוטי הלכות- הלכות נשיאת כפיים ה'-ו'(
And this is what he writes to her in the get: tzvis bir'us nafshi — I desired it with the will of my soul. For the essential matter is that she must be separated from him in the dimension of nefesh and the inwardness of the soul — for it was in that dimension that the bond between them existed — and this is impossible in any manner except through kesav, through which the soul and the inwardness of the soul are revealed, as above.
And therefore he must also speak to her with his mouth at the time of the divorce — for he must say to her: "Harei zeh gitech" — behold this is your get — and so forth, as is explained in the Shulchan Aruch. For speech (dibur) is the very essence of the soul itself, as explained there in the above-mentioned teaching. And therefore through the kesav and the dibur together, she is separated from him in the dimension of the soul and the inwardness of the soul, as above.
And therefore it is absolutely required that the get be written specifically for her name (lishmah). For the essential severance and separation from his soul, and so forth, is through this kesav of the get — for through this writing he reveals his soul and the inwardness of his soul. And through this she is separated from him, as above. Therefore it is certainly required that he write it specifically for her name, so that she should be separated from the inwardness of his soul through this writing that he writes for her specifically. For through the writing itself she is separated from him, and the writing specifically effects the separation between his soul and her soul. Therefore it is absolutely required that it be written for her name specifically — to reveal the inwardness of his soul to her, that he desires with the will of his soul to separate her from him. And this is revealed through the writing that he writes specifically for her name, as above.
And this is what is written: "Ko amar Hashem — ei zeh sefer kerisus imchem asher shilachtiha" — Thus says Hashem: where is the document of severance of your mother by which I sent her away? (Yeshayahu 50:1). For since Israel has already been bound to their Father in Heaven in the inwardness of the soul, as it were — therefore they can certainly not be separated in any manner whatsoever. And this is what the Blessed Name demonstrates to them and shows them: that they are certainly not separated from Him in any manner whatsoever — even though they did what they did and distanced themselves from their Father's table — even so they are still bound in the inwardness of the soul. For since He did not give them a sefer kerisus in writing — as it is written: "ei zeh sefer kerisus imchem" — where is the document of severance of your mother — therefore they are certainly still bound in the inwardness of His soul, as it were. For it is impossible to separate except through the dimension of kesav, as above — just as the original bond was through kesav, as above. And therefore, since He did not give them a sefer kerisus in writing, it is certainly impossible for them to be separated in any manner in the world — and they are certainly still bound in the inwardness of His soul. And therefore there is still hope to return to Him, blessed be He, for He will certainly again have compassion on us — for we are still bound to Him, blessed be He, as above.
Key Teachings — Gitin §2
Root source: LM §173 — through kesav one discerns the nefesh and pnimiyus hanefesh; Anochi = Ana nafshi kesavis yahvis; the Chaf = Keser = Shechinsa penimiyus. Also LM §69 ("Gezeilah") — the woman as nefesh; speech as the very essence of the soul.
Core principle — kesav reveals soul: Through writing, one reveals the nefesh and pnimiyus hanefesh — the inner and outer Shechinah. The acrostic Anochi = Ana nafshi kesavis yahvis — the writer places his very soul into the writing, and also gives the inwardness of his soul. The Chaf of Anochi (= kesav) = Keser = Shechinsa penimiyus.
Israel's original bond through kesav: The primary bond of Israel to their Father in Heaven was through the Luchos — written, beginning with Anochi (Ana nafshi kesavis yahvis). "Kesov lecha es ha'devarim ha'eileh" (Shmos 34:27) — the covenant is through writing. General principle: the higher level shines into the lower only in the dimension of nefesh = Shechinah among the lower beings. But due to Israel being truly children of Hashem Elohim, they are bound even to the pnimiyus of His soul, as it were — through the Anochi of the Ten Commandments, through the Written Torah, through the Luchos.
Application to husband and wife: The bond between them is through kesav (shtar / kesuvah). The woman = nefesh (LM §69). The husband = higher level; wife = lower level. The bond is in the pnimiyus hanefesh, requiring complete union (histachdus gamur). Since the bond is through kesav, separation is likewise impossible except through kesav. "V'chasav lah sefer kerisus" — sefer korsa v'ein davar acher korsa (the document severs, nothing else severs).
Three halachic details explained: (1) Tzvis bir'us nafshi — written in the get: she must be separated from the dimension of nefesh and pnimiyus hanefesh, where the bond existed — only possible through kesav. (2) He must also say aloud "Harei zeh gitech" (Shulchan Aruch) — because speech (dibur) is the very essence of the soul itself (LM §173) — together, kesav and dibur separate her from the soul and inwardness of the soul. (3) The get must be written specifically for her name (lishmah) — since it is this specific writing that reveals his soul and pnimiyus to her, expressing that he desires with the will of his soul to separate her from him; the writing itself effects the separation between his soul and hers.
The eternal bond of Israel with Hashem: "Ko amar Hashem — ei zeh sefer kerisus imchem asher shilachtiha" (Yeshayahu 50:1) — where is the document of severance? Since Israel was originally bound to their Father in Heaven through kesav — in the pnimiyus hanefesh, as it were — and since He has not given them a written sefer kerisus, it is therefore impossible for them to ever be truly separated from Him, no matter what they have done, no matter how far they have distanced themselves from their Father's table. "Ei zeh sefer kerisus" — He never wrote one. Therefore they remain bound to the inwardness of His soul forever. Therefore there is still hope to return — He will certainly again have compassion — for we are still bound to Him.
function setLang(lang, btn) {
document.querySelectorAll('.lang-toggle button').forEach(b => b.classList.remove('active'));
btn.classList.add('active');
document.body.classList.remove('show-hebrew', 'show-both');
if (lang === 'he') document.body.classList.add('show-hebrew');
else if (lang === 'both') document.body.classList.add('show-both');
And therefore he must also speak to her with his mouth at the time of the divorce — for he must say to her: "Harei zeh gitech" — behold this is your get — and so forth, as is explained in the Shulchan Aruch. For speech (dibur) is the very essence of the soul itself, as explained there in the above-mentioned teaching. And therefore through the kesav and the dibur together, she is separated from him in the dimension of the soul and the inwardness of the soul, as above.
And therefore it is absolutely required that the get be written specifically for her name (lishmah). For the essential severance and separation from his soul, and so forth, is through this kesav of the get — for through this writing he reveals his soul and the inwardness of his soul. And through this she is separated from him, as above. Therefore it is certainly required that he write it specifically for her name, so that she should be separated from the inwardness of his soul through this writing that he writes for her specifically. For through the writing itself she is separated from him, and the writing specifically effects the separation between his soul and her soul. Therefore it is absolutely required that it be written for her name specifically — to reveal the inwardness of his soul to her, that he desires with the will of his soul to separate her from him. And this is revealed through the writing that he writes specifically for her name, as above.
And this is what is written: "Ko amar Hashem — ei zeh sefer kerisus imchem asher shilachtiha" — Thus says Hashem: where is the document of severance of your mother by which I sent her away? (Yeshayahu 50:1). For since Israel has already been bound to their Father in Heaven in the inwardness of the soul, as it were — therefore they can certainly not be separated in any manner whatsoever. And this is what the Blessed Name demonstrates to them and shows them: that they are certainly not separated from Him in any manner whatsoever — even though they did what they did and distanced themselves from their Father's table — even so they are still bound in the inwardness of the soul. For since He did not give them a sefer kerisus in writing — as it is written: "ei zeh sefer kerisus imchem" — where is the document of severance of your mother — therefore they are certainly still bound in the inwardness of His soul, as it were. For it is impossible to separate except through the dimension of kesav, as above — just as the original bond was through kesav, as above. And therefore, since He did not give them a sefer kerisus in writing, it is certainly impossible for them to be separated in any manner in the world — and they are certainly still bound in the inwardness of His soul. And therefore there is still hope to return to Him, blessed be He, for He will certainly again have compassion on us — for we are still bound to Him, blessed be He, as above.
Key Teachings — Gitin §2
Root source: LM §173 — through kesav one discerns the nefesh and pnimiyus hanefesh; Anochi = Ana nafshi kesavis yahvis; the Chaf = Keser = Shechinsa penimiyus. Also LM §69 ("Gezeilah") — the woman as nefesh; speech as the very essence of the soul.
Core principle — kesav reveals soul: Through writing, one reveals the nefesh and pnimiyus hanefesh — the inner and outer Shechinah. The acrostic Anochi = Ana nafshi kesavis yahvis — the writer places his very soul into the writing, and also gives the inwardness of his soul. The Chaf of Anochi (= kesav) = Keser = Shechinsa penimiyus.
Israel's original bond through kesav: The primary bond of Israel to their Father in Heaven was through the Luchos — written, beginning with Anochi (Ana nafshi kesavis yahvis). "Kesov lecha es ha'devarim ha'eileh" (Shmos 34:27) — the covenant is through writing. General principle: the higher level shines into the lower only in the dimension of nefesh = Shechinah among the lower beings. But due to Israel being truly children of Hashem Elohim, they are bound even to the pnimiyus of His soul, as it were — through the Anochi of the Ten Commandments, through the Written Torah, through the Luchos.
Application to husband and wife: The bond between them is through kesav (shtar / kesuvah). The woman = nefesh (LM §69). The husband = higher level; wife = lower level. The bond is in the pnimiyus hanefesh, requiring complete union (histachdus gamur). Since the bond is through kesav, separation is likewise impossible except through kesav. "V'chasav lah sefer kerisus" — sefer korsa v'ein davar acher korsa (the document severs, nothing else severs).
Three halachic details explained: (1) Tzvis bir'us nafshi — written in the get: she must be separated from the dimension of nefesh and pnimiyus hanefesh, where the bond existed — only possible through kesav. (2) He must also say aloud "Harei zeh gitech" (Shulchan Aruch) — because speech (dibur) is the very essence of the soul itself (LM §173) — together, kesav and dibur separate her from the soul and inwardness of the soul. (3) The get must be written specifically for her name (lishmah) — since it is this specific writing that reveals his soul and pnimiyus to her, expressing that he desires with the will of his soul to separate her from him; the writing itself effects the separation between his soul and hers.
The eternal bond of Israel with Hashem: "Ko amar Hashem — ei zeh sefer kerisus imchem asher shilachtiha" (Yeshayahu 50:1) — where is the document of severance? Since Israel was originally bound to their Father in Heaven through kesav — in the pnimiyus hanefesh, as it were — and since He has not given them a written sefer kerisus, it is therefore impossible for them to ever be truly separated from Him, no matter what they have done, no matter how far they have distanced themselves from their Father's table. "Ei zeh sefer kerisus" — He never wrote one. Therefore they remain bound to the inwardness of His soul forever. Therefore there is still hope to return — He will certainly again have compassion — for we are still bound to Him.
function setLang(lang, btn) {
document.querySelectorAll('.lang-toggle button').forEach(b => b.classList.remove('active'));
btn.classList.add('active');
document.body.classList.remove('show-hebrew', 'show-both');
if (lang === 'he') document.body.classList.add('show-hebrew');
else if (lang === 'both') document.body.classList.add('show-both');
ּוְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָה )שמות לב,טז( נִקְרֵאת ּהַתוֹרָה'ּעֵדות'מָקוֹם בְּכָל,ֹ שֶׁכָּתו ּכְּמוב: "ּּוְנָתַת ָ אֶל הָאָרוֹן אֵת הָעֵדֻת וְכו'."וְכֵן בְּכָל מַעֲשֵׂה ּהַמִשְׁכָּן ובְכָל הַתוֹרָה נִקְרֵאת הַתוֹרָה בְּשֵׁם עֵדות. ּוכְתִיב" :ּעֵדות ה'ּנֶאֱמָנָה וְכו'."ּּכִּי הַתוֹרָה הִיא עֵדות ְגָּדוֹל עָלָיו יִתְבָּרַךֹ,ֹ ּכִּי מִי שֶׁיֶש ׁ לו ֹ מֹ ּח ַ אֲמִתִי בְּקָדְקֳדו מְצִיאותו אֶת ֹ הֵיטֵב שִׂכְלו בְּעֵינֵי לִרְאוֹת ּּיוכַל ֹ)ּוְאַחְדותו(ְּּּוְיִחודו ֹ יִתְבָּרַך עַל־יְדֵי הַתוֹרָה הַקְדוֹשָׁה,כִּי ּכָּל בַּעֲלֵי דֵעָה וְשֵׂכֶל אֱמֶת יָעִידו וְיַגִּידו שֶׁאִי אֶפְשָׁר ּּבְּשׁום אֹפֶן בְּשׁוםּ שֵׂכֶל לִבְדוֹת תוֹרָה כָּזֹאת מִלֵב חַס וְשָׁלוֹםׁ,ּוְכַמְבֹאָר שִׂיחָה זֹאת בְּכַמָה סִפְרֵי קֹדֶשֹ ,ּוכְמו ּשֶׁכָּתוב" :ּּוְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִמָצֵא וְאֵי־זֶה מְקוֹם בִּינָה ּוְכו'."ֵּכִּי מֵהֵיכָן לוֹקְחִין תוֹרָה כָּזֹאת מִן בְּרֵאשִׁית עַד לְעּינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עִם כָּל דִקְדוקֶיה ָ ופְרָטֶיה ָ וְכו'ַׁוְכָל ּשְׁאָר הַסִּפְרֵי נְבִיאִים וכְתובִים וְכָל הַש"ּס ומִדְרָשִׁים ּומְפָרְשֵׁיהֶם וְכָל הַפִלְפולִים וְהַחִדושִׁים שֶׁבָּהֶם,ִּוְכָל ּסִתְרֵי הַתוֹרָה שֶׁגִּלו הָרַשְׁבַ"ִי וְתלְמִידָיו וְהָאֲרַ"י ז"ל, אֲשֶׁר שֶׁבָּהֶם וְהַנִפְלָאוֹת וְהַנוֹרָאוֹת הַגְּבורוֹת ּוְכָל ּתִסְמַר שַׂעֲרוֹת רֹאש ׁ הָאָדָם הַמְעַיֵן בָּהֶם אֲפִלו מִי לְתַכְלִיתָן ֹ מְבִינָם שֶׁאֵינו,דִמְעַט מְעַט זֶה כָּל ֹּּעִם ּּשֶׁמִתְנוֹצֵץ לו ֹ מִדִבְרֵיהֶם הַכּּל יוֹדו וְיֹאמְרו שֶׁאִי אֶפְשָׁר ּלִבְדוֹת חַס וְשָׁלוֹם דְבָרִים כָּאֵלֶה מִלֵב בְּשׁום אֹפֶן וְכֵן שֶׁגִּלו וְנוֹרָאִים נִפְלָאִים וְהַחִדושִׁים הַהִתְגַּלות ּכָּל ּהַצַדִיקִים בַּדוֹרוֹת שֶׁאַחֲרֵיהֶם עַד הַיוֹם הַזֶה,כִּי עֲדַיִן הִ'יְּתְבָּרַך עִמָנו גַּם בַּדוֹרוֹת הָאֵלֶה שֶׁרָאִינו עַיִן בְּעַיִן אֶפְשָׁר שֶׁאִי וְנוֹרָאִים נִפְלָאִים חִדושִׁים ּהִתְגַּלות ּּלְגַלוֹתָם בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁום אֹפֶן אִם לֹא בְּשֶׁפַע הַנִמְשָׁך מֵהַיָחִיד הַנֶעְלָם יִתְבָּרַך ְְּאֱלֹקִיֹ לָעַד שְׁמו. ּעַל־כֵּן כָּל דִבְרֵי הַתוֹרָה הַקְדוֹשָׁה יְעִידון וְיַגִּידון כִּי ה' ּאֶחָד ושְׁמו ֹ אֶחָד,ּּעַל־כֵּן נִקְרֵאת הַתוֹרָה עֵדות בְּכָל מָקוֹם.וְזֶה" :גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה'ּּדְרושִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם", חִדו נִפְלְאוֹת ּּשֶׁעַל־יְדֵישֶׁהֵם הַתוֹרָה ודְרושֵׁי ּשֵׁי ּדְרושִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם בְּשִׂכְלִיות נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים ּוְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶה,עַל־יְדֵי זֶה הַכֹּל רוֹאִים,כִּי גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה,'ּּכִּי כָּל בַּעֲלֵי אֱמֶת יוֹדו וְיָעִידו,כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹאת.ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב" :ּוְהַלֻחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים ּּהֵמָה וְכו'."וְזֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה" :ּלֹא אֶת בְּנֵיכֶם וְכו'כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה'הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה." ּוְקָאֵי עַל כָּל הַדוֹרוֹת עַד הַסּוֹףִ,ּהַיְנו כִּי אֵינו ֹ מְדַבֵּר עם ּהַבָּנִים קְטַנִים שֶׁמֹחָן עֲדַיִן בְּקַטְנות וְלֹא נִפְקְחו עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת הָאֱמֶת עַיִן בְּעַיִן,כִּי'עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה'הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה,'ִּכִּי מִי שֶׁמְעַיֵן ומַבִּיט ּבְּהַתוֹרָה עֵינָיו רוֹאוֹת עַיִן בְּעַין אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה,ּכִּי יוֹדֵע ַ ומֵבִין הָאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר מִלֵב ּּלִבְדוֹת,וְשָׁלוֹם חַס,הַנִפְלָאוֹת אֵלו ּכָּל עִמָנו שֶׁעָשָׂה הַנוֹרָאוֹת וְכָל וְהַחִדושִׁים ּוְהַמַעֲשִׂיוֹת ּוְגִלָה לָנו מִיוֹם מַתַן תּּוֹרָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנו עַד הַיוֹם ּהַזֶה כִּי אִם מַעֲשֵׂה ה'ּהֵמָה) .לקוטי הלכות–הלכות עדות ד'–ב'(
Likutay Halachos — Orach Chaim, Volume 2
Hilchos Birchas HaPairos — Halachah 5
Part 3 (§§ 11–15)
Hilchos Birchas HaPairos — Halachah 5
Part 3 (§§ 11–15)
ֹ ּלֹא יָדַעְנו מֶה הָיָה לו )שמותלב,כג( ּּכָּל־מַה שֶׁחֲזָקִים יוֹתֵר בֶּאֱמונַת הָרָצוֹן,ְּהַיְנו לְהַאֲמִין מִת שֶׁהַכֹּל וְלֵידַעֹ יִתְבָּרַך בִּרְצוֹנו רַק ְנַהֵג,ּבְּוַדַאי ֹ יִתְבָּרַך רְצוֹנו לַעֲשׂוֹת הָאָדָם רְצוֹן יוֹתֵר ְּמִתְחַזֵק ֹ יִתְבָּרַך רְצוֹנו ֹ מִפְנֵי רְצוֹנו ְּולְבַטֵלֹ ,לו ֹ וְלִהְיוֹת לַעֲבוֹדָתו חֲזָקִים ורְצוֹנוֹת כִּסּופִין ּעַל־כָּל־פָנִים ְיִתְבָּרַךֶׁ,ַאֲשּר זֶה עִקַר הַיַהֲדות כַּיָדוע.ְאַך עַל־יְדֵי ֹ אֱמונַת אֶצְלו וְנִפְגָּם נֶחְשָׁך הַבַּעַל־דָבָר ְּּּהִתְגַּבְּרות הָרָצוֹן,ּּוְעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָש ׁ גַּם הָרָצוֹן שֶׁלו ֹ דִקְדֻשָׁה, וְנוֹפֵל לִרְצוֹנוֹת אֲחֵרִים,ּלְתַאֲווֹת וְכַיוֹצֵאֵ.ְאַך מחֲמַת בָּעוֹלָם הַרְבֵּה צַדִיקִים הָיו כְּבָר ּשֶׁאַף־עַל־פִי־כֵן, הָאוֹתוֹת עַל־יְדֵי כֹּל לְעֵין הָרָצוֹן אֱמונַת ּשֶׁגִּלו ּּוְהַמוֹפְתִים וְכו,'ּּאֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה ושְׁאָר הַנְבִיאִים אַחֲרָיו הַבָּאִים וְהַצַדִיקִים ּוְהַזְקֵנִיםֶׁ,אֲש עַדאִי ר ּאֶפְשָׁר לִכְפֹר חַס וְשָׁלוֹם בְּהָרָצוֹן לְגַמְרֵיַ .ְּאַך עִקַר כֹּח ּּהַבַּעַל־דָבָר לִלְחֹם עֲדַיִן עִם חֲלושֵׁי כֹח ַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל ּהוא רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַטִיל סָפֵק בָּרָצוֹן,ּּומִזֶה נִמְשָׁכִים ּּכָּל הַהִתְרַחֲקות וְהַנְפִילוֹת שֶׁלּאוֹתָם שֶׁהִתְחִילו קְצָת ְּּּלָגֶשֶׁת אֶל הַקֹדֶש ׁ וְאַחַר־כָּך נָפְלו מִזֶה,ַהַכֹּל מֵחֲמַת ּסְפֵקוֹת הַנ"ל,ּשֶׁהַבַּעַל־דָבָר מַטִיל סָפֵק בְּלִבּו ֹ כְּאִלו ְּּאֵין לו ֹ עוֹד תִקְוָה לָשׁוב אֵלָיו יִתְבָּרַךֹ ,ָּּוכְאִלו אֵינו ּפוֹעֵל עוֹד כְּלום בּרָצוֹן הַטוֹב,חַס וְשָׁלוֹם,עַד אֲשֶׁר ּּעַל־יְדֵי־זֶה מִתְרַשֵׁל גַּם־כֵּן בָּרָצוֹן הַטוֹב,וְקָשֶׁה וְכָבֵד ְּּּעָלָיו לְהַמְתִין ולְצַפוֹת כָּל־כָּך לִישׁועַת הַשֵׁם.כִּי מִי ְּשֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיך עַל עַצְמו ֹ אֱמונַת הָרָצוֹן,ָּּּולְמַלֹאת כל חֶסְרוֹנוֹתָיו רַק עַל־יְדֵי זֶה,ְּּהוא צָרִיך לְהַמְתִין ּּולְהַמְתִין,בִּבְחִינַת)ג איכה("וְדומָם וְיָחִיל ּטוֹב ּלִתְשׁועַת ה'."ּּוְכָל זֶה אִם הוא חָזָק בֶּאֱמונַת הָרָצוֹן ּּבְּוַדַאי גָּמורַ,ּאֲבָל עַל־יְדֵי הַסְּפֵקוֹת הַנ"ל,אֲזַי מָטָה יָדכָּל־כָּך מִלְהַמְתִין ֹ וְנִלְאֶה ְּּו,לָבוֹא שֶׁיוכַל ַּּעַד ּעַל־יְדֵי־זֶה לִנְפִילָה גְדוֹלָה כַּנ"ל.ּומִזֶה הָיָה כָּל טָעות ּהָעֵרֶב רַב עַד שֶׁעָשׂו אֶת הָעֵגֶלׁ ,ּכִּי רָאו כִּי בשֵׁש מֹשֶׁה,ּּוְהֵם לֹא רָצו לְהַמְתִיןֵ,וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַסָּפק בָּרָצוֹן.ּוְזֶה שֶׁאָמְרו" :ֹּכִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִיש ׁ לֹא יָדַעְנו מֶה הָיָה לו"'ּלֹא יָדַעְנו'דַיְקָא,בְּחִינַת סְפֵקוֹת.ּוְהַתִקון לְכָל זֶה,ּּלְחַזֵק אֱמונַת הָרָצוֹן,ּּהוא לִתֵן צְדָקָה הַרְבֵּה ּפְעָמִים,בְּחִינַת"ּנָתוֹן תִתֵן"ּּאֲפִלוּ מֵאָה פְעָמִים,כִּי הַסְּפֵקוֹת הַטָלַת בְּעִנְיַן הַבַּעַל־דָבָר ּהִתְגַּבְּרות ּוַחֲלִישׁות אֵלו הֵם כִּמְעַט בְּלִי שִׁעור,ּּוצְרִיכִין לְחַזֵק ּּאֶת עַצְמו ֹ כְּנֶגְדו ֹ בְּכָל פַעַם,ּוְעִקַר הַהִתְחַזְקות עַל־יְדֵי צְדָקָה)לקוטי הלכות-הלכות ברכות השחר ה'- אותיות ל'ל"דלפי אוצר היראה-יראה ועבודה- ח'(
ַ ֲּאולַי אְכָּפרה...ּּאֵל רַחום וְחַנּון )שמותלב,ל-לד,ו( ּגֹּדֶל הַמַעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶנָה,ִּּהוא הַהִתְקָרְבות אֲמִתִי וכְשֵׁרִים וְלִירֵאִים ּלְצַדִיקִיםים)לְקַבֵּל ּּשֶׁזָכו ּעֵצוֹת אֲמִתִיוֹת מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַקְדוֹשִׁים(,ּּכִּי הַצַדִיקֵי ּאֱמֶת הֵם מוֹדִיעִים לָנו בְּכָל פַעַם אוֹצְרֵי מַתְנוֹתָיו בְּרַחֲמָיו לָנו לִיתֵן רוֹצֶה יִתְבָּרַך שֶׁהוא ְּהַטוֹבִים, ּּומוֹדִיעִים לָנו בְּכָל עֵת,אֵיְּך לְהָכִין עַצְמֵנו לְקַבְּלָם, ְּוְנוֹתְנִים לָנו עֵצוֹת אֵיך לְנַקוֹת ולְטַהֵר עַצְמֵנו ולְבושֵׁינו ופְגָם לִכְלוך ְּּמִכָּל,ומַעֲיָנוֹת בְּאֵרוֹת חוֹפְרִים ּוְהֵם פוֹסְקִין שֶׁאֵינָם הַיְשׁועָה מַעַיְנוֹת ּּחֲדָשׁוֹת,ַבְּאֹפֶן לְט ּשֶׁיוכְלווְהַמְלֻכְלָכִים הַפְגומִים כָּל בָּהֶם ּּהֵר שֶׁבָּעוֹלָם וְהַמְתֹעָבִים,מִינֵי כָּל בָּהֶם ּּׁולְהִתְרַפְאוֹת ּּחֳלָאִים ומַכְאוֹבוֹת רָעִים בְּגוף וְנֶפֶש,ּולְהִתְבַּסֵּם עַל טוֹבוֹת רֵיחוֹת מִינֵי בְּכָל יָדָםַ .שֶׁיוֹדֵע מִי אֵין ַּכִּי ה הַחֲסָדִיםלְהַמְשִׁיך רוֹצֶה יִתְבָּרַך שֶׁהַשֵׁם ְְּגְּדוֹלִים ּעָלֵינו בְּכָל עֵת,ּּכִּי אִם הַצַדִיק הָאֱמֶת,ּכְּמו ֹ שֶׁנֶאֱמַר: ּּיוֹדִיע ַ דְרָכָיו לְמֹשֶׁה וְכו,'ּרַחום וְחַנון ה'ּוְכו'.)לקוטי הלכות-הלכות מתנה ד'-אות ח'לפי אוצר היראה–צדיק-רכ"ט(
ּאַתֶם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה )שמות לב,ל( בְּנֵי־אָדָם הֵם מוֹנְעִים גְּדוֹלִים,וְיֵש ׁ לָהֶם כֹּח ַ לְהָסִית מֵהַבַּעַל־דָבָר יוֹתֵר הָאָדָם אֶת ַ ולְהַחֲטִיא ֹּולְהַדִיח בְּעַצְמו.מַתַן־תוֹרָה שֶׁאַחֲרֵי שֶׁרָאִינו ּוְזֶה,ָּשֶׁפָסְקָה זֻהֲמתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי וְנַעֲשִׂים בְּנֵי־חוֹרִין מֵהַכֹּל, ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב" :ּּאֲנִי אָמַרְתִי אֱלֹקִים אַתֶם"ַּוכְמו ֹ שֶׁדָרְשׁו רַז"ל;ּנִמְצָא שֶׁהַבַּעַל־דָבָר לֹא הָיָה לו ֹ כֹּח ַ אָז לְהַחֲטִיא יִשְׂרָאֵל אֶת,הִתְגָּרָה ּאַף־עַל־פִי־כֵןעַל־יְדֵי בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה,שֶׁהֵם הָעֵרֶב־רַב,וְעַל־יָדָם גְדוֹלָה חֲטָאָה הֶחֱטִיאָם,בַּיִת חֻרְבַּן שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה רִאשׁוֹן וְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִיַ,ּּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל )לקוטי הלכות-הלכות חולהמועד ד'–ד'לפי אוצר היראה–מניעות–י'(
ּּומֹשֶׁה יִקַח אֶת הָאֹהֶל )שְׁמוֹת ל"ג,ז'( ּיֵש ׁ צַדִיקִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בֶּאֱמֶת,ְאַך מֵעֹצֶם ּקְדֻשָׁתָם אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָעוֹלָם.ֹוְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי ּתֹקֶף קְדֻשָׁתָם הֵם מְרַחֲקִין ומורִידִין חַס וְשָׁלוֹם,אֵיזֶה עֲלֵיהֶם שֶׁכּוֹעֲסִים מֵחֲמַת אֲנָשִׁים,שֶׁאֵינָם מֵחֲמַת ּיְכוֹלִים לִסְבֹּל מַעֲשֵׂיהֶם הַמְגֻנִים,אֲבָל הֹ 'ְיִתְבָּרַך אֵינו חָפֵץ בָּזֶה,ּכִּי חָפֵץ חֶסֶד הוא וְרוֹצֶה שֶׁהַצַדִיקִים יְרַחֲמו ֹ ּעַל יִשְׂרָאֵל תָמִידּ וִיקָרְבו אוֹתָם אֲפִלו אִם הֵם כְּמו שֶׁהֵם.גָּדוֹל בְּכַעַס ֹ יִתְבָּרַך עַצְמו הוא אִם ְּוַאֲפִלו הָרָעִים מַעֲשֵׂיהֶם מֵחֲמַת עֲלֵיהֶם,רוֹצֶה ּהוא וִיקָרְבֵם עֲלֵיהֶם יִתְפַלְלו ּשֶׁהַצַדִיקִים,ֹ שֶׁאָמְרו ַּכְּמו ּרַבּוֹתֵינו ז"לַ)שְׁמוֹת רבָּה פמ"ה,ב(ּּ עַל פָסוק)שְׁמוֹת לג,ז(" :ּומֹשֶׁה יִקַח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לו ֹ מִחוץ לַמַחֲנֶה ּהַרְחֵק מִן הַמַחֲנֶה",ְּמֵחֲמַת שֶׁחָטְאו כָּל כַּך.אָמַר ה' ְיִתְבָּרַך:ּאֲנִי בְּכַעַס וְאַתָה בְּכַעַס אִם כֵּן מִי יְקָרְבֵם ּוְכו,'ִּּׁכַּמובָאּבְּפֵרוש ׁ רַש"י שָׁם. ּוְכֵן מָצִינו בְּכַמָה נְבִיאִים וְצַדִיקִים שֶׁהֹ 'ְֹיִתְבָּרַך בְּעַצְמו ּקָבַל לִפְנֵיהֶם וְסִפֵר לָהֶם גֹּדֶל צַעֲרו,כִּבְיָכוֹלֹ ,ּשֶׁיֶש ׁ לו מֵעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים,ּוכְשֶׁהֵם חִזְקו דְבָרָיו וְלֹא ּהִמְלִיצוּ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל הִקְפִיד עֲלֵיהֶם מְאֹדֹ ,כְּמו ּשֶׁמָצִינו בְּהוֹשֵׁע ַ הַנָבִיא)ּּעַיֵן פְסָחִים דף פז.(ּובְאֵלִיָהו שֶׁאָמַר)מְלָכִים־א יט,י" :(ּקַנֹא קִנֵאתִי וְכו'",ֹ שֶׁאָמַר לו)שָׁם,טז" :(ִּוְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט תִמְשַׁח לְנָביא ָּּתַחְתֶיך"ַ,ּופֵרְשׁו רַבּוֹתֵינו ז"ל)ּמְכִילְתָא בֹּא:(שֶׁאָמַר ָּּלו ֹ אִי אֶפְשִׁי בִּנְבואָתְך עַל שָׁאַתָה מְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל. כִּי ה'ְְּּּיִתְבָּרַך רוֹצֶה רַק שֶׁיַמְלִיצו טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל ּוִירַחֲמו עַל יִשְׂרָאֵל אֲפִלו עַל הַגּּרועִים לְקָרֵב כֻּלָם ְאֵלָיו יִתְבָּרַך,ּכְּמו ֹ מֹשֶׁה רַבֵּנו עָלָיו הַשָׁלוֹם שֶׁמָסַר נַפְשׁו ֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר)שְׁמוֹת לב,לב(" :וְאִם אַיִן ּמְחֵנִי נָא וְכו'.")לקוטי הלכות-הלכות השכמת הבוקר ד'-אות י"א(
ֶ ְּּלֹא יָמוש ׁ מִתוֹך הָאֹהל )שמותלג,יא( הַתַלְמִידִים שֶׁל וְהַהִתְקַשְׁרות הַהִתְקָרְבות ּעִקַר רַבָּם שֶׁהוא הָאֱמֶת בְּהַצַדִיק הַדְבוקִים ּוְהַכְּשֵׁרִים ּהָאֲמִתִי,ּהוא שֶׁיִהְיֶה בִּבְחִינַת וִיהוֹשֻׁע ַ בִּן נון נַעַר לֹא ְּּיָמוש ׁ מִתוֹך הָאֹהֶלָ.וְלִכְאוֹרְּה אֵינו ֹ מובָן כִּי הָיָה צָרִיך ּלֶאֱכֹל וְלִשְׁתוֹת וְלַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַגּוף גַּם כֵּן בְּוַדַאי. ְּּומִכָּל שֶׁכֵּן בַּדוֹרוֹת הָאֵלו אֵיך אֶפְשָׁר לְקַיֵם זֹאת.ְאַך ּכְּשֶׁזוֹכִין לֶאֱמונַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵימות,ֶּׁדְהַיְנו שֶׁמַאֲמִין שּּכָּל דִבְרֵי רַבּו ֹ ומַעֲשָׂיו הֵם מְלֵאִים רָזִין נִפְלָאִים,עַל כֵּן גַּם ֹ הוא רַבּו ֹ אֵצֶל שֶׁאֵינו בְּעֵת אֲפִלו זֶה ּיְדֵי ְּּבִּבְחִינַת לֹא יָמוש ׁ מִתוֹך הָאֹהֶל.ָּּכִּי בְּכָל מַה שֶׁמִתְנַהֵג ּעִמו ֹ הוא מוֹצֵא בּו ֹ דִבְרֵי רַבּו ֹ ורְמָזּיו הַקְדוֹשִׁים,וְעַל ֹּיְדֵי זֶה הוא תָמִיד מְקֻשָׁר לְרַבּו ֹ ובְכָל מַה שֶׁמְדַבֵּר ּוְעוֹשֶׂה הוא זוֹכֵר אֶת רַבּו.ַּּוְתַלְמִידִים כָּאֵלו הֵם בְּחִינַת ּאֶתְרֹג פְרִי עֵץ הָדָר וְדָרְשׁו רַבּוֹתֵינו ז"לֹ ,ּהַדָר בְּאִילָנו ּמִשָׁנָה לְשָׁנָה,ּהַיְנו שֶׁמְקֻשָׁרִים ודְבוקִים בְּאִילָנָא רַבָּא ּוְיַקִירָא שֶׁהוא רַבָּם הַקָדוֹש ׁ תָמִיד מִשָׁנָה לְשָׁנָה.וְעַל הַדְרַת נִתְגַּלָה דַיְקָא כָּאֵלו כְּשֵׁרִים תַלְמִידִים ּיְדֵי ּקְדֻשַׁת רַבָּם,ּּוְהָדָר כְּבוֹד מַלְכותו ֹ שֶׁל הַשֵׁםְ יִתְבָּרַך בְּעַצְמו ֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.ּשֶׁזֶה בְּחִינַת הִדור הָאֶתְרֹג. )לקוטי הלכות-הלכות חזקת מטלטלין ה'-אות ט"ולפי אוצר היראה–צדיק-קצ"א(
ְּאֶרֶך אַפַיִם וְרַב חֶסֶד )שמותלד,ו( ּלִפְעָמִים מִתְיַגֵּע ַ הָעוֹבֵד אֶת הַשֵׁםַ,מֵחֲמת שֶׁכְּבָר סָבַל ּכַּמָה יִסּורִים וְכו,'ּוְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִפֹל לִבְחִינַת זִקְנָה ּּדְסִטְרָא־אָחֳרָא וְתַשׁות כֹּח ַ חַס וְשָׁלוֹם,ְעַל־כֵּן צָרִיך ְּּּלְהִתְחַזֵק מְאֹד בְּמִדַת אֶרֶך אַפַיִםֹ ,ְּּלְהַאֲרִיך אַפו ֹ וְרוחו ׁעַל כָּל הַיְגִיעוֹתּ וְהַכְּבֵדות ולְהַתְחִיל בְּכָל פַעַם מֵחָדָש; וְזֶה בְּחִינַת'ְּאֶרֶך אַפַיִם לַצַדִיקִים'.וְכֵן גַּם הָרְשָׁעִים חַס ְּּוְשָׁלוֹם צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְהִתְחַזֵק בְּמִדָה זֹאת שֶׁל אֶרֶך ּאַפַיִם,ּשֶׁלֹא יְבַלְבֵּל אוֹתָם רִשְׁעָתָם מִלָשׁובּלְהַשֵׁם ְיִתְבָּרַך,ׁ דַעְתָם נֶחֱלָש יִהְיֶה וְלֹא לְבָבָם יֵרַך ְּּוְלֹא ּמֵרִבּוי הָעֲונוֹת שֶׁלָהֶם ומֵהַנְפִילוֹת,ּשֶׁכְּבָר הִתְחִילו וְנָפְלו הַשֵׁם בַּעֲבוֹדַת קְצָת פְעָמִים ּכַּמָהִ, ּאַף־עַל־פִי־כֵן יִבְטְחו בְּחַסְדו ֹ הַגָּדוֹל וְיַאֲרּּיכו אַפָם ּּוְרוחָם עַל כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם,ּׁוְיִתְחַזְקו בְּכָל פַעַם לְהַתְחִיל מֵחָדָשֹ ,ּּאולַי יִזְכֶּה מֵעַתָה לְרַחֵם עַל עַצְמו ּּלַעֲזֹב דַרְכּו ֹ ומַחְשְׁבוֹתָיוַ ,ּוְלֹא יִהְיֶה זָקֵן וַחֲלוש ׁ כֹּח בְּעֵינֵי עַצְמו ֹ לְעוֹלָם;וְזֶהבְּחִינַת'ְּאֶרֶך אַפַיִם לָרְשָׁעִים'. ּושְׁאָר כָּל הַמַדְרֵגוֹת מִמֵילָא כְּלולִין בָּהֶם.)לקוטי הלכות-הלכותתפלין ה'-אות ח'לפי אוצר היראה-יראה ועבודה-ד'(
ָּכְּתָב לְך אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶּה )שמותלד,כז( ֹ שֶׁכּו הַכְּתָב ׁ עַל־יְדֵיהַנֶפֶש בְּחִינַת מְגַלִין ּּׁתְבִין ּופְנִימִיות הַנֶפֶש)עיין לקוטי מוהר"ן א'–סימן קע"ג(, ּוְעַל־כֵּן עִקַר הִתְקַשְׁרות יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם כְּתָב בְּחִינַת עַל־יְדֵי הָיָה ּבִּתְחִלָה,בְּחִינַת ּשֶׁזֶה ּהַלוחוֹת שֶׁנִתְנובִּכְתָב,ַּשֶׁזֶה בְּחִינַת אָנֹכִי שֶׁדָרְשׁו ּרַבּוֹתֵינו ז"ל אֲנָא נַפְשִׁי כָּתְבִית יְהָבִית,ּּוכְמו ֹ שֶׁנֶאֱמַר ָּכְּתֹב לְך אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה כִּי עַל פִי הַדְבָרִים ָּהָאֵלֶה כָּרַתִי אִתְך בְּרִית וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵלָ.כִּי יִשְׂראֵל ּמְקֻשָׁרִין עַל יְדֵי הַתוֹרָה הַקְדוֹשָׁה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם, ּבִּבְחִינַת פְנִימִיות הַנֶפֶש ׁ כִּבְיָכוֹל.וְזֶה בְּחִינַת אֵיזֶה ּסֵפֶר כְּרִיתות אִמְכֶם וְכו,'ִּּכִּי מֵאַחַר שֶׁהַהִתְקַשְׁרות ְאֵלָיו יִתְבָּרַך הָיָה עַל יְדֵי בְּחּׁינַת כְּתָב שֶׁהוא בְּחִינַת ּהִתְקַשְׁרות בִּפְנִימִיות הַנֶפֶש,ּּעַל כֵּן מֵאַחַר שֶׁלֹא נִתַן ּלָהֶם סֵפֶר כְּרִיתות חַס וְשָׁלוֹם גַּם כֵּן בִּכְתָב,ּבְּוַדַאי אִי ְּׁאֶפְשָׁר לָהֶם שֶׁיִהְיו נִפְרָדִין חַס וְשָׁלוֹם מִמֶנו יִתְבָּרַך בְּשבָּעוֹלָם אֹפֶן ּום,מְקֻשָׁרִים הֵם עֲדַיִן ּובְוַדַאי ּּבִּפְנִימִיות נַפְשׁו ֹ כִּבְיָכוֹל,ּּוְעַל כֵּן עֲדַיִן יֵש ׁ תִקְוָה לָשׁוב ְּאֵלָיו יִתְבָּרַך כִּי בְּוַדַאי יָשׁוב יְרַחֲמֵנו,ַּכִּי עֲדַיִן אָנו ְּּמְקֻשָׁרִים בּו ֹ יִתְבָּרַך כַּנ"לֵ,ּעַיּן פְנִים.)לקוטי הלכות- הלכות גיטין ב'לפי אוצר היראה-תלמוד תורה- קי"ג(
" ‰˜„ˆ Ôȇ ˙·˘Á ÒÂÙ„‰ ˙˜„ˆ ÂÓÎ " ] רבי נתן [ ל אחינו בית ישראל תרמו נא בעין יפה להפצ ת דעת הצדיק ·˘Á Ô ¯‡Â„ ÒÓ' 89-2255-7